(ראה גם: הסטוריה בית ראשון, עשרת השבטים)
ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו, בשנת עשרים ליותם בן עוזיה. (מלכים ב טו ל)
בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשומרון על ישראל תשע שנים. ויעש הרע בעיני ה', רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו. עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה. וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ולא העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה, ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא... (שם יז א)
(חמשה עשר באב) רב חייה בר אשר בשם רב שבו התיר הושע בן אלה פריסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים. כהנא שאל לרב כל הדא טיבותא רבתא עבד, וכתוב ביה עליו עלה שלמנאסר מלך אשור, אמר ליה על ידי ששמט את הקולר מצוארו ותלוי בצואר הרבים, לא אמר כל עמא יסקון (יעלה), אלא מאן דבעי מיסוק יסוק. (תענית כו א)
בשנת י"ב שנה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשומרון על ישראל ט' שנים (מ"ב י"ז), אפשר לומר כן והלא הוא מלך משנת ארבע לאחז, אלא מה תלמוד לומר ט' שנים, ט' שנים למרדו, וכן הוא אומר וימצא מלך אשור הושע קשר... בשנת שש היא שנת ט' למרדו של הושע נלכדה שומרון ויגל מלך אשור את ישראל... (פרק כב)
...באותו הפרק ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו... בשנת עשרים ליותם שהיא שנת ארבע לאחז, אפשר לומר כן, אלא שהיתה גזירה גזורה בימי יותם ארבע שנים, דבר אחר שרצה למנות ליותם בקבר ולא לאחז בחיים... אותה שעה משראה הושע בן אלה שגלו שני עגלי הזהב עמד והעביר פרדסיאות שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל... ומפני מה לא נחתם גזר דינם לגלות, מפני שהיו תולים קללה במלכיהם, לקיים מה שנאמר אני ידעתי אפרים וגו'. באותה שעה שראה הושע בן אלה שפניו של מלך אשור לעלות ולהגלות את ישראל פעם שלישית, הלך ונסמך על מלכי מצרים... (מלכים ב פרק יח, רצו)
לא כמלכי - שבטל פרדיסאות שהושיב ירבעם שלא יעלו לרגל, לפי שכבר גלו ב' העגלים בב' הגלויות, ובכל זאת נמנעו מלעלות, ולכן נחתם גזר דינם. (מלכים ב יז ב)
בנים סוררים - על הושע מלך ישראל ששלח לעזרת מצרים מבלי לשאול בה'. (ישעיה ל ב)
מצרים קראו - על טפשות הושע שהיה עבד לאשור וקשר עליו עם מצרים, ואחר כך אשור הלכו - ושם אסרו, ואילו נשאר בשומרון לא היה יכול מלך אשור ללכדה. (הושע ז יא)
ונגדעו קרנות - על ידי שהושע גדע קרנות מזבח בית אל שהיתה מרידה בעם, ונתפס ברשת מלך אשור על ידי בגידה. (עמוס ג יד)