גד

(ראה גם: גד-וראובן, יעקב-ובניו, עבר הירדן, ראובן, שבטים)

ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן. ותאמר לאה בא גד, ותקרא את שמו גד. (בראשית ל יא)

גד גדוד יגודנו, והוא יגוד עקב. (שם מט יט)

ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבון, ערי וארודי ואראלי. (שם מו טז)

פקודיהם למטה גד, חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים. (במדבר א כה)

אלה משפחות בני גד לפקודיהם, ארבעים אלף וחמש מאות. (שם כו יח)

ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות, ואת ערוער... (במדבר לב לד)

ולגד אמר ברוך מרחיב גד, כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד. וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון, ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. (דברים לג כ)

ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחותם. ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה... ובעמק בית הרם ובית נמרה וסוכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבול עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה. (יהושע יג כד)

ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה. יואל הראש ושפם המשנה ויעני ושפט בבשן... וישבו בגלעד בבשן ובבנתיה ובכל מגרשי שרון על תוצאותם. כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל. בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נושאי מגן וחרב ודורכי קשת ולמודי מלחמה ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יוצאי צבא. ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונוגד. ויעזרו עליהם וינתנו ביד ההגריאים וכל שעמהם כי לאלקים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו... (דברי הימים א ה יא)

ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גבורי החיל אנשי צבא למלחמה עורכי צנה ורומח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר. עזר הראש עובדיה השני אליאב השלישי... אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף, אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדותיו ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב. (שם יב ח)

זהר:

גד גדוד וגו' רבי ייסא אמר מגד נשמע שצבאות יצאו ממנו לערוך מלחמה... אמר רבי יצחק לולא שהיה גד מבני השפחות היתה השעה עומדת לו להשתלם יותר מכל... זהו שכתוב בא גד קרי, והכתיב בגד חסר אל"ף משום שהשעה עמדה לו בשלמות, (ואחר כך) נסתלקת ממנו... ועל כן לא זכה בארץ הקדושה... (ויחי תשכו, ועיין שם עוד)

ספרי:

ולגד אמר, למה נאמר, לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח וגו'. ברוך מרחיב גד, מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח, כלביא, מלמד שהיה סמוך לספר, לפיכך נמשל כאריות. וטרף זרוע, על שעבר, אף קדקד, לעולם הבא. וירא ראשית לו, הוא בא תחילה והוא יבא בראש לעולם הבא. כי שם חלקת מחוקק ספון, זה קבר של משה שנתונה בחלקת גד... (ברכה שנה)

מדרש רבה:

בא גד, אתא גדא דביתא, גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של עכו"ם, ומנו, אליהו. אליהו משל מי, רבי אלעזר אומר משל בנימין, דכתיב (דה"א ח') ויערשיה ואליה כל אלה בני בנימין. רבי נהוראי אומר משל גד, הדא הוא דכתיב (מלכים א' ט"ז) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד... בא ועמד לפנים ואמר להם רבותי מה אתם חולקים עלי, אני מבני בניה של רחל אני. (בראשית פרשה עא יב)

ביום הששי נשיא לבני גד וגו', לפי ששמעון לקח חרבו והלך ועשה מלחמה עם אנשי שכם בשביל אחותו, ובני גד עברו את הירדן לעזור לאחיהם לירש את הארץ, כמו דכתיב (דברים ל"ג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, לכך זכה והקריב אחר שמעון...

קרבנו קערת כסף אחת וגו', א"ר ברכיה כנגד יציאת מצרים הקריב נשיא גד, ולמה כך לפי שבירכו אביו בגדודים, שנאמר גד גדוד יגודנו, ודבר זה אמר יעקב על מה שהיה עתיד לעבור חלוץ למלחמה את הירדן... וביציאת מצרים כתיב צבא, כמד"ת (שמות י"ב) יצאו כל צבאות ה'... א"ר ברכיה התחיל להקריב קרבנו כנגד מה שאירע להם מיום שירדו יעקב ובניו למצרים עד שיצאו. הה"ד קרבנו קערת כסף אחת כנגד יוכבד אם משה... מלמד שגירשה עמרם וחזר ולקחה, ולכך הקריב קערה, שלא תקרי קערה אלא קרעת, לפי שנקרעה ממנו, כסף אחת שנתאוה עמרם להחזירה לאשה על ידי מרים אחות אהרן... מזרק אחד כסף זה משה שנזרק ליאור... (במדבר פרשה יג יט, וראה שם עוד)

