גחזי

(ראה גם: אלישע)

 

ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת, ויקרא לה ותעמד לפניו... ויאמר ומה לעשות לה, ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן... ותבא אל איש האלקים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גחזי להדפה, ויאמר איש האלקים הרפה לה כי נפשה מרה לה וה' העלים ממני ולא הגיד לי... ויאמר לגחזי חגור מתניך, וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו, ושמת משענתי על פני הנער... (מלכים ב ד יב והלאה)

ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלקים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא, חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה. וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפול מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום. ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חליפות בגדים... והוא בא ויעמד אל אדוניו ויאמר אליו אלישע מאין גחזי, ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה. ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו, העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות. וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם, ויצא מלפניו מצרע כשלג. (שם ה כ)

וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער, ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו יושבים פה עד מתנו... ויבאו המצורעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמינו, וישובו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמינו... (שם ז א)

והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלקים לאמר ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע... (שם ח ד)

זהר:

ויאמר לגחזי חגור מתניך וגו', ובארוה שנסתלק ממנו מעשה הנס (שלא היה כדאי לזה). חי ה' וחי נפשך אם אעזבך, למה הפצירה, כיון שגחזי היה הולך, אלא היא ידעה דרכיו של אותו רשע גחזי, שאינו כדאי שיהיה נעשה נס על ידו. (בשלח יז)

רבי יצחק ורבי יהודה היו הולכים בדרך, אמר רבי יהודה, כתוב וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך וגו', אם הוא חטא בניו למה יהיו מוכים, אמר לו, אלישע ראה יותר משאר הנביאים, ראה שלא יצא מגיחזי בן הגון, ועל כן קילל את כולם. ולא עוד אלא אמר לו אני עבדתי בשירות עליון אצל אליהו וזכיתי בשני חלקים (פי שנים ברוחו), כי עבדתיו באמת, ואתה רשע פגמת אותי, שנשבעת לשקר וחמדת, הרי עברת על כל התורה כולה, ומי שעובר על זה מה הוא לעולם הבא. אבל משום שעבדת אצלי השירות שלך לא יהיה בחנם, והמיתה שלך תהיה בעולם הזה ולא לעולם הבא, ומשום זה וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך. (תזריע קסו)

תלמוד בבלי:

תנו רבנן, ג' חלאין חלה אלישע, אחד שגירה דובים בתינוקות, ואחד שדחפו לגיחזי בשתי ידים... תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגיחזי בשתי ידיו... אמר רבי יצחק באותה שעה היה אלישע עוסק בח' שרצים, אמר לו רשע, הגיע עת ליטול שכר שמונה שרצים, וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם. וארבעה אנשים היו מצורעים, אמר רבי יוחנן זה גיחזי ושלשת בניו, וילך אלישע דמשק, למה הלך, אמר רבי יוחנן שהלך להחזירו לגיחזי בתשובה ולא חזר, אמר לו חזור בך, אמר לו כך מקובלני ממך כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. מאי עבד, איכא דאמרי אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ, ואיכא דאמרי שם חקק לה אפומה והיתה אומרת אנכי ולא יהיה לך. ואיכא דאמרי רבנן דחה מקמיה (מפני אלישע), דכתיב ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו, מכלל דעד האידנא לא הוה דחיק. (סוטה מז א וסנהדרין קז ב)

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא.. בלעם ודואג ואחיתופל וגיחזי. (סנהדרין צ א)

דאמר רבי יוחנן מפני מה נענש גיחזי, מפני שקרא לרבו בשמו, שנאמר ויאמר גיחזי אדוני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע... (שם ק א)

תלמוד ירושלמי:

גיחזי אדם גיבור בתורה היה, אלא שהיו בו ג' דברים, עין רעה, ופרוץ בערוה, ולא היה מודה בתחיית המתים. עין צרה בשעה שהיה אלישע יתיב בתינוייה (לומד) היה גיחזי יתיב ליה על תרעא, ותלמידייא יחמיין ליה ואמרין גיחזי לא עאל (נכנס), ואנן עלון. והוה תניין מתאמר ובר נש לא מיתהני כלום. כיוון שנתרחק מה כתיב תמן, ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא וגו' והמקום אשר אנחנו יושבים לפניך צר ממנו. ופרוץ בערוה שכן השונמית אומרת לאישה הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא, אמר רבי יונה הוא קדוש ואין תלמידו קדוש... כתיב ויגש גיחזי להדפה, מהו להדפה, אמר רבי יוסי בן חנינא שנתן ידו בהוד שביפיה בין דדיה. ולא היה מודה בתחיית המתים, את מוצא בשעה שבא אלישע להחיות את בנה של שונמית אמר לו קח משענתי וגו' כי תמצא איש לא תברכנו וגו', והוא לא עבד כן, אלא כד פגע בר נש ביה אמר ליה מאין ולאן גיחזי, ואמר ליה אנא איזיל מחיה מתים, ואמר ליה אית לית דחיה מתים אלא הקב"ה, דכתיב ה' ממית ומחיה, אזל ליה ולא עבד כלום... (סנהדרין נב ב)

מדרש רבה:

...ועל המחלל שם שמים (בא צרעת) זה גחזי שרץ אחר נעמן ליטול ממנו ממון, שנאמר (מ"ב ה') וירדוף גחזי אחר נעמן וגו', אלישע קדש שמו של הקב"ה שלא רצה ליטול מנעמן כלום, וגחזי רדף אחריו ונשבע לו לשקר ששלח אצלו שישלח לו ממון, נמצא זה מחלל שם שמים מה שקידש אלישע, א"ל הקב"ה לגחזי, רשע אתה אמרת חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה, נשבעת בשמי כדי לחללו, חייך מאומה אמרת ומומו אתה נוטל, וצרעת נעמן תדבק בך. (במדבר ז ה)

...דורשי רשומות אומרים כולם יש להם חלק לעולם הבא חוץ מבלעם, מה טעם, (תהלים ס') לי גלעד ולי מנשה וגו' מואב סיר רחצי זה גיחזי שלקה על ידי רחיצה... (במדבר פרשה יד א)

מדרש תנחומא:

וגיחזי על לשונו נצטרע, בשעה שנצטרע נעמן ונתרפא על ידי אלישע הנביא, התחיל נעמן לתת כסף וזהב ודורונות לאלישע ולא רצה לקבל עליו. היה גיחזי משמש לפני אלישע, ראה את הכסף וכו'... בודאי מומו לקח, למה, לפי שכתוב (דברים י"ג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, והיה מלך ארם ונעמן שר צבאו עובדי עבודת גלולים, וכתיב ולא תביא תועבה אל ביתך. (מצורע א)

ילקוט שמעוני:

...מיד לקח המשענת ונתן לגיחזי, ואמר לו אל תדבר בפיך כל דבר מאומה רע או טוב עד שתלך ותתן המשענת על פני הנער, וגיחזי היה הדבר כשחוק בעיניו, וכל אדם שהיה פוגע בו היה מדבר עמו ואומר לו התאמין שהמטה הזה מחיה את המתים, לפיכך לא עלתה בידו... (מלכים ב פרק ד, רכח)

רש"י:

לא תברכנו - שלא ירבה דברים, שאין כבוד הנס שיתהלל ויאמר על ידי בא, והוא לא עשה כן אלא התהלל. (מלכים ב ד כט)

ספר חסידים:

כתיב כי עבדך היה ירא וגו', לא היה הנביא מניח תלמיד ללמוד אלא הבדוקים, וגחזי לא החמיץ עדיין עד שבא להודפה לשונמית, ולא גירשו עד שנודע שחטא בדבר שגרוע שבישראל לא היה עושה, לומר שהרב יש לסבול עד שיגרש תלמידו מפני התרעומת. (תתקץ)

אברבנאל:

ויפקד בבית - אולי נתן למישהו שיקנה לו בית ושדות לגדולה. ובזרעך - נראה שקילל אלו שעדיין לא נולדו, שהם כלולים בו, אמנם יעודים אלו על תנאי, ואם ייטיבו מעשיהם תתבטל הגזרה. (מלכים ב ה כג)

