(ראה גם: אהוד, ארץ ישראל-כבוש וחלוק, גדעון, דבורה, דוד, חזקיה, יאשיה, יהושע, עשרת השבטים, שלמה, שמשון)
יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב, אוכלים ושותים ושמחים. ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגישים מנחה ועובדים את שלמה כל ימי חייו. (מלכים א ד כ)
בימים ההם החל ה' לקצות בישראל, ויכם חזאל בכל גבול ישראל. מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי... (מלכים ב י לג)
ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם ה' אלקינו דבר אלינו... (ירמיה כו טז)
וילכו למבוא גדור עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם. וימצאו מרעה שמן וטוב והארץ רחבת ידים ושוקטת ושלוה, כי מן חם היושבים שם לפנים. ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעונים אשר נמצאו שמה ויחרימום על היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם. ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות, ופלטיה ונעריה ורפיה ועוזיאל בני ישעי בראשם. ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה. (דברי הימים א ד לט)
בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נושאי מגן וחרב ודורכי קשת ולמודי מלחמה ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יוצאי צבא. ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב. ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם, כי לאלקים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו... וימעלו באלקי אבותיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלקים מפניהם, ויער אלקי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה. (שם ה יט והלאה)
תא חזי, בשעה שישראל שרוים בארץ הקדושה הכל היה מתוקן כראוי, והכסא היה שלם עליהם ועבדו עבודת השם והעבודה עלתה למעלה... כי הארץ אינה מתוקנת לעבודה רק לישראל בלבדם... תא חזי בזמן בית ראשון טרם שטימאו ישראל את הארץ לא היו שולטים שאר האומות כל כך, אלא שניזונו מתמצית, ועל כן לא היתה שליטתם חזקה כל כך, כיון שחטאו ישראל וטימאו את הארץ, אז, כביכול, דחו את השכינה ממקומה, ונתקרבה למקום אחר, ואז שלטו האומות, כי ניתן להם רשות לשלוט. (לך לך קפג, ועיין שם עוד)
...אמר רב יוסף לא קשיא, כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני, במקדש ראשון דנפישי ישראל טובא, דכתיב בהו יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב בעינן כולי האי... (בבא מציעא כח א)
כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו ואמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין לפרנסה, אמר להן לכו והתפרנסו זה מזה, אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחוליתו, אמר להם לכו פשטו ידיכם בגדוד, מיד יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים... (סנהדרין טז א)
א"ר חסדא דרש מרי בר מר מאי דכתיב וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלקינו, משום דצדיק ה' וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו, אין, צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהקדים גלות צדקיה ועוד גלות יכניה קיימת, דכתיב ביה בגלות יכניה החרש והמסגר אלף, חרש כיון שפותחין הכל נעשו כחרשין, מסגר, כיון שסוגרין בהלכה שוב אין פותחין... עולא אמר שהקדים שתי שנים לונושנתם. (שם לח א)