מדרש תנחומא:

והוא יגוד עקב, כלומר שהגואל הבא בעקב הוא מגד זה שבא בעקב, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא (מלאכי ג'), שהוא משבט גד. (ויחי יב)

ילקוט שמעוני:

גד גדוד יגודנו, שכל שבטו של גד כשהיה אחד מהם יוצא למלחמה היה נוצח, והיו הרוגיהם ניכרים, וטרף זרוע אף קדקד. (בראשית פרק מט, קסא)

תרגום יונתן:

בא גד - אתא מזלא טבא ברם בנוי עתידן למירות אחסנתיהון בקדמיתא מעברה לירדנא... (בראשית ל יא)

גד - שבטא דגד יעברון מזיינין עם שאר שבטייא ית נחלי ארנונא והינון יכבשון קדמיהן ית עמודייא דארעא והינון יהדרון מזיינין בסופא בנכסין סגיאין וישרון בשליותא להלא מן עיבר יורדנא דכדין אתרעון והות להון ואתקבלו אחסתנתון. (שם מט יט)

רש"י:

גד - גדודים יגודו הימנו שיעברו הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ, והוא יגוד עקב - כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש. (שם)

ברוך מרחיב גד - מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח. כלביא שכן - לפי שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל באריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים. וטרף זרוע אף קדקד - הרוגיהן היו ניכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת. (דברים לג כ)

וירא ראשית לו - ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוד שהיא ראשית כבוש הארץ, כי שם חלקת - כי ידע אשר שם בנחלתו חלק שדה קבורת מחוקק והוא משה... (שם שם כא)

רמב"ן:

גד - ...יאמר כי גדוד יגודנו תמיד שיהיו מלחמות רבות ופשט גדוד עליו בארצו, והוא יגוד אותו על עקיבו שיתגבר עליו וירדוף אותו והם ישובו על עקב בשתם. שבח אותם בגבורה ונצוח כל הבאים עליהם למלחמה... וזה פירוש נאה למדתיו מן הירושלמי שאמרו במסכת סוטה גד גדוד יגודנו גייסא אתי מגיסתא והוא מגייס לה, לומר כי הגייס יבא לאסוף חיל ולגייס עליו והוא יגוד עליהם ויביא גדודיו בארצם. ואולי ירמוז הנביא על מלחמת יפתח הגלעדי עם בני עמון, כי בני גד ירשו ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון, והיו בני עמון תמיד נלחמים באנשי גלעד, והוא כמעט עבר עליהם והכה אותן ואת עריהם מכה גדולה מאד, והיה הענין ההוא נס גדול הזכירו הנביא. (בראשית מט יט)

מרחיב גד - ...והנכון שהוא על נחלתו, כי השני שבטים אשר לקחו נחלתם בעבר הירדן לא לקחו אותה בגורל אבל נתן להם משה כל ממלכות סיחון ועוג ונחלתם רחבה ונסבה למעלה מכל השבטים... (דברים לג כ)

רד"ק:

גד גדוד - גדוד יבא עליו שיגודנו, והוא יגוד עקב בסוף... זכר המלחמה שעשו עם הגריאים, אם כן המלחמה הזאת היתה לבני גד, וזכר בני ראובן וחצי שבט מנשה כי הם עזרום. (בראשית מט יט)

רשב"ם:

גד גדוד - גדוד ישראל יגודו אחריו כשיהיו הולכים למלחמת יהושע, וכדכתיב חלוצים תעברו לפני אחיכם, ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחילה ובחזרתם הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה פן ירדפו האויבים אחריהם. (בראשית מט יט)

חזקוני:

בגד - לשון בגידה, אף על פי שנתתי לו שפחתי לא היה לו לשכב עמה מאחר שילדתי לו ארבעה בנים... בגד כתיב בא גד קרי, דבר אחר פירושו שתי תיבות, בא גדוד וחיל מבנים שכבר ילדתי ד' ועכשיו שפחתי אחד. (בראשית ל יא)

רבינו בחיי:

יגוד עקב - יכרית, ובמדרש לא דן יביא הגאולה כי אם גד, שממנו אליהו הנביא. (בראשית מט יט)

ספורנו:

גד גדוד - אחר שאמר שדן נלחם כנחש ומפיל סוס ורוכבו, אמר על גד שילחם דרך גדוד שיגוד ויכרות סוס ורוכבו... (שם)

רמ"ע מפאנו:

ואף זלפה שפחת לאה ניתנה ליעקב בחשאי, כדכתיב ותקח ותתן שלא נמלכה לאה ביעקב תחלה כמו שעשו שרה ורחל, והוא טעם בגד שאמרה לאה יש אם למסורת, לפיכך לא זכו ראובן וגד ליטול חלק בארץ אשר ה' אלקינו דורש אותה תמיד אלא מעבר הירדן. (מאמר חקור דין חלק ג פרק יח)

כלי יקר:

ולגד אמר ברוך מרחיב גד - לפי שאמר בסמוך צדקת ה' עשה וגו', ולעושה צדקה שייך לשון גד, ג'ומל ד'לים, והקב"ה מרחיב לו כהנה וכהנה, פי שנים כפלים, ובזכות זה כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד, כארז"ל כל העוסק בתורה וגמילות חסדים אויביו נופלים לפניו חללים. ועדיין לא פירש מה הצדקה שעשה גד, על כן אמר וירא ראשית לו, כי הוא בעצמו ראה לפסוק על עצמו מה שלא היה מחוייב לעשותו מצד הדין, ומהו וירא ראשית לו, כי פסק על עצמו לצאת בראש החלוץ, כי סמך על זכות שבחלקו נקבר מחוקק שתהיה ארצו יושבת בהשקט ובמנוחה כל זמן שיהיו המה במלחמה... (דברים לג כא)

אור החיים:

מרחיב גד - פירוש הרחיב לו בנכסים רבים, דכתיב ומקנה רב היה לבני גד וגו' והטעם כמו שאמר שם הכתוב אנשי הצבא בזזו איש לו, ולהיות בני גד גבורי כח בזזו יותר מכולם, והוא מה שסמך למאמר מרחיב וגו' כלביא שכן וטרף וגו'. (דברים לג כ)

וירא ראשית לו - פירוש היה ראוי ראשית שהיא התורה לו, וטעם לדבר כי שם חלקת פירוש חלקו של מחוקק שהוא משה ספון, או חלק המחוקק... עוד ירצה וירא ראשית הנחלה שנחלו ישראל שהיא ארץ סיחון ועוג לו. פירוש ליטלה לחלקו ולחשש סגולת הארץ שכל הדר בה או כל הקבור בה יש לו חלק לעולם הבא, אמר טעם שלא חש לדבר זה, כי שם פירש במקום ההוא שלקח לנחלתו שם חלקת מחוקק שהוא משה ספון, ויתא ראשי עם ומעתה גם הוא יבא עם ראשי עם לעולם הבא... (שם שם כא)

הגר"א:

וטרף זרוע - פירש רש"י הרוגיהם ניכרים שחותכים הראש עם הזרוע במכה אחת. ומה רבותא בכך? ויש לבאר ברמז דלרז"ל (מנחות ל"ו) היסח הדעת בין תפילין של יד ושל ראש היא עבירה וחוזרים עליה מערכי המלחמה. לכן מספר זאת כאן לומר שבידיהם לא היה אף העוון הזה, ולכן היתה להם מדה כנגד מדה לטרוף הזרוע עם הקדקד בלי הפסק. (קול אליהו וזאת הברכה)

הכתב והקבלה:

גדוד יגדונו - מלשון מזל, שגדודיו יצליחו במלחמה. (בראשית מט יט)

מלבי"ם:

כי שם חלקת מחוקק - הם בחרו בעבר הירדן כי נתחלקה על ידי משה רבינו ע"ה, רק שמשה בענותנותו לא הרגיש תכף בכך, וחשב שהם יראים מהמלחמה. צדקת ה' - מה שהלכו חלוצים בראש היתה צדקה, ומשפטיו - מה שהלכו בכלל להלחם היה כמשפט. (דברים לג כ)

רש"ר הירש:

גד גדוד - גדד פירושו לחתוך, גדוד היא קבוצה החודרת אל תוך האויב, יגוד עקב - והוא חדר גם מעבר לגבול. (בראשית מט יט)

העמק דבר:

גדוד יגודנו - מניח הגדודים שיבואו אליו ואז מתגבר עליהם. (בראשית מט יט)

מרחיב גד - שלא ירא לקחת לעצמו הר פעור, כי ראובן פחד, והוא הושיבו בתלמידי חכמים או בגבורים כי סמך על זכות משה, ובזה שהושיב את הארץ והגבול עשה צדקה לה' ולישראל. (דברים לג כ)

פרי צדיק:

עיין ראש חודש שבט א.