...שפירות ההר הם קלים ופירות הבקעה שמינים. רבי שמעון בן יוחאי אומר כשהיא בקעה הרי היא עושה בית כור, כשהוא הר הרי היא עושה בית כור בצפון, בית כור בדרום, בית כור במזרח, בית כור במערב, בית כור מלמעלה, בית כור מלמטה נמצא חמשה מכופלות... דבר אחר הרים ובקעות, מגיד שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר... תלמוד לומר ארץ הרים ובקעות, הרים הרים הרבה, בקעות בקעות הרבה... (עקב לט)
ומראש הררי קדם, מלמד שהררי יוסף קודמים להררי מקדש, והררי מקדש קודמים להררי ארץ ישראל. וממגד גבעות עולם, מלמד שאבות ואמהות קרוים הרים וגבעות, שנאמר אלך לי אל הר המור אל גבעת הלבונה. (ברכה שנג)
על ההרים ועל הגבעות... אומר ברוך עושה בראשית... אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה, אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי, איזיל ואיעקר טורא בן תלתא פרסי ואישדי עלייהו... (ברכות נד א וב)
הרואה הר בחלום ישכים ויאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, קודם שיקדמנו פסוק אחר, על ההרים אשא בכי ונהי... (שם נו ב)
...ואמר ר' יוחנן עתיד הקב"ה להחזירן לישובן, שנאמר שיר המעלות לדוד הבוטחים בה' כהר ציון, מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו לישובו, אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן לישובן... (שם נח ב)
...ואמרו לאחינו שבגולה אם שומעין מוטב, ואם לאו יעלו להר, אחיה יבנה מזבח, חנניה ינגן בכנור... (שם סג ב)
...שלחו להתם, סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם, שלחו להו סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא... (שם סד א)
ויתיצבו בתחתית ההר, א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר בגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. (שבת פח א)
אמר רב יהודה אמר רב כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו, שנאמר ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש, מלמד שרגש עליהן הר להורגן... (שם קה ב)
גם מגבוה ייראו, שאפילו גבשושית קטנה דומה עליו (על הזקן) כהרי הרים... (שם קנב א)
ובאשה לא כתיב בה מרכב... והכתיב והיא רוכבת על החמור... משום ביעתותא דהר איכא. (פסחים ג א)
אמר רחבא אמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה... (שם יג ב)
סימן להרים מילין, (עפצים, ושאר אילנות אינם משובחים בהרים), סימן לעמקים דקלים... (פסחים נג א)
ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו'... לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה... אלא כיעקב שקראו בית... (שם פח א)
ואומר קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מדלג על ההרים בזכות אבות, מקפץ על הגבעות בזכות אמהות... (ראש השנה יא א)
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מקום היה בהר הבית ובירה שמו... (יומא ב א)
דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית והעזרות... (יומא יב א)
תניא אידך עזאזל קשה שבהרים... (שם סז ב)
...כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלקינו... (שם סט א)
כדדרש רבי יהודה לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים... נדמה להם כהר גבוה... בוכין ואומרין היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה... (סוכה נב א)
אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא, שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו. ואמר רבא תלגא לטורי, מטרא רזיא לאילני... (תענית ג ב)
...ולמה נקרא שמה צפורי, שיושבת בראש ההר כצפור... שנאמר זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה, אמר זבולון לפני הקב"ה רבונו של עולם לאחי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות... (מגילה ו א)
...שנאמר כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא, והלא דברים קל וחומר, ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה. דרש בר קפרא מאי דכתיב למה תרצדון הרים גבנונים, יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני, כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני, כתיב הכא גבנונים וכתיב התם או גבן או דק, אמר רב אשי שמע מינה האי מאן דיהיר בעל מום הוא. (שם כא א)
הלכות שבת חגיגות ומעילות הרי הם כהררים התלוין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות... (חגיגה י א)
מים (עומדים) על ההרים, שנאמר על הרים יעמדו מים, הרים ברוח, שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח... (שם יב ב)
אמר ליה מאי דכתיב גם את זה לעומת זה עשה האלקים, אמר לו כל מה שברא הקב"ה ברא כנגדו, ברא הרים ברא גבעות... (שם טו א)
ואי זו היא מורא מקדש לא יכנס אדם בהר הבית במקלו במנעלו בפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר, ואין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין, תלמוד לומר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירה האמורה בשבת לעולם, אף מורא האמורה במקדש לעולם. (יבמות ו ב)
תא שמע שאלו את ר' יהושע צרת הבת מהו, אמר להם... מפני מה אתם מכניסין ראשי בין שני הרים גדולים בין שתי מחלוקות גדולות, בין בית שמאי ובין בית הלל... (שם טו ב)
מאי הרפניא, אמר רבי זירא הר שהכל פונין בו, (כל פסולים שאין מוצאין אשה פונין לשם). (שם יז א)
דתניא רבי אליעזר אומר יקוב הדין את ההר... (שם צב א)
...שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, ולא גבה הר סיני למעלה. (כתובות ה א)
...אמר ליה תנא במקום הרי קאי דלא סגיא (שם אינו מספיק לה) בלא תלתא זוגי מסאני... (שם סה ב)
בין צרעה ובין אשתאול, אמר רבי אסי צרעה ואשתאול שני הרים היו ועקרן שמשון וטחנן זה בזה... (סוטה ט ב)
...ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל, והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע, הכהנים מקיפין את הארון והלוים את הכהנים וכל ישראל מכאן ומכאן... (סוטה לב א)
בארץ הכנעני היושב בערבה, אלו הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים... (שם לג ב)
...כל ששופע מטורי אמנון ולפנים ארץ ישראל, מטורי אמנון ולחוץ חוצה לארץ... (גיטין ח א)
אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא... (שם נה ב)
דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע, אמר להו היכא איתיה, אמר ליה איתיה בטורא פלן... ומאי עבד ביה (תרנגול הבר בשמיר), ממטי ליה לטורי דלית בהו ישוב, ומנח ליה אשינא דטורא ופקע טורא, ומנקיט ומייתי ביזרני מאילני (זרעי אילנות) ושדי התם והוי ישוב, והיינו דמתרגמינן נגר טורא. (שם סח א וב)
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר תלושין שבהרים בחזקת כל השבטים הן עומדים, ומחוברים בחזקת אותו השבט, ואין לך כל שבט ושבט מישראל שאין לו בהר ובשפלה ובנגב ובעמק, שנאמר פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר בשפלה ובנגב וגו'... (בבא קמא פא ב)
