וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אותם אל לאה אמו, ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך... (בראשית ל יד)
הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים עם ישנים, דודי צפנתי לך. (שיר השירים ז יד)
תא חזי, כתוב תני נא לי מדודאי בנך, אין הפירוש שהדודאים הולידו את רחל (עשו שהיא תלד), אלא שהקב"ה סיבב הדבר על ידי אלו הדודאים, שיולד יששכר שהחזיק בתורה יותר מכל השבטים... הם גרמו שיצא יששכר לעולם, כדי שיעלה ריח תורה לפני הקב"ה, וזה שכתוב הדודאים נתנו ריח... (ויצא קצו, ועיין שם עוד)
וימצא דודאים, רבי חייא בר אבא אמר יברוחין, רבי יצחק אמר שעורין, רבי יהודה בר סימון אמר מיישין, בין לדברי אלו בין לדברי אלו הן מודין שלא הביא אלא מן ההפקר... (בראשית פרשה עב ב)
אמר רבי לוי בא וראה מה יפה היתה סרסרותן של דודאים לפני מי שאמר והיה העולם, שעל ידי הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל, יששכר וזבולון, יששכר יושב ועוסק בתורה, וזבולון יוצא בימים ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, והתורה רבה בישראל, והדודאים נתנו ריח. (שם שם ד)
יששכר חמור גרם, אל תיקרי גרם אלא גרם, שהלך ראובן בשדה ומצא דודאים, ולא היה יודע מה הם, והלך ואסר חמורו בדודאים והלך לו, מה עשה החמור רצה לברוח ונעקרו הדודאים וצעקו צעקה גדולה, ומת החמור, כי כן דרך הדודאים, וכשבא ראובן אצל חמורו וראהו מת, הבין שהיו דודאים, ולקחם ונתנם לאמו לאה, ונולד יששכר, ואותו החמור שהוציא הדודאים גרם ליששכר שנולד... (בראשית מט יד)
וימצא דודאים בשדה, ר' חייא בר אבא אמר יברוחין, מיני פירות הן, וכן הוא אומר ועל פתחינו כל מגדים (שה"ש ז'), ומצאנו לדודאים שהן כמין סלים שבהן מכניסין את הפירות, כמו שני דודאי תאנים וגו' הדוד אחד תאנים טובות (ירמיה כ"ד), ועיקר הדבר הם הפירות... (שם ל יד)
דודאי - סלי. (ירמיה כד א)
דודאים - סיגלי, עשב הוא, ובלשון ישמעאל יסמין. (בראשית ל יד)
דודאי - קדרות. (ירמיה כד א)
דודאים - יברוחין, וכן בערבית, והם בצורת אדם ראש וידים, ולא ידעתי למה יועילו להריון, כי תולדותיהם קרה. (בראשית ל יד)
דודאים - לא כרש"י יסמין, שאין זמנם בקציר חטים, ונראה כתרגום יונתן יברוחין, וכן בבראשית רבה... ואמנם לא רצתה אותם לרפואה אלא להשתעשע בריחם, כי בתפלה נפקדה. וראובן הביא הפרי שלו הריח, ולא השורש העשוי כצורת אדם, שאומרים שמועיל להריון, וזו סגולה, כי לא מצאתי בספרי הרפואות... ואולי רצתה לבשם בהם יצוע יעקב, כי דרך נשים לה, ואמרה שהיא רוצה עוד לפתותו בהם, ויש אומרים שמוסיפים תאוה לנשים, מלשון "עת דודים". (שם שם יד וטו)
דודאים - תאנים. (שם)