(ראה גם: אבות-זכות, צדיק, שכר)
ואם תאמר שהדבר תלוי במקום הזה הנקרא שמים, (שהוא ז"א), הרי למדנו (שמזון) אינו תלוי בזכות, וזכות הרי העמדנו שהוא צדקה, (דהיינו ז"א), כי תרגום צדקה הוא זכות, וזכות ושמים דבר אחד הם, (הרי שאינו תלוי בשמים שהוא ז"א), וכאן כתוב הרעיפו שמים, כתוב ממעל, (דהיינו משמים ממעל) ממעל ודאי שהוא בא מעתיקא קדישא, (שהוא א"א שמשם נמשך מזון), ולא ממקום ההוא שנקרא שמים ונקרא זכות אלא ממעל בדיוק.
כי כשהשמים (שהוא ז"א) מקבל המזון ממעל, מאותו מקום עליון השורה עליו, (שהוא א"א מסוד הדיקנא שנקרא מזלא), אז שחקים יזלו צדק, מהו שחקים הוא מקום שטוחנים מן לצדיקים... (ויקרא תמה)
...אין לי אלא מזכרת עוון, מזכרת זכות מנין, תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום... אם היתה טמאה פורענות פוקדה מיד, ואם יש לה זכות זכות תולה לה ששה חדשים מפני תיקון הולד, דברי אבא יוסי בן חנן. רבי אליעזר בן יצחק אומר... תשעה חדשים, שנאמר ונקתה ונזרעה זרע, מה זרע בן תשעה חדשים, אף זכות תשעה חדשים. רבי ישמעאל אומר י"ב חודש, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, להן מלכא... לקצה ירחין תרי עשר... רבי שמעון בן יוחי אומר אין זכות תולה במים המרים... (נשא ח וראה שם עוד)
תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא... ואם המתין מה שכרו, אמר רבי יוסי ברבי חנינא זוכה לברכות הללו, שנאמר לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וגו'. ואמר רבי חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן... ואם משמחו מה שכרו, אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות... דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בשכר שלש זכה לשלש, בשכר ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים, בשכר כי ירא זכה לוייראו מגשת אליו, בשכר מהביט זכה לותמונת ה' יביט... (ברכות ה ב והלאה)
מאי רות, א"ר יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות... והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו, שנאמר יחילו דרכיו בכל עת, ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר מרום משפטיך מנגדו... (שם ז ב)
דאמר רבי יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם, שאם יזכה (לעולם הבא לראות גדולתן של ישראל) יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם. (שם ט ב)
...אמר ליה (חזקיה לישעיה) השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו... (שם י א)
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו. (שם י ב)
...מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים (בתי מדרשות) מעלין את האדם מכף חוב לכף זכות. (שם טז א)
אמר ליה רב לרבי חייא נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן... שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה... וחד אמר כל העולם כולו נזונין בזכותם, והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין... (שם יז א וב)
נוקמיה לרבי עקיבא, דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות... (שם כז ב)
תנו רבנן כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו, אמרו לו רבינו למדינו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי עולם הבא... ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא. (שם כח ב, וראה שם עוד)
איכא דאמרי הכי אמרה ליה (חנה לעלי) לא אדון אתה, לאו שכינה ורוח הקדש גבך שדנתני לכך חוב ולא דנתני לכף זכות... (שם לא ב)
ואמר ריב"ל לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים, שאפילו מאה באים אחריו קבל עליו שכר כולם... אלא אימא נותנין לו שכר כנגד כולם. (שם מז ב)
איכא דאמרי אמר רב מתנא אפילו בכרך שדנין והורגין בו זימנין דלא מתרמי ליה אינש דיליף ליה זכותא. (שם ס א)
כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור. ומיץ אפים יוציא ריב, כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושניה ושותק זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות... אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון. (שם סג ב)
אמר רב הונא... הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין... (שבת כג ב)
...אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב... שכל העולה לגרדום לידון, אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול, ואלו הן פרקליטין של אדם תשובה ומעשים טובים, ואפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות ניצול, שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף... רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה באותו מלאך לחובה ואחד לזכות ניצול, שנאמר מליץ אחד מני אלף. (שבת לב א)
אמר ר"ל כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים... (שם שם ב)
...ומאי שנא תי"ו, אמר רב תיו תחיה תיו תמות, ושמואל אמר תמה זכות אבות, ורבי יוחנן אמר תחון זכות אבות... מאימתי תמה זכות אבות, אמר רב מימות הושע בן בארי, שנאמר אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי, ושמואל אמר מימי חזאל, שנאמר וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז, וכתיב ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב... ר' יהושע בן לוי אמר מימי אליהו, שנאמר ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך... ורבי יוחנן אמר מימי חזקיהו, שנאמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד דעולם קנאת ה' צב-אות תעשה זאת וגו'. (שם נה א)
...אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד... (שם נו א)
אמר רבי ירמיה אמר רבי אלעזר שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה... ואם עושין כן זוכין לתורה שניתנה בימין, שנאמר ותורך נוראות ימינך, רב נחמן בר יצחק אומר זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה. (שם סג א)
...א"ר יוחנן וכלן (כל הכתרים) זכה משה ונטלן, דסמיך ליה ומשה יקח את האהל... (שם פח א)
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו... (שם פט ב)
והאמר להו רבי ינאי לבניו אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים, לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים, שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים... (שם קיד א)
אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה, מאי טעמא דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו.
בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין, א"ל בשביל שמעשרין, שנאמר עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, שבבבל במה הן זוכין, א"ל בשביל שמכבדין את התורה, ושבשאר ארצות במה הן זוכין, א"ל בשביל שמכבדין את השבת... (שם קיט א)
אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן ששה דברים אדם אוכל בפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... והדן את חברו לכף זכות... תנו רבנן הדן את חברו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית בדרום שלש שנים, ערב יום הכפורים אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני, אמר לו אין לי מעות, אמר לו תן לי פירות, אמר לו אין לי... אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו, אמר לו בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני, אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן... אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים, א"ל העבודה כך היה... ואתה כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות... (שם קכז א וב, וראה שם עוד מעשים לכך)
דאמר מר כל מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני ובחמישי... (שם קכט ב)
ואמר רבי מלאי בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו. (שם קלט א)
...ואי אשקיין כסא אחרינא הואי מסתפינא דלמא מנכו לי מזכותא דעלמא דאתי... (שם קמ א)
...מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן, מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן... (עירובין יג ב)
...שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו. (שם מו ב)
רבא רמי כתיב תאות לבו נתתה לו וכתיב וארשת שפתיו בל מנעת סלה, זכה תאות לבו נתתה לו לא זכה וארשת שפתיו בל מנעת סלה. (שם נד א)
רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר... נפקא בת קלא וא"ל ניחא ליך דליספו לך ד' מאה שני או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי, אמר דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי, אמר להן הקב"ה תנו לו זו וזו. (שם שם ב)
דתנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון, להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש ולשמו של משיח... (פסחים ה א)
דאמר רבי יוחנן כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף. (שם נג ב)
...אמר רבי יוחנן זו עילם שזכתה ללמד ולא זכתה ללמד... אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להמנות עם מלכי יהודה מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס... (שם פז א)
...ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה אמר (לגבריאל) תזכה ותציל שלשה מבני בניו... (שם קיח א)
...ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי, ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום, שנאמר חופף עליו כל היום, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר ובין כתיפיו שכן. (יומא יב א)
רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא כהן שזכה בקטרת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה... (שם כה ב)
תנו רבנן שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה, אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך, אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי... (יומא מז א)
אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן... של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שולחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח... רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר, זכה נעשית לו זיר, לא זכה זרה הימנו... אמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה... אמר רבי שמואל בן נחמני רבי יונתן רמי כתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, וכתיב אמרת ה' צרופה, זכה משמחתו, לא זכה צורפתו. ריש לקיש אמר מגופיה דקרא נפקא, זכה צורפתו לחיים, לא זכה צורפתו למיתה. (שם עב ב)
דרבא רמי כתיב ישמח וקרינן ישמח, זכה משמחו, לא זכה משממו, והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פיקחין. (שם עו ב)
...והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליה יחיה, לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה. (שם פו ב)
...אשריהם לצדיקים, לא דיין שהן זוכין אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות... כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וכל המחטיא את הרבים כמעט אין מספיקין בידו לעשות תשובה. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, מאי טעמא כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן. (שם פז א)
הכי קאמר להו, בשכר שחביבה תורה לישראל כשגל לעובדי כוכבים זכיתם לכתם אופיר... (ראש השנה ד א)
מדלג על ההרים בזכות אבות, מקפץ על הגבעות בזכות אמהות. (שם יא א)
...ואידך ההוא זכותא דארץ ישראל הוא דאהניא ליה. (שם טז ב)
אמר מאן דהו אזכי ואסק להתם ואגמרה לשמעתא מפומיה דמרה... (ביצה כז א)
ר' יוסי בר' יהודה אומר... באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן, מן בזכות משה... (תענית ט א)
וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור... (שם יא א)
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש, לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות. (שם כ ב)
כי ההיא אשיתא רעועה דהואי בנהרדעא דלא הוה חליף רב ושמואל תותה אף על גב דקיימא באתרה תליסר שנין, יומא חד איקלע רב אבא בר אהבה להתם, אמר ליה שמואל לרב ניתי מר נקיף, אמר ליה לא צריכנא האידנא דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש זכותיה ולא מסתפינא.