...מלכותא שאני דלא הדרא ביה, דאמר שמואל אי אמר מלכותא עקרנא טורי עקר טורי ולא הדר ביה... (בבא בתרא ג ב)
...הוא היה אומר עשרה דברים קשים נבראו בעולם, הר קשה ברזל מחתכו... (שם י א)
...יעלה זו אכזרית על בניה, בשעה שכורעת ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות, ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה... (שם טז א)
...והר תבור כמה הוי, ארבע פרסי... (שם עג ב)
...א"ל תא אחוי לך הר סיני, אזלי חזאי דהדרא ליה עקרבא וקיימא כי חמרי חוורתי... (שם עד א)
אמר רבינא והלא כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטחנן זה בזה... (סנהדרין כד א)
...א"ל כופר לרבן גמליאל מי שברא הרים לא ברא רוח, שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח... (שם לט א)
דכתיב אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם על ההרים, על ההרים אלוהיהם ולא ההרים אלוהיהם (אינם נאסרים)... (שם מז ב)
דרש רב אחא ברבי חנינא מאי דכתיב אל ההרים לא אכל, שלא אכל בזכות אבותיו... (שם פא א)
...עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד, למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות... (שם צא א)
...שוב פעם היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים... (מכות כד ב)
הלך (ר' אלעזר בן דורדיא) וישב בין שני הרים וגבעות, אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה... (עבודה זרה יז א)
והתניא... וכותי לא ימול ישראל מפני שמל לשם הר גרזים דברי רבי יהודה... (שם כז א)
הנכרים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהן אסורין... אמר רבי עקיבא אני אובין ואדון לפניך, כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכבים. אמר רמי בר חמא אמר ריש לקיש ציפוי הר כהר איכא בינייהו. תנא קמא סבר ציפוי בהר אינו כהר ומתסיר... (שם מה א, וראה שם עוד)
הוה קא מבתש (מפציר) ביה טובא, גבה טורא בינייהו... (חולין ז ב)
...ואי לא, א"ל הרי רישיך והר (הכה זה על זה או קבל דינר שלך)... (שם לט ב)
תנא, שניר ושריון מהרי ארץ ישראל, מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי ארץ ישראל, ללמדך שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על אומות העולם... (שם ס ב)
אמר להן (אלכסנדר) בעינא דאיזיל למדינת אפריקי, אמרו ליה לא מצית אזלת דפסקי הרי חושך... (תמיד לב א)
אמר רבי אחא בימי רבי הושעיה ביקשו להמנות על הר המלך לפוטרו מן המעשרות, אמרו יבא רבי הושעיה, לא הספיק לבא עד שנטרפה השעה... (דמאי כג ב)
...מכפר חנניא ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון, מכפר חנניא ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון... וביהודה ההר והשפלה והעמק, ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך... איזה הר שביהודה, זה הר המלך, ושפלתו זו שפלת דרום, ועמק שלו מעין גדי עד יריחו. איזה הר שבעבר הירדן, תני רבי שמעון בן אלעזר כגון הרי מכוור וגדור... הדא אמרה שפלה שבהר כהר, והר שבשפלה כשפלה. אמר רבי יהודה מתניתין אמרה כן, וההר שלה כהר המלך, מבית חורון ועד ים מדינה אחת, פרא כורין (המקומות שחוץ להן), אמר ר"י עוד היא יש בה הר ושפלה ועמק, מבית חורון ועד אמאום הר, מאמאום ועד לוד שפלה, מלוד ועד הים עמק. (שביעית כה ב)
