(ראה גם: בריאה-כללי, מלאך)
ויאמר אלקים יהי אור, פירושו שיהיה נמשך התפשטותו של אור הזה למטה, ואלה הם המלאכים שנבראו ביום הראשון. יש להם קיום להתקיים בצד ימין, כי יום א' הוא חסד, הנבחן לצד ימין, ועל כן גם המלאכים הנמשכים בו הם בחינת ימין...
וירא אלקים וגו' המלה א"ת (של את האור) הוא לרבות לכלול אספקלריא דלא נהרא, (שהיא הנוקבא) עם אספקלריא דנהרא (שהיא ז"א), שנאמר בו כי טוב... אמר ר"א את בא לכלול ולרבות כל המלאכים הנמשכים מצד אור זה של החסד, שגם הם נכללים בהכתוב כי טוב, וכולם מאירים כאור הראשון בקיום שלם, כי נכללים בהכתוב כי טוב הנאמר באור הראשון. (בראשית ב קנג, ועיין שם עוד)
ועוף יעופף על הארץ, יעוף היה לו לומר, למה אומר יעופף. אר"ש סוד הוא, כי הכתוב רומז על בריאת המלאכים, ועוף זה מיכאל, שכתוב בו לשון ויעף, שכתוב ויעף אלי אחד מן השרפים שהוא מיכאל. יעופף זה גבריאל, שנאמר בו מעף ביעף לשון כפול... על הארץ זה אליהו, הנמצא תמיד בארץ...
על פני יורה על מלאך המות שהוא מחשיך פני העולם, וכן משום שכתוב בו וחשך על פני תהום... הקשה רבי אבא הרי ביום שני נברא, (ואיך תאמר אשר על פני רקיע השמים הנאמר ביום ה' יורה על בריאת מלאך המות), אלא על הארץ זה רפאל שהוא ממונה לרפואת הארץ שבשבילו נרפאה הארץ והאדם יכול לעמוד עליה... והכתוב על פני רקיע השמים הוא לבריאת המלאך אוריאל...
וכתוב אחר כך ויברא אלקים את התנינים הגדולים, ואמר ר"א שהם רומזים על שרי מעלה, שאלו הם שבעים ממונים שרים על שבעים עמים, ועל כן נבראו כולם שיהו שולטים על הארץ... (בראשית ב קסה, ועיין שם עוד)
...אלא מצמיח חציר אלו ששים אלף רבוא מלאכים שלוחים שנבראו ביום שני, וכולם אש לוהט, ולמה הם חציר, משום שצומחים בעולם כחציר הזה, שבכל יום ויום נקצרים וחוזרים וצומחים. (פנחס עז)
וירא אלקים את האור... א"ר אלעזר, את בא לכלול ולרבות אלו המלאכים הבאים מצד אור הזה, (שגם עליהם נאמר, כי טוב), וכולם מאירים בראשון, (דהיינו מהאור של היום הראשון), בקיום שלם. (זהר חדש בראשית ט)
והקב"ה יתברך שמו, ברא השמים בסוד התבונה, שהוא ענין תבונה מתוך היסוד, (שהם המלאכים), ובראשית כל הנבראים ברא צורת המלאכים הקדושים שהם תחילת כל הנבראים הנאצלים מזיו אור הדרו.