אלא בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים, נסתכל בדורו ונתקררה דעתו. בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו. (שם קג א)
כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל, בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין, שנאמר חופף עליו כל היום וגו'... (זבחים קיח ב, וראה עוד הסטוריה-כללי)
ארבעים שנה למאן, דתניא רבי נהוראי אומר משום רבי יהושע מקץ ארבעים שנה ששאלו להם מלך, דתניא אותה שנה ששאלו להם מלך אותה שנה עשירית של שמואל היתה, עשר שנים מלך שמואל בעצמו, שנה אחת שמלך שאול ושמואל, ושתים שמלך שאול בעצמו ושלשים ושבע שמלך דוד. (תמורה יד ב)
בראשון (מקדש ראשון) שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים, אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים, ויש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים, שימשו בו שמונים כהנים. (יומא ד ב)
באהל מועד עשו ארבעים חסר אחת, בגלגל עשו ארבע עשרה, שבע שכיבשו ושבע שחילקו, בשילה עשו שלש מאות וששים ותשע, בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע, שלש עשרה בנוב וארבעים וארבע בגבעון, ובירושלים עשו בבנין הראשון ארבע מאות ועשר, ובבנין האחרון ארבע מאות ועשרים, לקיים מה שנאמר גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון. (מגילה יח א)
ויהי מקץ ארבעים שנה וגו', ר' נהוראי אומר משום רבי שמעון מקץ מ' שנה ששאלו ישראל את המלוכה, היא שנה עשירית לשמואל הרואה, מכאן אתה מחשב שבן י"ב שנה היה שלמה במלכו, שנאמר וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה, באותו הפרק ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות, ויהי לשנתים הרי שתי שנים, ואבשלום ברח וישב גשורה שלש שנים הרי חמש שנים, וישב אבשלום בירושלים שנתים הרי שבע שנים, ויהי רעב בימי דוד שלש שנים הרי עשר שנים, וישוטו בארץ וגו' מקצה תשעה חדשים ועשרים יום הרי י"א שנים, בשנה אחרת התקין דוד משמרות כהונה ולויה והסדיר את כל הבית, שנאמר בשנת ארבעים למלכות דוד נדרשו. (פרק יד)
והימים אשר מלך דוד על ישראל וגו', ואמר ויהי בשמונים וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית (מ"א ו') ובשנה הב' ליפתח אמר למלך בני עמון (שופטים י"א) כשבת ישראל בחשבון ובבנותיה וגו' שלש מאות שנה וגו' ומן השנה הב' ליפתח ועד שנבנה הבית מאה וארבעים שנה, וארבעים שנה שהיו ישראל במדבר הרי ארבע מאות ופ' שנה. בחצי היובל נבנה הבית בשנה הרביעית בשבוע... אחיה אמר לירבעם והיה אם תשמע וגו' (מ"א י"א), ומה בנה לדוד נתן לו מלכות ל"ו שנה על ישראל, לו ל"ג ולבנו ג', ואלו זכה ירבעם בן נבט היתה מלוכת ישראל מסתיימת בידו לו ל"ג ולבנו ג', וכן הוא אומר (שם) ואענה את זרע דוד, מה תלמוד לומר למען זאת, אלא כנגד ל"ו שנה שנתחתן בפרעה מלך מצרים, ומה ת"ל (שם) אך לא כל הימים, כבר היה גלוי לפניו שאסא עומד לקלקל. (פרק טו)
והימים אשר מלך שלמה על ישראל ארבעים שנה... כי בן מ"א שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלים (מ"א י"ד), הוי כמה ראהו דוד שנה אחת ועשה את התורה הוא ובניו שנים שלש וברביעי מרדו... ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק וגו' כי מעלו בה' באלף ומאתים וגו' (דה"ב י"ב), ויקח את אוצרות בית ה' וגו'... וירדף אביה אחרי ירבעם וגו'. ומפני מה נגפו, מפני שהיה עומד ומחסד את ישראל ואומר להם ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם וגו', והוא אז לכד את בית אל וראה את עגל הזהב והניחו, לפיכך נגפו הקב"ה.
