(ראה גם: עבודה זרה)
ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש, אז הוחל לקרא בשם ה'. (בראשית ד כו)
...והיו מתחזקים כלפי נח בחכמתם זו, במה שהזהירם מהמבול, ואמר ששום דין שבעולם לא יוכל לשרות עליהם, כי יעשו בחכמה לדחות מעליהם כל בעלי הדין. ומאנוש ואילך התחילו כולם לעסוק בחכמה זו, וזהו שכתוב אז הוחל לקרא בשם ה', והוחל פירוש שעשו חולין את קריאת שם ה', על ידי חכמת הכשפים שעסקו בה... (בראשית ב שפא)
בימי אנוש אפילו התינוקות שבאותו דור היו משגיחים כולם בחכמות העליונות והיו מסתכלים בהם... (שם שפד)
...רבי יוסי אומר אלהים אחרים למה נאמר, שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר, אלו נקראו בשמו כבר היה בהם צורך, והרי נקראו בשמו ואין בהם צורך. ואימתי נקראו בשמו, בימי אנוש בן שת, שנאמר אז הוחל לקרא בשם ה', באותה שעה עלה אוקיאנוס והציף שלישו של עולם, אמר להם המקום אתם עושים מעשה חדש וקראתם עצמכם, אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי, שנאמר הקורא למי הים... (יתרו-בחודש פרשה ו)
אמר ר' אבא בר כהנא... עיקר שכינה בתחתונים היתה, כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני, דור אנוש לג', דור המבול לד', דור הפלגה לה'... (בראשית פרשה יט יג)
ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש, בעון קמי (שאלו לפני) אבא כהן ברדלא, אדם שת אנוש ושתק? אמר להם עד כאן בצלם ודמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין. ד' דברים נשתנו בימי אנוש בן שת, ההרים נעשו טרשים, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהם כקופות, ונעשו חולין למזיקין. אמר רבי יצחק הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין, מה בין דגחין לצלמא למאן גחין לבר נש? (בראשית פרשה כג ט)
אז הוחל, אמר רבי סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה מרד, אז הוחל לקרא בשם ה', ויהי כי החל האדם (בראשית ו'), הוא החל להיות גבור... (שם שם י)
...כנגד שתי פעמים שעלה הים והציף את העולם, ועד היכן עלה, רבי יודן ורבי אבהו ורבי אלעזר בשם רבי חנינא בראשונה עלה עד עכו ועד יפו, ובשניה עלה עד כפי ברבריאה... (שם שם יא)
אשרי האיש זה נח, אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד וגו', ר' יהודה אומר בג' דורות, בדור אנוש, בדור המבול, ובדור הפלגה... (שם פרשה כו א)
כי כל ימיו מכאובים זה דור אנוש ודור המבול שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהם הרעים, וכעס ענינו שהיו מכעיסים להקב"ה במעשיהם הרעים... (שם פרשה כז ב, וראה שם עוד)
...כי כל ימיו מכאובים זה דור אנוש ודור המבול שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהם הרעים... (שם פרשה כז ב)
אמר שלמה אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו איולתו (משלי כ"ז)... כך עמדו דורו של אנוש קראו שמו של הקב"ה לעבודת כו"ם, שנאמר אז הוחל לקרא בשם וגו' (בראשית ד'), והקב"ה קרא ים אוקיינוס והציף שלישו של עולם, שנאמר הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו (עמוס ה')... דור המבול אמרו לא-ל סור ממנו ולא למדו מדור אנוש עד שמחה זכרם, דור הפלגה לא למדו מדורות הראשונות... (נח יח)