רב הונא הוה ליה ההוא חמרא בההוא ביתא רעיעא ובעי לפנוייה, עייליה לרב אדא בר אהבה להתם, משכיה בשמעתא עד דפנייה, בתר דנפק נפל ביתא, ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד, סבר לה כי הא דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו. (שם כ ב)
בסורא הוות דברתא (דבר), בשיבבותיה דרב לא הוות דברתא, סבור מיניה משום זכותיה דרב דנפיש, איתחזי להו בחלמא רב נפיש זכותיה טובא, הא מילתא זוטרא ליה לרב, אלא משום ההוא גברא דשייל מרא וזבילא לקבורה. בדרוקרת הוות דליקתא, ובשיבבותיה דרב הונא לא הוות דליקתא, סבור מינה בזכותא דרב הונא דנפיש, איתחזי להו בחילמא האי זוטר ליה לרב הונא, אלא משום ההיא איתתא דמחממת תנורא ומשיילי לשיבבותיה... (שם כא ב, וראה שם עוד)
ר' ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, א"ל איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי, א"ל לא. אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה, א"ל הוא בר עלמא דאתי הוא... א"ל זנדוקנא (שומר בית האסורים) אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא, כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עייניהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה... א"ל הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו, אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו, אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי, אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא. (שם כב א, וראה שם עוד)
מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה... (שם ל ב)
דא"ר שמואל בן נחמני אמר רבי יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים, מנלן מתמר... (מגילה י ב)
אמר רבי אלעזר מאי דכתיב לא יגרע מצדיק עיניו, בשכר צניעות שהיתה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיתה בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר... (שם יג א)
אמר רבי אסי דרש ר' שילא איש כפר תמרתא ומה כתב שלמטה של זכותן של ישראל אינו נמחק, כתב שלמעלה לא כל שכן. (שם טז א)
אמר ריב"ל כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה, שנאמר ושם דרך, אל תקרי ושם אלא ושם דרך אראנו בישע אלקים. (מועד קטן ה א)
אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא... (שם כח א)
...כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו, אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין, תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין... (חגיגה ה ב)
...חזא מטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל... איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותה דאחר... (שם טו א)
א"ל מאי דכתיב גם את זה לעומת זה עשה האלקים... א"ל ר"ע רבך לא אמר כך, אלא ברא צדיקים ברא רשעים, ברא גן עדן ברא גיהנם, כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן... (שם)
דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות, זכה משלימין לו, לא זכה פוחתין לו דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים זכה מוסיפין לו, לא זכה פוחתין לו... (יבמות מט ב)
ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב אעשה לו עזר כנגדו, זכה עוזרתו, לא זכה כנגדו. ואיכא דאמרי רבי אלעזר רמי כתיב כנגדו וקרינן כנגדו, זכה כנגדו לא זכה מנגדתו. (שם סג א)
תנו רבנן נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה... (שם סד א)
...אלא למאן דאמר זכה מאי זכותא, דלא אתי לידי ספק נדה... (כתובות י ב)
אמר רב פפא לא לידון איניש דינא למאן דרחים ליה ולא למאן דסני ליה, דרחים ליה לא חזי ליה חובה, דסני ליה לא חזי ליה זכותא. (כתובות קה ב)
...שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות... אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה, לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה זכתה וקדמה ארבעה דורות בישראל למלכות. (נזיר כג ב)
יוסף זכה לקבר את אביו ואין באחיו גדול ממנו, שנאמר ויעל יוסף לקבור את אביו, מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו... (סוטה ט ב)
היינו דאמר רב חנין בר ביזנא א"ר שמעון חסידא יוסף שקדש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה, דכתיב עדות ביהוסף שמו, יהודה שקדש שם שמים בפרהסיא זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה. כיון שהודה ואמר צדקה ממני יצתה בת קול ואמרה, אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור, חייך שאני מציל בזכותך ג' מבניך מן האור, מאן נינהו חנניה מישאל ועזריה. (שם י ב)
יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית... דרש רבי עוירא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים... (שם יא א וב, וראה שם עוד)
דריש רבי עקיבא איש ואשה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתן... דריש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לב' מצות, אפר פרה ועפר סוטה... דרש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לב' מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפילין. (שם יז א)
...אם יש לה זכות (לסוטה) היתה תולה לה, יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה ב' שנים יש זכות תולה ג' שנים. מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה... דתניא אם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים כדי הכרת העובר, דברי אבא יוסי בן חנן, רבי אליעזר בן יצחק איש כפר דרום אומר ט' חדשים, שנאמר ונקתה ונזרעה זרע... רבי ישמעאל אומר י"ב חודש... ויש זכות תולה ג' שנים, זכות דמאי, אילימא זכות דתורה, הא אינה מצווה ועושה, אלא זכות דמצוה מי מגנא כולי האי, והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי כי נר מצוה ותורה אור, תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור, לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה, ואת התורה לאור, לומר לך מה אור מגין לעולם, אף התורה מגינה לעולם... אמר רב יוסף בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלה, תורה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא... רבינא אמר לעולם זכות תורה, ודקאמרת אינה מצווה ועושה, נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקריין ומתניין בנייהו ונטרן לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו... (שם כא א)
רבי שמעון אומר אין זכות במים המרים, ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררין מדהה אתה את המים בפני כל הנשים ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות, רבי אומר הזכות תולה במים המאררים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה. (שם כב ב)
דרש רבא בשכר ד' דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים... (שם מב ב)
...לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו... ומיגו דזכי לנפשיה זכי לחבריה... תניא אמר רבי אלעזר אמרנו לו למאיר והלא זכות הוא לעבד שיוצא מתחת ידי רבו לחירות, אמר לנו חוב הוא לו, שאם היה עבד כהן פוסלו מן התרומה... (גיטין יא ב, וראה שם עוד)
תנו רבנן לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות... רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות... (קידושין מ א וב)
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי... כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים, שנאמר אשריכם זורעי, ואין זריעה אלא צדקה... וזוכה לנחלת שני שבטים, זוכה לכילה כיוסף, דכתיב בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור, וזוכה לנחלת יששכר, דכתיב יששכר חמור גרם... (בבא קמא יז א)
אמר רבי אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה, שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם, זכה הלא פרוש לרעב לחמך, לא זכה ועניים מרודים תביא בית... רבי יהושע בן לוי אמר כל הרגיל לעשות צדקה זוכה והויין לו בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה... (בבא בתרא ט א וב)
...אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך. (שם י א)
ואמר רבה אמר רבי יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... זכה עושין לו צלצל, לא זכה עושין לו ענק... (שם עה א)
מאי קא משמע לן שאפילו מי שיש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ. (שם צא א)
