(ראה גם: אתנן, גלוי עריות, זנות)
ויראה יהודה ויחשבה לזונה, כי כסתה פניה. (בראשית לח טו)
לא תהיה קדשה מבנות ישראל, ולא יהיה קדש מבני ישראל. לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלקיך לכל נדר, כי תועבת ה' אלקיך גם שניהם. (דברים כג יח ויט)
כי נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן חכה, ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיפיות... הרחק מעליה דרכך, ואל תקרב אל פתח ביתה. פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי. פן ישבעו זרים כחך, ועצביך בבית נכרי... (משלי ה ג)
לשמרך מאשת רע, מחלקת לשון נכריה. אל תחמוד יפיה בלבבך, ואל תקחך בעפעפיה. כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, ואשת איש נפש יקרה תצוד... (שם ו כד והלאה)
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה... והנה אשה לקראתו, שית זונה ונצורת לב. הומיה היא וסוררת, בבית הלא ישכנו רגליה. פעם בחוץ פעם ברחובות, ואצל כל פינה תארוב. והחזיקה בו ונשקה לו, העזה פניה ותאמר לו. שב זבחי שלמים עלי, היום שלמתי נדרי. על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך. מרבדים רבדתי ערשי אטון מצרים... הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו. הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יבא, וכעכס אל מוסר אויל... אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה. כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מות. (שם ז ה והלאה)
כי שוחה עמוקה זונה, ובאר צרה נכריה. אף היא כחתף תארוב ובוגדים באדם תוסיף. (שם כג כז)
...ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכין לרשות הרבים, ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי, כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת... (ברכות כג א)
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן משל לאדם אחד שהיה לו בן, וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות, מה יעשה אותו הבן שלא יחטא. (שם לב א)
...נענה רבי שמעון בן יוחי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין להושיב בהן זונות... (שבת לג ב)
...יאמרו זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן... (שם לד א)
...האמר רב אחא בר חנינא מאי דכתיב ורועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה מאבד הונה של תורה. (עירובין סד א)
אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה (הושע), אומר לו לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך, אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל. שנאמר ויאמר ה' אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים, וכתיב וילך ויקח את גומר בת דבלים, גומר, אמר רב שהכל גומרים בה, בת דבלים בת דבה רעה, ושמואל אמר שמתוקה בפי הכל כדבלה, ורבי יוחנן אמר שהכל דשין בה כדבלה... אמר לו הקב"ה, ומה אתה שאשתך זונה ובניך בני זנונים ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן כך, ישראל שהן בני בני בחוני... (פסחים פז א)
...אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי בארעא דישראל, והוו יתבי בשוקא דזונות ועבדי להו מסאני לזונות ועיילוי להו, אינהו מסתכלי בהו, ואינהו לא מדלן עינייהו לאיסתכולי בהו... (שם קיג ב)
נפק אחר לתרבות רעה, נפק אשכח זונה תבעה, אמרה ליה ולא אלישע בן אבויה את, עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה, אמרה אחר הוא. (חגיגה טו א)
...מאי טעמא דרבי יוסי, דקסבר אשה מזנה משמשת במוך כדי שלא תתעבר... (יבמות לה א)
...דהא אמר רבי אלעזר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה... (שם נט ב, וראה שם עוד)
והתניא זונה כשמה דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת, רבי מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה, רבי יהודה אומר זונה זו איילונית, וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות... (שם סא ב)
אמר ליה רב חייא בר יוסף לשמואל מה בין מורד למורדת, אמר ליה צא ולמד משוק של זונות, מי שוכר את מי. (כתובות סד ב)
אמר עולא תמר זינתה זמרי זנה, תמר זינתה יצאו ממנה מלכים ונביאים, זמרי זנה נפלו עליו כמה רבבות מישראל. (נזיר כג ב)
דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרב אסי, כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה, שנאמר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, בעד ככר לחם עד אשה זונה מיבעי ליה, אלא אמר רבא כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם. (סוטה ד ב)
והלכתא ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה, (נדברת בפי כל על נאופיה), שזו עומדת בחזקת כשרות וזו אינה עומדת בחזקת כשרות... דתני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרב אבהו אשה מזנה בניה כשרים, רוב בעילות אחר הבעל. בעי רב עמרם היתה פרוצה ביותר מהו... תיקו. (שם כז א)
ואמר אי אלקימו צור חסיו בו, זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה, מה עשה, תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה... (גיטין נו ב)
איקלע רבי לאתריה דרבי אלעזר ברבי שמעון, אמר להם יש לו בן לאותו צדיק, אמרו לו יש לו בן, וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמונה. אתייה אסמכיה ברבי ואשלמיה לרבי שמעון בן איסי בן לקוניא אחות דאמיה... (בבא מציעא פה א)
והזונות רחצו... רבא אמר זונות ממש, אחאב איש מצונן היה ועשתה לו איזבל שתי צורי זונות במרכבתו כדי שיראה אותן ויתחמם. (סנהדרין לט ב)
...כי חילל יהודה קדש ה' זו זונה, וכן הוא אומר לא יהיה קדש... כי אתא רב דימי אמר בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית חייב עליה משום נשג"א, כי אתא רבין אמר משום נשג"ז... זונה. (שם פב א)
בא ואשיאך עצה, עשה להן קלעים והושיב בהן זונות... (שם קו א)
אמר לו עקיבא הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי כתוב בתורתכם לא תביא אתנן זונה וגו', מהו לעשות ממנו בית הכסא לכהן גדול, ולא אמרתי לו כלום, אמר לי כך לימדני, מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו, ממקום הטנופת באו, למקום הטנופת ילכו, והנאני הדבר, על ידי זה נתפסתי למינות, ועברתי על מה שכתוב בתורה הרחק מעליה דרכך זו מינות, ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות. ואיכא דאמרי הרחק מעליה דרכך זו מינות והרשות, ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה. וכמה, אמר רב חסדא ארבע אמות. ורבנן האי מאתנן זונה מאי דרשי ביה, כדרב חסדא, דאמר רב חסדא כל זונה שנשכרת לבסוף היא שוכרת...
