(ראה גם: קום)
ויהי באשמורת הבקר, אתה מוצא שתפלות הצדיקים נשמעים בבקר, בקרו של אברהם מנין, שנאמר וישכם אברהם בבקר וגו', בקרו של יצחק מנין, שנאמר וילכו שניהם יחדו ושניהם השכימו בבקר... (בשלח פרשה ה, וראה שם עוד)
מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה, אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו... (ברכות יז א)
ואמר רבי יהושע בן לוי לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים, שאפילו מאה באים אחריו קבל עליו שכר כולם... (שם מז ב)
אמר רבי יוחנן השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה. (שם נה ב)
תניא נמי הכי בן עזאי אומר השכם וצא הערב וצא כדי שלא תתרחק... אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה, שהרי רודף אתה, והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו. (שם סב א וב)
כדאמר רב אדא בר אהבה משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד... (שבת פו א)
אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת, שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, לאלתר... (שם קיז ב)
אמר רב אסי אמר רבי יוחנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... והשכמת בית המדרש... (שם קכז א)
השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה... (פסחים קיב א)
השכם והערב עליהם (על השונאים) לבית המדרש והם כלין מאליהן... (גיטין ז א)
וישכם אברהם בבקר, אמר רבי שמעון בן יוחאי אהבה מקלקלת את השורה, ושנאה מקלקלת את השורה, אהבה מקלקלת את השורה, דכתיב וישכם אברהם בבקר וגו', לא היה לו כמה עבדים. ושנאה מקלקלת את השורה, שנאמר ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתונו, ולא היה לו כמה עבדים... (בראשית פרשה נה יא)
...והיו הנוגשים הולכים לבתי השוטרים בהשכמה להוציאן למלאכתן לקריאת הגבר... (שמות פרשה א לג)
השכם בבקר, הה"ד (משלי כ"ב) חזית איש מהיר במלאכתו וגו'... (שם פרשה יא א)
השכם בבקר והתיצב לפני פרעה, למה בהשכמה, א"ר ברכיה לפי שהיה פרעה הרשע אומר ומה בנו של עמרם זה הולך ובא אלינו בכל בקר ובקר, אלא עד שלא יבא אלך ואצא לי מכאן... (שם שם ב)
דבר אחר רבי עזריה אומר אפילו דברים שאתה רואה אותן שהן קוצין בתורה תילי תילים הן, במי מתקיימות, שחורות כעורב, במי שהוא משכים ומעריב בהן... (שיר ה ז)
...מיד וישכם אברהם בבקר, ולמה בבקר, אמר שמא שרה תחזור בדבורה ולא תניחני, אקום בהשכמה קודם שתקום היא. למה בהשכמה, שזריזין מקדימין למצוות, שנאמר (ויקרא י"ב) וביום השמיני ימול בשר ערלתו, מלמד שכל היום כשר למילה, אלא שזריזים מקדימין למצות... (וירא כב)
השכם בבקר, למה היה יוצא המימה, לפי שהיה אותו רשע משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו, לפיכך היה יוצא המימה בהשכמה שלא יראוהו בני אדם שעומד בקלון... (וארא יד)