רבי יהושע בן קרחה אומר מנין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר מנין שלא ישתוק, שנאמר לא תגורו מפני איש... (סנהדרין ו ב)
...בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום... (שם יב א)
...מיכן שפותחין בדיני נפשות תחילה לזכות... אלא מתניתין דקתני דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה, בשלמא לזכות משכחת לה... (שם לג א, וראה שם עוד)
...מיהו כל דזכי למלכא לשדיוה לביבר... אמר רבי יצחק מפני מה זכה עובדיהו לנביאות, מפני שהחביא מאה נביאים במערה... (שם לט א וב)
...אם נמצאו דבריהם (של עדים) מכוונים פותחין בזכות. אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות... משתקין אותו... אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהם... ואפילו הוא עצמו אומר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו... המלמד חובה מלמד זכות, אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה... (שם מ א)
ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא... שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה. (שם סז ב)
דרש רב אחא ברבי חנינא מאי דכתיב אל ההרים לא אכל, שלא אכל בזכות אבותיו... (שם פא א)
...ואם למדו מה שכרו, אמר רבא אמר רב ששת זוכה לברכות כיוסף, שנאמר וברכה לראש משביר, ואין משביר אלא יוסף... אמר רב ששת כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ומלמדה לעולם הבא, שנאמר ומרוה גם הוא יורה... אמר רבי אלעזר כל פרנס שמנהיג את הצבור בנחת זוכה ומנהיגם לעולם הבא, שנאמר כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם. (שם צב א)
...הקב"ה אמר ניזיל דניאל מהכא דלא לימרו בזכותיה איתנצל... אמרו יהושע כהן גדול (יושלך עמהם לאש), סברי ליתי יהושע דנפיש זכותיה ומגנא עלן... (שם צג א)
אמר רבי יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל... (שם צד א)
רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה, וכתיב אחישנה, זכו אחישנה, לא זכו בעיתה... זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני ורוכב על חמור... (שם צח א)
אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם למלכות, מפני שהוכיח את שלמה, ומפני מה נענש, מפני שהוכיחו ברבים. (שם קא ב)
אמר רבי יוחנן מפני מה זכה עמרי למלכות, מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל... אמר רבי יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות כ"ב שנה, מפני שכיבד את התורה שניתנה בכ"ב אותיות... (שם קב ב)
ברא מזכי אבא, אבא לא מזכי ברא, דכתיב ואין מידי מציל... (שם קד א)
...אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה... (שם קיא א)
דבר אחר בצדק תשפט את עמיתך, הוי דן את חבירך לכף זכות. (שבועות ל א)
א"ר תנחום בר חנילאי מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה, מפני שהוא פתח בהצלה תחלה... (מכות י א)
ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. (שם כג ב)
והיינו דאמר רבי אלכסנדרי מאי דכתיב והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים, אבקש ממי, אמר הקב"ה אבקש בגיגני שלהם אם יש להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם. (עבודה זרה ד א)
...דצבור נפישא זכותיה. (שם שם ב)
הוא היה אומר האב זוכה לבן בנוי בכח ובעושר ובשנים ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ... (עדיות ב ט)
כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו... משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו, שנאמר צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. (אבות ה יח)
רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה... ומקרבתו לכף זכות... (שם ו א)
ורבי שמעון בן יוחי אומר כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה, כתיב הכא וראיתם אותו, וכתיב התם את ה' אלקיך תירא... (מנחות מג ב)
...ונתנו חכמים עיניהם ברבי חייא ובניו, כי מהניא זכותייהו אעלמא, אדידהו לא... (חולין פו א)
רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור. (שם צב א)
אמר רבי שמואל בן נחמני אמר רבי יונתן כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקב"ה, שנאמר מוכיח אדם אחרי, ולא עוד שמושכין עליו חוט של חסד... (תמיד כח א)
תא שמע רבי יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב... (ערכין יא ב)
...יוסף לא זכה למלכות אלא על ידי ששימר מצותיו של הקב"ה, ואנו לא זכינו לכל הכבוד הזה אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקב"ה ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן. (ברכות יד א)
...והיה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהו בן תורה יותר ממני אלא שהו בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בו... (שם לב ב)
אמר רבי אמי משם רבי שמעון בן לקיש משעלו מן הגולה לא לקה פשתן ולא החמיץ יין, ונתנו עיניהם בזכות רבי חייא הגדול ובניו... (מעשר שני לג א, וראה שם עוד)
רבי ברכיה רבי חלבו פפא בשם רבי לעזר פעמים שהגשמים יורדין בזכות אדם אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחת, ושלשתן בפסוק אחד (זכריה י') ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה... (תענית יד א)
...שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות... (כתובות סט א)
דרש רבי עקיבה לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק, לבלי חוקים אין כתיב כאן אלא לבלי חוק, למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות, הדא דאת אמר לעולם הבא, אבל בעולם הזה אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות, הקב"ה מכריעו לכף זכות, ומה להגיד לאדם יושרו ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר... דאמר רבי יוחנן ר' ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקב"ה מכריעו לכף זכות. ולא סוף דבר כל אותו המלאך אלא אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה צדדין מאותו המלאך מלמדין עליו חובה וצד אחד מאותו המלאך מלמד עליו זכות, הקב"ה מכריעו לכף זכות... (קידושין כב ב)
...ותדע לך שהוא כן, שהרי אבות העולם אילו בקשו ליטול שכר מצות שעשו בעולם הזה מאיכן היתה הזכות קיימת לבניהם אחריהם, הוא שמשה אמר לישראל וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. עד איכן היתה זכות אבות קיימת, רבי תנחומא אמר לה בשם רבי חייה רבה בר נחמן אמר לה בשם רבי ברכיה ר' חלבו בשם רבי בא בר זבדא עד יואחז, ויחן ה' אותם וירחמם וגו' עד עתה, עד אותו השעה זכות אבות קיימת. שמואל אמר עד הושע, ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי... רבי יהושע בן לוי אמר עד אליהו... רבי יודן אמר עד חזקיהו... (סנהדרין מט ב)
רבי יודן בר חנן בשם ר' ברכיה אמר הקב"ה לישראל בני אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לכו והידבקו בחסד, מה טעמא כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה, כי ההרים ימושו זה זכות אבות, והגבעות תמוטינה זו זכות אמהות, מיכן והילך וחסדי מאתך לא ימוש... (סנהדרין נ א)
אמר רבי בניה העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ וגו', רבי ברכיה אמר בזכות משה, שנאמר וירא ראשית לו (דברים ל"ג), רבי הונא בשם רבי מ תנה אמר בזכות ג' דברים נברא העולם, בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים. (בראשית פרשה א ו)
ורדו בדגת הים, אמר רבי חנינא אם זכה רדו ואם לאו ירדו. (שם פרשה ח יב)
רבי ישמעאל ברבי יוסי שייליה לרבי אמר ליה בני בבל בזכות מה הן חיים, אמר לו בזכות התורה, ובני ארץ ישראל בזכות מה, אמר לו בזכות מעשרות, ואנשי חוצה לארץ בזכות מה, אמר לו בזכות שהן מכבדין את השבתות וימים טובים. (שם פרשה יא ג)
בהבראם... רבי יודן אמר בזכות התורה... רבי יהושע בר נחמיה אומר בזכות השבטים, שנאמר ואלה שמות וגו' וכתיב ויהיו כל אלה... (שם פרשה יב ב)
אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם, באברהם, בזכותו של אברהם... (שם שם ח)
אמר רבי סימון מצינו שהקב"ה עושה חסד עם האחרונים בזכות הראשונים, ומנין שהקב"ה עושה עם הראשונים בזכות האחרונים, שנאמר ונח מצא חן ביני ה', באיזו זכות, בזכות תולדותיו. (שם פרשה כט ה)
מאיזו זכות זכו ישראל שניתן להם מן במדבר, בזכותו של אברהם, שנאמר לושי ועשי עוגות. (שם פרשה מח יג)
אברהם אמר הנני, הנני לכהונה הנני למלכות, זכה לכהונה וזכה למלכות... שם פרשה נה ו)
