זהב

זהר:

ונחזור לדברים הראשונים, זהב הרי למדנו ששבעה מיני זהב הם, ואם תאמר שזהב הוא דין, (דהיינו גבורה), וכסף הוא רחמים, (שהוא חסד), ונתעלה הזהב למעלה ממנו, (כלומר שהדין נתמתק כל כך עד שהגבורה חשובה מחסד), אינו כן, וודאי שזהב חשוב יותר מכולם, אבל זהב בדרך סתם הוא, (ולא שתעלה יותר מחסד, מחמת מיתוק), והוא זהב העליון, (דהיינו בינה מצד הגבורה שבה), שהוא השביעי מכל מיני הזהב, וזה הוא זהב המאיר ומתנוצץ לעינים, (ששה מיני זהב התחתונים הם בז"א, ומשום) זה הוא כשיוצא לעולם, מי שמשיגו טומן אותו אצלו ומשם יוצאים ונמשכים כל מיני הזהב.

אימתי נקרא זהב, כל מי שנקרא זהב, הוא כשהוא באור המאיר ונתעלה ביקר הפחד, (שהוא הדינים דקו שמאל שנמתקו ונעשו גורמים להמשכת החכמה ונהפך הפחד להיות מנוחה ויקר), והוא בשמחה עליונה לשמח לתחתונים (בהארתו), וכשהוא בדין, (דהיינו בשליטת השמאל לבדו) כשנשתנה מגוון (זהב) לגוון תכלת או שחור או אדום, אז הוא בדין קשה, אבל זהב הוא בשמחה ונמצא בהתעלות הפחד לשמחה ובהתעוררות השמחה... (תרומה שצט)

...והראש העומד על כל אברי הגוף (דז"א) הוא זהב, מה בין זה לזה, (בין הראש שעל ז"א להראש של המלכות, הוא כי) זהב העליון, (שעל ז"א) הוא בסוד סתום, והשם שלו הוא זהב סגור, כי סגור וסתום מכל, ועל כן נקרא סגור, שהוא סגור מן העין שאינה שולטת בו, אבל זהב התחתון (שבמלכות), הוא בגלוי יותר, ושמו נקרא זהב ירקרק. (שם תג)

...וממונה ההוא הוא פקיד על זהב ועל מרגליות אדומות, והם עובדים לאותה הצורה אשר שם (בתוך אור השמש, שהוא הממונה), ובנקודות ובסימנים שירשו מראשונים מימים קדמונים הולכים ויודעים נקודות השמש, למצא מקומות הזהב והמרגליות... (תשא ט)

כל הזהב, היינו כי משעה ההיא שנתנו אותו ישראל, כבר היה עשוי ונתתקן (למעלה), מקודם לכן, בכל מלאכת הקדש, כל הזהב ההוא כבר נעשה ונתתקן בכל מלאכת הקדש (למעלה), מהו הטעם, הוא משום שבכל מדרגה ומדרגה היה מתוקן בה זהב, כי אין שלמות אלא רחמים ודין, ועל כן היה הולך הזהב בכל מלאכת המשכן (דהיינו בכל מדרגות המלכות), בכל עבודה ההיא הנקראת קדש, היה הולך בה זהב, הזהב בכל. (פקודי ס)

ויהי זהב התנופה, למה נקרא זהב התנופה, ולא נקרא כן, כסף התנופה, שנים הם שנקראים כך, שהם זהב ונחושת... משום שהיא הסתלקות למעלה, (פירוש, שזהב ה"ס הארת החכמה שבקו שמאל, וכן נחשת שה"ס ת"ת קו האמצעי, הכלול מחכמה שהארת חכמה זו מאירה רק ממטה למעלה), שיש כך למטה בקליפות, ואינו זה התנופה (כי הס"א ממשכת החכמה שבשמאל ממעלה למטה ואינם בתנופה כמו הקדושה), ובכל מקום תנופה (פירושו) הרמה למעלה ולא להוריד למטה, (אבל כסף הוא חסדים ומותר להמשיכו למטה, ועל כן לא כתוב כסף התנופה... (שם עד, ועיין שם עוד)