שבעה הרים ברא הקב"ה, ומכולם לא בחר אלא בהר סיני, שנאמר (תהלים ס"ח) ההר חמד אלקים לשבתו. (פרק יח)
צדקתך כהררי א-ל... ר' ישמעאל אומר בזכות הצדיקים שקיבלו את התורה שניתנה מהררי א-ל את עושה עמהם צדקה עד כהררי א-ל... רבי יאשיה מסרס קרא, צדקתך על משפטיך כהררי א-ל על תהום רבה, מה הרים הללו אין להם סוף, אף הצדיקים אין להם סוף למתן שכרן, מה הרים הללו נכבשים על תהום שלא יעלה ויציף את העולם, כך הם הצדיקים נכבשים על הפורענות שלא יצאו וישרפו את העולם, ומה הרים הללו נזרעים ועושים פרות, כך מעשיהם של צדיקים עושים פירות... רבי יהודה בר סימון פתר קרייא בנח, אמר הקב"ה צדקה שעשיתי עם נח בתיבה לא עשיתי עמו אלא עם הררי א-ל, שנאמר (בראשית ח') ותנח התיבה בחדש השביעי וגו'. (בראשית פרשה לג א)
למה תרצדון הרים גבנונים (תהלים ס"ח), רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים, בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומתדיינים אלו עם אלו, זה אומר עלי תורה ניתנת... תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא... זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי, אמר הקב"ה למה תרצדון הרים וגו' כולכם הרים אלא כולכם גבנונים... כולכם נעשה עבודה זרה על ראשכם... (שם פרשה צט א)
...א"ל היאך נבראת הארץ תחלה, א"ל נטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד וזרק על המים ונעשה ארץ, וצרורות קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות, שנאמר (איוב ל"ח) בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו... (שמות פרשה יג א)
תשורי מראש אמנה (שיר ד') א"ר יוסטא הר הוא ושמו אמנה, עד אותו ההר ארץ ישראל וממנו ולהלן חוצה לארץ, א"ר אלעזר ב"ר יוסי כשיגיעו הגליות לשם יהיו אומרים שירה, לכך נאמר תשורי מראש אמנה... (שם פרשה כג ו)
ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר, בזכות ההר, ואין ההר אלא אבות, שנאמר (מיכה ו') שמעו הרים את ריב ה'. (שם פרשה כח א)
והיכן היא בארה של מרים, א"ר חייא בר אבא כתיב ונשקפה על פני הישימון שכל מי שהוא עולה על ראש הר ישימון ורואה כמין כברה קטנה בים טבריא זו היא בארה של מרים. (ויקרא פרשה כב ב)
בהמות בהררי אלף, רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלין לה כל מיני עשבים והיא אוכלת... (ויקרא כב ז)
שור או כשב או עז, הדא הוא דכתיב צדקתך כהררי א-ל, ההרים מעלין עשבים, והצדיקים יש להם מעשים טובים, דבר אחר מה ההרים ראוים להזריע ועושים פירות, כך הצדיקים עושים פירות ומטיבין לעצמם ולאחרים... מה ההרים כובשין על תהום שלא יציף העולם, כך הצדקה כובשת את הפורענות שלא תבוא לעולם. צדקתך כהררי א-ל, מה ההרים הללו אין להם סוף כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים... ר' ישמעאל אומר הצדיקים שעושין התורה שניתנה מהררי א-ל הקב"ה עושה עמהן צדקה כהררי א-ל... (שם פרשה כז א)
א"ר ירמיה בר ר' אלעזר עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומר כל מי שפעל עם א-ל יבא ויטול שכרו, הה"ד כעת יאמר ליעקב ולישראל וגו'... (שם שם ב)
...אף על פי שהענן הולך לפניהם משפיל את הגבוה ומגביה את השפל, הניח הקב"ה את ההר הזה דוגמא שידעו נסים שעשה הקב"ה להם שלא הניח הר במדבר שלא יהיו מתיגעין ועולים ויורדים. ועוד אף על פי שהיה הענן עושה כל מדבר מישור היה מניח מקום גבוה למשכן שהוא חונה שם, והניח ג' הרים, הר סיני לשכינה, והר נבו לקבורת משה, והר ההר לקבורת אהרן. (במדבר פרשה יט ט)