רבי חייא בר יוסי בשם רבי מיאשה ותני לה בשם רבי בניה בשכר ב' בקיעות שבקע אברהם אבינו עצי העולה זכה להבקע הים לפני בני ישראל. (שם שם יב)
א"ר יצחק הכל בזכות השתחויה, אברהם לא חזר מהר המוריה בשלום אלא בזכות השתחויה... ישראל לא נגאלו אלא בזכות השחויה... (שם פרשה נו ג)
ר' לוי אמר אומה שכל טובה שהיא באה לעולם אינה באה אלא בזכותה, הגשמים אינן יורדין אלא בזכותה, הטללים אינם יורדים אלא בזכותה. (שם פרשה סו ב)
ואת אחיך תעבוד, א"ר הונא אם זכה תעבוד, ואם לאו תאבד. (שם פרשה סז ו)
רבי עזריה בשם רבי סימון אמר לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים. (שם סח ז)
...שנאמר ויזכר אלקים את רחל, רחל בזכותה, את רחל בזכות אחותה, וישמע אליה אלקים בזכות יעקב, ויפתח בזכות אמהות. (שם פרשה עג א)
לולי אלקי אבי וגו', זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי, זבדי בן לוי אמר כל מקום שנאמר לולי בא בזכות אבות, אמר לו רבי יהושע והא כתיב (בראשית מ"ג) כי לולא התמהמנו, אמר לו כל עצמן לא עלו אלא בזכות אבות... רבי יוחנן אמר בזכות קדושת השם, רבי לוי אמר בזכות אמנה ותורה... (שם עד ח)
את עניי ואת יגיע כפי, ר' ירמיה אמר חביבה היא המלאכה מזכות אבות, שזכות אבות הצילה ממון, שנאמר לולי אלקי אבי וגו', ומלאכה הצילה נפשות, את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים וגו'. (שם שם י)
כי במקלי עברתי את הירדן הזה, ר' יהודה ב"ר סימון בשם ר' יוחנן אמר, בתורה בנביאים בכתובים מצינו שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב, בתורה כי במקלי עברתי את הירדן הזה... (שם פרשה עו ד)
ואתה אמרת היטב איטיב עמך, היטב בזכותך, איטיב בזכות אבותיך. (שם שם ו)
שמעון איש קטרון אמר בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל, הה"ד (תהלים קי"ד) הים ראה וינוס, בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס. (שם פרשה פז י)
א"ר הונא בשם בר קפרא בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, א' שלא שנו שמותם... (שמות פרשה א לג)
...ואף על פי שעשו תשובה לא יצאו משם אלמלא זכות אבות, מפני שמדת הדין מקטרגת עליהם על העגל שהיו עתידין לעשות... בזכות התורה שעתידין לקבל, דכתיב במתן תורה ויקח משה את הדם, וכתיב והגעתם אל המשקוף... שאברהם גדול לגרים... ואל שתי המזוזות בזכות יצחק ויעקב, ללמדך שבזכות כל אלו יצאו. (שם שם מב)
דבר אחר מה הסנה הזה גדל על כל מים כך ישראל אינן גדלים אלא בזכות התורה שנקראת מים... אבל הסנה יש לו ה' עלין, א"ל הקב"ה למשה אין ישראל נגאלין אלא בזכות אברהם יצחק ויעקב ובזכותך ובזכות אהרן. (שם פרשה ב ט)
וה' הולך לפניהם יומם, הכל בזכות אברהם שנאמר (תהלים ק"ה) כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון... (שם פרק טו יא)
אמר משה מעונה אלקי קדם (דברים ל"ג) אלו ישראל שבזכותן נברא העולם ועליהם העולם עומד. (שם פרשה לח ה)
מה אמר הקב"ה למשה ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת, וכל אלו בזכות התורה שהיה יגע בה... (שם שם ו)
...וכן משה בשעה שעשו ישראל אותו מעשה עמד ולמד עליהם זכות מ' יום ומ' לילה ולא נענה, אלא כיון שהזכיר את המתים מיד נענה... כך ישראל חיים ונשענים על האבות כשהם מתים... (שם פרשה מד א)
...ומהיכן זכה (בצלאל) לכל החכמה הזאת, בזכות מרים, ושנאמר (שמות ב') ויעש להם בתים... (שם פרשה מח ה)
א"ר אחא הדא רוח הקדש סניגוריא היא, מלמדת זכות לכאן ולכאן, אומרת לישראל אל תהי עד חנם ברעך, ואחר כך אומר להקב"ה אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו. (ויקרא פרשה ו א)
...אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית, ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך שלשול קדמך. (שם פרשה יד א)
...יש זוכה למקרא, ויש למשנה, ויש לתלמוד, ויש לאגדה, ויש זוכה לכולן. (שם פרשה טו ב)
רבי יוחנן אמר לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך, שעל ידי מצות העומר זכה אברהם לירש את הארץ... אמר רבי אבהו ורבי סימון ורבי יהושע בן לוי היא שעמדה להם בימי גדעון, שנאמר ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום... מהו צליל שעורים, רבנן אמרי על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים, ובזכות מה ניצולו, בזכות להם שעורים, ואיזו זו, זו מצות העומר... (שם פרשה כח ו, וראה שם עוד)
כך אמר הקב"ה לישראל בני אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה תהיו מזכירים זכות אבות ואתם זוכים לפני בדין, באחד זה אברהם, שנאמר אחד היה אברהם, זכרון תרועה זה יצחק... מקרא קודש זה יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי, ואימתי תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין, בחדש השביעי. (שם פרשה כט ו)
ועכשיו שאמרתי לכם ולקחתם לכם ביום הראשון, כדי לזכותכם שאוריד להם מטר... (שם שם יב)
ולמה שם (אליהו) פניו בין ברכיו, אמר לפני הקב"ה, רבונו של עולם אם אין לנו זכות הבט לברית מילה. (שם פרשה לא ד)
ר' הונא בשם ר' חייא בר אבא אמר שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה, ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו ישראל בזכותו... רבי הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה... (שם פרשה לב ה)
א"ר יונה אשרי נותן לדל אין כתיב כאן, אלא אשרי משכיל אל דל, הוי מסתכל בו היאך לזכות עמו. (שם פרשה לד א)
רבי תנחום ב"ר חייא פתח, ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעומת זה עשה האלקים, אם באת רעה לחבירך ראה היאך לזכות בו ולפרנסו כדי שתקבל מתן שכרו... על שום גם את זה לעומת זה עשה הקב"ה עניים ועשירים כדי שיהיו זכין אלו לאלו... (שם שם ה)
אמר רבי אחא הלומד על מנת לעשות זוכה להקביל רוח הקודש... (שם פרשה לה ו)
רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי אליעזר אמר פעמים שעושה בזכות איש אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחד... (שם ט)
מה גפן זו נשענת על גבי קנה, כך ישראל נשענין בזכות התורה שכתובה בקנה... מה גפן זו נשענת על גבי עצים יבישים והיא לחה, כך ישראל נשענין בזכות אבות אף על פי שהן ישינים. (שם פרשה לו ב)
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר בהמות לא נבראו אלא בזכותו של יעקב... ר' יהושע ב"ר נחמיה בשם ר' חנינא ב"ר יצחק אמר שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות יעקב... א"ר ברכיה שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל, דכתיב בראשית ברא אלקים, ואין ראשית אלא ישראל... א"ר אחא שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות משה... א"ר אבהו הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב... ר' ברכיה ור' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכות יעקב... (שם שם ד, וראה שם עוד)
...א"ר אחא לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירין ואומרין כי א-ל רחום ה' אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו'. (שם פרשה לז ה)
ר' יוסי עבד לה אפטרה, מה אם הארון שלא אכל ושתה ולא מתכבד אלא בשביל שני לוחות שהיו בו זכה בית עובד אדום שיתברך בזכותו, מי שקבל חכמים ותלמידיהם במאכל ובמשתה ועל מטות כבודות על אחת כמה וכמה. (במדבר פרשה ד כא)
יגיע כפיך כי תאכל זה הגר שאין לו זכות אבות, וכדי שלא יאמר אוי לי שאין לי זכות אבות כל מעשים טובים שאסגל אין לי שכר אלא בעולם הזה, לכך הכתוב מבשר לגרים שבזכות עצמו יאכל בעולם הזה ובעולם הבא... אשתך כגפן פוריה, אף על פי שאשתו נתגיירה עמו ואינה מבנות ישראל הרי היא כבנות ישראל, הה"ד כגפן פוריה אלו ישראל... בירכתי ביתך בזמן שהיא נוהגת בעצמה דת יהודית שהיא צנועה זוכה שיוצאין ממנה בנים בעלי משנה בעלי מקרא בעלי מעשים טובים... (שם פרשה ח י)
ונוה צדיקים יברך זה נזיר ונזירה שאם נזרו מן היין להשמר מן העבירה זוכים לברכה, לכך סמך אחר פרשת נזיר פרשת ברכת כהנים, שהוא זוכה לקבל הברכות של ברכת כהנים... (שם פרשה יא ב)
משגיח מן החלונות, בזכות אבות, מציץ מן החרכים, בזכות אמהות, כשם שיש הפרש בין חלון לחרך, כך יש הפרש בין זכות אבות לזכות אמהות. (שם שם ג)
ומקנה רב וגו', הלכה ג' מתנות נבראו בעולם, זכה באחת מהן נטל חמדות כל העולם, זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל, אימתי בזמן שהן מתנות שמים... (שם פרשה כב ו)
ר' לוי אמר מה לנו ללמוד ממקום אחר נלמוד ממקומו, הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו (שמות ד') לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים... (דברים פרשה א א)
