(ראה גם: רבי אליעזר)
מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשים והיו חורשין על גבי המענה, והוא היה חורש בטרשין, ישב לו והיה בוכה, אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה... אמר לו שאני מבקש ללמוד תורה, אמר לו והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה ואתה מבקש ללמוד תורה, אלא קח לך אשה ותוליד לך בנים ואתה מוליכן לבית הספר, עשה שתי שבתות ולא טעם כלום, עד שנגלה לו אליהו ז"ל... א"ל (ריב"ז) בני בן מי אתה, א"ל בן הורקנוס אני, א"ל והלא בן גדולי עולם אתה ולא היית מגיד לי, א"ל חייך היום אתה סועד אצלי... (פרק א)
אמרו בניו של הורקנוס לאביהם עלה לך לירושלים ונדה את בנך אליעזר מנכסיך, ועלה לירושלים לנדותו, ומצא שם י"ט לר"י בן זכאי, והיו כל גדולי המדינה סועדין אצלו... אמרו לו הרי אביו של ר' אליעזר בא, אמר להם עשו לו מקום ועשו לו מקום והושיבו אותו אצלו, ונתן עיניו ברבי אליעזר אמר לו אמור לנו דברי תורה... א"ל שמא ממני אתה מתבייש הריני עומד מאצלך, עמד רבי יוחנן והלך לו לחוץ, והיה רבי אליעזר יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה... בא ריב"ז מאחוריו ונשקו על ראשו, אמר לו אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם. אמר הורקנוס למי אמר כך, אמרו לו לאליעזר בנך, אמר להם לא כך היה לו לומר אלא אשרי אני שיצא זה מחלצי. היה רבי אליעזר יושב ודורש ואביו עומד על רגליו, כיון שראה אביו עומד על רגליו נבהל, א"ל אבא שב שאיני יכול לומר דברי תורה ואתה עומד על רגליך, א"ל בני לא על כן באתי אלא לנדותך מנכסי, ועתה שבאתי לראותך וראיתי כל השבח הזה הרי אחיך מנודים מהם והם נתונים לך במתנה. א"ל והרי אני איני שוה כאחד מהם, אילו קרקעות בקשתי מלפני הקב"ה היה לפניו ליתן לי... (פרק ב)