(ראה גם: גר, יהושע, נתין, שבעה עמים)
ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי. ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו, ויקחו שקין בלים לחמוריהם... וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל, ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו, ועתה כרתו לנו ברית... ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם ה' אלקיך, כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים... זה לחמנו חם הצטידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה היה יבש היה ניקודים... ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם, וישבעו להם נשיאי העדה. ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרובים הם אליו ובקרבו הם יושבים... ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה בה' אלקי ישראל, וילונו כל העדה על הנשיאים... ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו, ויהיו חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים... ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחוטבי עצים ושואבי מים לבית אלקי... (יהושע ט ד, וראה שם עוד)
ויהי כשמע אדוני צדק מלך ירושלים כי לכד יהושע את העי ויחרימה, כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה, וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם. וייראו מאד, כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה, וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גבורים... עלו אלי ועזרוני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל... וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך, עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמורי יושבי ההר. ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל... אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל, ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון... (שם י א)
ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה, ויבקש דוד את פני ה', ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים. ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם, והגבעונים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמורי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכותם בקנאותו לבני ישראל ויהודה... ויאמרו לו הגבעונים אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל, ויאמר מה אתם אומרים אעשה לכם. ויאמרו אל המלך האיש אשר כילנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבול ישראל. יותן לנו שבעה אנשים מבניו והקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה', ויאמר המלך אני אתן... (שמואל ב כא א, וראה שם עוד)
והגבעונים לא מבני ישראל המה וג' מאי טעמא גזר עלייהו, דכתיב ויהי רעב בימי דוד וגו'... על אשר המית את הגבעונים, וכי היכן מצינו בשאול שהמית הגבעונים, אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספקים להם מים ומזון, מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן...
נתינים ניקרינהו ונפייסינהו, ויקרא המלך לגבעונים... מיפייס ולא פיסינהו, אמר שלשה סימנים יש באומה זו (ישראל), הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים... כל שיש בו ג' סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו... והא כתיב לא יומתו אבות על בנים וגו', אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא...
