(ראה גם: דוד-כללי, מלך, מלכות)
ולמן היום אשר ציויתי שופטים על עמי ישראל והניחותי לך מכל אויביך, והגיד לך ה' כי בית יעשה לך ה'. כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך, והכינותי את ממלכתו. הוא יבנה בית לשמי וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם. אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן, אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול אשר הסירותי מלפניך. ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם. (שמואל ב ז יב והלאה)
כי לא כן ביתי עם א-ל, כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמורה... (שם כג ה)
למען יקים ה' את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם, לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל. (מלכים א ב ד)
ועתה ה' אלקי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר, לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל, רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני. ועתה אלקי ישראל, יאמן נא דברך אשר דברת לעבדך דוד אבי. (שם ח כה)
ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אבי בתם לבב וביושר לעשות ככל אשר צויתיך, חקי ומשפטי תשמר. והקימותי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם, כאשר דברתי על דוד אביך לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל. (שם ט ד)
ולא אקח את כל הממלכה מידו, כי נשיא אשיתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי בו אשר שמר מצותי וחקותי... (שם יא לד)
הנה ימים באים נאם ה' והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח, וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. (ירמיה כג ה)
כי כה אמר ה' לא יכרת לדוד איש יושב על כסא ישראל. (שם לד יז)
מגדיל ישועות מלכו, ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם. (תהלים יח נא)
כרתי ברית לבחירי, נשבעתי לדוד עבדי. עד עולם אכין זרעך, ובניתי לדור ודור כסאך סלה. (שם פט ד)
לעולם אשמור לו חסדי, ובריתי נאמנת לו. ושמתי לעד זרעו, וכסאו כימי שמים. אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון אם חקותי יחללו ומצותי לא ישמרו. ופקדתי בשבט פשעם, ובנגעים עונם. וחסדי לא אסיר מעמו, ולא אשקר באמונתי... זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי. כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה... (שם כט והלאה)
נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה, מפרי בטנך אשית לכסא לך. אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם, גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. (שם קלב יא)
...והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבותיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך, והכינותי את מלכותו. הוא יבנה לי בית, וכוננתי את כסאו עד עולם. אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך. והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם. (דברי הימים א יז יא)
ולא אבה ה' להשחית את בית דויד למען הברית אשר כרת לדויד, וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו כל הימים. (דברי הימים ב כא ז)
מלכות בית דוד ניתקנה ביום הזה, ביום רביעי, שהוא רגל רביעי ואדן רביעי של הכסא... (בראשית קיז, ועיין שם עוד)
רבי אושעיא אמר, תא חזי מעץ הדעת טוב ורע, זרע דוד המה באופן כזה של עץ הדעת טוב ורע... טוב מצד המלכות ורע מצד האמהות, שהיה מן האומות ועם כל זה לא היו מעזי פנים שבהן... אמר רבי חסדאי מהצנועות שבהן היתה, ונכנסה תחת כנפי השכינה ויצא ממנה דוד. והמלכים חייבים להיות מזרע דוד, כדי שיהיו רחמנים מצד האב ואכזרים מצד האם... (לפיכך זרע דוד נוקם ונוטר כנחש לאומות, ורחמן לישראל)... (זהר חדש רות קעז)
מה כתוב, ועתליה אם אחזיה ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה. כתוב ותאבד וכתוב ותדבר את כל זרע וגו' ומהו ותדבר, היינו שאמרה שעתיד זרעו של דוד להאבד מן העולם. ותקח יהושבע בת המלך יהורם וגו' ומלמד שהקב"ה דן מדה כנגד מדה, (כמו שנשאר בן אחד לאחימלך, כך נשאר בן אחד לדוד), ועם כל זה, אף על פי שנגזרה גזירה זו, ונתנה רשות למדת הדין, כתוב על זה עוד היום בנוב לעמוד, עדיין מדת הדין בנוב, עומדת ותובעת דין מלפני הקב"ה... (שם שיט)
ראה עוד דוד-כללי יתרו ק, רא ורכא.