עשרה שמות נקראו בסודם, ובתוך שמותיהם נקראו (גם כן) אלקים, ועל כן בא להורות, בראשית ברא אלקים, כלומר (שבראשית) ברא יתברך שמו צורת המלאכים הנקראים אלקים, והם היסוד מכל הנבראים האחרים, ומתוך זה היסוד נבראו השמים לאחר כך בסוד התבונה, וכאשר התבונה היא דבר מתוך דבר, כך נבראו השמים דבר מתוך דבר, שהם מסוד אור צורת המלאכים... (שם רסט, ועיין שם עוד)
רבי יהודה אומר למה הזכיר הקב"ה בריאת שמים והארץ תחלה, והלא כסא הכבוד והמלאכים נבראו תחלה, אלא כדי שלא יהרהר אדם דברים הסתומים מהעין ואשר לא גלה בראש. (שם שיח)
רבי אומר זה האור אור המלאכים הוא שנבראו תחלה קודם כל העולם, ואם תאמר והרי אנו רואים שהשמים והארץ נבראו תחלה, לא קשיא, דהא שנאמר למעלה עד כאן ספור הוא דאמר, וזה (יהי אור, שהוא אור המלאכים) הוא הראשון, ומכאן התחילו כל הנבראים...
ר' אליעזר הגדול אומר, אור המלאכים נברא בתחלה, שכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים בין האור ובין החושך, כלומר הבדלה נתן הקב"ה יתברך בין זה האור, (שהוא אור המלאכים), ובין החשך, שהוא העולם הזה, והשמים הם המבדילים בין העולם הזה ובין אור המלאכים, והם המבדילים בינתים בין האור ובין החושך.
רבן יוחנן בן זכאי אומר, נתן הקב"ה ממשלה למלאכים על השמים (שהם יצירה), והשמים על הארץ, (שהיא עולם עשיה), וכולם נתלים בכסאו יתברך שמו... (שם שלב)
ר' יצחק בשם ר' חייא אמר, מה כתוב למעלה מן הענין, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, לאחר שאמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, מהו את כל אשר עשה, את כל לרבות ענין המלאכים שהם טוב מאד, בכל הנבראים לא נאמר אלא כי טוב בלבד, וכאן כי טוב מאד, מלמד שנבראו המלאכים ועליהם נאמר כי טוב מאד. (שם תשה)
אימתי נבראו המלאכים, רבי יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו וגו', וכתיב (שם) עושה מלאכיו רוחות. ר' חנינא אמר בה' נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב ועוף יעופף על הארץ וגו', וכתיב (ישעיה ו') ובשתים יעופף. רבי לוליאני בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דר' חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעו... (בראשית א ד)
...ואם תבקש בריאה למלאכים שאינם גוף לא נתפרש זה בתורה, ודרשו בהם שנבראו ביום שני, שלא תאמר שסייעו בבריאת העולם, אבל אם תזכה ותבין סוד מלת בראשית ולמה לא הקדים אלקים ברא בראשית, תדע כי על דרך האמת הכתוב יגיד בתחתונים וירמוז בעליונים... (בראשית א א)
וכל צבאם - ...גם יכלול השכלים הנבדלים, כענין "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו" וגו'... והנה בכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית... (שם ב א)
את השמים - ...וראוי לדעת אם השמים או המלאכים נבראו תחילה, לרז"ל זו מחלוקת... התעטף הקב"ה בשמלה וכו', הלובש הוא כאילו מסתתר תחת השמלה, וכן ימצא הריבוי במלאכים לראשונה, ומרבוי זה נמשכו כל הריבויים, והוא כאילו מסתתר ממנו, וגם זה יחייב מציאות המלאכים ראשונה... ואין זה סיוע בבריאה, כמו שאמרו, יאמרו מיכאל מותח בדרומו וכו', כי בדרך זו כל המלאכה נעשית לפניו וכולה שלו, כי הוא ברא את השמים על ידי שברא את נוטיהם... (שם א א)
ולפי זה יש לומר דאותם המלאכים המעבים והמגשימים את השפע כדי שיהיו התחתונים יכולין לסבלו הם נבראו בשני, שהרי העולם היה נמתח ומתגשם והולך, על כן היה הצורך לאותם מלאכים, אבל המלאכים שפעולתם לזכך ולדקדק את העולם ממטה למעלה שהם הם מלאכי השיר עדיין לא היה צורך בהם עד יום החמישי שנבראו בעלי נפש התנועה... (וישלח תרע"ח)