(ראה גם: יין, כלאים,כרם, נח)
ויאמרו העצים לגפן, לכי את מלכי עלינו. ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלקים ואנשים, והלכתי לנוע על העצים. (שופטים ט יב)
אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו, כרם היה לידידי בקרן בן שמן. ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו, ויקו לעשות ענבים ויעש באושים... (ישעיה ה א)
בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער. היוקח ממנו עץ לעשות למלאכה, אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי. הנה לאש ניתן לאכלה, את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה. הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה, אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשו עוד למלאכה. (יחזקאל טו ב)
גפן ממצרים תסיע, תגרש גוים ותטעה. פינית לפניה, ותשרש שרשיה ותמלא ארץ. כסו הרים צלה, וענפיה ארזי א-ל. תשלח קציריה עד ים ואל נהר יונקותיה. למה פרצת גדריה, וארוה כל עוברי דרך. יכרסמנה חזיר מיער, וזיז שדי ירענה. אלקים צב-אות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת, וכנה אשר נטעה ימיניך, ועל בן אמצת לך... (תהלים פ ט)
אוסרי לגפן עירה, מהו גפן, זהו כנסת ישראל, (שהיא הנוקבא), כמש"א גפן ממצרים תסיע, וכתוב אשתך כגפן פוריה, אשתך, כגפן הזה הקדוש, (שהיא הנוקבא העליונה). א"ר יוסי גפן הזה שאנו מברכין עליו בורא פרי הגפן, בורא, היינו שכתוב עץ עושה פרי, הגפן, זהו עץ פרי, עושה פרי (הוא) זכר, (דהיינו ז"א), עץ פרי זהו נוקבא, (דהיינו נוקבא דז"א), משום זה בורא פרי הגפן הוא זכר ונקבה ביחד (דהיינו זו"ן).
אוסרי לגפן עירה, זהו מלך המשיח, שעתיד למשול על כל צבאות העמים... משום שגפן הזה (שהוא הנוקבא) שולט על כל אלו כתרים התחתונים ששולטים על ידם כל העמים עכו"ם, והוא נצח למעלה, ישראל שהם נקראים שורקה ישמידו וינצחו צבאות אחרים למטה, ועל כולם יתגבר מלך המשיח... (ויחי תקפו, ועיין שם עוד)
ר' שמעון אמר יש גפן ויש גפן, יש גפן עליון הקדוש, (שהוא הנוקבא), ויש גפן שנקרא גפן סדום, (שהוא קליפה רעה), וכן יש גפן נכריה בת אל נכר, משום זה כתוב גפן זאת, (לרמז שהיא הנוקבא הנקראת) זאת, אותה שנקראה כלה זרע אמת, שורק, (שנאמר שם אנכי נטעתיך שורק), אלו הם ישראל שיוצאים מגפן הזה, כשחטאו ישראל ועזבו את גפן הזה, מה כתוב, כי מגפן סדום גפנם וגו'. (שם תר)
אוסרי לגפן, מהו גפן, זה כנסת ישראל, ולמה נקראה גפן, אלא מה גפן אינה מקבלת עליה נטיעה אחרת, כן כנסת ישראל אינה מקבלת עליה אלא את הקב"ה. ובשביל כנסת ישראל נכנעים לפניה כל כחות אחרים, (שהם עיר וחמור) ואינם יכולים להרע ולשלוט בעולם, ועל כן הטיל הכתוב את השם הקדוש י"ה ביניהם, בצד זה ובצד זה (שבעיר נאמר י"ה, אסרי לגפן עירה, ובחמור נאמר י"ה ולשרקה בני אתונו), בני אתונו שנעקר בשביל שורק הזה, (שהיא כנסת ישראל), כמש"א ואנכי נטעתיך שורק... (שם תרכט, ועיין שם עוד)
...העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך, העולם הבא מביא ענבה אחת בקרון או בספינה, ומניחה בזוית ביתו ומספק הימנה כפטום גדול, ועציו מסיקין תחת התבשיל. ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה ל' גרבי יין, שנאמר ודם עינב תשתה חמר, אל תיקרי חמר אלא חומר. כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב אוסרי לגפן עירה, אין לך כל גפן וגפן שבארץ ישראל שאין צריך עיר אחת לבצור... (כתובות קיא ב, וראה שם עוד)
שלשה מינים אסורים בנזיר, הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן, וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה, ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית... (נזיר לד א, וראה שם עוד)
...ואמר רבי יוסי בר חנינא ענבים העומדים להבצר איכא בינייהו, דמר סבר כבצורות דמיין, ומר סבר לאו כבצורות דמיין... (בבא מציעא ק ב)
דתנן הנוטע את כרמו ט"ז אמה על ט"ז אמה מותר להביא זרע לשם, אמר רבי יהודה מעשה בצלמון באחד שנטע את כרמו ט"ז אמה על ט"ז אמה, והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר, לשנה אחרת היה הופך את השער למקום הזרע וזרע את הבור, ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו... (בבא בתרא פב ב, וראה שם עוד)
