(ראה גם: הלך)
ויגש אליו יהודה - רבי יהודה אומר הגשה למלחמה, כדאמר ויגש יואב וגו', רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס, כדאמר ויגשו בני יהודה אל יהושע, ורבנן אמרי הגשה לתפלה, ויגש אליהו. רבי אלעזר פשט להון, אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, ואם לתפלה אני בא. רבי מאיר אומר אין ויגש אלא לשון שלום, שנאמר ויגשו וגו' וישאל להם לשלום, רבי יהודה אומר אין ויגש אלא לשון תנחומין, שנאמר ויגש וישק לו, רבי נחמיה אומר אין ויגש אלא לשון קרבן, שנאמר ויגש את פר החטאת, רבי יוסי אומר אין ויגש אלא לשון נזיפה, שנאמר ויאמרו גש הלאה, רבי נתן אומר אין ויגש אלא לשון משמוש, שנאמר גשה נא ואמושך... (בראשית פרק מד, קנ)
ויגש אליו יהודה - ר' יהודה אומר אין ויגש אלא לשון פיוס, הוא שנאמר ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל (יהושע י"ד), ור' נחמיה אומר לשון תפלה הוא, שנאמר (בראשית י"ח) ויגש אברהם ויאמר האף תספה, ורבנן אמרי לשון מלחמה הוא, שנאמר (ש"ב י') ויגש יואב אל העיר... ר' מאיר אומר אין ויגש אלא לשון שלום, שנאמר (ש"א ל') ויגש דוד אל העם וישאל להם לשלום. ר' יהודה אומר אין ויגש אלא לשון תנחומין, שנאמר (בראשית כ"ז) ויגש וישק לו, ר' נחמיה אומר אין ויגש אלא לשון קרבן, שנאמר (ויקרא ח') ויגש את פר החטאת, ר' יוסי אומר אין ויגש אלא לשון נזיפה, שנאמר (בראשית י"ט) ויאמרו גש הלאה, ר' נתן אומר אין ויגש אלא לשון בדיקה, שנאמר גשה נא ואמושך בני, הוי קם ליה יהודה בכולהון. (בראשית מד יח)
לא תקרבו - לרז"ל על החיבוק ונישוק, כי קריבה אינה רק קריבה בתכלית, אלא גם התקרבות ממרחק יותר גדול, וגישה היא התקרבות בתכלית הקריבה, אמנם מצאנו גם קריבה על ביאה, אך כאן היה יכול לקצר ולומר אל תגלו... (ויקרא יח ו)
ויקרבו - נאמר בשנים שוים, וגישה הוא בקטן לפני גדול, ובכל מקום שיש בו טורח או מורא, וכאן הלשון מורה על השמחה, שהיה צריך לומר ויגשו. (ויקרא ט ה)
הולך וקרב - קרב הוא בין אנשים שוים, וגישה הוא במקום שצריך להתחזק לכך, כגון אל אדון גדול ועריץ, לכן בדוד כתב "ויגש". (שמואל א יז מא)
לא יקרב - קריבה היא התקרבות מנקודת המבט של המטרה, וגישה היא מן המבט של נקודת המוצא. (ויקרא כא יז)