ומנין שכל המקבל תוכחה זוכה לברכה, שכן שלמה מפרש (משלי כ"ד) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. (שם שם ו)
דבר אחר אמר ר"א כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא מתוך ה' דברים אלו, מתוך צרה, ומתוך תשובה ומתוך זכות אבות, ומתוך רחמים ומתוך הקץ... (שם פרשה ב יד)
...וכיון שהזכיר משה זכותן של ג' אבות כדכתיב (שמות ל"ב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך ברחו קצף משחית ומכלה, ונשתיירו ב' הקשים אף וחמה... (שם פרשה ג יב)
אמר הקב"ה לישראל בני חייכם בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה, מנין שנאמר (ישעיה ה') ויגבה ה' צב-אות במשפט... (שם פרשה ה ו)
דבר אחר יפתח ה' לך, רבנן אמרי אמר הקב"ה לישראל, בני כל הטובות שבאות בעולם בזכותכם, שנאמר (בראשית כ"ו) ויתן לך האלקים מטל השמים, המטר אינו יורד אלא בזכותכם, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, אף השלום אינו בא אלא בזכותכם, שנאמר (במדבר ו') וישם לך שלום... (שם פרשה ז ח)
...אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה (שמות ט"ו) שמעו עמי ירגזון, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים שמעו כי נאנחה אני... (איכה פתיחתא יא, וראה שם עוד)
...כך עד שלא חטא שלמה היה נתלה בזכות עצמו, וכיון שחטא תלו לו בזכות אבותיו, הה"ד (ישעיה ל"ז) ולמען דוד עבדי. (קהלת פרשה א ב)
דבר אחר טובה חכמה שיש עמה זכות אבות, אשרי שזכות אבותיו עומדת ומאירה לו. (שם פרשה ז כב)
ר' יודן אמר תרתי, כל הרוכלות שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה בזכות אותו האבק של אבינו יעקב, רבי יודן אמר חורי, כל פרגמטיא שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה בזכות אותו האבק של אבינו יעקב. (שיר השירים פרשה ג ה)
השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב ועד רע, מכאן אנו למדין שזכות מלאכה עומדת במקום שאין יכולה זכות אבות לעמד, שנאמר לולי אלקי אבי וגו', אם כן לא עמדה לו זכות אבותיו אלא לשמירת ממונו, את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים וגו', שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו. (ויצא יג)
...ומה הוא מימינו ומשמאלו, אלא אלו שמלמדין זכות נקראו מימינו ואלו שמלמדין חובה נקראו משמאלו... (משפטים טו)
אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם בשעה שיש להם זכות הנח להם, ובשעה שאין להם זכות, כביכול, תשא להם פעם אחת בשנה כדי שיבא יום הכפורים ויכפר עליהם... (תשא ו)
שאו מרום עיניכם וראו בזכות מה עומדין אלה תולדות השמים, בזכות ואלה שמות, בזכות כל מה אלה עומדין, בזכות אלה העדות והחקים והמשפטים... (ויקהל ד)
אמר הקב"ה חייכם בזכות המשכן אני מאיר לכם, לפי שכל דבר ודבר שאתם עושים במשכן כך אני פורע לכם, ולא תאמר במשכן אלא אפילו בגדי כהן גדול לכל אחד ואחד היו מכפרים. (שם י)
משכן העדות, זו תורה שהיו יגעים בה, בזכות התורה והקרבנות אמר הקב"ה אני מציל אתכם מן גיהנם... (פקודי ח)
ונתנו בני אהרן אש על המזבח וערכו עצים, כל העצים כשרים למערכה חוץ מגפן ומזית, למה שהם עושין פירות משובחים, הא למדת שבזכות הבנים אבותיהם מתכבדין. (ויקרא ה)
...ואשרי האיש העוסק בתורה והנותן ממונו ללמד תורה לבנו, כי בשביל הממון שהוא נותן ללמוד זוכה לחיי העולם הבא, שנאמר (דברים ל') כי הוא חייך ואורך ימיך לעולם הבא... שנאמר וזאת תורת העולה, כלומר מי שהוא עוסק בתורת העולה זוכה לחיי העולם הבא... ומהו מזבח, מ' מחילה שמוחל על עונותיהם, ז' זכות שמזכה אותם לעולם הבא... העוזב כל אלו המחילה והזכות והברכה והחיים והולך ועובד ע"ג שורפו אשו הגדול... (צו יד)
...ולעתיד לבא בזכות הדגלים אני גואל אתכם ומדלג על הקץ בזכות אבות שנקראו הרים... (במדבר יד)
אמר רבי תנחום הלבלר מקובל אני מרבי מיאשה שקבל מן הזקנים הלכה למשה מסיני... וכל האומר דבר בשם אומרו זוכה שיגאלו ישראל על ידו, ממי את למד מאסתר... (שם כב)
באר חפרוה שרים, וכי חפרוה שרים וכי חפירה היתה שם, אלא שניתנה בזכות אבות שנקראו שרים, שנאמר (תהלים כ"ח) פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. (חקת כא)
דבר אחר מתן אדם ירחיב לו אלו ישראל, כשאמר להם הקב"ה להביא נדבה מה כתוב שם, והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר (שמות ל"ו) שני בקרים, מה זכו הרחיב את גבולם, שנאמר כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך. בזכות מה הוא מרחיבו, כאשר דבר לך, בזכות עשרת הדברות שקבלתם, דבר אחר כאשר דבר לך, בזכות אבותיך. (ראה ה)
...דבר אחר מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו כך כשישראל זוכין אין ארץ ישראל מחזקת פירותיה. (שם ח)
רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר בזכות שני דברים ישראל מתחטאין לפני המקום, בזכות שבת ובזכות מעשרות, בזכות שבת דכתיב (ישעיה נ"ח) אם תשיב משבת רגליך, מה כתיב בתריה אז תתענג על ה'... (שם יא וראה שם עוד)
ושפטו את העם משפט צדק... אמר רבי יהודה ברבי שלום שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקב"ה, ממי אתה למד, מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצות ובמעשים, כיון שנמצא זכות בגדעון שלמד עליהם זכות, מיד נגלה עליו המלאך, שנאמר (שופטים ו') ויבא אליו מלאך ה' ויאמר לו לך בכחך זה, בכח זכות שלימדת על בני, הוי ושפטו את העם משפט צדק, שיהיו מלמדין זכות על הדור. (שופטים ד)
דבר אחר אם זכית לשמוע דברי תורה שנתנה בקולי קולות תזכה לשמוע אותו הקול שכתוב בו קול ששון וקול שמחה. (תבא ד)
דבר אחר כלכם ערבים זה בזה, אפילו צדיק אחד ביניכם כלכם עומדים בזכותו, ולא אתם בלבד אלא אפילו צדיק אחד ביניכם כל העולם כולו בזכותו עומד, שנאמר וצדיק יסוד עולם. (נצבים ב)
רבי ישמעאל בעי קומי רבי בני בבל בזכות מה חיים, אמר ליה בזכות תורה, בני ארץ ישראל בזכות מה חיים, אמר ליה בזכות תרומות ומעשרות, בני סוריא בזכות מה חיים אמר ליה בזכות שהם מכבדים את ימים טובים ושבתות. (י' הדברות פרק תליתאה)
רב הונא אמר תרתי אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות, שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם (הושע ח')... (את קרבני לחמי)
ר' יודן פתר קריא בכהן גדול בכניסתו לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצות יש בידו, בזכות התורה וזאת התורה, בזכות מילה, זאת בריתי, בזכות שבת, אשרי אנוש יעשה זאת... (אחרי מות, וראה שם עוד)
דבר אחר אל תתייאש מן הפורענות, בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח אל יאמר בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, אלא יאמר אוי לי שמא לא נמצא לי לפניו אלא זכות אחד בלבד נתן לי מאכל ומשתה בעולם הזה כדי שיאבדנו לעולם הבא. (ט ו)
...רשע המתקיים בעולם הזה אם עשה תשובה הקב"ה מקבלהו, אבל צדיק כיון שמת שוב אינו מוסיף זכות. (יב ט)
אמר ר' עקיבא זו היתה תחלת זכותי לפני חכמים, השכמתי ומצאתי הרוג א' והייתי מטפל בו בג' תחומי שבת עד שהבאתיו למקום קבורה וקברתיו... דנתי קל וחומר בעצמי, ומה אם עכשיו שנתכוונתי לזכות חטאתי, לרבות מעוונותי אלו נתכוונתי על אחת כמה וכמה, וכשהיה אדם מדבר זה לפני רבי עקיבא היה אומר זה היה תחלת זכותי. (ד לד)
רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אומר כל הרואה דבר ערוה ואינו זן את עיניו ממנו זוכה ומקבל פני השכינה, שנאמר ועוצם עיניו מראות ברע, מה כתיב בתריה הוא מרומים ישכון, וכתיב מלך ביפיו תחזינה עיניך. (פרק א)
...אמר לה (הלל לאשתו), בתי אף אני לא דנתי אותך לכף חובה אלא לכף זכות, שכל המעשים שעשית לא עשית אלא לשם שמים. (פרק ו)
ואל יאמר אדם אבי כשר ובזכותו אני נמלט, אין אברהם מציל את ישמעאל בנו ולא יעקב לעשו אחיו... (מזמור מו)
כי אתה ה' טוב וסלח, אמר רבי פנחס הכהן כף מאזנים מעויין, כאן עונות וכאן זכיות, מה הקב"ה עושה, חוטף שטר אחד מהחובות ומיד הוא מטה לכף זכות, שנאמר (בראשית ל"ט) ויט אליו חסד. ורבנן אמרי מסייע לכף של עונות ומעלהו ומיד הזכיות מכריעות, שנאמר (מיכה ז') מי א-ל כמוך נושא עון... (מזמור פו)
אשריהם הצדיקים, לא דיין שזכין לעצמן אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. הרבה בנים היו לאהרן שראויין להשרף כנדב ואביהוא, שנאמר הנותרים, אלא שזכות אביהם גרמה להם... (ויקרא פרק י, תקלב)
הודיענו אלקינו יתרומם ויתהדר כי פעולות משמעת בני אדם לפניו כאשר מתרבים נקראים זכויות, ומרדיהם אם נתרבו נקראים חובות...