...והתניא אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה, פעם שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות, בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו רחמים עלי... אמר אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא...
רבי חנינא ורבי יונתן קאזלי באורחא, מטו להנהו תרי שבילי, חד פצי אפיתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפיתחא דבי זונות, אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים דנכיס יצריה, אמר ליה אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא, כי מטו להתם חזינהו לזונות איתכנעו מקמייהו. אמר ליה מנא לך הא, אמר ליה מזימה תשמור עליך תבונה תנצרכה. (עבודה זרה יז א)
...ועל בתו לישב בקובה של זונות, דאמר רבי יוחנן פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי, אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו, מיד דקדקה בפסיעותיה... ברוריא דביתהו דרבי מאיר ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון הואי, אמרה לו זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות, שקל תרקבא דדינרי ואזל, אמר אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא. אזל נקט נפשיה כחד פרשא, אמר לה השמיעני לי, אמרה ליה דשתנא אנא... אמר שמע מינה לא עבדה איסורא... יומא חד חזיוהו רהט אבתריה, רהט מקמייהו על לבי זונות איכא דאמרי בשולי עובדי כוכבים חזא טפש בהא ומתק בהא, (טבל אצבע אחת ומצץ חברתה), איכא דאמרי אתא אליהו אדמי להו כזונה כרכתיה, אמרי חס ושלום אי רבי מאיר הוה לא הוה עביד הכי. (שם יח א)
אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וקיימן זונות ערומות קמיה... (שם סה א)
מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית, שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ד' מאות זהובים בשכרה, שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן, כשהגיע זמנו בא וישב על הפתח. נכנסה שפחתה ואמרה לה אותו אדם ששיגר ליך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח, אמרה היא יכנס, נכנס, הציעה לו ז' מטות שש של כסף ואחת של זהב, ובין כל אחת ואחת סולם של כסף, ועליונה של זהב. עלתה וישבה על גבי עליונה כשהיא ערומה, ואף הוא עלה לישב ערום כנגדה, באו ציציותיו וטפחו לו על פניו, נשמט וישב לו על גבי קרקע, אמרה לו גפה של רומי שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי, אמר לה העבודה שלא ראיתי אשה יפה כמותך, אלא מצוה אחת ציונו ה' אלקינו... עמדה וחילקה כל נכסיה שליש למלכות, ושליש לעניים ושליש נטלה בידה, חוץ מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של רבי חייא, אמרה לו רבי צוה עלי ויעשוני גיורת, אמר לה בתי שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים, הוציאה כתב מידה ונתנה לו, אמר לה לכי זכי במקחך, אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר... (מנחות מד א)
דאמר אביי זונה כותית אתננה אסור, וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו, זונה ישראלית אתננה מותר, וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו. זונה כותית אתננה אסור גמר תועבה מעריות, מה עריות דלא תפסי בהו קדושין, אף זונה בהך דלא תפסי בה קדושין, וכהן הבא עליה אינו לוקה דלא יחלל זרעו אמר רחמנא, והאי לאו זרעיה הוא. (בכורות נו ב)
ואיזהו אתנן, האומר לזונה הילך טלה זה בשכרך, אפילו הן ק' כולן אסורין... תנו רבנן נתן לה ולא בא עליה בא עליה ולא נתן לה אתננה מותר... הכי קתני נתן לה ואחר כך בא עליה, בא עליה ואחר כך נתן לה אתננה מותר, וליחול עליה אתנן למפרע, אמר רבי אלעזר שקדמה והקריבתו... דהא ליתיה בשעת ביאה... (תמורה כט ב, וראה שם עוד)
...לית איתתא זנאיא עד דברתה זניא, אמר לו אם כן לאה אמנו זונה היתה, אמר להם ותצא לאה לקראתו וגו', יצאת מקושטת כזונה, לפיכך ותצא דינה בת לאה. (בראשית פרשה פ א)
...וכשם שהוא נקרא פתי, כך הזונה נקראת פתיות, שאינה מזנה עד שתצא מדעתה, שכן כתיב אשת כסילות הומיה פתיות ובל ידעה מה לקרא לעוברי דרך וגו', וכן רמז משה על חסרון דעתה, שנאמר איש איש כי תשטה אשתו. (במדבר פרשה ט ג)
אמר רבי אלעזר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, מי גרם שתכשל בזונה, על ידי שאכלת ככר שאינו מעושר... (ויקרא פרק יג, תקנד)
...אבל רשע הולך אצל זונה ונשבע לה כדי לעשות תאות נפשו, ואחר כך עובר על השבועה, ורוח הקודש משיבה ואומרת לא דייך שעברת עבירה אלא שהזכרת שמי על דבר שקר, חייך לא תנקה מדינה של גיהנם...
