בתולה   בתולים   

(ראה גם: אשה, בת, כתובה, נשואין, נערה, קטנה)

תלמוד בבלי:

בנותינו כזויות, אלו בתולות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן. (פסחים פז א)

תנו רבנן והוא אשה בבתוליה יקח, פרט לבוגרת שכלו לה בתוליה דברי ר' מאיר, ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת. במאי קא מיפלגי, רבי מאיר סבר בתולה אפילו מקצת בתולים משמע, בתוליה עד דאיכא כל הבתולים, בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא, ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי בתולה בתולה שלימה משמע, בתוליה ואפילו מקצת בתולים, בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה... (יבמות נט א)

אשר לא ידעו איש למשכב זכר, מנא ידעי, אמר רב כהנא הושיבום על פי חבית של יין, בעולה ריחה נודף בתולה אין ריחה נודף... (שם ס ב)

...והאי תנא הוא, דתניא בתולה יכול קטנה, תלמוד לומר אשה, אי אשה יכול בוגרת, תלמוד לומר בתולה, הא כיצד יצתה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באתה. רב נחמן בר יצחק אמר האי תנא הוא, דתניא בתולה אין בתולה אלא נערה, וכן הוא אומר והנערה טובת מראה מאד בתולה. (שם סא ב)

בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות, שאם היתה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין... (כתובות ב א)

איבעיא להו מהו לבעול בתחלה בשבת, דם מיפקד פקיד או חבורי מיחבר, ואם תימצי לומר דם מיפקד פקיד לדם הוא צריך ושרי או דלמא לפתח הוא צריך ואסור, ואם תימצי לומר לדם הוא צריך ופתח ממילא קאתי הלכה כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר או הלכה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור... (שם ה ב, וראה שם עוד)

אמר רבי אלעזר האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו, ואמאי, ספק ספיקא הוא, ספק תחתיו ספק אין תחתיו, ואם תמצא לומר תחתיו, ספק באונס ספק ברצון... (שם ט א, וראה שם עוד)

ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל הזקן אמר לו רבי בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו רבי ממשפחת דורקטי אני שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים, בדק רבן גמליאל בקרובותיה ומצא כדבריה, אמר לו לך זכה במקחך אשריך שזכית למשפחת דורקטי... אמר רבי חנינא תנחומים של הבל ניחמו רבן גמליאל לאותו האיש, דתני רבי חייא כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה, ותנא משום רבי מאיר כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובים... ההוא דאתא לקמיה דרבי אמר ליה רבי בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו רבי עדיין בתולה הייתי, ושני בצורת הוה, ראה רבי שפניהם שחורים, צוה עליהן והכניסום למרחץ והאכילום והשקום והכניסום לחדר בעל ומצא דם, אמר לו זכה במקחך...

בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה, בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולין. (שם י ב)

הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים, היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו, והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארשתיך והיה מקחי מקח טעות, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת, רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיים, אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה... (שם יב ב, וראה שם עוד)

האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך, אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים ורבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראיה. (שם טו ב)

...רקדו לפניה, שחקו לפניה, העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים אם יש לה עדים באחד מכל אלו כתובתה מאתים... (שם טו ב)

נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה... ולאלמנה שלשים יום... (שם נז א)

תנו רבנן בתולה צליינית... הרי אלו מבלי עולם, איני, והאמר רבי יוחנן למדנו יראת חטא מבתולה וקיבול שכר מאלמנה, יראת חטא מבתולה, דר' שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה רבונו של עולם בראת גן עדן ובראת גיהנם, בראת צדיקים ובראת רשעים, יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם. (סוטה כב א)

ואיזהו מטבע של אברהם אבינו, זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחד. (בבא קמא צז ב)

רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן, בתולה מעוברת מניקה וזקינה, אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה, אבל הלכה כרבי אליעזר. איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי שנשואה... (נדה ז א)

בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה... פחות מכן כנותן אצבע בעין... איבעיא להו הני בתולין מיזל אזלי ואתו או דלמא אתצודי הוא דלא מתצדי עד לאחר ג', למאי נפקא מינה כגון שבעל בתוך ג' ומצא דם ובעל לאחר שלש ולא מצא דם... הא קמשמע לן, מה עין מדמעת וחוזרת ומדמעת אף בתולין מיזל אזלי ואתו... (שם מד ב, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

לא כן תני לא יבעול אדם בתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה, אלא כאחרים, מפני שאחרים מתירין... (כתובות א א, וראה שם עוד)

...הוסיפו עליהן בתולה ציימנית מציימה אובדת בתוליה (יושבת בתענית כדי שאם תנשא לאיש ולא ימצא לה בתולים תאמר מחמת הצומות נאבדו בתוליה, ובאמת אין הדבר כן אלא שזינתה). (סוטה טז ב)