כן נתברר לי כי הזכיות כאשר מתרבות לנפש מזדככת ומבהקת, וכמו שנאמר (איוב ל"ג) "וחיתו באור תראה"... כן הודיע לנו שהם זכורים לפני הזכיות והחובות של כל בני אדם... (מאמר ה פרק א, וראה ערך מצוה)
ואם תעמוד על הלבבות תראה לבבות נשברות לאלקים ובשיחתו נושבות ובעסקי העולם נשמות, מלאה אהבת האלקים לבותם ואינם מוצאים לדברי הברואים ולא בשיחותם הנאה, מאסו דרך השחיתות והלכו במבחר הנתיבות ובזכותם מסתלקים היסורין ויורדין הגשמים ובזכותם ישוקה האדם והבהמה לפי שמנעו גופותם מן העריות ומשכו ידיהם ממיני המטעמים וברחו בנפשותם מן האיסורים... (שער י אהבת ה' פרק ז)
היש בה עץ - אדם כשר שיגין עליהם בזכותו. (במדבר יג כ)
נר מצוה ותורה אור - האור מאיר לעולם, וזכות מצוה לשעה כאור הנר... (משלי ו כג)
וימת תרח - ...או שמא יש לו חלק לעולם הבא בזכות בנו, והיא הבשורה שהוא לא היה יודע עד שנתבשר בכך בעת שאמר לו "ואתה תבא אל אבותיך בשלום", וכן מצאתי במדרש, כל העצים כשרין חוץ משל זית ושל גפן, שהשמן והיין קרבין לגבי מזבח הצילו הפירות האילנות. וכן מצינו באברהם שהציל את תרח, שנאמר "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום". (בראשית יא לב)
עד עת מועד - ובדרש פרקליטים גדולים ביטלו ל"ו שעות שנגזר הדבר, ה' ספרי תורה, ז' ימי השבת, וח' ימי הברית, וזכות ג' אבות וזכות י' שבטים או י' הדברות וב' הלוחות, נשתיירה שעה אחת... (שמואל ב כד טו)
לא תקח - ...ואם נגזרה גזירה יסופו בכלל האחרים, כדפירשנו שצדיק אחד יסוף בתוך אלפים חייבים, כמו לוט שכתוב "פן תספה בעוון העיר", וכל שכן מי שאין לו זכות בעצמו כקטנים... ואפילו ירמיה בעצמו לא ינצל בענתות עד שיהיו ג' צדיקים בתוך העיר, כמו שאמר "ונח דניאל ואיוב בתוכם", ואם הם י' יצילו כל המקום בזכותם, ואולי יצילו רק ממיתה ולא מעונש... (ירמיה טז ב)
כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכויות ועוונות, מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו צדיק, ומי שעוונותיו יתירות על זכיויותיו רשע, מחצה למחצה בינוני, וכן המדינה... אדם שעוונותיו מרובין על זכויותיו מיד הוא מת ברשעו, שנאמר "על רוב עונך", וכן מדינה שעוונותיה מרובין מיד היא אובדת, שנאמר "זעקת סדום ועמורה כי רבה" וגו', וכן כל העולם כולו... ושיקול זה אינו לפי מנין הזכויות והעוונות, אלא לפי גדלם, יש זכות שהיא נגד כמה עוונות, שנאמר "יען נמצא בו דבר טוב"... ואין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות.
כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות... הרי זה איבד את כולן... וכשם ששוקלין זכויות אדם ועוונותיו בשעת מיתתו, כך בכל שנה ושנה שוקלין עוונות כל אחד מבאי עולם עם זכויותיו... (תשובה פרק ג א והלאה)
סוטה שיש לה זכות תלמוד תורה, אף על פי שאינה מצווה על תלמוד תורה הרי זו תולה לה, ואינה מתה לשעתה אלא נימוקת והולכת... (סוטה פרק ג כ)
הנותן צדקה לשם שמים הקב"ה זורעה, כיצד, אם נותן להם כסף או שוה כסף או כל דבר שהוא הנאה לעני והכל כנגד העוני הרי מעה לעני שקול כנגד הרבה לעשיר, והקב"ה זורעה בגן עדן כמה תבואה יכולים לקנות במעות וזורעם בגן עדן וצומחים, בכל שנה ושנה מכניסם לאוצר, ונהנה מהם לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ס"א) "כי כארץ תוציא שמחה וגנה זרועיה תצמיח, כן א-דני אלקים יצמיח צדקה ותהלה"...