ויתנו עליו את הנזר ואת העדות, נזר זו כלילא, עדות, אמר רבי יהודה אמר רב עדות הוא לבית דוד, שכל הראוי למלכות הולמתו, וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו... (עבודה זרה מד א)
...כל הקברות מתפנין חוץ מקברי המלך וקברי הנביא. אמרו לו לרבי עקיבא והלא קברי בני דוד מתפנין... (נזיר מה ב)
שלשה דברים ציוה אחיתופל את בניו, אמר להם אל תמרדו במלכות בית דוד, דאשכחן דקודשא בריך הוא נסיב להון אפין אפילו בפרהסיא... (סנהדרין נב ב)
עמד דוד וקלל את יואב, וידעו כל ישראל שלא היה מדוד ונתפייסו. וציוה לשלמה בנו שיהרוג אותו, שהיה יואב בן אחותו של דוד, והיה מבקש להביאו לעולם הבא, כיון שבקש שלמה להרוג אותו אמר יואב לבניהו, לך אמור לשלמה אל תדינני בשני דינין, אם תהרגני טול מעלי הקללות שקללני דוד אביך... אמר רבי יהודה כל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד. זב מרחבעם, שנאמר (מ"א י"ב) והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה (מ"א י"ג), וכתיב בזב (ויקרא ט"ו) וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא. מצורע מעוזיהו, שנאמר (דה"ב כ"ו) ויהי המלך עוזיהו מצורע עד יום מותו, וישב בית החפשית. מחזיק בפלך מאסא, דכתיב (מ"א ט"ו) רק לעת זקנתו חלה את רגליו, שאחזתו פלאגרא. נופל בחרב מיאשיהו, שנאמר (דהי"ב ל"ה) ויורו היורים למלך יאשיהו, וא"ר יהודה אמר רב נעצו בו לולינות של ברזל עד שעשאוהו ככברה. חסר לחם מיהויכין, שנאמר (מ"ב כ"ה) וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חייו... (במדבר פרשה כג יג)
אמר רבי שמואל בר רב נחמן מסתברא שמלתו של אחיה (נקרעה), שדרך צדיקים להיות קורעים בשעה שמחלוקת במלכות בית דוד... (רות פרשה ז יא)
ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום... אמר רבי חוניא מברכותיהן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי עתליהו... (שם שם יד)
...דבר אחר נתפלל משה על מלכי בית דוד, אמר לפניו רבונו של עולם כל זמן שמלכי בית דוד שרויין בצער ומתפללין לפניך אתה מעלה אותן מתוכה... (דברים פרק לג, תתקנד)
שלשה ניתנו על תנאי... בית דוד - אם ישמרו בניך את דרכם, ואם לאו ופקדתי בשבט פשעם. (מלכים א פרק ב, קע)
...אלא כיון שנשא בתו של עמרי ליהושפט בנו נגזר על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב, וכן הוא אומר ומאלקים היתה תבוסת אחזיהו לבא אל יורם... (שם פרק כב, רכג)
ראה בראשית מט ח.
אברהם התגייר בן מ"ח שנה, וחי אחר כך ק"ל שנה, ויצחק ק"פ שנה ויעקב קמ"ז שנה, וכל כך שנים עמד מלכות בית דוד, כי דוד מלך מ' שנה ושלמה התחיל לבנות את הבית בשנת ארבע למלכותו ועמד ת"י שנה, הרי תנ"ד שנים. (ויחי)
מי השילוח - במלכותא של בית דוד המנהיגים אותם בנוח כמי השילוח... (ישעיה ח ה)
אך לא כל הימים - לימות המשיח תשוב המלוכה אליו. ובסדר עולם למען זאת - נגד ל"ו שנה שנתחתן את בת פרעה, וראויה היתה המלוכה לחזור בימי אסא, אלא שקילקל לשלוח שוחד למלך ארם ולא סמך על ה'... (מלאיםכ א יא לט)
השילוח - מעין גיחון, וקראו שילוח שרצו לשלוח את מלכות בית דוד ולהסירה לפקח... (ישעיה ח ה)
ועד - שמש וירח עדים לו, שכל זמן שקיימים תתקיים מלכותו. (תהלים פט לח)
בית דוד - עד היום בבגדאד והם ראשי הגלויות, משפחה רבה וגדולה ולה ספר היחס. (זכריה יב ז)
