הלכה למשה מסיני

(ראה גם: הלכה, מסורת)

תלמוד בבלי:

ראה הלכה: שבת כ"ח ב', עירובין י"ג ב',יומא פ' א', חגיגה י' י"א, נדרים ל"ז ב', עדיות ח' ז', חולין ז' ב'.

תלמוד ירושלמי:

ראה הלכה פאה י"ב ב', חגיגה ז' א'.

רבי זעירא בשם רבי לא רבי יוסי בשם רבי יוחנן ערבה הלכה למשה מסיני, דלא כאבא שאול... רבי יוסי ברבי בון בשם לוי כך היתה הלכה בידן ושכחוה, ועמדו השנים והסכימו על דעת הראשונים, ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשם עליו סופו להתקיים בידם, כמה שנאמר למשה מסיני... (שביעית ב ב)

מדרש רבה:

אמר רבי יהושע בן לוי עליהם ועליהם, כל ככל, דברים הדברים, המצוה כל המצוה, ללמדך שמקרא ומשנה הלכות תוספות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני, מניין ממה שכתוב יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא, והרי חבירו מוכיח עליו, כבר היה לעולמים. (קהלת פרשה א כט)

כוזרי:

אמר החבר, תורתנו קשורה בהלכה למשה מסיני או מן המקום אשר יבחר ה'... (מאמר ג לט)

משנה תורה:

ואף על פי שדברים אלו נראין מענין תורה שבכתב, וכולן מפורשין הן מפי משה רבינו מהר סיני, כולן הלכה למשה הן בידינו, וכזה ראו אבותינו דנין בבית דינו של יהושע ובבית דינו של שמואל הרמתי... (חובל פרק א ו)

פירוש המשניות לרמב"ם:

ומה שאמרו על דינים יחידים שהם הלכה למשה מסיני, והלא כל התורה מקובלת ממנו? וזה עיקר יש לך לעמוד על סודו. והוא שהפירושים המקובלים מפי משה אין מחלוקת בהם שום פנים שהרי מאז ועד עתה לא מצאנו מחלוקת ... כדי שיאמר אחד המוציא עין חבירו יוציאו את עינו, שנאמר "עין בעין", ויאמר השני אינו אלא כופר בלבד. ולא מצאנו גם כן מחלוקת במה שאמר הכתוב "פרי עץ הדר" כדי שיאמר אחד שהוא אתרוג ויאמר אחד שהוא חבושים או רמונים... וכיוצא בזה בכלל המצות אין מחלוקת בהן שכולן פירושים מקובלים מפי משה, ועליהם ועל דומיהם אמרו כל התורה נאמרה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. אבל אף על פי שהן מקובלין ואין מחלוקת בהם מחמת התורה הנתונה לנו נוכל להוציא ממנה אלו הפירושים בדרך מדרכי הסברות והאסמכתות והראיות והרמזים המצויים במקרא. וכשתראה אותם בתלמוד מעיינים וחולקין זה על זה במערכת העיון ומביאין ראיות על אחד מאלו הפירושים והדומה להן, כגון מה שאמר במאמר הכתוב "פרי עץ הדר" אולי יהיה רמונים, עד שהביאו ראיה עליו ממה שנאמר פרי עץ הדר... אלו הראיות לא הביאו מפני שנשתבש עליהם הענין עד שנודע להם מהראיות האלה, אבל ראינו בלא ספק מיהושע עד עתה שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב בכל שנה ואין בו מחלוקת, אבל חקרו על הרמז הנמצא בכתוב לזה הפירוש המקובל... לא נאמר בהם הלכה למשה מסיני שאין לומר פרי עץ הדר הוא אתרוג הלכה למשה מסיני... שכבר נתברר לנו שאלו הפירושים כולם מפי משה ויש להם רמזים במקרא, או יוציאו אותם בדרך מדרכי הסברא.