אסא מלך מ"א שנה, בימיו שקטה הארץ עשר שנים, ובשנת ט"ו לאסא בא זרח מלך כוש והחזיר לו את כל הביזה שנטל שישק מירושלים. ירבעם מלך כ"ב שנה, נדב בנו שתי שנים, בשנת שלש לאסא מלך בעשא בן אחיה על ישראל, בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשה על יהודה, והלא אסא קבר את בעשה בשנת כ"ו למלכותו, אלא כנגד ל"ו שנה משמת שלמה שנתחתן בבת פרעה, וכנגד ל"ז שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם להיות שוטנים לישראל, ובאחרונה ליפול ביד דוד... בשנת ט"ז לאסא כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באסא, וקלקל אסא, שנאמר ויוצא אסא את כל הכסף וגו', ובעת ההיא בא חנניה הרואה אל המלך וגו' על כן נמלט חיל ארם מידך, ולא זזו מלכי ארם מהיות שטנים לישראל עד מות אחז, ובשנת שלש לאחז כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באחז, ולא היתה זכות ביד אחז שיפלו בידו, ונפלו שניהם ביד תגלת פלאסר מלך אשור. (פרק טז)
בעשא מלך כ"ד שנה, אלה בנו ב' שנים, נמצא אסא קבר את אלה בשנת כ"ז למלכותו... בשנת שלש עשרה שנה לאחאב היה רעב גדול בשומרון ג' שנים, ומלחמת בן הדד ב' שנים ומחצה, וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל. אחזיה בן אחאב מלך שנתים ובשנה השנית לאחזיה נגנז אליהו ולא נראה עד שיבא מלך המשיח... בן מ"ב שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלים, א"ר יוסי וכי אפשר לבן שיהא גדול מאביו בשתי שנים, אלא כיון שהשיא אסא את בנו לבתו של עמרי נגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב, וכן הוא אומר ומאלקים היתה תבוסת אחזיהו וגו', ונפלו שניהם בו ביום זה עם זה. (פרק יז)
בימי יהורם בן אחאב היה רעב גדול בשומרון ז' שנים ובהן היה בן הדד נלחם בישראל בשנה האחרונה קלל אלישע גיחזי וילך אלישע לדמשק ומשח את חזאל למלך על ארם, ושלח את יונה בן אמיתי ומשח את יהוא ברמות גלעד... משנולדה קלקלה בימי שלמה נולד יהוידע המתקן, ואחרי מות יהוידע הכהן וגו' שעשה יואש עצמו עבודת כוכבים, שנאמר וישתחוו למלך וגו' אז שמע המלך אליהם. (פרק יח)
יהוא מלך על ישראל כ"ח שנה... ואלישע חלה את חליו וגו' (מ"ב י') מיכן אתה מחשב כמה שנים פירנס אלישע את ישראל, מי"ט שנה ליהושפט ועד עכשיו היו יותר מס' שנה... (פרק יט)
...וישלח ה' איש נביא וגו' (שופטים ו') זה היה פנחס, ויבא איש אלקים אל עלי (ש"א ב') זה היה אלקנה, המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם (דה"א ט') אלו כ"ד משמרות כהונה ולוייה גד החוזה ונתן הנביא התקינו מעשה הבית עם דוד. אסף והימן ידותון נתנבאו בימי דוד, אחיה אמר לשלמה הבית הזה וגו' ושכנתי בתוך בני ישראל וגו' (מ"א ו')... שמעיה אמר לרחבעם אל תעלו וגו' (מ"א י"ב)... עדו הנביא נתנבא על המזבח בבית אל (מ"א י"ג), ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלקים ויצא לפני אסא וגו' (דה"ב ט"ו), ובעת ההיא בא חנניה הרואה וגו' (שם ט"ז), מיכיהו אמר לאחאב כה אמר ה' הראית את כל ההמון הגדול וגו' (שם כ')... ובימי יהושפט ויצא אל פניו יהוא בן חנני וגו' (דה"ב י"ט) יחזיאל בן זכריהו בן בניה וגו' (שם כ'), ויתנבא אלעזר בן דודיהו ממרשה וגו' (שם)... ורוח אלקים לבשה את זכריה וגו' (שם כ"ד), ובימי אמציה ואיש אלקים בא אליו לאמר המלך אל יבא וגו' (שם כ"ה)... אמרו זה היה אמוץ אחיו. ובימי אחז ושם היה נביא לה' עודד שמו וגו' (שם כ"ח). יואל ונחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה, ומפני שלא היה מנשה כשר לא נקראו על שמו... דברי ירמיה בן חלקיהו וגו' (ירמיה א'), וגם איש היה מתנבא בשם ה' וגו' (שם כ"ו), היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי וגו' (יחזקאל א'), כולם נתנבאו סמוך לחורבן, ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה ודניאל איש חמודות כולם בימי נבוכדנצר. מרדכי היהודי וחגי זכריה ומלאכי כולם נתנבאו בשנת ב' לדריוש... (פרק כ)
שלום בן יבש הרג את זכריהו ומלך אחריו ירח ימים בשומרון, ויעל מנחם בן גדי מתרצה וגו' (מ"ב ט"ו) בשנת ל"ט שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן גדי על ישראל י' שנים, בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן מנחם שנתים. בשנת נ"ב שנה לעזריה מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשומרון כ' שנה. בשנת ב' לפקח מלך יותם בן עוזיהו בן כ"ה שנה יותם במלכו ושש עשרה שנים מלך בירושלים (דה"ב כ"ז). בשנת י"ח לפקח מלך אחז בן כ' שנה אחז במלכו וי"ו שנה מלך בירושלים. בשנת י"ז לפקח ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף בחורים ביום אחד וגו'... באותה שעה ויקח אחז את הכסף וגו' וישמע אליו מלך אשור. בשנת כ' לפקח בא תגלת וגו' (מ"ב ט"ו) נטל עגל הזהב שבדן והלך לו... באותה שעה ויקשר הושע בן אלה וגו', בשנת כ' ליותם בן עוזיהו (מ"ב ט"ו) היא שנת ארבע לאחז היתה, אפשר לומר כן, אלא שהיתה גזירה גזורה מימי יותם. דבר אחר רצה הכתוב למנות ליותם בקבר ולא לאחז בחיים. עליו עלה שלמנסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וגו' (שם י"ז), נמצא אחז מלך יהודה והושע מלך ישראל משועבדים למלך אשור ח' שנים. בשנת י"ב לאחז ויער ה' אלקי ישראל את רוח מלך אשור וגו' (דה"ב ה') נטל עגל הזהב שבבית אל והלך לו לקיים מה שנאמר (הושע י') גם אותו לאשור יובל... אותה שעה כיון שראה הושע בן אלה שגלו עגלי הזהב עמד והעביר פרדסאות שהושיב ירבעם בן נבט על התחומין שלא לעלות לירושלים... אותה שעה כיון שראה הושע פניו של מלך אשור לעלות ולהגלות את ישראל פעם שלישית הלך ונסמך על מלכי מצרים... בשנת שש היא שנת ט' למרדו של הושע בן אלה נלכדה שומרון ויגל מלך אשור את ישראל וגו'... (פרק כב)
ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב וגו', ח' שנים בין גלות ראשונה לשניה, וח' שנים שהה בין גלות שניה לשלישית, ועוד שהה ח' שנים ועלה על יהודה... באותה שעה וישלח מלך אשור את תרתן ואת רבשקה וגו' ויקראו אל המלך וגו' וישלח ישעיהו בן אמוץ וגו' זה הדבר וגו' את מי חרפת וגדפת וגו' ויהי בלילה ההוא וגו' (מ"ב י"ט). לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו ג' ימים ר' יוסי אומר יום ג' לחליו של חזקיהו היתה מפלתו של סנחריב ועמדה לו חמה... באחת עשרה ביובל בשנה הרביעית בשבוע עלה סנחריב... שעלה בפרס הפסח ולא יכלו לזרוע ואכלו ספיחים, ובשנה השנית שחיס שגדעו הלגיונות האילנות, ובשנה הרביעית זרעו וקצרו וגו', מלמד שלא נשתייר בשבוע אלא שנה אחת. לאחר מפלתו של סנחריב עמד חזקיה ופטר את האוכלוסים שבאו עמו בקולרין וקבלו עליהם מלכות שמים... (פרק כג)
