הנפש

(ראה גם: שבת)

רש"י:

וינפש - כתרגומו ונח, וכל לשון נופש הוא לשון נפש שמשיב נפשו. (שמות לא יז)

אור החיים:

...והכונה היא כי ביום שבת ברא ה' נפש העולם, והוא סוד אומרו "וביום השביעי שבת וינפש", הגם שחז"ל דרשו כיון שיצא שבת וי נפש, אין זה אלא דרך דרש... שנתכוין לומר כיון ששבת, פירוש בא שבת, וינפש, פירוש נשפע שפע החיוני בכל הנבראים, כי קודם השבת לא היה נפש לכל הנבראים... (בראשית ב ב)

הכתב והקבלה:

וינפש - פירשו ענין שאיפת הרוח בעת המנוחה, ואונקלוס ויונתן תרגמוהו וישקוט... ונראה לי כי שם נפש ההונח על חלק הרוחני שבאדם עיקר שרשו שתי אותיות פש, שהונח על דבר מפשט בעצמותו ומתרבה בכמותו... כי העבד בזמן עבודתו כל כחות נפשו מצומצים בחבלי השעבוד, וכל רעיונותיו מוגבלים, והוא דבר המיגע את האדם ותקצר נפשו מאד. אמנם בהפרק עול העובד נפשו חוזרת אל טבעה הראשון להתפשט בכחותיה ולהתשוטט ברעיונים שונים זה מזה, וזהו העונג ושעשועי הנפש. ועל שם התרחבות והתפשטות הנשמה בנפש בעת המרגוע הונח שם נפישה... (שמות כג יב)

שבת וינפש - ...ביום השביעי שבת רוצה לומר פסק, וינפש אינו מוסב כי אם על הנבראים, וטעמו כל אחד נעשה בעל נפש, כי בששת ימי המעשה לא הגיעו הנבראים כי אם לשלמות קיומם הראשון לעמוד במצבם שנבראו, באין כח להוליד בדומיהם להתמדת קיומם, ובשבת הגיעו הנבראים לשלמותם האחרון להוליד בדומיהם... נעשו בעלי נפש, כי כל דבר שיש בו נפש הוא קיים... (שם לא יז)

מלבי"ם:

וינפש - ...שפעל פש בא על שמשיב נפשו מיגיעה גדולה ועיפות שנפשו בו תתעטף ועיפה. ואצל השי"ת יצייר המלאכה שעשה בששת ימי המעשה שבו גבל וחקק חוקי הטבע... הבלתי מבחין בין צדיק לרשע, זה מציין אצל השי"ת בשם יגיעה, כי הנהגה זו היא נגד טבע האלקות, שדרכו לפעול כפי מעשים בחיריים רצוניים, לפי חוקי המשפט והצדק, ובשבת שבת מהעסק הזה... כי ביום זה התחיל לפעול הנהגה שניה מושערת כפי ההשגחה והנס והדין והמשפט והגמול. וכמ"ש במדרש ממלאכת עולמו שבת אבל לא שבת ממלאכת הצדיקים והרשעים... בצד זה אמר וינפש - שנח מהגיעה הגדולה ושב אל נפשו ורצונו, ובכל זאת לא נח לגמרי... (שמות לא יז)