ונתינים דוד גזר עליהם, משה גזר עליהם, דכתיב מחוטב עציך עד שואב מימיך, משה גזר לההוא דרא דוד גזר לכולי דרא. ואכתי יהושע גזר עלייהו, דכתיב ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה', יהושע גזר בזמן שבית המקדש קיים דוד גזר בזמן שאין בית המקדש קיים. בימי רבי בקשו להתיר נתינים, אמר להם רבי חלקנו נתיר, חלק מזבח מי יתיר. (יבמות עח ב)
...אמר רבי יהושע בן לוי מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה. ורבנן, התם מי חלה שבועה עילוייהו כלל, כיוון דאמרו ליה מארץ רחוקה באנו ולא באו לא חיילה שבועה עילוייהו כלל, והאי דלא קטלינהו משום קדושת השם, (שלא יאמרו העמים שעברו על שבועתם). (גיטין מו א)
...ועל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים. שלח דוד וקרא להם מה לכם ולבית שאול. אמרין ליה על אשר המית ממנו ז' אנשים, שני חוטבי עצים ושני שואבי מים וחזן וסופר ושמש. אמר לון מה אתון בעו כדון (מה אתם רוצים). אמרו ליה יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום. אמר לון ומה הנייה לכון ואינון מתקטלין, סבו לכון כסף ודהב, והוון אמרין אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו. אמר דילמא דאנון בהתין (מתביישין זה מזה) פלגין מן פלג, נסב כל חד מינהון והוה מפייס ליה... והוא אומר אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו, אין לי כתיב. באותה שעה אמר דוד, ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, רחמנין וביישנין וגומלי חסדים, רחמנין מניין, ונתן לך רחמים... ואלו אין בהם אחד מהן, מיד עמד וריחקן, שנאמר והגבעונים לא מבני ישראל המה. אף עזרא ריחקן, שנאמר והנתינים יושבים בעופל, אף לעתיד לבא הקב"ה מרחקן, דכתיב והעובד העיר יעבדוהו... אמר רבי אלעזר איררן כנחש, שנאמר ועתה ארורים אתם, וכתיב ויאמר איש ישראל אל החוי, וכי חיוי היו, אלא עשו מעשה חיוי... הרי אנו הולכים ומרמים בהן, והם כורתין עמנו ברית, מה נפשך, יהרגו אותנו עברו על השבועה, יקיימו אותנו עברו על הגזירה (כי החרם תחרימם), בין כך וכך הן נענשין ואנו יורשין את הארץ... (קדושין מב ב)
אמר רבי לעתיד לבא הכל מתרפאים חוץ מנחש וגבעונים... גבעונים שנאמר (יחזקאל מ"ח) והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל. (בראשית פרשה כ י)
...וכן הגבעונים שהיו גרים גרורים ולא היו גרי אמת, אלא מן היראה נתגיירו קבלתי אותם. ועל שבקש שאול להזקק להם והרג הכהנים שהיו מספיקין מזונותן הרגתיו, ולא עוד אלא שהבאתי ג' שנים רעב בשבילם... (במדבר פרשה ה ג)
את מוצא הקב"ה תובע משפטן של גבעונים מן שאול וזוכר פעולתו של שאול לשלם לו שכר טוב. באותה שעה אמר דוד וכי בשביל הגרים הללו עשה הקב"ה לעמו כן. אמר לו הקב"ה אם תרחיק את הרחוקים סופך לרחק קרובים, צא ולמד מיהושע רבך, שבשעה שאמרו הגבעונים (יהושע י') עלה אלינו מהרה והושיעה וגו', באותה שעה אמר יהושע וכי בשביל גרים הללו אנו מטריחים על הציבור. אמר הקב"ה יהושע, אם תרחיק את הרחוקים סופך לרחק את הקרובים... מיד ויקרא המלך לגבעונים... (שם פרשה ח ד)
והיו לך למס - ...המסים הם שיעלה עליהם המלך או הסנהדרין... והשעבוד שיכול כל איש ישראל לקחתם לחטוב עציו בשכר הראוי. ואנשי גבעון לא ידעו תנאי השלום, ובאו לפני פרוסטיגמא של יהושע, או לא רצו בתחילה לשמע לו ובסוף פחדו (שלא יקבלום עוד). והברית היתה מועילה להם שלא יהיו לישראל לעבדים, ומפני זה הקפידו ישראל על הברית, ולפיכך קילל אותם יהושע לפי שהם מהעמים הארורים. ויש אומרים שאם מיאנו בתחילה שוב אין מקבלים אותם, והגבעונים מיאנו בתחילה. ולרמב"ם הקפידו על עצמם שלא לעבוד ע"ז, כמו שאמרו "באו עבדיך לשם ה'", ואם כן מותרים בברית ובישיבת הארץ כי לא יחטיאו את ישראל. (דברים כ יא)