האומות אומרים שאדם הראשון היה בן ק"ל שנה כשהוליד שת... דע מאנוש ואילך בא רפיון וחלש בעולם, מה היה חטאם, גלה איש סודי שהיו מהלכים מסוף עולם ועד סופו ומביאים כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות ועשו מהם ע"ז בד' רוחות כשיעור אלף פרסה, והיו מורידים חמה ולבנה כוכבים ומזלות, לשמש להם כדרך שמשמשים לפני הקב"ה. והאיך היתה היכולת בידם, אלא שמחזא"י ועזא"ל למדו להם כל מעשה כשפים, ואז קטרגו המלאכים ואמרו מה אנוש כי תזכרנו, מה אדם לא נאמר אלא מה אנוש, שהיה ראש לע"ז, ואז עלתה השכינה, שנאמר עלה אלקים בתרועה. (בראשית)
אז הוחל - דמיומוהי שריא למטעי ועבדו להון טעוון ומכני לטעוותהון בשום מימרא דה'. (בראשית ד כו)
אז הוחל - לשון חולין, לקרא את שמות האדם והעצבים בשמו של הקב"ה, לעשותם אלילים ולקרותם אלקות. (שם)
הנפילים - על שם שנפלו והפילו את העולם... בימים ההם - בימי דור אנוש ובני קין, וגם אחרי כן - שראו באבדן דור אנוש שעלה אוקינוס והציף שליש העולם, לא נכנע דור המבול ללמוד מהם. (שם ו ד)
אז הוחל - ...והטעם שהחלו להתפלל, ואלו היה מחילול היה השם סמוך אל המלה. (בראשית ד כו)
הוא החל להיות גבור - כתב רש"י להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה, ואם כן הוא החל אחר המבול, כי בימי דור אנוש הוחל ואפשר שנאמר כי הוחל בדור הפלגה מרד, ובימי אנוש לא היו במורדי אור אבל עבדו גם אלהים אחרים. (בראשית י ח)
אז הוחל לקרא - בימיו החלו בני אדם לקרא בשם ה', כלומר להתפלל אליו בעת צרתם ולהספיק להם צרכיהם, כי עד ימי אנוש לא היתה דעתם שהתפלה מועילה להם, כי מה שנגזר נגזר ואין להשיב. ולמה שראינו בדרז"ל וכן דעת רוב בני אדם כי בימי אנוש טעו בני אדם אחר ע"ז יהיה הפירוש כי אז החלו בני אדם לקרא לכוכבים ולמזלות בשם ה', כלומר כי להם היו עובדים ומתפללים, כי היתה דעתם כי הם אמצעים בין הא-ל ובין ברואיו, ולגדולתם ולעצמם הם ראוים לעבדם והם יצליחו מעשה העובד להם, כי הם מנהיגי העולם השפל... (שם)
בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי הדור, ואנוש עצמו מן הטועים. אמרו, הואיל והאלקים ברא הכוכבים והגלגלים להנהיג העולם, ונתנם במרום וחלק להם כבוד ומשמשים לפניו, ראויין הם לשבחם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון הא-ל לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, והתחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם בדברים, ולהשתחוות למולם, כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה. וזה היה עיקר עבודת כוכבים... (עבודת כוכבים פרק א א)
אז הוחל - אז התחילו צדיקי הדור לדרוש לרבים את שם ה', כענין "ויקרא בשם ה'", כי הוצרכו לסתור דעות עובדי כוכבים וגלולים שהחלו אז כדברי רז"ל. (בראשית ד כו)
אישים - ...וה' שמות לאדם, אדם, גבר, איש, בן אדם ואנוש, שהוא הפחות, כי עד אנוש היה צלם אלקים באדם, ומאז נשתנו, כבמדרש, שנשארה רק בחינת נפש, שהיא שתופא דגופא... (משלי ח ד)