ועל כן כל דבר שאין לו רמז במקרא ואינו נקשר בו ואי אפשר להוציאו בדרך מדרכי הסברא עליו לבדו נאמר "הלכה למשה מסיני", ובשביל זה כשאמרנו שיעורין הלכה למשה מסיני, הקשו עליהו (ברכות מ') מפני מה אתם אומרים שהם הלכה למשה מסיני, והנה שיעורין נרמז עליהם בפסוק. תהיה התשובה שהיא הלכה למשה מסיני, ואין לשיעורין עיקר להוציא אותם ממנו בדרך סברא, אבל נסמכה זאת המצוה לזה הפסוק לסימן... ולא מצאנו לעולם שחקרו בהן סברות או הביאו עליהם ראיות אלא לקחום מפי משה כמו שצוה אותו הקב"ה: חצי לוג שמן לתודה... י"א ימים שבין נדה לנדה, גוד ולבוד ודופן עקומה, חציצין ומחיצין, תפילין על קלף ומזוזה על דוכסוסטוס וספר תורה על הגויל, שי"ן של תפילין וקשר של תפילין, ורצועות שחורות ותפילין מרובעות ומעברתא דתפילין, נכרכות בשערן ונתפרות בגידין, כותבין ספר תורה בדיו ומסורגל, פחותה מבת שלש שנים אין ביאתה ביאה, העושה שדהו שני מיני חטין עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שני גרנות נותן שתי פאות, זרעוני גינה שאין נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה, עשר נטיעות מפוזרות לבית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה. עגול של דבילה שנטמא מקצתו תורמין מן הטהור שיש בו, החזן רואה מהיכן התינוקות קוראין, האשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה, ביין התירו לערב קשה ברך, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית... (הקדמה מסדר זרעים וראה שם עוד)

אלשיך:

אשר יגידו לך - הלכה למשה מסיני, וגם אם לא יהיה לה טעם בעיניך, וכאומרים על שמאל שהוא ימין, כי במה שאומרים בהיקש או על פי מדות שהתורה נדרשת וגזירות וסייגים בודאי נראה הטעם. (דברים יז יא)

מהר"ל:

ומפני שהיה משה שולט גם כן בעולם הזה כמו שאמרנו, לכך לא היה למשה רבינו ע"ה חבור אל התגין, כי במה שהם השגות דקות נבדלים מן התורה עצמה, אין למי שהוא בעולם המורגש שייכות בשלימות אל אותם השגות והם נבדלים מאתו. ולא כן היה לר"ע, שמדריגת ומעלת ר"ע לא היה בעולם הזה המורגש, וכאלו היה מסולק לגמרי ממציאות עולם הזה, ולכך היה לר"ע שייכות לגמרי אל השגות ההם אשר לדקות השגתן נבדלים מעולם המורגש... וכשהיה משיג משה רבינו ע"ה שכל ההלכות שהם הלכה למשה מסיני לא היה משיג ר"ע, כי ההשגות ההם לא השיגו על ידי אדם כי אם על פי השי"ת בנבואה, ומשה היה נביא השי"ת והשגתו היתה בנבואה, ולפיכך למשה היה דוקא השגה זאת שהיא הלכה למשה מסיני, מכל מקום התגין שהם על האות, במה שהם על האות הם מורים על השגות שהם רחוקים מן עולם הזה, ואין זה דומה אל השגה של הלכה למשה מסיני... לפיכך נתיישבה דעתו של משה רבינו ע"ה שהיה משיג בנבואה דברים אשר לא יושגו לאדם... (חידושי אגדות מנחות כט ב)

ר' צדוק:

דברי קבלה אין בהם מחלוקת וכו', עיין בדברי רבינו בהקדמתו לפירוש המשנה האריך בזה, וכבר נחלקו עליו הרבה פוסקים וסבירא להו דאף בהלכה למשה מסיני יש מחלוקת. ונראה לי להביא ראיה לדבריהם, חדא מהא דניסוך המים בחג דאמר בפרק לולב וערבה (דף מ"ד) דהוא הלכה למשה מסיני, ובזבחים ק"י סבירא ליה לחד מאן דאמר דאינו אלא מדרבנן, ועוד מהא דערלה בחוץ לארץ...

עוד כתב רבינו בהקדמתו שם דהלכה למשה מסיני אין שכחה, וקשה לי חדא מהא דיומא פ' א' שיעורים של עונשים הלכה למשה מסיני, אחרים אומרים וכו' אלא שכחום וחזרו ויסדום, הרי להדיא דשכחום. ותו קשה...

עוד כתב רבינו שם דהלכה למשה מסיני אין לו רמז בקרא, וגם על זה אני תמה מהא דסוכה ל"ד דקאמר תנו רבנן ערבי נחל הגדילות על הנחל פרט לצפצפה וכו', מאי קרא קח על מים רבים וגו' צפצפה שמו, הרי אף דערבה גופיה אינו אלא מהלכה למשה מסיני, וקאמר מאי קרא... ועוד קשה לי מהירושלמי... (חלק א אור זרוע לצדיק הלכה ג עמוד עב, וראה שם עוד)

ראה עוד פרי צדיק תצא טו.