ואיך אכרות - שליושבי הארץ אסורים לכרות ברית שלום בלי שישתעבדו ויקבלו המצות... והיה בידן שיהרגו הגבעונים מפני הטעות, אלא שהיה חשש חילול השם, כי יש ששמעו הברית ולא הטעות. ולפי שהטעום הקשו עבודתם ולא הסתפקו במס. ויש אומרים שנדר ושבועה שנעשו ברבים אין להם התרה, ולכן לא הרגום. והגבעונים חשבו שכתבי יהושע ששלח אולי היו בערמה שישלימו ולא ישמרו מפניהם, ואחר כך ישמידם כיריחו ועי. (יהושע ט ז)
ויהיו - כאשר דברו הנשיאים יהיו קודם לכל העדה ואחרי ההתנחלות לבית ה' בלבד. ואמרו רז"ל שיהושע גזר עליהם שלא יבואו בקהל, ותלה איסורם כל זמן שבית המקדש קיים, ודוד אסרם לעולם, והם נתינים שנתן דוד, כמו שכתוב בעזרא. (שם שם כא)
והוקענום - כדי שיראו בני ישראל וייראו מנגוע בהם עוד. לה' - להודיע משפטו שרוצה לנקום נקמתנו. (שמואל ב כא ו)
בערמה - ב' במסורה, כאן ואידך ויעשו גם המה בערמה כגבעונים, זה שהזיד להרוג בערמה וריחק עצמו מעדת ישראל על כן מעם מזבחי תקחנו למות. אבל גבעונים שבערמה קירבו עצמם לעדת ישראל זכו להיות חוטבי עצים ושואבי מים למזבח. (שמות כא יד)
ברית - נראה שהגבעונים לא רצו שלום במס ועבדות וקבלת ז' מצות, אלא ברית אהבה, ולכן אמרו מארץ רחוקה אנו ולא יועיל בהם מס ועבדות, ואינם יראים מהם אלא רוצים ברית לכבוד ולשם ה', וכאשר חשש העם בחכמה שהם מיושבי הארץ האסורים בברית פנו אל יהושע בדברי חנופה, ויהושע בקש דבר ממוצע, וכרת להם שלום בלי ברית, ורק להחיותם, אך נשיאי העדה נשבעו להם על דעת עצמם. ויהושע עשה זאת לכבוד ה' וישראל, כי בא עם מרחוק לשמע שמעו. (יהושע ט טו)
ולא הכום - בני ישראל כי הנשיאים עכבו בעדם, ולכן התלוננו העם עליהם. ואמרו להם אנחנו נשבענו - בשם העדה, וראוי שנמליטם. (שם שם יח)
ויאמרו - אחר שהעדה לא נתפייסה אמרו שיהיו שואבי מים, ובזה תתקיים השבועה ויהיו למס יותר מאשר אם בקשו שלום, ובזה נתפייסה העדה, כי חשבו שיהיו להם לעבדים, וגם היו מחוייבים לקבלם בתנאי זה. (שם שם כא)
ויהי רעב - כאן נענש העם על שלא מיחו ביד שאול בהריגת הגבעונים, ובגלגל (בגלבע) נפלו רבים על שלא מיחו בהריגת הכהנים. וה' יודע מי מהבנים ראוי לקבל עונש האב, ומתי... והגבעונים בקשו ז' כי ידעו שרק כך נשארו מזרע שאול חוץ מפיבושת שהמלך יחמול עליו... (שמואל ב כא א)
ואין לנו איש להמית - הגם שבני ישראל לא מיחו ביד שאול, אלא רוצים להנקם מהרוצח שהרגנו, וגם שירדפונו בכל מקום. ולהמפרשים רצה לגרשם מכל גבול ישראל, ואמר מוטב שישמשו ישראלים בבית ה'. (שם שם ד)
...ומה שהקפידו על הגבעונים היה שבתחילה מרדו באיגרת ששלח להם יהושע... (שמות כג לב)
...הגבעונים באו בתחילה לכרות עם העם ברית שלא יזיקו זה לזה כבין עמים שכנים. והשיבו להם שאין לזה ערך אחר שהם רחוקים מאתם, או שאם כן הסברה נותנת שבקרבי אתה יושב. ואחר כך אמרו אל יהושע, בראותם שנוקשו בדבריהם, אמרו שרצונם רק בברית שבין המלכים שיעזרו זה לזה, שזה יתכן גם אם הם רחוקים. ושאלם מי אתם - ובזה נלכדו שנית, כי על שם בדוי לא תחול הברית. (יהושע ט ה וח)
ויאמרו - כשראו שנלכדו שנית אמרו שרוצים במין הברית השלישית לשם האמונה, שרוצים לקבל אלקותו והאמונה, וזה יתכן גם במדינות רחוקות מאד, וכל יושבי - הם שלוחים מהמנהיגים ומכל העם אחר שהיא ברית דתות. (שם שם ט ויט)
ויעש - עשו שלא כדין, שלא ביקשו מהם מס ועבדות, ושכרתו ברית להחיותם, אמנם נשמרו ולא קבלו על עצמם שלא להשתעבד בהם וכו'. (שם שם טו)
אין לנו כסף - הגם שבני ישראל בזזו אותנו. נשמרנו מהתייצב - ולכן יעשו מעשה שיירא העם מנגע בהם עוד. אני אתן - כי שאלתם נגד משפט התורה, ושלא יומתו ב' ביום אחד, ובנים על אבות ועוד, אלא יתן מדין המלך להטיל אימה, וכן היה יכול לחוס על מפיבושת. (שמואל ב כא ה וו)