גלות יון

(ראה גם: אומות העולם-ד' מלכויות,אנטיוכוס, חנוכה)

מדרשים:

אמרו בימי יונים נתקיים מקרא זה שהערימו סוד על ישראל, אמרו בואו ונחדש עליהם גזרות עד שיבעטו באלקיהם ויאמינו בע"ז שלנו. עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגר לפתחו ידקר בחרב, וכל כך למה כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות... אמרו לפני הקב"ה רבונו של עולם כמה אנו יכולים לסבול, אמר להם בעון מזוזה, אלא אף על פי כן רוחה תמצאו בגזרה זו... כיון שראו יונים שעמדו ישראל בגזרה ולא נכשל אחד מהם בשום דבר רע עמדו וגזרו עליהם גזרה אחרת והעבירו קול כל אדם מישראל שיש לו שור או שה יחקק על קרניו שאין לו חלק באלקי ישראל, וכל כך למה כדי שלא יאכלו ישראל בשר ולא חלב ולא גבינה ולא יהיה עליהם חרישה... עמדו ומכרו בהמתן בין טהורה בין טמאה והיו ישראל מהלכין ברגליהם... אמר להם הקב"ה בעון שמנעתם עצמכם מעלות שלש רגלים ולהקריב קרבנות וליתן מתנות כהונה... אלא אף על פי כן רוחה תמצאו בגזרה זו, והיו הצבאים ואילים וכל מיני עופות טהורים באים ונכנסים לבתיהם של ישראל לפי שהיו ישראל בלא דלתות... וכיון שראו יונים שעמדו ישראל בגזרה זו עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה ידקר בחרב, וכל הרואה אותה הרי היא לו לאשה ובניה לעבדים... כיון ששמעו יונים כך אמרו הואיל ואין ישראל משמשין מטותיהם אנו נזקקים להם, כיון שראו ישראל כך חזרו על נשיהן בלא טבילה בעל כרחן... שאין האשה רוצה לישב תחת בעלה בלא עונתה, אמר להם הקב"ה הואיל ועשיתם בלא כוונה אני אטהר אתכם, ופתח לכל אחד ואחד מהם מעין בתוך ביתו... עמדו וגזרו עליהם גזרה מרה ועכורה שלא תיכנס לילה ראשון אלא אצל ההגמון שבמקום... והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות... עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול... (מדרש לחנוכה)

ר' צדוק:

...וכל זמן שהיו ישראל בארץ ישראל לא היה להם שום התחברות לעמים רק אחר הגלות התחילו להתחבר עמהם ועד שחטאו בנשיאת נשים נכריות, אלא ששבו על זה בתשובה שלימה על ידי עזרא ונחמיה, ומכל מקום כמדומה בעיני דהבנים שהשימו הן הם או צאצאיהם שנשתמדו בימי היונים ועוררו השמדות שהיה על ידי משומדים מבני ישראל ככתוב ביוסיפון, והראשונים שנזכרו בזה בכתוב הם בני יהושע בן יהוצדק כהן גדול... והתחלת שמד יונים היה על ידי העתקת התורה יונית שזה היה על ידי הרגשת ההוד דכנסת ישראל עד שגם מלכי עמים הודו להם כי בקשת העתקת התורה היה בשביל שהכירו מעלתה וכבוד גדול כיבדם תלמי על זה, אבל חכמי ישראל הרגישו שזה היה הפיכת ההוד למשחית וגזרו תענית על זה כמ"ש במגילת תענית... (חלק ה רסיסי לילה עמוד קסז)