הגד

(ראה גם: אמר, דבר, ספר)

זהר:

ויגד, רומז למדרגה פנימיות עליונה ממלכות, שהיא שולטת על הדיבור שהיא מלכות, וזה הוא מגיד מישרים, מי הוא מישרים זה הוא מדרגה עליונה אשר יעקב שורה בה, (דהיינו ת"ת) וז"ש כוננת מישרים, ועל כן כתוב כאן מגיד ואינו כתוב דובר, (להורות שהכונה כאן על ת"ת ולא על המלכות, ור' אליעזר מביא בדבריו אלו ראיה לדברי ר' חייא).

אמר ר' יצחק, והרי כתוב ויגד לכם את בריתו, ואם כן כמו שכתוב הגדה אצל ברית יכול לומר גם כן אצל צדק, אמר לו כן הוא ודאי, שהגדה הוא גם בחינת ברית, (דהיינו יסוד, כי ת"ת וברית חד הוא, אבל יסוד) הוא מדרגה השולטת על התחתונה, שהוא דובר צדק, ועל כן יתכן לומר גם בה לשון הגדה. והכל הוא להסתכל כאן. תא חזי, אף על פי שאמרנו שדבור הוא תחתון מכולן, אל תאמר בשביל זה שהוא אינו מדרגה עליונה וחשובה... (לך לך רכט, ועיין שם עוד)

ר' יוסי שאל את ר"ש, אמר לו, ואגידה או ויגד או ויגידו, וכן כל (מקום שנאמר הגדה), למדנו שהוא סוד החכמה, למה יש במלה זו סוד החכמה.

אמר לו משום שהיא מלה הבאה בג' ד' בלי פירוד ביניהן, שרומז על יחוד השלם, (כי ג' ה"ס יסוד, ד' ה"ס מלכות), וזה הוא סוד החכמה, כי מלה הבאה בשלמות בסוד האותיות ג' ד' כך הוא כשהן בסוד החכמה. אבל ד' בלי ג' אין שלמות, וכן ג' בלי ד', כי ג' ד' נתקשרו זה בזה בלי פירוד. ומי שיפריד אותם גורם לעצמו מיתה, וה סוד החטא של אדם, (שהמשיך אור המלכות ממעלה למטה והפרידה מיסוד ז"א והפריד הד' מן הג').

משום זה, (הגדה) היא מלה של סוד החכמה, ואף על פי שיש פעם י' בין ג' לד', (כגון ואגידה), אינו פרוד, והכל קשר אחד, (כי י' רומזת גם כן ליסוד), ועל כן מלה זו כך הוא ודאי, אף כאן ואגידה לכם, הוא סוד החכמה, רצה לגלות את סוף כל מעשיהם של ישראל. (ויחי תקכג)

ויספרו לו ויאמרו וגו', אמר רבי חייא מה השינוי כאן שכתוב ויספרו, ולא כתוב ויגידו או ויאמרו. אלא כל אחד פירש הדבר בפני עצמו, ויגידו רמז מרמז בחכמה, וכבר למדנו, ויאמר היינו אמירה בלבד, ויאמרו פירושו הרהור הלב, ויאמרו פירושו פקודה, וכבר העמדנו בכמה מקומות. ויספרו פירושו בכל מקום פרשת הדברים, (שכל אחד מהם פירש הדברים). (שלח עז)

מכילתא:

כה תאמר לבית יעקב בלשון רכה, אמרו ראשי דברים לנשים, ותגד לבני ישראל, ותדקדק עמהם ואמור להם... (יתרו-בחודש פרשה א)

לקח טוב:

ותגיד לבני ישראל המצות ודקדוקיהם, דברים שהן קשין כגידים, וראיה לדבר שלא תמצא בכל המקרא כמותו מלא יו"ד, ותגיד לשון גידין. ועוד יש לומר כה תאמר אלו ראשי דברים... ותגיד כל הענינים והעונשים והאזהרות, והראיה לו בשמשון, כי הגיד לה את כל לבו... (שמות יט ג)