קרחת הכרם, בית שמאי אומרים כ"ד אמות, ובית הלל אומרים ט"ז אמות, מחול הכרם, בית שמאי אומרים ט"ז אמה ובית הלל אומרים י"ב אמה... (כלאים יח ב, וראה שם עוד)
איזהו עריס, הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים או בצד החריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד'... וכמה היא עבודת הגפן ששה טפחים לכל רוח, ור"ע אומר שלשה... (שם כח א, וראה שם עוד)
מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז והראהו גפן שהיה מודלה על מקצת התאנה, אמר ליה מה אני להביא זרע אל תחת המותר, ואמר ליה מותר. והעלהו משם לבית מגיניא והראהו גפן שהיה מודלה על מקצת הקורה, וסדן של שקמה ובו קורות הרבה, אמר ליה תחת הקורה הזו אסור והשאר מותר... (שם ל א, וראה שם עוד)
פסקי עריס ח' אמות ועוד... אלו הן פסקי עריס עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מיכן וחמש גפנים מיכן... (שם ל ב)
המבריך את הגפן בארץ, אם אין עפר על גבה שלשה טפחים לא יביא זרע עליה אפילו הבריכה בדלעת או בסילון, הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה. הארכובה שבגפן אין מודדין לה אלא מעיקר השני... (שם לא ב, וראה שם עוד)
דבר אחר וזכרתי את בריתי יעקב, הה"ד גפן ממצרים תסיע (תהלים ע'), מה הגפן הזה אין נוטעין אותה במקום טרשין גדולים אלא בולשין אותה מתחתיה ואחר כך נוטעין אותה, כך תגרש גוים ותטעה. מה הגפן הזו כל שאתה מפנה תחתיה הרי היא משובחת, כך הם ישראל פנית לפניהם כל מלך ואחר כך ותשרש שרשיה ותמלא ארץ. מה הגפן הזה אין נוטעין אותה ערבוביא אלא שורות שורות, כך ישראל הם דגלים דגלים, הה"ד איש על דגלו באותות לבית אבותם. מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות ושלטת בכל אילנות, כך הם ישראל נראים כאלו שפלים בעולם הזה אבל לעתיד לבא הן עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו. מה הגפן הזו שרביט אחד יוצא ממנו ומכבש כמה אילנות, כך ישראל צדיק אחד יוצא מהן ושולט מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב ויוסף הוא השליט, ויהי ה' את יהושע ויצא שם דוד בכל הארצות, ושלמה היה מושל בכל המלכיות, כי גדול מרדכי בבית המלך. מה הגפן הזה העלים שלה מכסין על האשכולות, כך הם ישראל עמי הארץ שבהם מכסין על תלמידי חכמים. מה הגפן הזו יש בה אשכולות גדולות וקטנות, הגדול מחבירו נראה כאלו נמוך מחבירו, כך ישראל כל מי שאחד מהם יגע בתורה וגדול מחבריו בתורה נראה נמוך מחבירו. מה הגפן הזו טענה שלש ברכות, כך ישראל מתברכין שלשה ברכות בכל יום, יברכך ה', יאר ה', ישא ה'. מה הגפן הזו יש בה ענבים יש בה צמוקים, כך ישראל יש בהם בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי תלמוד, בעלי אגדה. מה גפן זו יש בה יין ויש בה חומץ, זה טעון ברכה וזה טעון ברכה, כך ישראל חייבין לברך על הטובה ועל הרעה. מה היין הזה כל מי ששותה ממנו פניו מאירות וכל מי שאינו שותה ממנו שניו קהות, כך ישראל כל מי שבא ומזדווג להם סוף שנוטל את שלו מתחת ידיהן. מה גפן זו בתחלה היא נרפסת ברגל ואחר כך עולה לשלחן מלכים, כך ישראל נראין כאלו מאוסים בעולם הזה, דכתיב הייתי שחוק לכל עמי נגינתם כל היום, אבל לעתיד לבא ונתנך ה' עליון, דכתיב והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך (ישעיה מ"ט). מה גפן זו מדלין אותו על גבי ארזים גדולים, כך ישראל, שנאמר כסו הרים צלה (תהלים פ'). מה גפן זו נשענת על גבי קנה, כך ישראל נשענין בזכות התורה שכתובה בקנה. מה גפן זו השומר שלה עומד למעלה, כך ישראל השומר שלהם למעלה, שנאמר (תהלים קכ"א) הנה לא ינום ולא יישן וגו'. מה גפן זו נשענת על גבי עצים יבישים והיא לחה, כך ישראל נשענין בזכות אבותם אף על פי שהן ישנין, הה"ד וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. (ויקרא לו ב)
