תמים היה בדורותיו, בר חטייא אמר, כל מי שנאמר בו תמים השלים שניו למדת שבוע, היה, אמר רבי יוחנן כל מי שנאמר בו היה מתחילתו ועד סופו הוא צדיק, התיבון ליה והכתיב (יחזקאל ל"ג) אחד היה אברהם ויירש את הארץ, מעתה הוא תחלתו והוא סופו, א"ל אף היא לא תברא, דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר בן ג' שנים הכיר אברהם בוראו וכו'... ומה אני מקיים היה, שהיה מתוקן להדריך את כל העולם כולו בתשובה. הן האדם היה, שהיה מתוקן למיתה, נחש היה מתוקן לפורענות, קין היה מתוקן לגלות, איוב היה מתוקן ליסורין, נח היה מתוקן לנס, משה היה מתוקן לגואל, מרדכי היה מתוקן לגאולה. (בראשית פרשה ל ח)
ר' לוי ורבנן, ר' לוי אמר כל מי שנאמר בו היה ראה עולם חדש, א"ר שמואל חמשה הן, נח, אתמול (איוב י"ד) אבנים שחקו מים... והכא את אמר ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה, אתמהא, אלא ראה עולם חדש. יוסף, אתמול (תהלים ק"ה) ענו בכבל רגלו וגו', ועכשיו (בראשית מ"ב) ויוסף הוא השליט, אלא שראה עולם חדש...
רבנן אמרין כל מי שנאמר בו היה זן ומפרנס, נח זן ופירנס כל י"ב חדש, שנאמר ואתה קח לך וגו', יוסף ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו... (שם שם ט)
ומשה היה רועה, אמר רבי לוי כל מי שנאמר בו היה תחילתו כשר וסופו כשר, ור"י אמר כל מי שנאמר בו היה זן ופרנס, אמרו לו והרי כתיב (בראשית ג') והנחש היה ערום, אמר להם אף הוא ערום מתוקן לפורעניות... (שמות יג)
אמר ר' לוי אמר ר' יוחנן כל מקום אשר הוא אומר היה ראה ג' עולמות, כתיב בנח תמים היה, ראה את העולם בישובו עד שלא בא המבול, וראה אותו חרב, וראה אותו בתיקונו אחר כך, לכך נאמר בו היה, משה כתיב היה רועה וגו', ראה ישראל עד שלא נתחזק השעבוד, וראה השעבוד, וראה אותן כשנגאלו... (וישב ו)
יהי - מלת יהיה יהיה בעבור שידברו בה הרבה הוא ליחיד ולרבים גם לנקבה, "כי יהיה נערה בתולה". (בראשית א יד)
ויהי - מלת יהי היתה ראויה להיות כמו ירב המשא עליו, ובעבור היות הה"א מן הגרון פתחו במלה יהי היו"ד הראשונה בקמ"ץ קטן יהי, והיה ראוי להיות היו"ד האחרון בשו"א נח נראה, כמו הבי"ת במלת ירב, והיה ראוי להיות יהי, רק יכבד על הלשון על כן העלימוהו, וננקד הה"א בחירק על כן "לו יהי", "כי הוא אמר ויהי", ובעבור שידברו במלת הזאת הרבה תמיד השיבו הטעם מלרע והניעו היוד בשו"א, "יהי כן ה'", על כן אין בבנין הקל פעל שיהיה האות המשרת בו"א רק זאת הגזרה, וגזרת ויחי יעקב... (שמות א ה, וראה שם עוד)
היו בן שאול - למנחם הוא לשון שבירה, המיתו את בן שאול. (שמואל ב ד ב)
דבר אחר ומשה היה רועה, כל שנאמר בו היה היה מתוקן לכך מתחילת ברייתו, "הן האדם היה", מתוקן היה לכך להביא המיתה לעולם... לכך באלו כתיב היה שמיד בתחילת בריאתם היה להם דבר זה, ואשרי מי שנאמר בו מלת היה לטובה, מורה כי הטוב נמשך אחר צורתו העצמית לו, לכן הוא מוכן לו מתחלה ואינו מקרה... (גבורות ה' פרק כב)
תאוה נהיה תערב לנפש - נהיה הוא לשון נשבר והוא מלשון הוה על הוה וגו', כלומר מי ששובר תאותו אף בשעה שתאותו מתגברת עליו והוא שובר אותה הוא מצטער, מכל מקום אחר כך היא תערב לנפש ונהנה מזה מאד... (משלי יג יט)
יהי אור - כלומר אויר שבתוכניותו אור, ולא אמר יהיה אור בה"א בסוף, כי יש הבדל גדול בין זה לזה, מלת יהיה תהיה בה"א נאמרה בענין החלטת מה שבעתיד להיות לא על החפץ והרצון בלבד, ומלות יהי תהי בלא ה"א הוראתן על החפץ והרצון שיהיה בדבר, לא על החלטת היותו עתיד להיות... (בראשית א ב)
יהיה בית - מהראוי תהיה בית, כי אבן נקבה היא, אמנם בלשון הויה לא ישמור לא המין ולא המספר, כמו "כי יהיה נערה בתולה". ויתכן שאמר כאן בלשון זכר להורות על כח ההויה וחזקה שלא תהיה רפיון ועזיבה בהויתה, כי ודאי יהיה כן... (שם כח כ)
ויהי בבית אדוניו - עומד לשרת, ולשון היו כמו עמד, כמו "והיו שם"... (שם לט ב)
מהיות משה - ...ונראה לי לפרש מלת מהיות ענין התועלת והנאה כמלת הוה, "מה הוה לאדם" (קהלת ב') דתרגומו מה הנאה אית לגבר... ותועלת השה והנאתו הוא כאן האכילה... (שמות יב ד)
היו לפני ה' - ...כי לשון היה יורה גם על השתנות דבר ממעמד שהוא בו למעמד אחר, דבהשנות המטה לנחש אמר "יהי לתנין", ובהשתנות המים לדם אמר "ויהיו לדם ביבשת"... (במדבר טז טז)
...דמצינו שהשליטה והממשלה שיש לאחד על שום דבר יכונה בג' לשונות, א' בלשון לקיחה... ב' בלשון בעל, ג' בלשון הויה שנאמר על דבר אחד שנהיתה לאחד, כמו "כי תהיין לאיש", וכאן "והיתה לאיש", שמורה שהוא עליה מושל ושליט... (דברים כד א)