(תחלת המאמר לעיל תרומה תג). זהב עלאה, (שהוא זהב דז"א), הוא בסוד סתום, והשם שלו הוא זהב סגור, שהוא סגור מעין שאינה שולטת בו, זהב התחתון (שהוא זהב של המלכות) הוא בגלוי יותר. שהשם של (זהב של המלכות) נקרא זהב ירקרק, וז"ס שהעמידו החברים אסתר ירקרקת היתה, דהיינו גוון אתרוג, והכל אחד, (שגוון אתרוג וגוון זהב הוא אחד). זה (של המלכות) הוא ראש בסתום, אף על פי (שהוא נבחן) שהוא בגלוי כלפי זהב עליון, (שהוא ז"א), עד שנמשך לראש של גבריאל, כמו שהעמדנו, ומשום זה הכל הוא בסוד עליון, (בסוד ז"א), ונמשך הסוד ההוא למטה (מלכות ולגבריאל), הכל באופן אחד. (זהר חדש תרומה לב, ועיין שם הפירוש)

תלמוד בבלי:

אמרי דבי רבי ינאי כך אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל... (ברכות לב א)

מאי ארץ כבול, אמר רב הונא שהיו בה בני אדם שמכובלין בכסף ובזהב. (שבת נד א)

מאי בעיר של זהב, רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים דדהבא כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו... (שם נט א)

דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משא ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו... (שם קיט א)

שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ (למנורה), העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב. (ראש השנה כד ב)

דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה, לפי שאין קטגור נעשה סניגור (זהב העגל)... (שם כו א)

בכל יום היה זהבה (של מחתה) ירוק, אמר רב חסדא שבעה זהבים הם, זהב, וזהב טוב, וזהב אופיר, וזהב מופז, וזהב שחוט וזהב סגור, וזהב פרוים... זהב אופיר דאתי מאופיר, מופז שדומה לפז, שחוט שנטוה כחוט, סגור שבשעה שנפתח כל חנויות נסגרות, פרוים שדומה לדם הפרים, רב אשי אמר חמשה הן, וכל חד אית ביה זהב וזהב טוב... (יומא מד א)

מנורות של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב בראשיהם... רבי יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל... והיו בה ע"א קתדראות של זהב כנגד ע"א של סנהדרי גדולה, כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב... ולא היו יושבין מעורבין, אלא זהבין בפני עצמן... (סוכה נא א וב)

כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער, אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא (היין של אביך בכדי חרס), אמרה ליה אלא במאי נירמי, אמר לה אתון דחשביתו רמי במאני דהבא וכספא... (תענית ז א)

...בעא רחמי יצת כמין פיסת יד ויהבו ליה חד כרעא דפתורא (רגל שולחן) דדהבא... (שם כה א)

אמר רבי חנינא שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה... (שקלים יא א)

תני רב יהודה בשם אסי היה שלמה נוטל אלף ככרי זהב ומכניסן לכור ומוציאן עד שהוא מעמידן על אחד, לקיים מה שנאמר ככר זהב טהור עשה אותה וגו'. תניא אמר רבי יוסי בי רבי יהודה, מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב, והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום, ויאות עד דלא יקים על ברריה הוה חסר סגין, מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום (כשנצרף הזהב כל צרכו אינו חסר יותר). (שם יח א)

מטות זהב וכסף, תניא רבי יהודה אומר הראוי לכסף לכסף, הראוי לזהב לזהב, אמר לו רבי נחמיה אם כן אתה מטיל קנאה בסעודה, אלא הם של כסף ורגליהן של זהב. (מגילה יב א)

אמר רב שמן בר אבא הכניסה לו זהב שמין אותו והרי הוא כשויו, מיתיבי, הזהב הרי הוא ככלים, מאי לאו ככלים של כסף דפחתי, לא ככלים של זהב דלא פחתי... (כתובות סז א, וראה שם עוד)

...במה אתה סועד, בטלי כסף או בטלי זהב, (מפות של פשתן לבנות או של משי צבועות)... שם סח א)

וירק את חניכיו ילידי ביתו, רב אמר שהוריקן בדברי תורה, ושמואל אמר שהוריקן בזהב. (נדרים לב א)

תנא שן תותבת היתה לה ועשה לה רבי ישמעאל שן של זהב משלו. (שם סו ב)

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הוא מילתא דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא, אמר ליה דתנן עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב וכסף, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה... (בבא קמא צב א)

הזהב קונה את הכסף, הכסף אינו קונה את הזהב... בילדותיה סבר דהבא דחשיב הוי טבעה (מטבע), כספא דלא חשיב הוי פירא, וקני ליה פירא לטבעה, בזקנותיה סבר כספא דחריף (יוצא טוב) הוי טבעא, דהבא דלא חריף הוי פירא... (בבא מציעא מד א)