נזם זהב באף חזיר הוא מלכלכו בטיט וצואה ואינו מדיחו, כך תלמיד חכם אם הולך אצל זונה ומקלקל עמה מלכלך את תורתו, אמר רבי אלכסנדראי מסירה טעמה של תורה ממנו, אבל מי שעמד על פתחה ואינו מתאוה ליפיה הקב"ה קורא אותו צדיק... (משלי פרק יא תתקמז)
לא תהיה קדשה וגו', טעם לא תהיה קדשה ולא יהיה קדש, תבין איסור לא יבא ממזר, כי כשהאדם עם אשתו בטהרה ובקדושה ובצניעות רומז ליחוד עליון, וגורם ברכה ושפע מן הברית לשכינה ועושה שלום למעלה ולמטה. אמנם אם מתייחד עם הקדשה גורם שהשפע העליון יבא לפלגש של מעלה שהיא הקדשה ומביא כחות הטומאה לעולם... (תצא, ועיין שם עוד)
זונה - פונדקיתא. (יהושע ב א)
לזנות למטעי. (ויקרא כא ט)
זונה - שנבעלה בעילת ישראל האסור לה, כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר. (ויקרא כא ז)
לא תהיה קדשה - מופקרת מוקדשת ומזומנת לזנות. (דברים כג יח)
ותזנה - זנתה מביתו לחוץ, לשון זנות היא יוצאת. (שופטים יט ב)
היתה לזונה - תועה לאלקיה. (ישעיה א כא)
כשירת הזונה - השרה אולי תערב על מאהביה כאשר אין פונים אליה. (שם כג טו)
כי כסתה פניה - ...לשון רש"י, ופשוטו של הרב יתכן כי דרך הזונה לישב בפתח עינים כדכתיב וישבה לפתח ביתה על כסא מרומי קרת לקרא לעוברי דרך וגו', ואמר כי כסתה פניה ולא הכירה, אבל מדרש רבותינו שכסתה פניה בבית חמיה לומר שהצניעה עצמה ממנו בביתו ולא ראה פניה מעולם ואיך יכירה, והנכון עוד לפי הפשט שיאמר שחשבה לזונה בעבור שתכסה הפנים, כי אחרי כן אמר כי לא ידע כי כלתו היא, והטעם כי דרך הזונה לשבת בפתח עינים מעולפת הצעיף מכסה קצת השער וקצת הפנים ומסקרת בעינים ושפתים ומגלה הגרון והצואר, כי בעבור שתעיז פניה ותאמר לו ותחזק בו ונשקה לו תכסה קצת הפנים. ועוד כי הקדשות היושבות על דרך בעבור שתזננה גם מן הקרובים יכסו פניהם, וכן יעשו הקדשים גם היום בארצותם, ובשובם לעיר לא נודעו... (בראשית לח טו)
אל תחלל את בתך להזנותה - במוסר בתו פנויה שלא לשם קדושין... לשון רש"י. ולא הבינותי דעתו, שאין זנות בתורה בפנויה, שהלכה פסוקה היא פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות לא עשאה זונה. ומפורש אמרו בסנהדרין "ובת איש כהן כי תחל לזנות", יכול אפילו פנויה, והקשו והא לזנות כתיב, ותירצו כרבי אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה. וכן אמרו אשה זונה וחללה לא יקחו שאינו בפנויה, אלא גיורת ומשוחררת או שנבעלה בעילת זנות מפני שאין קדושין תופסין בה... אבל הברייתא השנויה בתורת כהנים והנזכרת במסכת סנהדרין או שהיא כרבי אליעזר ואינה הלכה, או שהיא במוסר את בתו למי שאין לו אישות, כגון גוי ועבד וחייבי כריתות ומיתות בית דין, שזה נקרא זנות לדעת חכמים... וזה דעתו גם בפירושו בגמרא, וגם זה איננו נכון אלא מחייבי כריתות ועכו"ם ועבד שאין להם קדושין בה היא נעשית זונה, וכהן לוקה עליה משום זונה, אבל מחייבי לאוין ממזר וגר ועמוני ומואבי אינה זונה ואינו לוקה עליה אלא שנפסלה מן התרומה ומן הכהונה... (ויקרא יט כט)
