זכוכית

ספרי:

ושפוני טמוני חול... חול זה זכוכית. (ברכה שנד)

תלמוד בבלי:

מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה, חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא, אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי (כוס זכוכית לבנה) ותבר קמייהו ואעציבו. רב אשי עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קא בדחי טובא, אייתי כסא דזוגיתא חיורתא ותבר קמייהו ואעציבו. (ברכות ל ב)

כלי זכוכית מאי טעמא גזרו בהו רבנן טומאה, אמר רבי יוחנן אמר ריש לקיש הואיל ותחלת ברייתן מן החול, שוינהו רבנן ככלי חרס. אלא מעתה לא תהא להן טהרה במקוה, אלמה תנן ואלו חוצצין בכלים, הזפת והמור בכלי זכוכית, הכא במאי עסקינן כגון שניקבו והטיף לתוכן אבר, ורבי מאיר היא דאמר הכל הולך אחר המעמיד, דתניא כלי זכוכית שנקבו והטיף לתוכן אבר, אמר רבן שמעון בן גמליאל רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין... אמרי כיון דכי נשתברו יש להם תקנה שוינהו ככלי מתכות... (שבת טו ב, וראה שם עוד)

אבל נותנין קיסם של תות ושברי זכוכית בקדירה בשביל שתתבשל מהרה, וחכמים אוסרין בשברי זכוכית מפני הסכנה. (שם פז ב)

אמר רבי שמעון בן לקיש הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש. (שם עה ב)

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מטלטלין שברי זכוכית מפני שהוא מאכל לנעמיות. (שם קכח א)

ושפוני טמוני חול, תני רב יוסף... חול זו זכוכית לבנה. (מגילה ו א)

תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהיו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. (מועד קטן כז א)

שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה, מאי דכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית וכלי פז, אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית. אמר לו רבי עקיבא רבך לא אמר כך, אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אף על פי שנשברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם אף על פי שסרח יש לו תקנה. (חגיגה טו א)

אמר רבי אמי משחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה... (סוטה מח ב)

המצניע את הקוץ ואת הזכוכית... והוזקו בהן אחרים חייב בנזקן... תנו רבנן חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים כדי שלא יעכב את המחרשה. רב ששת שדי להו בנורא, רבא שדי להו בדגלת... (בבא קמא ל א)

ואמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית... בזוגיתא חיוורתא... (בבא מציעא כט ב)

דבי רבי ישמעאל תנא קל וחומר מכלי זכוכית, מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להן תקנה, בשר ודם שברוחו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. (סנהדרין צא א)

אמר רב אשי הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להם תקנה ככלי מתכות דמו... (עבודה זרה עה ב)

תלמוד ירושלמי:

רבנן דקיסרין בשם רבי שמעון בן לקיש יש דברים קרובים ורחוקים, הגודל כלי צורה והנופח כלי זכוכית... כולהון משום בונה. (שבת נב ב)

ר' יודה בר לקרה בשם ר' שמואל בר נחמן משחרב בית המקדש פסק יין קרוש ופסקה זכוכית לבנה, מהו זכוכית לבנה שהיתה מתקפלת. (סוכה כא א, וראה במ"ר)

חוט של מתכות וחוליות של אבנים טובות ומרגליות ושל זכוכית, נשתברו החוליות והחוט בפני עצמו קיים טמא... (כלים יא ח)

חוט מאזנים של צמרים ושל שוקלי זכוכית טפחיים... (שם כט ו)

כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאים, נשברו טהרו, חזר ועשה מהן כלים מקבלין טומאה מכאן ולהבא. הטבלא והאסקוטלא של זכוכית טהורין, אם יש להן לזביז טמאים. שולי קערה ושולי אסקוטלא של זכוכית שהתקינן לתשמיש טהורין, קירטסן או שפן בשופין טמאין... (שם ל א)

מדרש רבה:

והשקות בכלי זהב... ר' פנחס בשם ר' יצחק אמר והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב, אלא אלו כוסות דיוטריטא של כלי זכוכית שרואין צל פניהם בהם יפין ויקרין ככלי זהב. (אסתר פרשה ב)

אמר רבי חייא קרא בשם רבי שמואל בר נחמן מיום שחרב בית המקדש בטל יין קרוש וזכוכית לבנה, ולמה קוראין אותה לבנה, שהיתה מתקפלת (נקלפת ועל ידי זה נשארת בלבנוניתה). (איכה פרשה ד ה)

אבות דרבי נתן:

שלשה דברים בכלי זכוכית, אינו בולע (ואינו פולט) ומראה כל מה שבתוכו, במקום חם חם, במקום צונן צונן. (פרק מא ו)

תרגום יונתן:

וזכוכית - אספקלריא. (איוב כח יז)

אבן עזרא:

וזכוכית - אבן יקרה זכה, או הידוע. (שם)

אלשיך:

וגם ספיר - בריאות, שעל ידה יזדכך הגוף כזכוכית, כמו שאמרו משמתו חגי זכריה ומלאכי בטלה זכוכית לבנה, שלא נשאר גוף נקי לנבואה... (שם)