(ראה גם: דין, נביא)
תא שמע ובגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור... ובמדינה לא והתניא... באו והודיעו את שמעון הצדיק, מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה... אי בעית אימא ראויין לבגדי כהונה, ואי בעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך. (יומא סט א)
א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולים, ולא והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר, ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש, הוראת שעה היתה. (שם שם ב)
...ורבי יהודה אומר מקושש הוראת שעה היתה (ועל פי הדיבור מחייב ולא גמרינן מינה להדורות הואיל ונפקא לן התראה מיומת המת שיתיר עצמו למיתה, אותה מיתה משמע). (סנהדרין פ ב)
מיתיבי ואת הפרות העלו עולה לה', הוראת שעה היתה. הכי נמי מסתברא, דאי לא תימא הכי עולה נקבה מי איכא... דאמר רב אדא בר אהבה מנין לעולה נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד, שנאמר ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה, ויעלהו זכר משמע. (עבודה זרה כד ב)
...והא מזידין הוו, הוראת שעה היתה, הכי נמי מסתברא, דאי לא תימא הכי אילים תשעה... כנגד מי (הקריבם עזרא). (הוריות ו א)
...אלא למאן דאמר זו וזו שילה ובמות הוה אסירן, מאי ויקח מנוח (את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה'), הוראת שעה היתה. (זבחים קיט ב)
ויהי בלילה ההוא ויאמר לו ה' קח את פר השור וגו', אמר רבי אבא בר כהנא שמונה דברים הותרו באותה הלילה, חוץ וזרות (בקרבן) וכלי אשרה ואבני מזבח ועצי אשרה ומוקצה ונעבד (שהקריב)... (תמורה כח ב)
...דתנינן מעשה בשמעון בן שטח שתלה נשים באשקלון... אלא שהיתה השעה צריכה לכך. תני אמר רבי אלעזר בן יעקב שמעתי שעונשין שלא כהלכה ועונשין שלא כתורה, עד איכן, רבי יוסי אמר עד כדי זמזום, (שנוכל לחשוב שעשה עבירה או שבדעתו לעשות). רבי יוסה אמר בעדים אבל בהתרייה לא (במחשבה לבד). (חגיגה יא ב, וראה שם עוד)
לי גלעד, מדבר בארבעה שהקריבו באיסור במה, לי גלעד, אמר האלקים שלא יבא אדם ויהרהר אחר אליהו שמגלעד שהקריב באיסור במה ובנה מזבח בהר הכרמל והקריב עליו קרבן, ובית המקדש היה קיים והתורה אסרה עליו... אמר הקב"ה אני הוא שאמרתי לו שיעשה כך, שנאמר (מ"א י"ח) ובדברך עשיתי. ולי מנשה, שלא יבא אדם ויהרהר אחר גדעון בן יואש שהיה ממנשה שנאמר (שופטים ו') הנה אלפי הדל וגו', שהקריב באיסור במה. א"ר אבא בר כהנא ז' עבירות עבר גדעון באותה שעה, שקירב והיה זר ובן כומרים, והקריב בלילה ומעצי אשרה ושור מוקצה לע"ז ושור נעבד, ובאיסור במה שהרי המשכן היה בשילה... לשמי עשה ואני הוא שאמרתי לו...ואפרים מעוז ראשי זה יהושע בן נון שבא מאפרים, שנאמר (במדבר י"ג) למטה אפרים הושע בן נון, אם בא אדם לומר למה בנה מזבח בהר עיבל... אמר האלקים אני הוא שאמרתי לו, שנאמר (דברים כ"ז) ובנית שם מזבח לה' אלקיך... יהודה מחוקקי זה דוד שבא מיהודה, אם יאמר לך אדם למה הקריב דוד באיסור במה, שנאמר (ש"ב כ"ד) ראה הבקר לעולה וגו', אמר האלקים אני הוא שאמרתי לו, שנאמר והקם לה' מזבח וגו'... דבר אחר ואפרים מעוז ראשי (תהלים ק"ח) זה שמואל בן אלקנה שהיה אפרתי והקריב באיסור במה, שנאמר (ש"א ז') ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל לה', א"ר אבא בר כהנא ג' עבירות נעשו בטלה של שמואל, הוא ועורו, ומחוסר זמן ולוי היה... דבר אחר אפרים מעוז ראשי מדבר ביהושע שהיה משבט אפרים, והוא עשה מלחמה בשבת, שנאמר (יהושע ו') ויהי ביום השביעי וישכימו כעלות השחר ויסובו את העיר... אם יאמר לך אדם היאך חלל יהושע את השבת אמרו לו על פי הקב"ה עשה... (במדבר פרשה יד ה, וראה שם עוד)
ויקח שמואל טלה חלב אחד, אמר רבי יוסי בר חנינא לעולם אין הבמה ניתרת אלא על ידי נביא... (שמואל א ו, קג)
...וכן אם אמר לנו הנביא שנודע לנו שהוא נביא לעבור על אחת מכל המצוות האמורות בתורה, או על מצוות הרבה בין קלות בין חמורות לפי שעה, מצוה לשמע לו... חוץ מעבודת כוכבים, והוא שיהיה הדבר לפי שעה... (יסודי התורה פרק ט ג)