זונה - פלגש שבלא כתובה וקדושין כזונה, אבל מיוחדת לו, ובתוספתא שהיה הנימוס בישראל שלא להעביר נחלה, ואם נשא אדם אשה שלא משבטו יצאה בלי נחלה, וקראו לה פונדקיתא... (שופטים יא ב)
ותזנה - בזתה אותו, או כמשמעו, שהיתה אשתו אבל בלא כתובה וקדושין. (שם יט ב)
מפי השמועה למדנו שהזונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה בכל, או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת להנשא לו. לפיכך הנרבעת לבהמה אף על פי שהיא בסקילה לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי לא נבעלה לאדם. והבא על הנדה אף על פי שהיא בכרת לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי אינה אסורה להנשא לו. (כתב הראב"ד ליתנהו להני כללי, שאין זונה אלא מחייבי כריתות או מעכו"ם ועבד שאין בהם קדושין, מיהו כל הפסולים לבא בקהל אם באו עליה פסלוה מהכהונה ואפילו חלל)... (אסורי ביאה פרק יח א)
וכן הבא על הפנויה, אפילו היתה קדשה שהפקירה עצמה לכל, אף על פי שהיא במלקות לא נעשת זונה, ולא נפסלה מן הכהונה, שהרי אינה אסורה להנשא לו... (שם שם ב)
וכן הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים, הואיל ואינה בת ישראל הרי זו זונה ואסורה לכהן. מכאן אמרו עכו"ם או נתין או ממזר או גר עמוני ומואבי... או חלל שבאו על היהודית עשו אותה זונה ונפסלה מן הכהונה... הא למדת שאין היותה זונה תולה בבעילה של איסור... אלא בפגימה, ומפי השמועה למדו שאינה פגומה אלא מאדם האסור לה או מחלל... (שם שם ג והלאה)
...ומפני זה נאסר הקדשה, למה שיש בהתרה מהפסד היחס, והיות הנולד ממנה נכרי לבני אדם כולם לא ידע לעצמו קרוב ולא יכירהו אחד מקרוביו, וזהו הרע שבענינים לו ולאביו. וענין אחר גדול בטעם איסור הקדשה והוא מניעת רוב תאות המשגל והתמדתו, כי בהתחלף גופי הקדשות תוסיף התאוה, כי לא יתעורר האדם לגוף אחד שהרגיל בו תמיד כהתעוררו לגופות מתחדשות חלוקי הצורות והענינים. ובאסור הקדשות תועלת גדולה מאד והיא מניעת הקטטות, כי אלו היתה הקדשה מותרת, היו באים אל אשה אחת אנשים רבים בעת אחת לפי המקרה ולא היו נמלטים מהמחלוקת, וברוב הפעמים היו הורגים זה את זה או היו הורגים אותה כענין הנודע מאז... (חלק ג פרק מט)
...וכמה פעמים נתקלתי בזה, על אודות הקדשות שאיסורן רופף ביד שופטי ישראל בדורנו. ועוד ראיתי בכמה קהילות לתת להן חנינה ואפילו פרס מהקהל, שמצילות את הרווקים ואת הסכלים מאיסור אשת איש החמור, או מסכנת הגויות, ודנתי לפניהם על החטא הגדול, ועונשם ביד בית דין וכל ישראל נקיים, והחטא הקטן שיסכימו עליו ובית דין לא ימחה, הוא זמה ועוון פלילי, ולא ניתן למחילה חס ושלום כי אם בפורענות הקהל, ומוטב שיכרתו וישרפו האנשים משתעקר אות אחת מהתורה בהסכמת הרבים... (בראשית יט א)
שית - בתקון זונה, נצורת - נותנת מצור על לבות בני אדם, וסוררת - מדברת סרה וניאוף. (משלי ז י ויא)
כסתה פניה - לר"א אשכנזי שורפים אות על מצח הזונות, ועל כן מכסות פניהן, וזה שאמר "הוציאוה ותשרף", שישרפו לה האות. (בראשית לח יט)