רמ"ע מפאנו:

גחזי ושלשה בניו הם ארבעה מצרעים, והם ענק ושלשה בניו אחימן ששי ותלמי. (גלגולי נשמות מ)

מהר"ל:

מפני מה נענש גחזי, נראה כי ר' יוחנן בא לתרץ קושיא מפני מה יצא תלמיד שאינו הגון מן אלישע, וכמו שאמרו בברכות (י"ז א') שלא תהא סיעתנו כמו סיעת אלישע שיצא ממנו גחזי. ועל זה אמר אלו היה נחשב אלישע רבו לגחזי היה זכות אלישע מגין עליו, עתה שלא נחשב אליו רב כלל, שהרי לא קראו בשם רב רק בשמו, ולכך לא היה מגין עליו זכות אלישע. (חידושי אגדות סנהדרין ק א)

איכא דאמרי אבן שואבת תלה בצוארה וכו', ולאיכא דאמרי עדיין אין בזה אלקות, אבל זה שאמר אנכי ה' אלקיך הוא נראה אלקות, מאן דאמר שדחה רבנן כי דבר זה שמחטיא רבים נקרא חטא יותר עד שאין לו תשובה, כי דחה אותם עד שלא היו יכולים ללמוד תורה מן אלישע, ובשביל שרחקם מן התורה לכך נתרחק הוא עד שאין לו קירוב תשובה... (שם קז א)

מכתב מאליהו:

וכן מצינו בגחזי שהיה רשע עד שריחקו אלישע הנביא. ועיין בירושלמי סנהדרין פרק חלק שג' מדות רעות היו בו, צרות עין, שבשעה שאלישע היה לומד היה עומד בפתח בית המדרש, כדי שיחשבו בני הנביאים שבהיות גחזי בחוץ אין הנביא לומד. ופרוץ בערוה, שאמרה השונמית על אלישע הוא קדוש ואין משרתו קדוש... וכפר בתחיית המתים כששלחו אלישע להחיות בן השונמית, באמת לא הלך אל הילד, ובכל זאת נטלו אלישע לשרתו, וגם שלחו להחיות הילד.

אלא הביאור הוא, שגחזי היה כלי לאלישע, על ידי שיעשה אך ורק שליחות אלישע כמעשה קוף בעלמא, ולא יערב בדבר כלום ממהותו, לכן ציוהו שלא ידבר אל איש עד שיחיה את הילד, כי בדברו היה מערב במעשה חלק עצמו, והוא לא היה שייך להחיאת המתים. ונפלא עד כמה האדם אחראי לתיקון הרשעים, כי כשריחק אלישע את גחזי חלה, ואמרו חז"ל שנענש מפני שדחפו לגחזי בשתי ידיו, והיה צריך להתגלגל גם עם רשע כגחזי, אולי יחזירהו בתשובה... (חלק ב עמוד רפה)

שם משמואל:

בש"ס סנהדרין ק"ז וילך אלישע דמשק... ויש להבין למה לא אהדר ליה אלישע, דאף דאין מספיקין מכל מקום אי שב נעשה בעל תשובה גמור, וכמו שכתב הרמב"ם (סוף פ"ד מהלכות תשובה)... ונראה דהנה ידוע שתשובה צריכה להיות על עיקרו והתחלתו של החטא, כי העבירות שאחר כך כמעט הוא אנוס עליהן, שעבירה גוררת עבירה... והנה נראה שראשית החטא של גחזי היה חסרון אמונת חכמים, וחשב שאלישע לא יתודע מזה, וזה משכו והביאו לכזב ולישבע לשקר, ומרעה לרעה יצא עד שחטא והחטיא את הרבים, ואלמלי היה לו אמונה באלישע לא היה בא לכל אלה. ועל כן כשרצה אלישע להכניס בו הרהורי תשובה על כל מה שעשה לא היה יכול טרם ישוב על השורש... אבל הרשע הזה עוד החזיק ברשעתו הראשונה, ועל כן לא היה יכול להכניס בו הרהורי תשובה כלל, ואפילו יתוכח עמו ויאמר לו את הפירוש האמיתי שבלשון "אין מספיקין", מכל מקום הרי איננו עושה מפאת אמונת חכמים, אפילו שיאמר על שמאל ימין, ואם כן שוב לא היה יכול לעזור לו.