אמר ריש לקיש כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה... כתיב לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב... אמר רב אשי אלוה הבא בשביל זהב. (סנהדרין ז ב)

וכסף וזהב לא ירבה לו מאד, אלא כדי ליתן אספניא... (שם כא ב)

אמר רבי יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע... (שם צב ב)

...כלום אנו צריכין אלא לאורו, יש לנו זהב פרויים שאנו משתמשין בו, יטול אורו, אמרו לו והלא כסף וזהב שלו הוא, שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צב-אות, אמר להם כבר נתנו לנו, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם... (שם קג ב)

אמר להם הקב"ה במה עסקתם... הרבה כסף וזהב הרבינו, וכלם לא עשינו אלא בשביל ישראל, כדי שיתעסקו בתורה, אמר להם הקב"ה... כסף וזהב שלי הוא, שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צב-אות... (עבודה זרה ב ב)

כל יומא הוה שדר ליה (אנטונינוס לרבי) דהבא פריכא במטראתא וחיטי אפומייהו, אמר להו אמטו (הביאו) חיטי לרבי... (שם י ב)

הרי עלי זהב, לא יפחות מדינר זהב... (מנחות קו ב)

אמר להן (אלכסנדר לנשים) אייתי לי נהמא, אייתי ליה נהמא דדהבא אפתורא דדהבא, אמר להו מי אכלי אינשי נהמא דדהבא, אמרו ליה אלא אי נהמא בעית לא הוה לך באתרך נהמא למיכל דשקלית ואתית להכא... (תמיד לב א)

היה מהלך במדבר ואין לו עפר לכסות (הדם) שוחק דינר זהב ומכסה... אמר רבי זירא ועפרות זהב לו, (שזהב נקרא עפר). (חולין פח ב)

אמר רבי אושעיא בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם מפני כספה וזהבה של ירושלים, עד שמצאו לו מקרא מן התורה שהוא מותר, שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה (משמע שנפק לחולין)... (בכורות נ א)

כיצד, נתנה קטלא וכו', אמר ליה רב כהנא לרב זביד ודהבא לאו בר איפגומי הוא, והא דהבא דכלתיה דנון להיכא אזל, (רש"י, נון נתן לכלתו תכשיטי זהב ולאחר זמן שקלום ומצאו שהזהב חסר), אמר ליה דלמא דהבא דרמיין כלתיך הוא, ועוד נהי דלא איכא נהנה ופגם לאלתר, לעולם מי לא איכא פגימא... (מעילה יט א)

גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות, כל מי שהוא מתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה... (מדות ג ח)

תלמוד ירושלמי:

...זהב טוב, אמר רבי יצחק טיבו דו בביתיה טיבוי דו בלוויתיה, (טוב למי שיש לו בבית ולמי שיש לו ממנו בדרך), זהב טהור שמכניסין אותו באור ואינו חסר כלום, כדתני מעשה במנורת הזהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב, והכניסוה לאור שמונים פעם ולא חסרה כלום... מופז, רב פטרוקי אחוה דרבי דרוסא בשם רבי בא בר בינה דומה לאש מצתת בגפרית, אמר רבי אבין לשם מקומו הוא נקרא זהב מאופז. זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזיתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותו לנעמיות, והן מסננות אותן, ויש אומרים שהיו טומנין אותו בזבל שבעה שנים, זהב שחוט, שהיה נמשך כשעוה, אדריינוס היה לו משקל ביצה, דוקלטינוס היה לו משקל דינר גורדינן. זהב פרוים, רבי שמעון בן לקיש אומר דומה לדמו של פר, ויש אומרים זהב שהוא עושה פרות, כיי דתנינן תמן וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל, אמר רבי אחא בר יצחק בשעה שבנה שלמה את בית המקדש צר כל מיני אילנות לתוכו, ובשעה שהיו אלה שבחוץ עושין פירות היו אלו שבפנים עושין פירות... (יומא כב ב)

מדרש רבה:

אמר ריש לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא, בשביל בית המקדש, שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב, הדא מה דאת אומר (דברים ג') ההר הטוב הזה וגו'. (בראשית פרשה טז ג)