בן י"ב שנה מנשה במלכו וגו' (מ"ב כ"א), בשנת כ"ב למנשה גלה מנשה לבבל ופסל של מיכה עמו, שנאמר (שופטים י"ח) ויקימו להם בני דן את הפסל וגו' עד יום גלות הארץ, ובהצר לו חילה את פני ה' וגו' (דה"ב ל"ג), נמצא מנשה עשה תשובה ל"ג שנה לפני מיתתו. בן כ"ג שנה אמון במלכו וב' שנים וגו' כי הוא הרבה אשמה וגו' (שם) בער תורה מישראל. בן ח' שנים יאשיהו במלכו ול"א שנה מלך בירושלים (מ"ב כ"ב), בשנת י"ח שנה אותה שנה נמצא ספר תורה בבית ה' ואותה שנה היא היתה תחילה של יובל, ואותה שנה בדק יאשיהו את הבית, הרי רי"ח שנה משבדקו יואש ועד שבדקו יאשיהו... ואותה שנה עשה יאשיהו תשובה, וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב וגו' (מ"ב כ"ב). יאשיהו גנז הארון, שנאמר ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקודש וגו' (דה"ב ל"ה). בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים וגו'... בן כ"ג שנה יהואחז במלכו וג' חדשים מלך בירושלים ויאסרהו מלך מצרים וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו וגו'. בן כ"ה שנה יהויקים במלכו וי"א שנה מלך בירושלים וגו' (מ"ב כ"ז), בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה אמר ירמיה הנביא לכל יהודה וירושלים כה אמר ה' צב-אות אלקי ישראל שובו נא איש מדרכו הרע וגו' (ירמיהו כ"ה)... באותה שעה הרג יהויקים את אוריה, שנאמר ויוציאו את אוריה ממצרים ויביאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וגו' (שם כ"ו), וכשם שנתנבא אוריה כך נתנבא ירמיה אלא אך יד אחיקם בן שפן וגו' (שם)... (פרק כד)
בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ויצר עליה (דניאל א') אפשר לומר כן, והלא הוא מלך בשנת ד' ליהויקים, ומה תלמוד לומר בשנת ג' ליהויקים, אלא שנת ג' למרדו... אלא מלמד שכיון שאסרו מיד מת באיסוריו והוציאו וגררו לקיים מה שנאמר, (ירמיה כ"ב) סחוב והשלך וגו'. והגלה את ירושלים ואת השרים וגו' עשרת אלפי גולה, יהודים נפש שלשת אלפים ומבנימין ושאר שבטים ז' אלפים הכל גבורים עושי מלחמה (מ"ב כ"ד)... הכל גבורי תורה... בן ח' שנים יהויכין במלכו וג' חדשים ועשרה ימים מלך בירושלים (דה"ב ל"ו), ובמקום אחר הוא אומר בן י"ח שנה יהויכין במלכו (מ"ב כ"ד)... בן ח' כשמלך ומשמלך י"ח לכשנחתם גזר דין לגלות, ועליו אמר נבוכדנצר מכלבא בישא גורא טבא לא נפיק. בחצי היובל גלה יהויכין בשנה הרביעית בשבוע... וימלך מלך בבל את נתניה דודו ויסב את שמו צדקיהו. בן כ"א שנה צדקיהו במלכו וגו' (מ"ב כ"ד). ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה בשנה הרביעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא וגו' שברתי את עול מלך בבל... וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש הז'. (פרק כה)
דאמר רבי שמואל בר נחמן קרוב לתשע מאות שנה היתה השנאה כבושה בין ישראל לאביהן שבשמים, מיום שיצאו ישראל ממצרים ועד שנה שנתעוררה עליהן בימי יחזקאל, הדא הוא דכתיב, ואומר אליהם איש שקוצי וגו'... (ויקרא פרשה ז א)
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה במ"ט פנים טמא ובמ"ט פנים טהור, והיה דוד מתפלל עליהם ואומר, (תהלים י"ב) אתה ה' תשמרם נטר אורייתא בלבהון, תנצרם מן הדור זו לעולם, ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין, על ידי שהיו בהן דילטורין... אבל דורו של אחאב כולו עובדי ע"ז היו, ועל ידי שלא היו בהן דילטורין יוצאין למלחמה ונוצחין... (במדבר פרשה יט ב)