ועוד יש לומר על פי מה שהגדנו דלכאורה קשה, אחר שנעשה תשועה לישראל על ידי ארבעה האנשים שישבו פתח השער, שאמרו ז"ל שהם גחזי ושלשת בניו, למה לא היה לו זה לתועלת שישים אל לבו לחזור בתשובה, כי מצוה גוררת מצוה. ואמרנו על פי הזהר הקדש שהקשה איך מועילה תשובה אחר שעשה פגם בעולם בחטאו, ותירץ שבתשובה נתקן גם הפגם שעשה בעולם. ומכל מקום מובן שגודל הפגם וגודל התיקון הוא לפי מסת גודל הפועל, ואין דומה פגם שעושה הקטן בחטאו לפגם שעושה הגדול בחטאו. וכמו כן להיפוך התיקון שעושה הקטן הוא מעט לעומת התיקון שעושה הגדול... וכן היה מופת אלישע עם נעמן עקירת דבר מן התורה לקדש שם שמים, כבמדרש (במד"ר ז') שאלישע קידש שם שמים, אך גחזי קלקל את קידוש השם שהיה נראה לנעמן שהיתה תחבולה להוציא ממון, אם כן היתה למפרע עקירת דבר מן התורה בלא קידוש השם, וזה שהיטב חרה לאלישע שגחזי גרם לו שעשה עקירת דבר מן התורה. ובאשר נמצא שהפגם עשה אלישע, שוב אין בכח גחזי הקטן לתקן בתשובתו, על כן לא הועיל לו מה שנעשה תשועה על ידו לעוררהו בתשובה. אך לפי זה יש להבין מהו זה שהלך אלישע לדמשק להחזירהו בתשובה, ויש לומר שמאחר דתשובתו תהיה בגלל אלישע שוב נחשב כאילו אלישע העושה. וכל זה אם היה בטל לאלישע אפילו שיאמר לו על שמאל ימין, אבל כשאמר לו כך מקובלני ממך וכו' אפילו אם היה אלישע הבינו דעת שמכל מקום יהיה בעל תשובה והיה עושה תשובה, מכל מקום היה כעושה מאליו שדעתו לכך ולא לדעת אלישע, ושוב היתה תועלת התיקון קטנה ולא היה בו כדי לתקן את הפגם הגדול שהיה מתיחס לאלישע. (תזריע תרע"ד)

בהפטרה וארבעה אנשים, ויש לתמוה מאחר שנעשה נס לישראל על ידם ובא קידוש ה' על ידיהם למה לא נשתנו לטובה, עד שאמרו ז"ל (סנהדרין צ') שאין לו חלק לעולם הבא... ונראה על פי מה שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דהנה הביט בתורה וברא את העולם (ב"ר א'), ואם כן סדר הטבע הוא מסודר על פי התורה, ולעשות מופת שינוי טבע העולם שהוא שינוי סדר התורה הוה ליה כעקירת דבר מן התורה והיה אסור... (ועוד יש לומר שיש שינוי בין נסי רבים שלזה בודאי יש סדר אבל נסים של יחיד כמו רפואת צרעת נעמן אין דומה לזה), אלא שאמרו ז"ל (יבמות ע"ט) מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא, ועל כן היה מותר לנביאים לעשות מופת ולשנות סדרו של עולם. אבל גחזי במעשיו עם נעמן שהראה כאילו היה חס ושלום עסק ממון ולא היה עוד קידוש שם שמים בעיני נעמן, אם כן שוב הויה עקירת דבר מהתורה בלי שיתקדש שם שמים, וזה שהיטב חרה לו לאלישע... (מצורע תרע"ה, וראה לעיל ההמשך בתזריע)