גפן ממצרים תסיע, מה הגפן הזה בוצרין אותה והוא שותקת, דורכין אותה והוא שותקת, ובסוף היין שלה מתשה לאדם ומפלת אותו, כך ישראל לאומות העולם. ומה הגפן הזה נשלכין עליו גולגליות וארנוניות וסוף משהיין עולה לראשו הוא לוקה, כך ישראל, שנאמר קדש ישראל לה' (ירמיה ב')... למה פרצת גדריה, כשם שהכרם הזה שנפרץ הכל עולין בו ובוזזין אותו, כך ישראל... (מזמור פ)
אמר ריש לקיש אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים, אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים, עלין שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה אלו ריקנין שבישראל, והיינו דשלחו מתם, יבעון רחמי אתכליא על עליא, שאלמלי עליא לא מתקיימי אתכליא. מה הגפן הזו בוצרין אותה והיא שותקת, דורכין אותה והיא שותקת, ולבסוף היא מגרה את קרנה וקרנותיה משיגין לאדם ומפילין אותו. ומה הגפן הזו משליכין עליה גוגליות וארנוניות ובסוף משהיין עולה על ראשו, כך ישראל קדש ישראל לה' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו. מה גפן זאת אינה נטעת בערבוביא אלא שורות שורות, כך ישראל חונין במדבר דגלים דגלים. מה הגפן הזו בולשין תחתיה ואחר כך נוטעין אותה, כך ישראל תגרש גוים ותטעה. מה הגפן הזו כל מה שאתה מפנה מפניה היא משבחת, כך ישראל פנית לפניהם ל"א מלכים. מה הגפן הזו שומרה עולה למעלה ממנה ומשמר, כך ישראל שומר שלהן עומד למעלה ומשמרן. מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות, כך ישראל נמוכין בעולם הזה, אבל לעתיד לבא עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו. מה הגפן הזו שרביט אחד עולה ממנו והוא מכניע כל האילנות, כך ישראל צדיק אחד עומד ושמעו הולך מסוף העולם ועד סופו.
מה בגפן הזו יש בה יין ויש בה חומץ, זה טעון ברכה וזה טעון ברכה, כך ישראל מברכין על מדת הטוב ועל מדת פורענות. מה הגפן יש בה יין וחומץ ויש בה ענבים וצמוקים, כך הם ישראל יש בהם מקרא משנה הלכות ואגדות. מה הגפן הזו מי שאוכל ממנה בוסר שיניו קהות עליו, כך כל מי שבא ומזדווג עם ישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם. מה הגפן הזו יש בה אשכולות גדולים וקטנים, וכל אשכול הגדול מחברו נמוך מחברו, כך כל מי שהוא גדול מחברו נמוך ממנו. מה הגפן העלין חפין על האשכולות, כך ישראל עמי הארץ חפין על בני תורה. מה הגפן הזו האוכל ממנה פניו מצהילות, כך חכמת אדם תאיר פניו. מה הגפן הזו סומכין עליה על גבי קנים והיא חיה, כך הם ישראל אין חיים אלא בזכות התורה ההוא כתובה בקנה. מה הגפן הזו סומכין אותה על גבי עצים יבשים והיא חיה, כך ישראל אינן חיים אלא בזכות אבותיהם אף על פי שמתו... (בראשית פרק מ, קמו)
ויטע כרם, מצא גפן שנתגרשה ויצאה מגן עדן היא ואשכלותיה עמה, ולקח מהם ואכל ונטע ממנה גפן אחת בארץ, ובו ביום נסתגסגו פירותיה, שנאמר (ישעיה י"ז) ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי... (בראשית פרק ט כ, וראה עוד נח-כרם)
גפנם - הזכיר הנכבדים בעצים, שיוכל האדם לחיות בהם בלי לחם. (תהלים קה לג)
...וביחזאל ט"ו המשיל האומה הנבחרת לגפן, שאין לה גודל וחוזק ושבחה רק מצד פריה, ואם לאו ראויה רק להבערה באש. וכבר נתפרסם שיש בה ג' תועליות מתחלפות גם בברכותיהם, בוסר שעליו בורא פרי האדמה, כי מתייחס לדומם, ענבים בורא פרי העץ ומתייחס לצומח, ויין בורא פרי הגפן ומתייחס לאישיות המיוחדת... (במדבר כה יא)
כרם - המשיל את ישראל לגפן, אחר שמשה רבינו ע"ה המשילם בהאזינו "מגפן סדום גפנם" וגו'. בן שמן - תנאי ראשון לשלימות הגפן היא אדמה משובחת, תנאי שני ריבוי מיני עבודות, תנאי ג' זמורה משובחת, תנאי ד' הגפן תגדל או תקטן כפי מה שהיא נסמכת עליו, מה שאינו כן בשאר עצים שהם בעלי מדה מסוימת, וכל זה גם בישראל... (ישעיה ה א)
לא תזרע כרמך כלאים - ...נותן בזה התראה לבאי הארץ על קדושת האדמה הזאת על ידי התורה האלקית. יכולנו לחשוב שהגפן אסורה בנטיעה באדמת התורה והחוק המוסרי, והנה היא משמשת למצוה, לומר לך שהתורה האלקית לא רק מרשה, כי אם גם מקדשת את ההנאה החושנית הגדולה ביותר, אם היא נשארת במסגרת חוק התורה... (דברים כב ט)
גפן - שאין לה כל ערך של עצים וכו', אם אינה נותנת פרי, ופריה מעונה ונכתש ביותר, אבל אחר כך הפרי הזה מנצח את הכותש אותו. (תהלים פ ט)