(ראה גם: ברכות-הפטרה, קריאת התורה)
אותו אדם שמת, שהוא אביו של הילד, שהיו דנים אותו בגיהנם, בא בחלום לחכם הזה, ואמר לו, רבי, כשם שניחמת אותי, ינחם אותך הקב"ה, בשעה שאמר בני ההפטרה בקהל הוציאוני מן הדין, בשעה שעבר לתפלה ואמר קדיש קרעו לי גזר הדין מכל וכל... (זהר חדש אחרי קיא)
דאמר רב גידל אמר רב ראש חודש שחל להיות בשבת המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חודש, שאלמלא שבת אין נביא בראש חודש... אלא להא דמי דאמר רב אחדבוי אמר רב מתנה אמר רב יום טוב שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב... (רש"י: מצאתי בתשובת הגאונים היו רגילים לקרות בנביא בשבתות במנחה עשר פסוקים, ובימי פרסיים גזרו גזרה שלא לעשות, וכיון שנסתלקו נסתלקו). (שבת כד א)
איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה למנין שבעה, רב הונא ורב ירמיה בר אבא, חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה, מאן דאמר עולה דהא קרי, ומאן דאמר אינו עולה כדעולא, דאמר עולא מפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה, מפני כבוד תורה, וכיון דמשום כבוד תורה הוא למנינא לא סליק. מיתיבי, המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקים כנגד שבעה שקראו בתורה, ואם איתא עשרים וארבעה הויין, כיון דמשום כבוד תורה הוא כנגדו נמי לא בעי. מתקיף לה רבא והרי עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן, שאני התם דסליק עניינא, והיכא דלא סליק עניינא לא, והאמר שמואל בר אבא זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לן אפסיקו, מקום שיש תורגמן שאני. (מגילה כג א)
...ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא... פחות מעשרה... הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים, ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ובנביא שלשה, היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד, מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ועד כמה הוא מדלג, עד כדי שלא יפסוק המתורגמן. (שלא ידלג ממקום שהוא קורא אלא כדי שיכול לגול את הספר ולקרות במקום הדילוג קודם שיגמור התורגמן תרגום המקרא שידלג זה, משום שאין כבוד צבור לעמוד שם בשתיקה)... (שם שם ב)
המפטיר בנביא הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה, והוא נושא את כפיו, ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו... מאי טעמא, רב פפא אמר משום כבוד, (הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו תיקנו לו זו לכבוד), רבה בר שימי אמר משום דאתי לאינצויי, מאי בינייהו איכא בינייהו דעביד בחנם. (שם כד א)
אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר, ר' אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושלים... (שם כה א)
תנו רבנן, ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע, ואי זו היא שבת ראשונה כל שחל ראש חודש אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. בשניה זכור ומפטירין פקדתי, ואי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם, ואי זו היא שבת שלישית, כל שסמוכה לפורים מאחריה. ברביעית החדש הזה, ומפטירין כה אמר ה' אלקים בראשון באחד לחדש, ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ראש חודש ניסן להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. (שם ל א)
תנו רבנן בפסח קורין בפרשת מועדות ומפטירין בפסח גלגל, והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא בפסח גלגל ולמחר בפסח יאשיהו, ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מעניני של פסח... בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק, אחרים אומרים בחדש השלישי ומפטרין במרכבה, והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא. בראש השנה בחדש השביעי ומפטירין הבן יקיר לי אפרים, ויש אומרים וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה, והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא כיש אומרים, למחר והאלקים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר. ביום הכפורים קורין אחרי מות ומפטירין כי כה אמר רם ונשא, ובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה... יום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ומפטירין הנה יום בא לה', והאידנא דאיכא תרי יומי למחר מיקרא הכי נמי קרינן אפטורי מאי מפטירין, ויקהלו אל המלך שלמה... יום טוב האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה, למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמד שלמה. אמר רב הונא אמר רב שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן ראה אתה, אפטורי בפסח העצמות היבישות ובסוכות ביום בא גוג. בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה, ואי מיקלעי שתי שבתות קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא בנרות שלמה... ראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין והיה מדי חדש בחדשו, חל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חדש. אמר רב הונא ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח... בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן, אמר רב איכה היתה לזונה. (שם לא א)
אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה, ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה... (סוטה לט ב)
אין מפטירין בנביא בפחות מעשרה, התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר, ועל כולם הוא אומר ועוזבי ה' יכלו. (מגילה ל ב)
המפטיר בנביא הוא פורס על שמע, באיזה שמע אמרו בשמע של ספר תורה, היכי פתח, אשרי יושבי ביתך, ואחר כך עומד המפטיר ואומר אין כמוך באלקים ה' ואין כמעשיך, מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא, מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחוים. מיד נכנס המפטיר ואוחז את התורה ואומר שמע ישראל פסוק הראשון בנעימא, ואף העם עונין אותו אחריו, וחוזר ואומר אחד אלקינו גדול אדונינו קדוש, אחד אלקינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו כנגד שלשה אבות, ויש אומרים כנגד שלש קדושות... וצריך להגביה את התורה בשמע ישראל ובאלו ייחודין שלשה גדלו לה' אתי... (פרק יד ח, וראה שם עוד)
כיון שניסה אותו בבת שבע ולא עמד בו מיד התפלל דוד שיאמרו מגן דוד בברכת ההפטרה... (מזמור יח)