וישלחו את רבקה אחותם ואת מניקתה, ואת עבד אברהם ואת אנשיו. (בראשית כד מט)
ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון, ויקרא שמו אלון בכות. (שם לה ח)
ותמת דבורה שאילה מהיכן נמצאת דבורה עם יעקב, והכתיב כי במקלי עברתי (בראשית ל"ב), אלא מלמד ששלחה רבקה אמנו להביא את יעקב, וכן הוא אומר ושלחתי ולקחתיך משם (שם כ"ז). מינקת רבקה, לבאר לנו כי היתה דבורה, כי לא נזכר שמה עד עתה, שנאמר וישלחו את רבקה אחותם ואת מניקתה, ובא הנה להזכיר את שמה. ותקבר מתחת לבית אל, במקום קודש, מלמד שזכותה גרמה לה להקבר שם... (בראשית לה ח)
ותמת דבורה - מה ענין דבורה בבית יעקב, אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך. מדברי ר' משה הדרשן למדתיה. (בראשית לה ח)
והיתה דבורה עם יעקב כי אחרי שבאת עם רבקה שבה לארצה, ועתה תבא עם יעקב לראות גבירתה, או נתעסקה בגדול בני יעקב לכבוד רבקה ולאהבתה והיתה בביתו. ויתכן שאינה היא המינקת שנאמר בה "וישלחו את רבקה אחותם ואת מניקתה", אבל היתה מינקת אחרת שנשארה בבית לבן ובתואל, ועתה יביא אותה יעקב עמו לכלכל את שיבתה לכבוד אמו, כי כן דרך הנכבדים להיות להם מיניקות רבות, כי רחוק הוא שתהיה הזקנה השליח שתשלח אמו ליעקב כדברי ר' משה הדרשן. (שם)
דבורה - היתה צדקת, וכאשר מתה רבקה ועשו חזר אל הבית לא יכלה לסבול, ובאה אל יעקב וזכתה למות אחר הטהרה האמורה ולהקבר במקום קדוש... (שם)
(ראה גם: הסטוריה-שופטים)
ודבורה אשה נביאה אשת לפידות, היא שופטה את ישראל בעת ההיא. והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל למשפט... ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך. ותאמר הלוך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא, ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה... (שופטים ד א)
ותשר דבורה וברק בן אבינועם, ביום ההוא לאמר... חדלו פרזון בישראל חדלו, עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל... עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר, קום ברק ושבה שביך בן אבינועם... (שם ה א והלאה)
כיון שישראל עזבו ברית, כי היו מלים ולא פורעים, מה כתוב עליהם, אז ירדו לשערים עם ה', (פירושו שהיו יושבים בשערים ולא נכנסו לפנים)... ועל עת ההוא כתוב ויעזבו בני ישראל את ה'. עד שבאה דבורה ונדבה להם בזה, (כלומר שהמשיכה וגילתה המוחין העליונים בשבילם), כמו שכתוב בפרוע פרעות בישראל, ופרעות הוא גילויים, והיינו התגלות המוחין שחזרה להם לישראל על ידי דבורה.
ועל כן כתוב (על ישראל בזמן שעזבו ברית) חדלו פרזון בישראל זה הוא פרזונו שאמרנו, (שהוא שפע המוחין דגדלות מיסוד אל ימא רבא), וכיון שעזבו ברית חדלו המוחין ההם מישראל, חדלו המוחין מברית קדש הנקראים פרזון, משום שמלו ולא פרעו.
עד שקמתי וגו', מה שקראה את עצמה בשם אם, אלא שאמרה להם אני הורדתי מים עליונים מלמעלה, (דהיינו המוחין דג"ר הנמשכים מאמא), כדי לקים העולמות, (ועל כן קראה את עצמה בשם אם)... (בראשית שסא, ועיין שם עוד)
אבל לא אמרו אלא כמו שאנו מוצאים בדבורה, שכתוב היא שופטה את ישראל בעת ההיא, ועל כן למדנו אוי לאדם שאשתו מברכת בשבילו בשולחנו, כך דבורה, אוי לדור שלא נמצא בהם מי שידין את העם אלא נקבה אחת.