...אלא רמז להרים ונכנסו שדיים של הר זה לתוך המערות ומתו כולם, והקיפו ההרים ראשיהם זה לזה ונעשה דרך כבושה, ולא נדע אי זה הר נסמך לחבירו... (שם שם יד)
דבר אחר כי מראש צורים אלו אבות, ומגבעות אלו אמהות... (שם פרשה כ טז)
מהו ולא ממדבר הרים, אמר רבי אבא מרומניא כל הרים שבמקרא הרים הם, חוץ מזה שהוא רוממות, שאין אדם מתרומם מן הדברים האלו... (שם פרשה כב ז)
א"ר יודן כיון שבאו ישראל לעשות עמו מלחמה הראהו הקב"ה למשה אותו הר שהאבות קבורים בו, א"ל משה אמור להם לישראל אין אתם יכלין להזדווג לו, עד עכשיו מתבקש לו שכר הכיבוד שכיבד את אלו שקבורים בהר הזה, מנין ממה שקרינו בענין, רב לכם סב את ההר הזה. (דברים פרשה א יד)
...כך ארץ ישראל כל רובה הרים וגבעות, מנין שנאמר והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים... כשישרה הקב"ה אותה מנין, שנאמר (ישעיה מ') והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה, אותה שעה היא מודעת מה היא (בגדלה). (שם פרשה ד א)
...אין הרים וגבעות האמורין כאן אלא קצים ועיבורין, מדלג על החשבונות ועל הקצים ועיבורין... ואין הרים וגבעות אלא ע"ז, המד"א (הושע ד') על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו... (שיר השירים פרשה ב יט)
...הלבנון... ר' טביומי אמר שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג, שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. רשב"י אומר שכל הלבבות שמחות בו... (שם פרשה ז י)
ראשך עליך ככרמל, אמר הקב"ה לישראל ראשך עליך ככרמל, הרשים שבכם חביבים עלי כאליהו שעלה להר הכרמל... (שם שם יא)
שיר המעלות אשא עיני אל ההרים וגו' (תהלים קכ"א), זה שאמר הכתוב מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור (זכריה ד') זה משיח בן דוד, ולמה נקרא שמו הר הגדול שהוא גדול מן האבות, שנאמר (ישעיה נ"ב) הנה ירום וישכיל עבדי... והיכן הוא בא, דרך ההרים, שנאמר (ישעיה נ"ב) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו', באותה שעה יהיו ישראל מסתכלין ואומרים אשא איני אל ההרים מאין יבא עזרי... (תולדות יד)
...אמר הקב"ה להר הרחב והארך וקבל בני אמוניך... (צו יב)
אלכה וירדתי על ההרים (שופטים י"א), אמר רבי זכריה וכי יש אדם יורד על ההרים, והלא בני אדם עולים להרים, מהו וירדתי על ההרים אלו סנהדרין, כמה שנאמר (מיכה ו') שמעו הרים את ריב ה'... (בחוקתי ה)
ומה הם נסים נחלי ארנון, אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חברו בהר אחר והוא רחוק ממנו שבעה מילין, והדרך יורד לתוך הנחל ועולה לדרכן של ישראל לעבור בתוך ההרים, נתכנסו כל האומות לשם... כיון שהגיעו ישראל לאותו מקום לא הצריכן הקב"ה לירד למטן לנחל אלא רמז להרים ונכנסו שדים של הר זה לתוך מערות של הר זה ומתו כלן, והקיפו ההרים ראשיהם זה לזה ונעשה דרך כבושה, ולא נודע אי זה הר נסמך לחבירו... (חקת כ)
רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל, למה הדבר דומה לסתת שהיה מסתת בהרים, פעם אחת נטל קרדומו בידו והלך וישב על ההר והיה מכה ממנו צרורות דקות, באו בני אדם ואמרו לו מה אתה עושה, אמר להם הרי אני עוקרו ומטילו בתוך הירדן, אמרו לו אי אתה יכול לעקור את כל ההר, היה מסתת והולך עד שהגיע אצל סלע גדול, נכנס תחתיו סתרו ועקרו והטילו אל הירדן, ואמר לו אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע... (פרק ו)