רמב"ן:

הגדתי - ...וטעם הגדתי כמו ספרתי, וכן "ויגד משה את דברי העם", או יהיה פירושו הגדתי לך הכהן כי באתי ולכל העומדים האלה, וההגדה הזו היא לה' אלקיך, לשמו, כי באתי אל הארץ וגו', כי הוא הביאני אליו לעבדו בארץ. (דברים כו ג)

ספורנו:

הגדתי היום - הודעתי לכל מתוך מעשי אלה, כמו "כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים". (דברים כו ג)

הכתב והקבלה:

הגיד לפרעה - לא היה כאן הגדת דברים כי אם מראית החלום, שממנו יובן מה שהאלקים רוצה לעשות... והונח לשון הגדה לכזה, כי שרשו נגד, וכל צורה הנשואה על דבר שהוא חוץ מן המצייר יפול עליו בבחינת המצייר ענין נגד, במה שנושא הצורה מעמד בהקבלה להסתכלות המצייר, וכל ענין הגדה הוא התגלות דבר חדש והעמדת דבר הנעלם נגד המקבל... ואפשר שנכלל במלת הגיד הוראת הנגיד המושל והמנהיג את העם, ויהי טעמו עשה אותך לנגיד ומנהיג על הדבר שיתחדש בארצך... (בראשית מא כה)

ותגיד - תאמר בלשון רכה ותגיד דברים הקשים... אין כוונתם האמירה בכל מקום לשון רכה והגדה לשון קשה, כי כתובים רבים יעידו על הפוכם, "ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף"... "והגדתם לאבי את כל כבודי"... אבל כונתם רק על שנויי הלשונות שבמקום זה, וילמדונו שנצטוה משה להודיע להם תחלה מתן שכרן של מצות, שהם דברים הנוחים והנעימים לשומעיהם, וגם יגיד להם דברים שאין דעת האדם נוחה מהם... (שמות יט ג)

הגדתי היום - אטו עד השתא לא ידעינן שבאו ישראל אל הארץ... ולדעתי יתכן שיורו רבותינו בזה תוכן המובן במלת הגדתי, שאינו לשון הגדה פשוטה, אבל הוא מאמר נשגב, והוא נתינת שבח ותהלה על זכייתו בישיבת הארץ הקדושה, מלת הגדתי נגזר מן שם גד, אשר הוראתו הצלחה לברכה, כמו "בא גד"... וכן בחבקוק "לעלות לעם יגודנו" שהיא עולה לעם אשר יצליח... וטעמו כאן בבואו אל בית ה' עם פרי המשובח בארץ יתן שבח ותהלה לפאר את הזמן והיות שזיכהו השי"ת לבא ולישב בארץ הזאת. (דברים כו ג)

מלבי"ם:

ויספר ללבן - יש הבדל בין הגדה לספור, הגדה הוא בדבר שנוגע אליו וצריך לדעת אותו, וזה היה ברחל, לכן כתיב "ויגד לרחל", וספור הוא ספורי דברים שאינם נוגעין אליו, וזה היה בלבן שלא נגע אהבת הקרובים בלבו. (בראשית כט יג)

והגיד לכהן - יש הבדל בין הגדה לאמירה, שהמגיד מבאר פרטי הדבר בכל סעיפיו שמגלה דברים שלא ידע השומע מעצמו... (ויקרא יד לה)

הגדתי היום - אף שעדיין לא אמר, אבל לשון הגדה יבא גם במקום שאין אומר ודברים רק פרסום על ידי מעשה, כמו "השמים מספרים" וגו'... (דברים כו ג)

תגידו - הגדה היא להודיע סתם ולפרסם, ולבשר הוא לשמח. (שמואל ב א כ)

מגיד הרקיע - הוא ספור דבר המתחדש. (תהלים יט ב)

העמק דבר:

הגידי נא לי - משמעות הגדה בכל מקום לפרש כל הפרטים שבענין, ומזה הבינה שאין השאלה רק לדעת שם אביה לבד אלא כל היחס. (בראשית כד כג)