הדלק

(ראה גם: אש, בער, כלי מקדש-מנורה הדלקה, שבת-נר)

מלבי"ם:

להעלות נר - על הדלקת המנורה שמש תמיד בלשון העלאה, מזה גדרו חז"ל שלשון העלאה מציין אם גורם ההדלקה עד תאחז השלהבת בכל חלקי הפתילה ועולה היא למעלה. אבל דלק מציין האחז האור בקצהו, ובער מציין שתבער רוב הדבר וזה אין צריך, רק שתהא שלהבת עולה... (ויקרא כד ב)

 

 

תלמוד בבלי:

א"ר יוסי בר' חנינא ג' אמתות הללו למה, אמרה חנה לפני הקב"ה רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה בראת באשה, ואמרי לה שלשה דבקי מיתה, ואלו הן נדה וחלה והדלקת הנר... (ברכות לא ב)

במה מדליקין ובמה אין מדליקין, אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בתפילת האידן... תנו רבנן כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אבל עושין מהן מדורה בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה, בין על גבי קרקע בין על גבי כירה, ולא אסרו אלא לעשות מהן פתילה לנר בלבד... (שבת כ ב, וראה שם עוד)

א"ר זירא אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת, א"ר ירמיה מאי טעמא דרב, קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה... (שם כא ב, וראה שם עוד וערך חנוכה)

מאי ותזנח משלום נפשי, אמר ר' אבהו זו הדלקת נר בשבת. (שבת כה ב)

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר. (שם לא ב)

ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה, עשרתם ערבתם הדליקו את הנר... (שם לד א)

תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת... שלישית להדליק את הנר... (שם לה ב)

תניא ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. (שם קיט ב)

א"ר יהודה בריה דרב שמואל מקמיה דרב אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת. (שם)

תנו רבנן ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק... והיה נר מערבי דולק, מכאן ואילך פעמים דולק פעמים כבה. והיה אש של מערכה מתגבר ולא היו כהנים צריכין להביא עצים למערכה חוץ משני גזירי עצים כדי לקיים מצות עצים, ומכאן ואילך פעמים מתגבר פעמים אין מתגבר. (יומא לט א)

אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה', לומר לך מה אש אינו דולק יחידי, אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול, אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים. (תענית ז א)

חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא, אמר לה בתי למאי עציבת, אמרה ליה כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת, אחר לה בתי מאי איכפת לך, מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק, תנא היה דולק והולך כל היום כולו עד שהביא ממנו אור להבדלה. (תענית כה א)

מדרש רבה:

...אלא כל מי שעושה מצוה הוא כאילו מדליק נר לפני הקב"ה ומחיה נפשו שנקראת נר... (שמות פרשה לו ג)

דבר אחר ושם דרך אלו שהן מדליקין נרות כדי להאיר בהם לרבים, דא"ר שמעון בן לקיש שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נרות לרבים. אמרו מבואות אפילות היו מביתו לבית המדרש והיה מדליק נרות בהם, כדי להאיר בהם לרבים. כתוב אחד אומר ונר הוליד את קיש, וכתוב אחד אומר קיש בן אביאל, הא כיצד, אביאל שמו, אלא על ידי שהיה מדליק נרות לרבים זכה ונקרא שמו נר. (ויקרא פרשה ט ב)

...למה הדבר דומה לנר שהיה דולק והדליקו ממנו כמה נרות ואור דליקתו לא חיסר, כאן משה משלו לא חיסר כלום... (במדבר פרשה טו טו)

מדרש תנחומא:

אמר ליה רבי טרפון הרי מצינו שחבב הקב"ה שמן זית יותר מכל השמנים בנר ובהדלקה, שהרי שנה פרשת הדלקת הנר ושילש בכמה מקומות, ומרוב חיבתו בחר שמן זית זך כתית למאור... (בהעלותך א)

אמרו ישראל להקב"ה כי אתה תאיר נרי, ואתה אומר לנו שנאיר לפניך, אמר להם הקב"ה לישראל בשביל לעלות אתכם אמרתי שתאירו לי כשם שהארתי לכם בדרך, לכך נאמר בהעלותך. (שם ד)

ילקוט שמעוני:

אמר הקב"ה, בעולם הזה אף על פי שהיה במשכן אורה לכבודי הנרות היו דולקים לתוכו, אף לעתיד לבא אף על פי שאני ממלא ירושלים מכבודי, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וגו', אני מדליק לתוכה נרות, שנאמר והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות... נרות של בשר ודם של חרס או של נחשת הכל לפי כבודו של אדם, וכבוד השבת נרותיה הן כבודה, אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון, שנאמר והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה אלא בכבודי אני מאיר לכם... (במדבר פרק ח, תשיט)

ברוך אתה בעיר בזכות מצוה שאתה עושה בעיר, חלה וציצית וסוכה ולולב והדלקת נר שבת. (דברים פרק כח, תתקלח)