הר אלקים הר בשן, ר' נתן אומר כיון שבקש הקב"ה ליתן תורה לישראל בא כרמל מאספמיא ותבור מבית אלים, זהו שנאמר בקבלה חי אני נאם המלך ה' צב-אות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא. זה אומר אני נקראתי הר תבור, עלי נאה שתשרה שכינה, לפי שאני גבוה מכל ההרים ולא ירדו עלי מי המבול, וזה אומר אני נקראתי הר הכרמל, עלי נאה שתשרה שכינה, לפי שאני נתמצעתי בתוך ועלי עברו את הים. אמר הקב"ה כבר נפסלתם לפני בגבהות שיש בכם, כלכם פסולים לפני... אמר להם הקב"ה הואיל והטרחתם לפני בשביל כבודי אשלם לכם שכר, הרי נתתי להר תבור תשועה לישראל בימי דבורה, שנאמר לך ומשכת בהר תבור, והר הכרמל תשועה לאליהו, שנאמר ויקבוץ אל כל ישראל אל הר הכרמל... (משוח"ט ס"ח)
וסיני מהיכן בא, א"ר יוסי מהר המוריה נתלש כחלה מעיסה ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו נאה לבניו לקבל עליו תורה. ומנין שעתיד לחזור למקומו, שנאמר נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים אלו תבור וכרמל וסיני וציון. (שם)
כיוצא בו צידונים יקראו לחרמון שריון, ובמקום אחר קוראו שיאון, נמצא קרוי ארבע שמות, חרמון שריון שניר שיאון, ומה צורך לבאי העולם וכו'. (במדבר פרק כז, תשעו)
שריון שפירותיו משירין, שניר שהוא שונא הניר, חרמון שהוא של חרס. דבר אחר חרמון שהוא יושב מלא כרמון. (דברים פרק ג תתי)
אנכי לה' וגו', זה שאמר הכתוב כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא, בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה שמעו תבור וכרמל והניחו מקומן ובאו להם, ושט כרמל בים, אמר להם הקב"ה למה תרצדון הרים גבנונים, למה אתם רצים ומדיינים, בעלי מומין אתם, כענין שנאמר או גבן או דק, ואף על פי כן פרע להם הקב"ה שכרן בטירוף שנטרפו ובאו, בתבור נפל סיסרא וחיילותיו, ונעשה לישראל ישועה בראשו... ובכרמל נתקדש שמו של הקב"ה ונאמר בו ה' הוא האלקים כנגד אנכי ה' אלקיך... (שופטים פרק ה, מז)
ורוח גדולה וחזק מפרק הרים, זה שאמר הכתוב כי רוח מלפני יעטף, אמר רבי בשעה שהרוח יוצא לעולם הקב"ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו הזהר שלא תזיק את בריותי... (מלכים א פרק יט, ריט)
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל, שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם וא"ל הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום... (ישעיה פרק נג, תעה)
והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון וגו', אמר רבי פנחס בשם רבי ראובן עתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש עליהם, מה טעם, והיה באחרית הימים וגו' בראש ההרים, אמר רבי הונא ודייך עד כאן, אלא בית המקדש אומר שירה וכל ההרים עונים אחריו...
אברהם קראו הר, בהר ה' יראה, משה קראו הר, ההר הטוב הזה, דוד קראו הר, מי יעלה בהר ה', וכאן יהיה הר בית ה' נכון בראש. (מיכה פרק ד, תקנב)
ההרים הגבוהים ליעלים, הרים למה נבראו, בשביל יעלים, יעלה זו תשה היא והיא מתיראה מן החיה... (תהלים קד, תתסב)
אמר ר"ש בר נחמני אשא עיני אל ההרים, אל ההורים למאלפני ולמעבדני... (תהלים קכא, תתעח)
תשורי מראש אמנה, אמר רבי יוסטאי הר הוא ושמו אמנה, וכיון שהגליות מגיעים להר זה אומרים שירה... (שיר השירים פרק ד, תתקפח)
קול המון - מנהג ההר להשיב קול שאון. (ישעיה יג ד)