אז הוחל - שאנוש ודורו טעו שהשי"ת מסר ההנהגה לכוכבים ולמזלות ויש לכבדם, כמו שכתב הרמב"ם, ולכן קראו בשם ה' המורה על מציאותו ושהוא הסבה הראשונה, ולא קראו עוד בשאר השמות המורים על אופני ההנהגתו. (בראשית ד כו)
אז הוחל לקרא בשם ה' - והפירוש ששמעתי מפי מורי ורבי החכם ברנייס זצ"ל הוא בלא ספק הנכון, הקריאה בשם ה' היתה זכות בימי אברהם, סימן תשובה לדור. היא בישרה את ראשית התיקון, אחרי ששם ה' נשכח מלב הבריות. אך בדור אנוש היא בישרה את ראשית ההשחתה, בדור זה הורגש הצורך לראשונה לקרא בשם ה'. עד אז היה זה מיותר, כדרך שעתיד הוא להיות מיותר "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי"... האדם ירד לדרגת אנוש, והביא על העולם מחלה אנושה, שכן הוא החל לשכוח את שם ה', את היחס המיוחד שבין ה' לאדם... (שם)
אז הוחל לקרא - הגיע אז שעה שנצרך לקרא בשם ה', שכל דורו תעו בע"ז ושכחו סיבת כל הסיבות ית', על כן הוצרכו להשרידים שבדור לקרא בשם ה', כמו שעשה אברהם אבינו בדורו... (שם)
לקרא בשם ה' - הנה אחר שהבל נהרג עבור הקרבנות, פסקו אנשי הדור מלהקריב קרבנות, והוחל לקרא כלם בשם ה', רוצה לומר מה שפרסמו עבודת השי"ת והשגחתו על ידי הקרבנות... (שם)
במדרש רבה, אשרי האיש זה נח, אשר לא הלך וגו' בדור אנוש ובדור המבול ובדור ההפלגה וכו'. ונראה ששלשה דורות אלה היו כנגד שלשת הדברים, קנאה ותאוה וכבוד. דור אנוש היה ענין של כבוד, דהרמב"ם ז"ל בריש הלכות ע"ז כתב שטעותם היתה שחשבו שכמו שהמלך רוצה לכבד את העומדים לפניו, וזהו כבודו של מלך, כמו כן רצון השי"ת שיכבד האדם את הכוכבים והמזלות שהם משמשים המשמשין לפניו. והטעם שבאו לטעות כזו, יש לומר משום שהם פגמו בענין כבוד, לכן נסתעף מזה שיטעו בענין כבוד ה'... (נח תרע"א)
...ונראה דבג' דורות אלה שלטו כחות חיצוניים שהיו מושכים לע"ז גילוי עריות שפיכות דמים, וזה שבח לנח שלא היה נמשך אחריהם, והיינו דבדור אנוש שלטה קליפה המושכת לע"ז, ודורו של אנוש נמשכו אחריה וחידשו אז ע"ז, שעל זה נאמר אז הוחל לקרא בשם ה'... (שם תער"ב)
ונראה כי הנה מבואר שבאכילת עץ הדעת היה ענין חטא ע"ז... אך בחטא השני באותן ק"ל שנה שהיה לאונסו... ומזה נסתעפה רק קליפת גילוי עריות ושפיכות דמים. ובדור אנוש נתגלגלו לתקן החטא הראשון ובדור המבול לתקן החטא השני, ובדור הפלגה לתקן שוב החטא הראשון, ובכל אלה עוד הוסיפו לחטא... (צו תרע"א)
עוד דרשו רז"ל על הפסוק "ויהי דוד בא עד הראש" שבקש לעבוד ע"ז (סנהדרין ק"ז). מה נשגבה היתה ע"ז שמצא דוד המלך מקום לטעות בה, ודאי שהטעות היתה בכחות כל כך נשאים אשר עד הראש הגיעו והפרש דק מן הדק בין העבודה הנכונה לע"ז שביקש לעבוד.
זה שמצינו בדור אנוש "אז הוחל לקרא בשם ה'", שהתחילו להשתמש בשמות, כי מקודם ידעו את ה', והכירו את האלוקות המנהגת הכל, ובדור אנוש שכחו העיקר, ובראותם את הכחות הרבים שבהם אנו מתארים את השי"ת התחילו לקרא להם, להשתמש בהם ולעבדם ולא ידעו את שרשם ולא הכירו את ה'.
זאת היתה ע"ז בלי ידיעת מה שלמעלה. כי בראותם את הכחות הנשגבים האלה ולא הגיעו עד שורשם, עבדו להם וחשבו אותם לאלקות. ועוד היתה ע"ז בידיעה גדולה יותר, זו של נמרוד, היודע את רבונו ומתכוון למרוד בו... (חלק א עמוד קא)