ויש לבית דין לעקור אף דברים אלו לפי שעה, אף על פי שהבית דין קטן מן הראשונים, שלא יהו גזירות אלו חמורין מדברי תורה עצמה, שאפילו דברי תורה יש לכל בית דין לעקור הוראת שעה. כיצד? בית דין שראו לחזק הדת ולעשות סייג כדי שלא יעברו העם על דברי תורה, מכין ועונשין שלא כדין, אבל אין קובעין הדבר לדורות ואומרים שכך הלכה. וכן אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה או לעבור על מצות לא תעשה כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהכשל בדברים אחרים, עושין לפי מה שצריכה השעה, כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי שיחיה כולו, כך בית דין מורין בזמן מן הזמנים לעבור על קצת מצוות לפי שעה כדי שיתקיימו (כולם). (ממרים פרק ב ד)
...וכן יש להם להתיר איסורי תורה לפי שעה. מהו זה שהזהירה תורה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו? שלא להוסיף ולגרע ולקבע הדבר לעולם בדבר שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה... (שם שם ט)
...ונמצא שמינוי השופטים היה לשפוט משפטי התורה בלבד, שהם צודקים בעצמם, ומינוי המלך היה להשלים תיקון הסדר המדיני וכל מה שהיה מצטרך לצורך השעה. ועל תקשה עליו ממה ששנינו בפרק נגמר הדין (מ"ו) ר' אליעזר אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה... לעשות סייג לתורה וכו', שבזמן שיש בישראל סנהדרין ומלך, הסנהדרין הוא לשפוט במשפט צדק לבד, ולא לתיקון ענינם יותר מזה, אם לא שיתן להם המלך את כחו, אבל כאשר לא יהיה מלך בישראל יכלול השופט שני הכחות, כח השופט וכח המלך... ואפשר עוד לומר שכל מה שנמשך למצוות התורה, בין כהמשפט הצודק בין צורך השעה נמסר לבית דין, אבל תיקונם ביותר מזה נמסר למלך... (דרוש יא)
משפט צדק - להר"ן נמסר לשופטים רק דין התורה וצורך השעה נמסר למלך, ולדעתי נמסר לבית דין הגדול... (דברים טז יח)
וביד הסנהדרין לעבור על דברי תורה בהוראת שעה, ולא כדעת הר"ן האומר שכח זה רק ביד המלך, כי המלך אינו הכרחי בעם... (שם יז ט)
וירד שמשון - מצינו בנביאים שעשו דברים שלא כדת, כדי שתצא מהם עבודת הא-ל, כקרבן אליהו בכרמל בהוראת שעה... (שופטים יד א)
והמחוור הוא דעת הר"ן בדרשותיו, ונראה שזה היה דעת רבי אליעזר, והוא שהם שני עניני הנהגות, א' משפט על פי התורה, ועל זה נתמנו הסנהדרין, וא' הוא נגד דין התורה, וזה נקרא הוראת שעה, כי השעה צריכה לכך, ולא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה, ועל זה בא דרך רמז "ואתה תבער הדם הנקי", כי לפעמים מבערין דם נקי, מכין ועונשים שלא כדין מפני צורך שעה, ועל זה היה תכלית שימת המלך, כי מלך פורץ גדר, ועל זה אמר הכתוב "כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד"... (תורה שבכתב שופטים)
ראה הוראה.
אח נפשע מקרית עוז, דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, כי התורה נעלמה מעיני כל חי וארוכה מארץ מדה, ונקראת תורת אמת כמו שאומרים ה' אלקינו אמת ותורתו אמת... וכל מיני צירופים שיש בכל תיבה ובכל פסוק בפני עצמו וכל פרשה בפני עצמה וכל סדרה וכל חומש וכל התורה כל הצירופים אמת, ואין להם חקר וגבול וקצבה, כי קוב"ה ואורייתא כולא חד. אכן זאת התורה המסודרת לפנינו שם משה לפני בני ישראל, והוא הסדר המיוחד לכלל ישראל, כמ"ש מורשה קהלת יעקב, ולכן הגם שיש פרטים רבים שמתגלה איזה צירוף חדש בתורה לפי השעה והמקום כמו שמצינו הוראת שעה, וכענין שאמרו במשנה אין לך אדם שאין לו שעה ודבר שאין לו מקום, אבל אלה הדרכים צריכין להתחבר לשורש התורה שהוא סדר הקבוע לעולם... (קרח תרנ"ג)
בהפטרה לפרשת זכור... מכל מקום חשב שאול מאחר שהוא אינו מוכן לזה, (למחות זכר עמלק בכלל), יכול להורות הוראת שעה שלא למחות שמו לגמרי, וכמו שיהושע לא הרגם כולם רק חתך ראשי גבורים שלהם, שהיה על פי הדבור, כן חשב שהוא בכח המלוכה יכול גם כן להורות הוראת שעה בזה, וכבהר"ן... והוא גם כן כעין למיגדר מילתא שלא יבא לידי קלקול. אבל טעה בזה, שאין להורות הוראת שעה רק למגדר מילתא ממש, היינו כשרואה שהעם פרוצים בדבר אחד, או רק על פי נביא כמו יהושע שעשה על פי הדבור, אף שאז לא היה לעבור על דברי תורה, שהרי עד אז לא נצטוו למחות זכר עמלק, או אליהו בהר הכרמל שהיה על פי הדבור... (ויקרא תע"ר)