לא יסור שבט מיהודה - ...אבל ענינו שלא יסור שבט מיהודה אל אחד מאחיו, כי מלכות ישראל המושל עליהם ממנו יהיה ולא ימשול אחד מאחיו עליו... עד כי יבא בנו ולו יקהת כל העמים לעשות בכולם כרצונו... והכתוב הזה רמז כי יעקב המליך שבט יהודה על אחיו והוריש ליהודה הממשלה על ישראל, והוא מה שאמר דוד, ויבחר ה' אלקי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם, כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובני אבי כי רצה להמליך על כל ישראל. ואמר לא יסור, לרמוז כי ימלוך שבט אחר על ישראל, אבל מעת שיחל להיות ליהודה שבט מלכות לא יסור ממנו אל שבט אחר... ולפי דעתי היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירים נחלה, והם היו סומכים על דבר אחיה השילוני הנביא שמשח לירבעם... וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון ואלמלא הם נשכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבע בני חשמונאי הזקן החסיד המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם, בחרב, והגיע העונש בסוף... (בראשית מט י)
...וכל הדברים האלה, היות זרע יהודה הנשאר בזה הדרך, והיות דוד מרות המואביה ושלמה מבת שבע, הכל היה סבה מאת הא-ל, לפי שמלכות נתנה הא-ל לדוד ולזרעו עד עולם, כדי שלא יתגאו מלכות יהודה על ישראל, ויזכרו צור חצבו ממנו ויהיו שפלי רוח וינהיגו המלכות בענוה ובתם לבב. (בראשית לח כז)
ואענה את זרע דוד - בהסרת המלכות, כי המלכים הטובים היו בשלוה. לא כל הימים - שבימי המשיח יהיו לעם אחד, כביחזקאל... (מלכים א יא לט)
ולסעדה - אף שהמלכות תפסק בגלות, עוד תשוב, ובדרש כאשר יסתמו חומות ירושלים הפרוצים, כל זמן הגלות תפתח המשרה הסתומה עד ימות המשיח. (ישעיה ט ו)
בית דוד - שהיה עושה משפט, וראוי שילמדו בניו דרכו. לבוקר - קודם שתתעסקו באכילה ובשתיה ובצרכיכם תדינו הבאים לזעוק... (ירמיה כא יב)
כירח - כשיהיו זרעו רעים יהיה אפלים כירח, אך לא תתבטל המלכות לגמרי. (תהלים פט לח)
זרח - על שם החמה, ופרץ על שם הלבנה, ומלכות בית דוד כנגד הלבנה שימיה כ"ט, ותמצא מפרץ עד צדקיה כ"ט איש, ואחר כך שקעה. ובמדרש, כשם שהלבנה מוסיפה ופוחתת, כן במלכים תוספת גבורה וחולשה. וט"ו דורות מאברהם עד דוד מוסיפין, ואחר כך פוחתין והולכין עד ששקעה הלבנה לל' דור... (בראשית לח ל, וראה שם עוד)
...וכתיב כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי וגו', וכששחט נבוכדנצר את בני צדקיה לא נשאר מזרע דוד כי אם יכניה. וכשראו הסנהדרין כך, אמרו היאך יכרת זרע דוד מן העולם והא כתיב "וכסאו כשמש נגדי", הלכו לפני נבוכדנצר ופייסו אותו שיצוה לתת לו אשה בבית הסהר... (כד הקמח כפורים א, וראה עוד יהויכין)
בית דוד - כבאבן עזרא, וכן העיד ר' בנימין שהיו שם אנשים מיוחדים, וכן בספרד כתב ר' יצחק בן גיאת שהיו ב' משפחות בחורבן א' שבאו מבית דוד, בני דואד שהתיישבו באלוסנה, ובני אברבניאל בשיבליה, וממנה אלופי הדל. אך נראה שקראו בני ירושלים בית דוד. (זכריה יב ז)
וכוננתי - הבטחה על בנו שלא יקח המלכות ממנו על כל פנים, אבל לזרעו הבטיח אחר כך, "ונאמן ביתך" וגו', ובתהלים "אם ישמרו בניך בריתי" וגו', ואם יחטאו יתקיימו רק בזכות. (שמואל ב ז יג)
ראה עוד דוד-כללי שמואל ב ז ה.
...ואין אדם יודע מלכות דוד כשתחזור, גם זה חוץ לגבול וגדר האדם. תראה כאשר נבנה בית שני וחזר להם הבית, לא חזרה להם מלכות בית דוד, וזה צריך טעם נפלא מאד. וזה למעלת מלכות בית דוד, שלא היה כדאי להיות להם מלכות בית דוד זורחת עד לעתיד לבא. ואם לא היה בית דוד במעלה כל כך גבוהה לא היה למלכות מבית דוד לבטל מלכות רביעית. ובהכרח אתה צריך לומר שמלכות בית דוד מעלתו במעלה שאין ידיעת האדם תופסת שם... (נצח ישראל פרק יח)
ולפיכך קרא מלכות בית דוד סוכה, לפי שמלכות בית דוד הוא מלכות אלקי, לא כשאר מלכיות שהן חול, ולפיכך לא קראוהו בית, שהוא בנין קבוע כמו הדברים הטבעיים שהם קבועים בעולם, אבל הדברים האלקיים אינם קבועים בעולם הזה רק ארעי, ולפיכך קיימא לן, סוכה דירת ארעי...
ואמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגו', הבית כאשר נופל נתבטל ענינו הראשון, ואם חוזר לבנותו הוא בית חדש, ולא נקרא שהקים בית נופל, רק בית חדש מתחילה, אבל הסוכה שאינה בנין קבוע, ובקלות חוזר ומעמידה, אם נפלה שייך בה הקמה, וחוזרת לענין הראשון בקלות, וכן מלכות בית דוד... (שם פרק לה)
דוד מלך ישראל חי וקיים, פירוש זה כי מלכות דוד דומה אל מלכות הירח, מה הירח הוא נקרא קטון, גם כן דוד נקרא קטון, ודוד הוא הקטון (ש"א י"ז), והיו לתמר שני תאומים פרץ וזרח נגד שני המאורות, זרח נגד החמה שהיא זורחת, פרץ נגד הלבנה שהיא פרוצה, ומלכות בית דוד מפרץ. ומן פרץ עד שנתבטל המלכות בית דוד הם כ"ח דורות... נגד כ"ח יום שאור הלבנה נראה, ויום אחד אין אור שלה נראה והוא מכוסה תחת השמש, ולפיכך לא היו רק כ"ח דורות... (חידושי אגדות ראש השנה כה א)
על יונת אלם רחוקים, כי מלכות בית דוד יצא על ידי קטנות ושפלות, כי עתה נגזר שיצא מלכות בית דוד לעולם, והיה יוצא על ידי שהיתה כמו יונה שהיא רדופה... לכך נקראת יונת אלם רחוקים, ודבר זה גורם שהיה ראש המלכות דוד שהיה מך ותם, ואלו היה בא מלכות בית דוד על יד גאוה היה ראש המלכות בעל גאוה וגדולה. אבל עתה המלכות נתחדשה על ידי שהיתה תמר משפלת עצמה... (שם סוטה י א)
...ומפני שעוד יש לחוש באולי יבא לידי מחלוקת, אמר ואל תמרדו במלכות בית דוד, ודוקא מלכות בית דוד, שהמלך עושה שלום, וכמו שאמרו הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו (אבות ג'), ולפיכך אמר ואל תמרדו במלכות בית דוד, כי אל דוד נתנה המלכות אבל שאר המלכות אין לו קיום, ואדרבא כאשר יש מלכות אחרת מפני שאין ראוי אליו המלכות מתחדש המחלוקת... (שם בבא בתרא קמז א)
כי בחר ה' - בזכות שדוד טרח והכין את המקום יקבל המלכות לזרעו. (תהלים קלב יג)
בית צדק - כל מלכי בית דוד צדיקים, ובתבואת רשע - וכאשר נתערבה בהם עתליה המרשעת נעכר הבית. (משלי טו ה)
וזאת תורת האדם - אחר שאינו ראוי לכך מלכותו היא מהדברים הכוללים שהכין ה' בחכמתו למהלך השלימות האנושית, וחז"ל יחסוהו לז' דברים שנבראו קודם לעולם. (שמואל ב ז יח)
חסד גדול - ...אבל כסא דוד מיוסד על החסד והאמונה שלפי מעשה האדם, שהלך לפניך באמת - ידיעות אמיתיות ואמונה, ובצדקה - מעשים טובים בין אדם למקום, ובישרת לב - במדות. (מלכים א ג ו)
מי השילח - שם משחו את מלכי את מלכי יהודה, שהוא מעין קטן, לסימן שמלכותם תמשך בנחת ובטחה. (ישעיה ח ה)
סכת דוד - בתחילה היה בית דוד משוכלל, ובבית משוכלל, ובבית שני נשאר ממנו רק הנשיאות, כסכה, ובגלות נפל גם זה, והקמתו בג' מדרגות כביחזקאל ל"ד, תחילה יכוף אותם צאצא בית דוד לצדק, ובזה תקום הסוכה, אחר כך יקבלוהו עליהם מרצונם ובזה תגדרו ההריסה, ואחר כך תגלה מלכות שמים והיא בנין עולם, מלכות קבועה. (עמוס ט יא)
וחסדי - לא אקח את המלוכה מהם לעולם, אלא תשוב בימות המשיח. כשמש נגדי - אצל ה' עומדת תמיד מלכות בית דוד באורה ושלמותה, הגם שהתגלמותה בעולם היא כירח, שלפעמים אינה מאירה. (תהלים פט לה)