תא חזי, שתי נשים היו נמצאות בעולם ואמרו שבחו של הקב"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך, ומי הם, דבורה וחנה... (ויקרא שכח)
דבורה שבאה לשבח שבח המלך הקדוש אמרה ה' בצאתך משעיר וגו', מלמד שהקב"ה הזמין כל שאר העמים לקבל התורה ולא רצו... וכל אותם הכתובים שאמרתם דבורה הכל בסוד החכמה, עד אותה שעה ששבחה את עצמה, שנאמר עד שקמתי דבורה, שהעמדנו שאז נסתלקה ממנה רוח הנבואה, ומשום זה אמרה עורי עורי וגו'. (שם שלג)
בהיכל אחר יש דבורה הנביאה, וגם כן כל הנשים שעמה מודות ומזמרות בשירה ההיא שהיא אמרה בעולם הזה... (שלח ר)
שכשם שעשה הקב"ה נסים על ידי שבט יהודה ובנימין על הים, כך עשה להם נסים על ידי שרי זבולון ונפתלי על ידי דבורה... (בשלח פרק ה)
אמר רב יהודה אמר רב כל המתייהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו... מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה וגו', וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר... (פסחים סו ב)
תנו רבנן הלל זה מי אמרו... רבי אלעזר המודעי אומר דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא, הם אמרו לא לנו, ורוח הקודש משיבה ואומרת להם למעני למעני אעשה... (שם קיז א)
עמדו דבורה וברק ועשו לילה ליום, הדא הוא דכתיב (שופטים ה') ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא וגו', רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון, ו' נסים נעשו באותו היום, בו ביום באו, בו ביום שלחה אחריו ושלח הוא, בו ביום עשו מלחמה, בו ביום נהרג סיסרא, ובו ביום חלקו ביזה, בו ביום אמרו שירה. (קהלת פרשה ג יז)
רבי שמואל בר נחמני עלה מבבל לשאול ג' דברים מצא את רבי יוחנן שר הבירה אמר לו מאי דכתיב (שופטים ה') חדלו פרזון בישראל, אמר לו רבי יוחנן העיירות שחרבו בימי סיסרא כיון שעמדה דבורה נעשות אימהות... (מזמור ג)
ודבורה אשה נביאה, מה טיבה של דבורה שהתנבאת על ישראל ושפטה אותם, והלא פנחס בן אלעזר עומד, מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ הכל לפי מעשיו של אדם שורה עליו רוח הקודש. תנא דבי אליהו אמרו, בעלה של דבורה עם הארץ היה, אמרה לו בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית המקדש שבשילה, אז יהיה חלקך בין הכשרים שבהם, ותבא לחיי העולם הבא, והיא עושה פתילות, והוא מוליך לבית המקדש... והיא מתבוננת ועושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה, והקב"ה בוחן לבות וכליות, אמר לה דבורה, את נכוונת להרבות אורי, אף אני ארבה אורך ביהודה ובירושלים...
והיא יושבת תחת תומר, אמר רבי שמעון בן אבשלום משום יחוד, דבר אחר מה תומר זה צלו מועט, אף תלמידי חכמים שבאותו הדור מועטים, דבר אחר מה תומר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים. אמר רב נחמן לא יאי יוהרא לנשי, תרתי נשי נביאותי הויין דהוויין יהירין, ושניין (אינם נאים) שמייהו, חדא שמה זבורתא וחדא שמה כרכושתא (חולדה), זבורתא דכתיב ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם, ואלו איהי לא אזלא גביה. תחת תומר, לפי שאין דרכה של אשה להתייחד בתוך הבית, וישבה בצלו של דקל מלמדת תורה לרבים.