...והרבה בריות ברא הקב"ה בעולם ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, והיו ראויין להגנז, ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה, ואיזה זה זהב. אמר רבי אבהו טובה גדול חלק הקב"ה לעולמו בזהב, יש אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות, שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב, מהו טוב, טוביה דהוה בביתיה טוביה דהוא בלוייתיה. אמר רבי שמעון בן לוי לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא, בשביל המשכן ובשביל בית המקדש, שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב, כדהוא אומר (דברים ג') ההר הטוב הזה והלבנון. ז' זהבים היו בבית המקדש, זהב טוב, זהב טהור, זהב שחוט, זהב סגור, זהב מזוקק זהב פרוים, זהב מופז. זהב טוב כמשמעו, טהור שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום, זהב שחוט שהיה נמשך כחוט והיו סכין בו כשעוה הנתונה על גבי פנקס, זהב סגור שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם, זהב מזוקק שהיו טחין בו את הכתלים, והרי כתוב (דהי"א כ"ט) כסף מזוקק לטוח בו קירות הבתים, למה קורין אותו כסף, שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם. זהב מופז, רבי פטריקי אחיו של רבי דרוסאי אומר שהיה דומה לגפרית הזו שהיא מצותת באש. זהב פרוים אמר רבי שמעון בן לוי שהיה דומה לדם הפרים, ויש אומרים שהיה עושה פירות... (שמות פרשה לה א)

...זהב זו בבל, שנאמר (דניאל ג') הוא צלמא רישה די דהב טב... (שם שם ה)

א"ר חייא בר אבא מלמד שהיו קרסי זהב נראין במשכן ככוכבים הנראים ברקיע. (שם שם ו)

רבי תנחום בר חנילאי אמר קכ"ה קנטרין של זהב היו בעגל, מנין מסכ"ה... (שם פרשה מב ח)

...כך ישראל נתנו זהב לעגל עד שאמר להם די, שנאמר (שמות ל"ו) והמלאכה היתה דים, אמר הקב"ה יבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל... (שם נא ו)

מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בן יוחי שיצא חוצה לארץ ובא עשיר, והיו התלמידים רואין אותו ומקנאים בו, והיו מבקשים הן לצאת לחוצה לארץ וידע רבי שמעון, והוציאן לבקעה אחת של פני מרון, והתפלל אמר בקעה המלאי דנרי זהב, התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן, אמר להם אם זהב אתם מבקשים הרי זהב טלו לכם, אלא היו יודעין כל מי שהוא נוטל עכשיו חלקו של עולם הבא הוא נוטל... (שם נב ג)

...זהב טהור מכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום, רבי יהודה בשם רבי אמי אמר אלף ככר הכניס שלמה אלף פעמים לכור ולא עמדו אלא על ככר אחת, והתני רבי יוסי בן רבי יהודה מעשה במנורת בית המקדש שהיתה יתירה על של מדבר משקל דינר גורדייני והכניסוה לכור שמונים פעמים עד שחסרה, מן קדמוי הוות חסרה סגון, מכאן ואילך לא חסרה אלא ציבחר... רפידתו זהב זו הארץ שהיא מעלה פירות הארץ ופירות האילן שהן דומים לזהב, מה הזהב יש בו מינין הרבה וגוונין הרבה, אף פירות הארץ מהן ירוקין מהן אדומין... רפידתו זהב זהו התורה, שכתוב בה (תהלים י"ט) הנחמדים מזהב ומפז רב, ולא נתנה הקב"ה ללומדה אלא למי ששומר יחוסו...

תורי זהב נעשה לך זו ביזת הים, עם נקודות הכסף, זו ביזת מצרים, כשם שהפרש בין כסף לזהב, כן יש שבח ממון הים מביזת מצרים... דבר אחר תורי זהב נעשה לך זו התורה שלמד אלקולאין בדעתו של הקב"ה... דבר אחר תורי זהב זה הכתב, עם נקודות הכסף זה הסרגל. דבר אחר תורי זהב זה המשכן, הדא הוא דכתיב (שמות כ"ו) ואת הקרשים תצפה זהב... תורי זהב אלו הכתובים, עם נקודות הכסף זה שיר השירים... (שיר השירים פרשה א נד)

רש"י:

זהב מופז - מבהיק כמרגליות, ושחוט הוא זהב רך ונוח להרקע. (מלכים א י ח)

אבן עזרא:

וישרף באש - ...כי יש דבר שישום באש עם הזהב ומיד ישרף ויהיה שחור, ולעולם לא ישוב זהב, וזה דבר מנוסה ואמת הוא. (שמות לב כ)

הרקאנטי:

בכסף ובזהב, באברהם מזכיר הכסף קודם הזהב, רמז למדת החסד הנרמזה לכסף הלבן, וכן הבורא יתעלה מקדים כסף לזהב, שנאמר "לי הכסף ולי הזהב", כי כן הוא סדר הבנין מלמעלה למטה. אמנם לפעמים מונה הזהב תחלה מפני שהוא קרוב אלינו יותר, כדאמר בספר הבהיר "ובלא מחיר יין וחלב", מפני מה הזכיר יין תחלה, מפני שהוא קרוב אלינו יותר... (לך לך)

מהר"ל:

...ותדע כי הזהב מאיר וכן אבנים טובות מאירין, והלבן אינו מאיר כלל, והצורה היא מאירה, משימה הדבר נראה בפועל, לכך הצורה והאור דבר אחד לגמרי, שהצורה משימה הדבר בפועל, וכן האורה, ולפיכך קרא הצורה שהיא בעולם הזה זהב, שהוא אור מאיר, ובפרק חלק אמר שם, יש לנו זהב פרווים שמאיר לנו... (דרך חיים פרק ו משנה ט)

...ונקרא זהב על שם כי כאשר הוא רואה עושר לפניו הוא אומר זה הב, ומצד שני פנים האדם חפץ ורודף אחר העושר, האחד שיש לו כוסף לקנות ממון רב מצד אהבת העושר, ועל שם זה נקרא כסף, לשון נכסף, והשני שרוצה וחפץ בעושר לתועלת אליו, שצריך אליו להשלמתו, ולכך נקרא זהב זה הב, לצרכו שיושלם בו, ולכך העושר נקרא כסף וזהב שמורה על שתי בחינות אלו. (נתיב העושר פרק ב)

לי הכסף וכו', מקדים הכסף, להסמיך הזהב שהוא חשוב אל השי"ת, דכתיב אמר ה'. ועוד כי הכסף יותר קרוב אל השי"ת בעבור זכות ופשיטות הכסף, וראיה לזה שהכהן הגדול לא היה נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב, והעגל היה של זהב, ודבר זה ידוע למבינים כי הזהב אינו פשוט בעבור הגוון שלו, ולכך היה העגל מן זהב ולא כסף שהוא לבן ואין לו גוון כלל והוא פשוט, ולכך מקדים הכסף קודם הזהב, כי מצד הפשיטות שבו הוא יותר קרוב אליו... (חידושי אגדות קידושין פב ב)

אין אנו צריכין לאורו... אבל האדם נמצא בפועל ואין צריך שיהיה השי"ת מוציא את האדם לפועל, שהרי יש לאדם זהב פרווים שהוא מאיר, והדבר הזה הוא לאדם, אם כן נחשב האדם מציאותו בפועל, ואם כן למה יש לאדם לעבוד את העלה אחר שהאדם מציאותו בפועל, ולא שהדבר תלוי בזה שיש לו זהב פרווים שיהיה מאיר לו, רק שאמר דיש לאדם זהב פרווים שהוא דבר שיש לו אור מורה כי האדם שיש לו זהב פרווים הוא בפועל. אמנם הפרש יש האור שנותן השי"ת הוא אור בלתי גשמי ומורה כי הוא יתברך מוציא את הכל אל הפועל הנבדל מן הגשמי, אבל זהב פרווים הוא אור גשמי, ולא היו חפצים רק בעולם הזה הגשמי, והיו אומרים כי זה יש להם בזהב פרווים, הוא יציאה אל הפועל הגשמית. (שם סנהדרין קג ב)

מלבי"ם:

תרשיש - ...שהכסף נוצר בארצות הקרות והזהב בחמות, כבאברבנאל. (מלכים א י כב)

מצרף לכסף - בזהב סיגין הדוקים יותר וצריך אש יותר חזקה להפרידם. (משלי יז ג)

רש"ר הירש:

...המתכות מסמלות החוזק ויציבות, הן מבטאות את הערך של רוחניות, מוסריות ואמת, ואת תהליך הטהרה ומדתה. הנחושת מסמלת את הטבע שעוד לא טוהר, הכסף מסמל את המוכשר לטהרה, והזהב מסמל את הטהור כבר, הוא מושלם מתחלתו בטוהר וטיב. (שמות כה ח)