רבי אבא בר כהנא אמר פרובטיא, מה עשה (מלך מואב), כנס כל אסטרולוגין שלו, אמר להם לית אתון אומרין לי מה דין, אנא עבד קרבא עם כל אומה וגלה להון, וכד אנא עבד עם יהודאי נצחין לי. אמרו ליה סב הוה להון ושמיה אברהם, ואתיהיב ליה למאה שנין בר יחידאי וקרביה... הדא דכתיב ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו על החומה ויהי קצף גדול על ישראל, אמר להם הקב"ה לישראל, עובדי עבודה זרה אינם מכירין בכבודי לפיכך הן מורדין בי, ואתם מכירין כבודי ומורדין בי. אמר רבי מני אלמלי זכות אשתו של עובדיה כבר גלו ישראל באותה שעה... (תשא ה)
נמשלו ישראל כחול, מה עסקו של חול הזה אתה חופר בו גומץ מבערב ובשחרית אתה מוצא אותה שנתמלאת, כך ישראל, מה שחסרו בימי דוד נתמלאו בימי שלמה... (פרשה יא)
וירדוף אביה אחרי ירבעם וגו' ויגפהו, מפני מה ניגף אביה, רבי אסי אמר על ידי שהושיב שומרים עליהם שלשה ימים עד שנתקלקלה צורת פניהם... רבי יוחנן אמר על שחסדם ברבים, שנאמר ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם, ורבי שמואל בר נחמני אמר על שבזה כבוד אחיה השילוני וקרא אותו בן בליעל. (מלכים א פרק יד, רה)
ודוד מלך על ישראל בשנת ש"ץ לכניסתן לארץ, היא שנת ת"ל ליציאתן ממצרים, ושנת ב' אלפים תתע"ה לבריאת עולם, ואביתר היה כהן גדול בימיו, ונתן וגד נביאים, ודוד הוליד את שלמה. ובשנה הרביעית החל לבנות הבית ובשנה העשירית למלכו נשלם בנין הבית, היא שנת ארבע מאות וארבעים לכניסתן לארץ, והיא שנת ב' אלפים ותתקכ"ח לבריאת העולם, והיה צדוק הכהן גדול בימיו ויהונתן ועדו ואחיה השילוני נביאים. ומלך אחריו כ"ה שנה רחבעם בנו י"ז שנה ואחימעץ כהן גדול ושמעיהו ועדו נביאים. אביה בנו מלך אחריו ג' שנים ואביתר כהן גדול ועדו נביאים. אסא בנו מלך אחריו כ"ה שנה ויהורם ועזריהו בן עודד וחנני הרואה ויהוא בן חנני נביאים. יהושפט בנו מלך אחריו כ"ה שנה, יואחז כהן גדול ויהו בן חנני ועובדיה ומיכה ויחיאל בן זכריה ואלעזר בן דודיהו נביאים. יורם בנו מלך אחריו ה' שנים יהויריב כהן גדול אליהו נביא. אחזיהו בנו מלך אחריו שנה אחת ויהושפט כהן גדול ואלישע נביא, הרי י' דורות.
אחר כך קמה עתליה אם אחזיה ותאבד זרע הממלכה, והיה צער גדול וכלו בית דוד ולא נשאר מהם אלא יואש תינוק קטן, והחביא אותו יהוידע כהן גדול... ומלך יואש ארבעים שנה, יהוידע ופדיה כהנים גדולים וזכריה בן יהוידע כהן ונביא, וציוה יואש והרגו. אמציה בנו מלך אחריו כ"ט שנים, צדקיה כהן גדול אמוץ אבי ישעיהו נביאים. עוזיהו בנו מלך אחריו נ"ב שנה, יואל כהן גדול הושע וישעיהו ועמוס ועזיהו ומיכה המורשתי נביאים. אחז בנו מלך אחריו ט"ז שנה, אוריהו כהן גדול, הושע וישעיהו ועמוס ומיכה ועודד נביאים. חזקיהו בנו מלך אחריו כ"ט שנה, נריה כהן גדול, הושע וישעיהו ועמוס ומיכה נביאים. מנשה מלך אחריו נ"ה שנה, הושע כהן גדול, יואל ונחום וחבקוק נביאים. אמון בנו מלך אחריו ב' שנים שלום כהן גדול חוזים נביאים. יאשיהו בנו מלך אחריו ל"א שנה חלקיהו כהן גדול, צפניה וירמיה וחולדה נביאים. יהואחז בנו מלך אחריו ג' חדשים חלקיה כהן גדול ירמיה נביאים. יהויקים אחיו מלך אחריו שנה עזריהו כהן גדול ירמיה ואוריה נביאים. הרי עשרה דורות. ובשנת הג' למלכו הגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל ומת באיסורו... ומלך אחריו יהויכין בנו ג' חדשים ועשרה ימים, שריה כהן גדול וירמיה נביא, והגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל הוא וי"ח אלף עמו, והמליך את צדקיהו אחי אביו בן יאשיה, ומלך י"א שנה, יהוצדק אחי עזרא הסופר כהן גדול, ירמיה ויחזקאל נביאים...