אם תלכי עמי והלכתי, רבי פנחס בשם רבי ראובן, שני בני אדם היו עיקר ועשו עצמם טפלה, ונעשו טפלה, אברהם וברק... דכתיב עם תלכי עמי והלכתי, ר"י אומר אם תלכי עמי לקדש, אלך עמך לחצור... רבי נחמיה אומר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה... אמר רבי ראובן מה אתה סבור שתפארת שירה נמסרה לך לבדך, ונעשה טפלה, שנאמר ותשר דבורה וברק... (שופטים פרק ד, מב ומג)
תחת תומר - בעיר עטרות ומתפרנסת משלה, ולה דקלים ביריחו, פרדסים ברמה, זיתים בבקעת בית שקיא בבית אל, עפר לבן בהר המלך... (שופטים ד ה)
הנותן אמרי שפר - ...על ידם שרו דבורה וברק שירה. (בראשית מט כא)
עורי - התגברי בשירתך, ולרז"ל מפני שנתהללה נסתלקה ממנה רוח הקודש. (שופטים ה יב)
ושרי ביששכר - ראשי סנהדראות תמיד עם דבורה ללמד את העם. (שם שם טו)
אילה שלוחה - ...ויש אומרים שאילה רמז לדבורה, הנותן אמרי שפר רמז לשירת ברק עמה, ואמר נפתלי בעבור נחלתו. (בראשית מט כא)
נפתלי אילה שלוחה - נתנבא על התשועה שתבא על ידי איש משבט נפתלי, והוא ברק, ועל ידי דבורה היא האילה שהיא קלה ברגליה, ולא אמר איל כי עיקר המעשה על יד נקבה היה והיא דבורה. ואמר שלוחה כאלו שלוחה למהר המעשה, וכן נאמר בשירה על ברק "בעמק שולח ברגליו", ואמר על השירה שישירו אחר התשועה "הנותן אמרי שפר". (שם)
ואל יקשה עליך מה שכתוב בדבורה הנביאה היא שופטה את ישראל, שאפשר לנו לתרץ שלא היה הדין נחתך על פיה, אבל היתה אשה חכמה ונביאה והיו נושאים ונותנים עמה אפילו בדברים של איסור והיתר, או שקיבלוה עליהם ראשי ישראל ואחריהם כל אדם לדון על פיה, דבקבלה ודאי הכל כשרים. (משפטים מצוה עז)
היא שופטה - והיא החזירה את ישראל למוטב. אשת לפידות - ברק, או על דרך אשת חיל, ורוצה לומר שהגיע עוצם מדרגתה בנבואה עד שנראו במקומה לפידים, כבמשה רבינו ע"ה. (שופטים ד ד)
אנכי לה' - הרביתי בישראל שערים המצוינים בהלכה, ולכן יפה לי לשיר, ומוסיפה לדבר בשבח התורה. (שם ה ג)
לבי לחוקקי - לתלמידים שהצבתי. המתנדבים - ואלו שלמדו מעצמם, ברכו ה' - שהושיע על ידי לימוד התורה. שיחו - בדברי תורה, כי זה יעמוד לכם, שהרי לא היה לכם במלחמה סוס וזיין. (שם שם ט)
תמר היא דבורה, וסימן "תחת תומר דבורה" חסר כתיב, ושם היתה יושבת מפני לתקן מה שישבה בפתח עינים ויחשבה לזונה. (גלגולי נשמות קלט)
דבורה הנביאה נתגלגלה בה צפרה אשת משה רבינו ע"ה, כי בזמן שאמרו ישראל שירה על הים לא היתה צפרה עמהם, והיא היתה מצטערת על זה, ובזכות המילה שמלתה את בנה, כמו שאמר הכתוב ותקח צפורה צור ותכרת את ערלת בנה, זכתה לבא בדבורה ולשיר שירה זו על ידי רוח הקדש, וזה שאמרה בשירה "בפרע פרעות בישראל", שרמזה בשירה שלה באיזה זכות שזכתה לומר שירה בפרע פרעות לשון פריעת מילה, על שהכריתה ערלת בנה ודוק. (שם קנב)