איזו היא בתולה כל שלא ראת דם מימיה... תני שלש בתולות הן, בתולת אדם, בתולת שקמה, ובתולת הארץ, בתולת אדם כל שלא נבעלה מימיה, בתולת שקמה כל שלא מקצצה מימיה, בתולת הארץ כל שלא נחרץ בה מימיה... (נדה ב ב, וראה שם עוד)

ילקוט שמעוני:

כתובתה מאתים דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים כתובתה מנה, טעמא דרבי מאיר מהכא, ואיש לא ידעה, הא אם נבעלה מעץ בתולה. טעמא דרבנן בתולה, הא נבעלה מעץ אינה בתולה... (בראשית פרק כד, קח)

רש"י:

בתולה - בתוליה מחממין בשרה. (מלכים א א ב)

אבן עזרא:

וסקלוה - ...והבתולים ימצאו עד זמן קצוב וכתולדת הנערות. (דברים כב כא)

רד"ק:

וגם בתולות - שאין דרכן להתעסק כי אם בקישוט עצמן, גם כן יתנו לב להלל. (תהלים קמח יב)

משנה תורה:

ומה היא טענת בתולים, זה שנשא אשה שחזקתה שהיא בתולה, וטען לא מצאתיה בתולה. ושני סימנים הם לבתולה, האחד שדמיה שותתין ממנה בסוף ביאה ראשונה, והשני הדוחק שימצא בה בביאה ראשונה בשעת תשמיש. (אישות פרק יא ט)

הנושא את הבתולה שכתובתה מאתים ואמר לא מצאתיה בתולה, שואלין אותה, אם אמרה אמת הוא לא מצאני בתולה מפני שנפלתי והכני עץ או קרקע והלכו בתולי, הרי זו נאמנת ותחזור כתובתה למנה... ויש לו להחרים סתם שלא בא עליה איש... (שם שם י)

טען ואמר לא מצאתיה בתולה, והיא אומרת לא בא עלי ועדיין אני בתולה, בודקין אותה או חוזר ובועל בפני עדים. אמרה בא עלי ובתולה מצאני ככל הבתולות ושקר הוא טוען, שואלין אותו ואומרין לו מה היה הדבר עד שאמרת שאינה בתולה. אם אמר מפני שלא מצאתי לה דם כלל, בודקין במשפחה שמא אין להם דם כלל, לא דם נדה ולא דם בתולים, לא נמצאו בנות משפחתה כן בודקין אותה שמא חולי גדול יש בה שיבש לחלוחית האברים או שהיתה מתענה ברעב מרטיבין אותה ומאכילין ומשקין אותה עד שתבריא ותבעל שנית. ואם אין שם חולי ולא רעב הרי זו טענת בתולים, ואף על פי שמצא דוחק בשעת תשמיש, הואיל ולא יצא דם אין כאן בתולים, שכל בתולה יש לה דם בין קטנה בין גדולה, בין נערה בין בוגרת.

ואם אמר מפני שלא מצאתי דוחק אלא פתח פתוח מצאתי, שואלין על שנותיה, שמא בוגרת היא, שרוב הבוגרות אין להן דוחק שמרגישין בו הרבה, שהרי גדלה ונתרפו איבריה וכלו בתוליה. (שם שם יב)

חכמים הם שתיקנו עיקר כתובה לאשה, והם התקינו ואמרו, שכל הטוען טענת בתולים והאשה מכחשת אותו נאמן, ועליה להביא ראיה, שחזקה היא שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה, והופך שמחתו אבל. ועד מתי יש לו לטעון, אם נסתרה מיד, ואם לא נסתרה אפילו לאחר שלשים יום. (שם שם יד)

מהר"ל:

ודבר זה נראה בחוש, כי המחול הוא לבתולה, כי המחול הוא שמחה בפועל, ואינו כמו השמחה בלב שאינה בפועל, ולפיכך זה שייך דוקא לבתולות מפני שהנשים ובפרט הבתולות אינן בעלות מחשבה כמו כל איש שהוא בעל מחשבה, וכל מחשבה מעכבת את השמחה שלא תצא לפועל לגמרי, מפני שהיא מתנגדת אל השמחה... (באר הגולה באר ד)

יראת חטא מבתולה, פירוש שהבתולה מוכנה ליראת חטא, לפי שאין לה הרהור כמו האיש, לכך מוכנת אל יראת חטא, ולאפוקי האיש אינו מוכן אל יראת חטא כל כך... (חידושי אגדות סוטה כב א)

מלבים:

כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - לשון בתולת ישראל בתולת בת ציון בתולת יהודה וכדומה לא בא בשום מקום בתנ"ך על בתולה יחידה רק על הכלל והקבוץ, וכן מוכרח לפרשו פה, שרוצה לומר שבזה הוציא שם רע על הכלל שהם כלם בחזקת כשרות וצניעות... (דברים כב יט)