(ראה גם: גלות מצרים-ישראל במצרים, מצרים, פרעה-ושרה)
וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן, ר' יהושע בן קרחה (אמר, פרעה) מרוב אהבתו אותה כתב לה בכתובה כל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים וקרקעות, וכתב לה ארץ גושן, לפיכך וישב ישראל בארץ גושן, שהיתה של שרה אמנו. (ויגש)
בארץ גושן - כלל, בארץ רעמסס פרט. בראשית מז א)
דבר אחר לכך נאמר ויעל, לפי שארץ גושן גבוה מארץ מצרים, לפי שהיא עומדת בגבול ארץ ישראל, ולפי שהלך יהודה בשביל אביו אצל יוסף להורות לפניו גשנה זכה ונגלה בחלקו. וגשן נתן פרעה לשרה אמנו, ולכך בחרו בה ישראל ונפלה בחלקם ולא ערערו בה מצרים. (שם מו כט)
במיטב הארץ - בגימטריא גושן. (שם מז ו)
בארץ מצרים - יעקב היה במצרים שאין טומאתה יכולה לשלוט בו, אבל על בניו אמר "וישבו וגו' בארץ גושן ויאחזו בה" וגו', כי על ידי שנכתבה על ידי פרעה לשרה היתה לה קדושה ולבני ישראל אחיזה בה, ולא עמדו שם תחת שר מצרים כי אם ויפרו וירבו מאד. (שם מז כח)
לגור בארץ - ולכל הגרים היתה רשות לשבת בארץ גושן, אבל פרעה אמר שבאו להשתקע, ובכל זאת ישבו בטוב בעיניהם. (שם מז ד)
ומושב בני ישראל - ...וארץ גושן נקראה מושב בני ישראל, רוצה לומר שהיה מקום שבתם, ולמד כי ארץ גושן נתישבה בעת ברית בין הבתרים, שמאז הוכן להיות ישוב לבני ישראל, ואחר חמש שנים לישיבתה עבר אברהם במצרים ונתנה לו לשבת שם עם צאנו, ועל כן נתישב יעקב בארץ גשן שהיה מיוחד לאבותיו, וכשיצאו ישראל ממצרים נחרבה, ומאז בטלה מן הישוב. (שמות יב מ)
אעלה ואגידה - גושן היתה נמוכה מעיר המלוכה והתיישבו שם כדי להיות רחוקים ממרכזי החיים המצריים. חששו של פרעה "ועלה מן הארץ" היה אם כן שיחדרו מארץ גושן לתוך ארץ מצרים... (בראשית מו לא)
בארץ גושן - היתה רק למרעה, אבל יוסף בקש אותה כדי שישבו בדד, ועוד נתן להם אחוזה במיטב הארץ בארץ רעמסס... (שם מז יא)