מכין הרים - שבהם נראית גבורתו, על כן נקראו הררי א-ל. (תהלים סה ז)
הרים - נגזר מן הרה, כי בהם יהיו המתכות. (שם קמח ט)
בעשירי - ...לחז"ל היו הרי אררט הגבוהים ביותר. (בראשית ח ה)
בהררם - שם הנפרד ה ר ר בשקל ארץ, גפן, ואלו היה מקור מן הדגוש כמו שאומרים קצת המפרשים היתה הה"א קמוצה, והנה היא פתוחה, וכן תרגם אונקלוס בטורא. (בראשית יד ו)
ההרים - הדבר הקיים ביותר בעולם, או שרי האומות. (ישעיה נד י)
הרים - הרמה, ובכל מקום כמשמעו, הר. (תהלים עה ז)
ויעתק משם ההרה - ...ועל דרך הקבלה יתכן לפרש ויעתק משם ההרה, כי אברם העתיק במחשבות שכלו ההר, כלומר המדה העשירית הנקראת הר אשר הר המוריה מכוון כנגדה, והוא שתמצא במשה (שמות כ"ד) ויעל משה אל ההר, וכבר ידעת שתרגומו לטורא, והוא מה שאמר (שם י"ט) "ומשה עלה אל האלקים". והנה העתקה זו לא להפריד ולקצץ חס ושלום, רק ליחד ולחבר הכל כאחד, כי העלה אל ההר ההוא והעתיק אותו אל מקום אצילותו ומוצאותיו, כי מוצאותיו מקדם... והוא שאמר הנביא ע"ה (מיכה ד') "לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב", כי בית אלקי יעקב מכוון כנגד הר ה'... (בראשית יב ח, ועיין שם עוד)
ושקל בפלס הרים - הכוונה ששיער ההרים על פני כל הארץ, כל אחד במקום הראוי לו, כי ההרים צורך גדול הם לעולם לשבר הרוח, ועל זה אמר הכתוב, "לעשות לרוח משקל" (איוב כ"ח כ"ה), וזהו שכתוב "יוצר הרים ובורא רוח" (עמוס ד' י"ג), כלומר שברא ההרים בעבור הרוח שלא יאבד הישוב. (כד הקמח נחמו)
ויעתק משם ההרה - ההרה הוא מקור מים שנאמר הרים נזלו מפני ה', ומן ההר הזה נובעין המים העליונים ששם מימי החסד והרחמים מקדם לבית אל... ענין אחר ההרה רמז לבינה, והשפיע שם בצנור החסד המים העליונים מקדמונו של עולם שהוא האין עד בית אל, וכן נראה דעת רבותינו ז"ל כי הר ה' רמז לבינה, והה"א שבסוף מלת ההרה היא הה"א הראשונה של שם בן ארבע אותיות, בית אל מים, רמז שהשכינה במערב הנקרא ים... (לך לך)
לא ממוצא הרים - נחלקו החוקרים אם רוב ההרים בצירים או בקו המשוה, ואמר כפי שהוא באמת, שאין להם סדר מיוחד... (תהלים עה ז)
ההרים - הם אמהות פיסיקליים של האדמה, משפיעים עליה מים וחשמל, ואולי קרובה מלת הרר להרה... (דברים יב ב)
הרים יולדו - לידתם הפיסית מתוך הארץ מלווה רעש וחבלי לידה, וכן לידת כל דבר נשגב בארץ. (תהלים צ ב)
והמים גברו מאד - הוסיפו לעקור ארץ רבה, ונעשה על ידי זה הרים וגבעות מה שלא היה לפני המבול. תדע שהרי לפי הנראה מפרשה זו היו הרי אררט גבוהים מכל הרים שבעולם, ובאמת אינו כן, אלא אותם ההרים נעשו בימי המבול... (בראשית ז יט)
בספרי: ומראש הררי קדם, מלמד שהררי יוסף קודמים להררי מקדש, והררי מקדש קודמים להררי ארץ ישראל. נראה לפרש דהנה מדת יוסף היא שמירת הברית, ומדת המקדש היא הכנעה, כמו שאנו אומרים בתפלה, ולראות ולהשתחות לפניך, ומדת ארץ ישראל היא תשוקה אלקית, כי ארץ נקראת בשביל שרצתה לעשות רצון קונה. נמצא ארץ ישראל היא רצון ישראל שאין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים. ומעתה יובן הרמז של שלשה מיני הרים אלו, כי הרים הם לשון התרוממות, ושלשה מיני התרוממות יש בישראל, א', מחמת שמירת הברית, שלא נמצא זה כי אם בישראל, ולזה רמז הררי יוסף, ב' מחמת שישראל מקטינים את עצמם ומתבטלים לרצון אביהם שבשמים, ולזה רמז בהררי מקדש... ג' מחמת שישראל אין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים... (שמיני עצרת תרע"ו)