בזאת - גימטריא שלו ת"י, רמז לבית ראשון. (ויקרא טז ג)
ומאימתי התחילו למנות, מאחרי י"ד שנה שנכנסו לארץ... נמצאת אתה אומר בשנת שלש וחמש מאות ואלפים ליצירה מראש השנה מאחר מולד אדם הראשון שהיא שנה ב' ליצירה... (שמטה פרק י ב, וראה שם עוד)
...ויאשיה ידע מהנביאים שהבית חרב, ונראה בארון סימן נסיעה, שהבדים שהאריכו בימי שלמה נתקצרו ולא בלטו מהפרוכת, וכשנכנס חלקיה לעבוד מצא שם ספר התורה שהיה בצד הארון, מכל זה הכירו סימני הגלות... (דברים י א)
מלכות יהודה התמידה שצ"ג שנה כמנין רעי"ם וטובי"ם, ומלכות ישראל רמ"א, וסימנך ולרשע אמ"ר אלקים. ורק מלכי דוד נמשחו בשמן המשחה וישבו בבית המקדש אצל העמוד, ומטעם זה מרד ירבעם בגסות לבו. ומלכו ביהודה ובישראל י"ט מלכים חוץ מעתליה... (מלכים א א א)
...וימי גלגל ונוב וגבעון נמי אינם מן המנין לפי שבגלגל לא היה הארון תמיד אצל המזבח, אלא כל שבע שכבשו היה יוצא יצא ושוב להלחם עם מלכי כנען, וכיון דאידחי אידחי, ואחרי שחרב משכן שילה נשתהה הארון ך' שנה בקרית יערים וג' חדשים בית עובד אדום ומ"ג שנה בציון, ששם יסד דוד הודו לה' קראו בשמו דדברי הימים לאמרו לפני הארון, חציו הראשון הבא בספר תהלים היו אומרים אותו שחרית, וחציו האחרון שרובו מלוקט מתוך י"א מזמורים המיוחסים למשה היו אומרים אותם במנחה, הרי אלה ס"ג שנה שלשה עשר מהן היה אהל מועד והמזבחות בנוב בבמה, וחמשים בגבעון, על כן הותרו הבמות עד שנכנס הארון לנוחו בבית עולמים אצל מזבח ה' ונאסרו הבמות לעולם. והנה כשנצרף ל"ט שנה למשכן במדבר ושס"ט לשילה ות"י לבית אשר בנה שלמה תחסרנה שתי שנים מן המנין אשר אמרנו, והן שתי שנים שחסרו לנו ממנין "ונושנתם בארץ" על שם וישקד ה' הכל לטובתנו כדברי חכמים. ודע כי בכלל הנ' שנה שהיה אהל מועד בגבעון נכנסו ז' שנים של בנין הבית... ובשנת תת"נ לביאת הארץ נחרב הבית, ויום א' בשנה חשוב שנה, הרי שבע שנים של בנין נמנו לגבעון ולבית עולמים ולא היתה עבודה במקדש ראשון אלא ת"ג שנים, והיינו דקאמר נביא ג"ת דרך ה'. וכשנצטרף ל"ט שנה של מדבר, י"ד של גלגל, שס"ט שבשילה, י"ג של נוב, תנ"ג לגבעון ובית עולמים ות"כ לבית שני הרי אלף וש"ח שנה לכל משכנות יעקב, וכבר היו ראוים להיות אלף ש"י, והרמז ויעקב אי"ש תם יושב אהלים, אלא שחסרו שתי שנים לטובתנו כדלעיל. וכן המשכ"ן משכ"ן העדו"ת בגימטריא אל"ף ש"י... (מאמר המדות מדה ג, וראה שם עוד)