(ראה גם: עדות, ענה)
העד - לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים. (בראשית מג ג)
העידותי - הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם. (דברים ד כו)
עדים - לשון עדים הוא גם על ההתראה, להעיד הוא להזהיר, והעדות בבית דין נקראת עניה, וכן "עד הגל הזה", יזהיר אותנו ויזכירנו... (דברים יז ו)
העיד בנו - לקבע בזכרון דבר העלול להשכח, לכן נקראת גם מצבה עד, תפקיד העד בדין היהודי הוא גם להתרות בשעת מעשה וגם להעיד אחר המעשה. (בראשית מג ג)