בני חיי ומזוני לא בזכות תליא מילתא, ואם יקשה בעיניך הלא כתיב (שמות כ"ג) "את מספר ימיך אמלא", (דברים י"א) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם"... ואמרו זכות תולה במים המרים, הרי חיים בזכות, וכן מזוני בזכות, שאל ר' חייא באיזה זכות נתעשרת, אמר טבח הייתי וכו' (שבת קי"ט א'), הרי מזוני בזכות, וכן יכול להיות שבזכות יהו לו בנים, ושינוי השם ושינוי מקום גורמים מזל אחר טוב... (שכא)
אם זכית הרבים ובא מעשה עבירה על ידך ונתגברת על יצרך אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך לא עזבוך לחטא לפי שזכית את הרבים, או יש שלא זיכה ומתגבר על יצרו מפני כי אחר כך יזכה את הרבים... ויש שעתיד לגלות את טעמי התורה הרבה שידע ולא עזבוהו לחטא... (שנא)
אדם שזיכה את הרבים ולמד את העם ועשה עבירות לא יגן מפורעניות הבא, תדע משלמה המלך שאיזן וחקר ותיקן משלים הרבה ורצו למנותו עם שלשה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא... (שנב)
...אם תאמר אם תופש מעשה האב יהיה דינו כמעשה האב ואם תופש מעשה האם יהיה דינו כמעשה האם, והלא פעמים שהבן יהיה נמשך אחר הרע אף על פי שתופש מעשה הטוב, אלא צריך האחד שיהיה לו זכות גדול לבטל העונש. או האיש יודע שהאשה היתה רעה ואחים רעים ואף על פי כן לקחה, או היא ידעה שהוא רע ואף על פי כן נשאת לו הרי הילדים אחר הרע אם לא יהיה לו זכות גדול שלהם או של זכות אבות שיכריעו לזכותו... (שעד)
...ואמר הזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש, והזהוב שנתת לתלמיד חכם העני פדאוך מן המות ותחיה. מיד הזיע וניצל ונתרפא, כי המלאך טוען זכותו של אדם ביום הדין... (תמו)
...ועוד זכות ושכר גדול יש לו שנפשו וכל מחשבותיו עליה ואף על פי כן עוצם עיניו מראות ברע, כל דבר צער שאדם סובל באותו ענין עושים טוב לזרעו שנאמר (ישעיה נ"ג) "יראה זרע יאריך ימים", וכתיב (משלי כ') "אשרי בניו אחריו". (תצה)
מעשה בחסיד אחד שהיה בימי חמה שוכב על הארץ בין פרעושים ובימי החורף היה משים רגליו בכלי מלא מים עד שהיו רגליו דבוקים בקרח... א"ל לא חטאתי עון חמור כל כך, ואי אפשר שלא חטאתי בעונות קלות... אלא משיח סובל עונות ישראל, וגם הצדיקים גמורים סובלים יסורים עבור ישראל... ועוד אעשה חסד לרבים כשהצדיק סובל יסורין נהנים רבים מזה כגון ר' אלעזר ברבי שמעון ורבינו הקדוש... א"ל תלמידו אף על פי כן אני ירא שמא תענש. ומת אותו האיש... ובקש להודיעו בחלום על דבר היסורים אם נענש או אם מקבל שכר, ובא אליו החסיד בחלום וא"ל בא ואראך והביאו לגן עדן... א"ל תראני מקומך, א"ל עדיין לא תוכל לא עשית זכיות הרבה שתוכל לראות מקומי... (תקכח)
...והצדיק אם נברא במזל עני כמה זכיות צריך עד שיבטל המזל, אברהם נולד במזל שלא יהיה לו בן, אם לא שגרמו לו זכיות גדולות לא היה לו בן, לכך צדיק ישמור עצמו מעבירה קלה ואל יקנא בעושי עולה כי אם יעשה זכיות מרובים... (תקל)
...כתיב (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד", אינו דומה זכות של צדיק אחד לזכות של שני צדיקים אשר יש להם שכר טוב בעמלם... אם היו שלשה צדיקים צדיק בן צדיק וגם שלישי צדיק ודור הרביעי רשעים, אמור להם לא אמר שלמה לא ינתק אלא אמר לא במהרה ינתק, אבל יכולים הם לינתק, וזה גורם שפוסקים לפי שמתחתנים באותם שאינם צדיקים או באותם שאינם בני תורה... (תקנז)
...ואם זכויות מכריעות ואין הזכות שמכריע גדול כל כך שיחיה בו, אף על פי שמכריע שיוכל להחיותו מן המות, נקרא בינוני... ואם גם ביום הכפורים יהא בינוני, רב חסד מטה כלפי חסד, ועוד זכות יום כפורים מכריע, והוא שזכויותיו מן גמילות חסדים, והוא מועיל לו שיתפללו עליו, וזהו "כי ברבים היו עמדי", ואם חטא לרבים, אף על פי שרוב זכויות עשה, פעמים שלוקה בזה העולם, ופעמים נושאים פני אבותיו ומאריכים לו... (תרז, וראה שם עוד)
...וכן ר' שמעון בן יוחאי שרצה לפטור את העולם מן הדין מפני שכך אמר, ראיתי בני עליה והם מועטים, אם שנים הם אני ובני הם, ואמר כך אני עשיתי זכיות הרבה וקבלתי צער ועינוים הרבה במערה, ולא בשביל עונותי הרי עינויים שלא כדין קבלתי אותם הייתי שוקל כנגד עינוי שראוי לבא לרשעים על עונותיהם, ובזה הייתי פוטרם מן הדין מיום הדין, ואם יש להם זכות בזה לא יפסידו ואם זכות אין להם גן עדן אין להם אף על פי שפוטרין, כי לא יתכן לתת עולם הבא למי שלא עמל בו... (תריא)
יש רשע שיש לו פרקליט אחד טוב, כגון מקבל אורחים או עוסק במתים ומתים יבקשו עליו רחמים אף על פי שיש בידו עבירות, וכן המליץ טוב בעבור הצבור למלך או לשלטון או אדוק בצדקה ובגמילות חסדים מרחיקין ממנו פורעניות. (תרצו)
...ופרשת וישלח יעקב מלאכים נכתבה להודיע שלא רצה יעקב לסמוך על מה שהבטיחו הקב"ה "שוב לארצך" וגו', כדי שלא למעט מזכויותיו. (תתרטו)
...והוא אמונה ממש, יאמר שאין המרוצה לקלים ולא המלחמה לגבורים וכו', כי אם על פי הזכות הנמצא בהם, כי אין הקל ניצל במרוצתו וכו', אם לא שקדם להם זכות שהם ראויים לכך, ונתנו להם סיבות שיביאו להם התועלת ההיא... ומדרך התורה שיתלה האדם השלוה והטובה הבאה לאחרים לזכות מהם או מאבותיהם, והשלוה והטובה שבאה לעצמו לחסד השי"ת, לא למערכת הכוכבים ולא לזכותו, כי ראוי לו שיחזיק עצמו כרשע, ואפילו הוא צדיק... (כד הקמח אבל ב')
ומענין הבטחון בהשי"ת, כי אם יש לו לאדם עושר ושלוה ונכסים וכבוד, אין לו לתלות זה למעשים טובים שעשה... אבל יתלם זה לחסדי השי"ת עליו... (שם בטחון)
אבל מכל מקום יש כאן ספק קשה, והוא כי מדברי רבי חנינא נראה שמזל פועל בדברים אלה פועל הכרחי, אי אפשר שתשתנה בשום פנים על ידי תפלה וצדקה, שאי אפשר שכוונת רבי חנינא לומר שהמזל נותן הכנה באלו הדברים, ושאפשר שתשתנה ההכנה ההיא בזכות מצוה, שהרי אמר שם מדשמואל נמי אין מזל לישראל, וכן מדברי עקיבא, ולדעתם אפשר שהמזל ישתנה על ידי זכות המצוה... ואם כן לרבי חנינא שחולק יצטרך לומר שפועל המערכת אי אפשר שישתנה בדברים אלו, ואם כן יקשה מאד יעודי התורה בדברים הגשמיים. והתשובה אצלי, שהאדם אפשר שינצל מהפגע שיחייבהו המזל על אחד משני פנים, שלא יהיה במקום שיראה בו רושם המזל, או שיהיה שם אבל יכין עצמו בענין שלא יוכל המזל לו, או שינצח כח המזל... והוא שהשי"ת ישים בלב עושי רצונו לעשות פעלים אשר מצדם ינצלו מהיזק המערכת עם היות שהמערכת לא תשחת... (דרוש ח)
...שיד האדם על העליונה להתנהג על פי שכלו ובחירתו ולשבר הוראת המזל או להפוך הוראתו לצדדים, כרב אשי על מה שאמרו האי דבמאדים (נולד) יהא אשד דמא - או אומנא או טבחא או מוהלא (שבת קנ"ו), ואם יש לו די זכות תורה ומצוה ודאי ישלוט על מזלו, ולכן יקרה גם כן שיבואו לאדם מפאת מזלו טובות עודפות על זכותו, ובלבד שלא יעכב עוון... אלא שהחכמים לא רצו ליהנות מזכותם בעולם הזה ולשנות על ידו מזלם... (בראשית כג א)
ותכהינה עיניו - ...לא נעלם ממנו דרך עשו, ורצה לזכותו במצוות לשעתו לקבל את הטוב, וכן דרך ה' בבלתי שלמים כמו במצרים שנתן להם פסח ומילה לזכות. (שם כז א)
