(ראה גם: משה-קרון עור פניו)
מרגלא בפומיה דרב, העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ולא רביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם ונהנים מזיו השכינה... (ברכות יז א)
ואמר רבי אבין הלוי כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה, שנאמר ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלקים... (שם סד א)
...ואמר רבי נחום מלמד שפירש ש-די מזיו שכינתו ועננו עליו (על משה)... (שבת פח ב)
האי מאן דבחמה (נולד במזל חמה) יהי גבר זיותן... (שם קנו א)
...בחדש זיו, בירח שנולדו בו זיותני עולם... ואידך נמי הכתיב בחדש זיו, ההוא דאית ביה זיוא לאילני... (ראש השנה יא א)
שמחים שנהנו מזיו השכינה, וטובי לב שכל אחד ואחד נתעברה אשתו בבן זכר. (מועד קטן ט א)
משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה... (סוטה מט א)
מאי אשבעה בהקיץ תמונתך, אמר רב נחמן בר יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדרין שינה מעיניהם בעולם הזה, והקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא. (בבא בתרא י א)
דרש רבי יהודה ברבי סימון כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מבהיק זיוו לעולם הבא, שנאמר מראהו כלבנון בחור כארזים... (סנהדרין י א)
ושרה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה... כיון שפתחה הבהיקה כל ארץ מצרים מזיוה. (בראשית פרשה מ ו)
בן לזקוניו, מלמד שהיה זיו איקונין שלו (של יצחק) דומה לו. (שם פרשה נג י)
ויצא יעקב... רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימן אמר, בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה... (שם פרשה סח ז)
לחם לא אכל... אלא מאין היה אוכל, מזיו השכינה היה ניזון, ואל תתמה החיות שנושאות את הכסא מזיו השכינה הן ניזונות. (שמות פרשה מז ט)
א"ר פנחס בן חמא בשם ר' יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמר הקב"ה אם יבא מלאך המות ויאמר לי למה נבראתי, אני אומר לו סטטיונר בראתיך על העכו"ם ולא על בני, שכיון שקבלו התורה הלבישם הקב"ה מזיו הדרו... (שם פרשה נא ו)
רבי שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן... מהיכן אורה יצאה לעולם, אמר לו נתעטף הקב"ה כשלמה והבהיק כל העולם כולו מזיו הדרו... (ויקרא פרשה לא ו)
אמר רב בשעה שגלגל חמה ולבנה נכנסין ליטול רשות מלפני הקב"ה עיניהם כהות מזיו השכינה... (שם שם ז)
אלו הן ו' דברים שניטלו מאדם הראשון, זיוו וחייו... זיוו שנאמר (איוב י"ד) משנה פניו ותשלחהו... (במדבר פרשה יג יא)
ומה שכר נתן לו הקב"ה, זיוו הפנים, דכתיב (שמות ל"ד) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו, אמר ריש לקיש בשעה שכתב את התורה נטל משה זיו הפנים, כיצד, אמר ריש לקיש התורה שנתנה למשה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה וחתומה באש ומלופפת באש, ועם שכותב קינח את הקולמוס בשערו ומשם נטל זיו הפנים. רבי שמואל בר נחמן אמר מן הלוחות נטל משה זיו הפנים, עם שנתנו לו הלוחות מכפים לכפים משם נטל זיו הפנים... (דברים פרשה ג יג)
ומפני מה לא ברא הקב"ה את האדם תחילה, שכל העולם כולו בזיו אחד נברא...
מאחז פני כסא פרשז עליו עננו (איוב כ"ו), אמר רבי נחום מלמד שפירש ש-די מזיו שכינה ועננו עליו (על משה בסיני)... (פרשה כ מתן תורה)
...כך כיון שיצאו ממצרים היו ראוין לקבל את התורה לאלתר, והיו בהן בעלי מומין משעבוד טיט ולבנים, אמר הקב"ה עדיין לא בא זיוון של בני משעבוד טיט ולבנים, והן מקבלין את התורה... (בחדש השלישי)
א"ר שמעון בן פזי באותה שעה מגביה הקב"ה למשיח עד שמי השמים ופורש עליו מזיו כבודו מפני אומות העולם מפני פרסים הרשעים... (ישעיה פרק ס, תצט)
אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... והשאר פורשו הקב"ה בחומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו... (שם שם תקא)
אהיה כטל לישראל, כשם שאין הטל מזיק לכל בריה כך צדיקים עתידים לשבוע מזיו השכינה ואינם ניזוקין, שנאמר שובע שמחות את פניך. (הושע פרק יד, תקלג)
...ובחג הסוכות... המזג השוה ביותר, ולכן נקרא חודש זיו... (דברים לא א)
ואמר נסתכלתי בעקביו וכו', ביאור זה כי כאשר הוא מדריגה אחרונה לאדם אשר הוא בצלם אלקים, והיינו עקיביו, יש לו הזיו אשר האור לגלגל חמה, שהוא יותר על הכל בזיו והדר. ופירוש הזיו האמור כאן, כי צלמו אלקי הוא ואינו גשמי, וכל דבר נבדל מן הגשמי מתיחס אליו הזיו, ולכך תקרא התורה אור, דכתיב (משלי ו') ותורה אור... (חידושי אגדות בבא בתרא נח)
כי הנה מלבד הדמות של הגוף בתבניתו, ומלבד הנשמה שבו בצורה אשר לה, הנה יש דבר אחד מהתחברות שניהם, הוא זיו הפנים, ותראי שזהו המשתנה מן החי מן המת, ולא זו בלבד, כי אפילו השתנות ישוב הנשמה בגוף מתראה בו, הלא תראי החולה פניו רעות, ולא עוד אלא שמחשבת הלב נראית בו... אבל הוא הדבר הנולד מחיבור הנשמה והגוף יחד... (דעת תבונות פו)