(ראה גם: הבט, הסתכל, ראה)
...וכשהוא מברך את ישראל אינו מברכן אלא בהשקפה, שנאמר השקיפה ממעון קדשך וגו', וכשנפרע ממצרים לא פרע אלא בהשקפה, שנאמר וישקף ה' אל מחנה מצרים וגו'... (בשלח פרשה ה)
אמר רבי אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהן הופכין הקללה לברכה, אתה מוצא כל מקום שכתוב בתורה השקיפה לשון צער הוא, כמו דאמר (שמות י"ד) וישקף ה' אל מחנה מצרים וגו', וכן בסדום, חוץ מזו (השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך וגו')... (שמות פרשה מא א)
וכשהוא מברך את ישראל אינו מברך אלא בהשקפה, שנאמר השקיפה ממעון קדשך (דברים כ"ו), וכשנפרע מן המצרים לא נפרע מהן אלא בהשקפה, שנאמר (שמות י"ד) וישקף ה' אל מחנה מצרים... (ישעיה ס ח)
וישקיפו - כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך... (בראשית יח טז)
וישקף - ויבט, כלומר פנה אליהם להשחיתם. (שמות יד כד)
נשקפה - כמו וישקף אבימלך, שאמרו שהוא באסטרולוגיה... (שופטים ה כח)
כל השקפה לרעה וכו', פירוש כי השקפה היא לרעה מפני שהוא לשון מכה, וכן המשקוף נקרא משקוף מפני שהדלת שוקף עליו, ולפיכך כל לשון השקפה הוא לרעה, מפני שהוא מכה בכח על הדבר, חוץ מן מתנות עניים שהוא מהפך מדת הדין לטובה. (גור אריה בראשית יח טז)
וישקף ה' - הראה להם, או מלשון חבטה ושקיפה, שנענשו בגחלי אש וברד. (שמות יד כד)
השקיפה - ראיה נאמר על ראיית הענינים בלי דקדוק בפרטים, הבט אינו מדקדק לראות עצמי הדברים אלא מחזיר פניו לצד שמביט, השקפה יאמר על ראיית עצם ופרטי הדברים, ועל כן תמצא השקפה ממקום גבוה לנמוך, וכן אמרו שהוא לרעה, שאין דבר שתדקדק בו שלא תמצא בו דופי. (דברים כו ו)
...וזהו ענין כל השקפה שהיא לרעה, דהשקפה היא חיבור, וכענין שכתוב (תהלים ק"ד) "תוסף רוחם יגועון", חוץ מהשקיפה וכו', דכתיב "אשכון ואת דכא" (ישעיה נ"ז), ועני באשר יש לו לב נשבר הרי הוא כלי יותר לקבל את הכח הרוחני והאלקות, כי דרכו של הקב"ה להשתמש בכלים שבורים, ובאמצעות מתנות עניים מתחבר לעני, וממילא באמצעות העני יוכל גם הוא לקבל הקדושה עוד יותר... (וירא תרע"ה)