והזכות העצומה בה יכריע הכלל היא מסירות נפש על כבוד ה' כדוד בפלשתי, כי מרחיק הענינים המדומים ומאס בחיים הזמניים לבלתי סבול חרפת הנפש ופחיתותה, וקונה בזה החיים הנצחיים, ואם נעשה לו נס הוא לא לצורך חייו, כי אם לחזק ידי הרואים בהישרת האמונה... (במדבר כה א)
...ולזה הכונה במאמר האומר בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, ירצה לומר לאו בזכותא לגמרי, רוצה לומר שלא יעבוד זולתו, אלא במזלא תליא מילתא, כלומר בקצת, וזה כשתהיה המערכת מחייבת הטוב ההוא או הפכו הרבה פעמים לא תסור הוראת המערכת בשביל הזכות או הפכו, ולזה רבה עם היותו צדיק כרב חסדא שתין תכלי, אבל הטוב המיוחס לו בשביל זכויותיו הנה הוא צפון לו לעולם הבא... (מאמר ג כלל ג פרק ג)
אלא שהדעת האמיתי הוא שמכאן יש להוכיח שהוראת הכוכבים אינן הכרחיות, שאף על פי שנראה קצתם מתקיימות כפי משפט האצטגנינים על האנשים, מכל מקום כבר אפשר שיבטלו מפני רבים אם בסבת הבחירה או איזה זכות או מצוה, כמו שאמרו רז"ל במסכת שבת ק"ט אין מזל לישראל, ופירש רש"י שם שעל ידי צדקה ותפלה וזכות ישתנה מזלו לטובה... וזו היתה הכונה בנתינת התורה, כדי שעל ידי קיום מצוותיה ינצל האדם מהוראת המערכת... (מאמר ד פרק ד)
לשנתים - מכאן אמרו רז"ל יש תשובה תולה שנתים, אמר רבי יוסי כל י"ב חודש היה (אמנון) עסוק במצוות, כל אותם ב' שנים היה עסוק בתורה... (שמואל ב יג כג)
מיד נענה, וזה בודאי כי אותו שמת הוא קרוב אל השי"ת ביותר השי"ת אוהב אותו, מסולק מן החטא ומסולק מן הגוף, והוא נבדל כמו מלאך, ולפיכך הקב"ה עושה בשביל זכותו ביותר, ממה שעושה בשביל החיים, (שיש בהם החטא ויש קטרוג מצד החטא, ועוד כי הם בעל גוף ואין כאן זכות כמו שהוא במתים שהם מסולקים מן החמרי ומן החטא ולכן נחשב זכות שלהם יותר. (חידושי אגדות שבת ל א)
מנכין לו מזכויותיו, פירוש כאשר עושים לו נס היוצא מן הסדר הטבעי, מנכין לו מזכיותיו הבלתי טבעים, כי הזכיות אינו דבר טבעי כלל, רק הם לו שמורים לעולם הבא הבלתי טבעי, וכאשר השי"ת נוהג עם האדם שלא בטבע, מנכה לו מן זכיותיו אשר אינם טבעיים, שהרי אוכל מה שראוי לו לעולם הבא הבלתי טבעי בעולם הזה, כאשר השי"ת עושה לו נס בלתי טבעי, ודבר זה מבואר. (שם לב א)
כדי הכרת עובר, פירוש הכרת עובר הוא שיעור שיוצא לפעל הדבר הבא מן השי"ת, ולכך עד ג' חדשים אינו יוצא לפעל אם יש לה זכות... ולמר בג' שנים יוצאת הגזירה לפועל, כי ג' שנים הוא כל הזמן שאפשר שיהיה תולה, ואם היה תולה יתר היה הזכות מגין לעולם, כי ג' שנים הם חזקה לעולם... (שם סוטה כ ב)
אל תפן - ...והכוונה בזה לצד שאין לך אדם שאין בידו מצות ומעשים טובים, וכבר קדם לנו שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה ואילו של רשעים דכתיב "א-ל אמונה ואין עול", וצא ולמד משכר פסיעותיו של אותו רשע (נבוכדנצר), אשר על כן חש משה שתעמוד להם איזה מצוה שבידם שהזכות תולה, לזה בקש מה' ואמר אל תפן אל מנחתם...
ואם תאמר איך יבטל מדתו ית' לאנשים ההם לעוות משפטם. דע כי הצדיקים יש כח בהם להפקיע זכות הנמצא לרשעים כשיראו שהם מוחלטים ברע, והוא סוד צדיק מושל ביראת אלקים, פירוש מושל ביראת ה' שיעשה האדם, אם יראה בעיניהם להפקיע זכותו ממנו, ויש בידם מה שאין הקב"ה כביכול עושה. ותמצא בדין שלמטה כיוצא בדבר שיכולין בית דין להפקיר נכסי אדם רשע, כאומרם הפקר בית דין הפקר... (במדבר טז טו)
הנה הא דהוסיפו לבנימין הצדיק כ"ב שנה יש לומר על פי דאיתא במסכת סוטה אם יש לה זכות תולה לה, וקיימא לן כחכמים שתולה ג' חדשים. והנה איתא בגמרא הנותן פרוטה לעני מתברך בששה ברכות, והמפייסו בדברים בי"א ברכות, וענין הברכה המוזכר כאן כתבו המפרשים שהוא הזכות שעל ידי זה תולה גזר הדין ומתעכב שלא יענש מהרה, אם כן מגיע לו י"א ברכות, דהיינו זכויות, ועולה במספר ל"ג חדשים, ובעד אשה ושבעה בניה הם רס"ד חדשים שהם כ"ב שנים. (קול אליהו ראה)
...מזה אנו למדים, עד כמה נכרת רשומה של מחשבה טובה או איזה דבור טוב, והתוצאות בל תמחינה, מביאים הם תמיד שכר טוב לפועלם, ואף שלפי מצבו ושעתו עכשיו אינו מודה ואינו מחזיק בטוב שעשה ופעל בעצמו, מקבל הוא השכר, פרי מעשיו לשעבר. המצרים אף שבשעה שזכו לשכר עמדו במרדם וברשעתם, ובכל זאת הודאה זו שיצאה מפיהם, אף שבאה מתוך כפיה, גרמה והיתה סבה להכרה כללית בגדלות וצדקת ה', ויש לזה מציאות בבריאה, ובשביל כך קבלו את שכרם.
וזה יובן לנו, שכל דבר טוב שנעשה בזמן מהזמנים נשמר וקיים לדורות, זכותו תעמוד לכלל עמנו בעת צרתו, ופרי ברכה נמצא בכל המעשים והפעולות שנעשו במשך הדורות שקדמו לנו...
זאת ועוד אחרת, הטוב והצדק שנעשה בעולם, לא רק שנשאר ונמצא בבריאה, וההשפעה מגעת בכללות לעולם כלו, כי אם אצל האדם עצמו - עושה הטוב והחסד - נשמר הוא וקיים, ואף שלפעמים ישחית דרכו ויתרחק מפעלו, בכל זאת הטוב שמור וצפון בו בקרבו ועומד במקומו..
ויבואר לנו בזה ענין "זכות אבות", שאין זאת רק שבשביל הטובות והזכיות שנעשו ונפעלו על ידי האבות הקדושים יזכו הבנים, אף שאין להם שום יחס וקשר לאותו הטוב, אלא לפי האמת זכותם וצדקתם של האבות חיה ופועלת בבנים וזכותם תלויה בהם...
תמוה הדבר, מהו הפרוש של "תמה זכות אבות"?... אולם לפי דברינו נכון, זכות האבות אין זה דבר נפרד ונבדל מהבנים, כי אם נמסר הוא מהאבות לבנים וחי בהם. אך אם אלה שקבלו ורכשו להם הזכיות חטאים הם ורעים ורעתם רבה ותגדל על צדקתם, עד שפעולתה ורשומה לא יהיו נכרים, אז תמחה ותעבור הזכות. פירושה של המלה זכות הוא ענין זכות (ז פתוחה), היינו שהאדם הוא זך וטהור, אבל אם יש באדם דברים כאלה המאפילים על הזוך והטוהר הרי אינו זכאי, ותמה זכות אבות...
כעין זה יבואר לנו מה שמצינו "ברא מזכה אבא", כי איך זה יוכל הבן לזכות את אביו, בשעה שאביו הנהו במצב שלא יוכל לעשות שום מצוה... אולם כפי שאמרנו, הלא האב עדיין חי ונמצא בנפש הבן ובהתלבשו בו הרי הוא מקושר בפעולת ומעשה הבן... (חלק א זכות אבות עמוד רד)
...והנה כבר פירשנו דברי הש"ס חולין ז' למה נקרא שמן כשפים, שמכחישין פמליא של מעלה, ואף על פי כן האי איתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותיה כרעי דרבי חנינא למיעבד כשפים, ואמר לה שקילי לא מסתייעא מילתיך, אין עוד מלבדו כתיב ואפילו כשפים, משום שרבי חנינא נפיש זכותיה. ואף שאין מדרך הצדיקים לסמוך על מעשיהם הטובים, כבר אמרנו שאין הפירוש זכותי המעשים טובים שבידו, רק שהיה מזוכך מאד, ולאיש שהוא מזוכך מאד והוא רואה בעיניו שמלא כל הארץ כבודו אין לכשפים שום שליטה, שהרי כל הארץ כבודו וכל מציאותם רק מצד הצמצום והסתרת אורו ית"ש... (וישלח תער"ב)
...יש לומר שהוא על דרך אמרם ז"ל (מו"ק כ"ח) בני חיי ומזונא לאו בזכותא תליא אלא במזלא... וזכותא הוא מעשה המצוה שעל פי השגה ושכל תפיסת האדם, ומזלא הוא המקור שלמעלה מתפיסת האדם, והוא בחינת אין, שידוע מספרים הקדושים אין מזל לישראל בחינת האין הוא המזל לישראל... (שמיני עצרת מב, ועיין שם עוד)