(ראה גם: ביאה, כלאים, מוציא ש"ז לבטלה, צמח, שכבת זרע)
...אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו, הלך הוא וזרע ברביעה שניה, של כל העולם כולו לקה שלו לא לקה... (ברכות יח ב, וראה שם עוד)
ונתתה לאמתך זרע אנשים, מאי זרע אנשים, אמר רב גברא בגוברין, ושמואל אמר זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון שאול ודוד, ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון משה ואהרן... ורבנן אמרי זרע שמובלע בין אנשים... (שם לא ב)
רבי שמעון בן יוחאי אומר, אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה... תורה מה תהא עליה... (שם לה ב)
והאמר רבי יצחק בריה דרב אמי איש מזריע תחילה יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, הכא במאי עסקינן כגון שהזריעו שניהם בבת אחת. (שם ס א)
...אמונת זה סדר זרעים... (שבת לא א)
והתניא גודגדניות מרובי בנים יאכלו חשוכי בנים לא יאכלו, ואם הוקשו לזרע אף מרובי בנים לא יאכלו... (עירובין כח א)
ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה מייבשת את הזרעים... (שם נו א)
...וזרעתיה לי בארץ, כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כמה כורין... (פסחים פז ב)
אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל, אדם קוצר ודאי אוכל. (סוכה מט ב)
אמר אביי כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא ליקדים וליזרע חרפא, דעד דמטי למדייני קדים סליק... (ראש השנה טז א)
אמר להם נביא לישראל צאו וזרעו, אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות, אמר להם אף על פי כן. נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, הקריבו עומר בששה עשר בניסן, נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום... (תענית ה א)
אמר רבי שמואל בר נחמני, מאי דכתיב אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימציאהו, אם לשבט בהרים ובגבעות, אם לחסד ימציאהו לארצו בשדות ובכרמים, אם לשבט לאילנות, אם לארצו לזרעים... (שם ח ב)
...ר' יהודה אומר אף זורעין לו שדה ניר ושדה העומדת לפשתן, אמרו לו אם לא תזרע בבכיר תזרע באפל, אם לא תזרע פשתן תזרע ממין אחר... (מועד קטן יא ב)
מתיב רבא לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין ג' חדשים, הכא מאי להבחין איכא, הכא נמי איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה... (יבמות מב א)
כולהו שני דרב אדא לא אקיים ליה זרע לרב הונא... (נזיר נז ב)
ויברכהו ה', במה ברכו, אמר רב יהודה אמר רב שברכו באמתו, אמתו כבני אדם וזרעו כנחל שוטף. (סוטה י א)
...ומקומה (של עגלה ערופה) אסור מלזרוע ומלעבד... תנו רבנן אשר לא יעבד ולא יזרע, לשעבר, דברי רבי יאשיה, רבי יונתן אומר להבא... אין לי אלא זריעה שאר עבודות מנין, תלמוד לומר אשר לא יעבד בו מכל מקום, אם כן מה תלמוד לומר ולא יזרע, לומר לך מה זריעה מיוחדת שהיא בגופה של קרקע, אף כל שהיא בגופה של קרקע... (סוטה מה ב)
...ר' יוחנן אמר אפלו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו (ברוח). (גיטין לא ב)
ותנא על כולם אליהו כותב והקב"ה חותם, אוי לו לפוסל את זרעו ולפוגם את משפחתו ולנושא אשה שאינה הוגנת לו... (קידושין ע א)
תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשום, משביע ומשחין ומצהיל פנים ומרבה את הזרע... (בבא קמא פב א)
...חטים לגבי שעורים כזרע אחר דמי או לא... תיקו, אמר ליה זרעה חיטי ואזל הוא וזרעה שערי ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי דיליה מאי, מי אמרינן דאמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה נמי משתדפא, או דילמא מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך. מסתברא דאמר ליה אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור... (בבא מציעא קו א, וראה שם עוד)
המוכר פירות לחבירו וזרען ולא צמחו ואפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן, רבן שמעון בן גמליאל אומר זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן... (בבא בתרא צב א, וראה שם עוד)
תנו רבנן שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו, אל תהיו במחלוקת... ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים... דאמר רבי יצחק בר אבדימי מוצאי יום טוב האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה, נטה כלפי צפון עניים שמחים ובעלי בתים עצבין, מפני שגשמי שנה מרובין ופירות מרקיבין... (שם קמז א)
תנו רבנן שני נקבים יש בו באדם, אחד מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע, ואין בין זה לזה אלא כקליפת השום... (בכורות מד ב)
תנו רבנן שלשה שותפים יש באדם, הקב"ה ואביו ואמו, אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומח שבראשו ולובן שבעין, אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין, והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים... (נדה לא א)
הכוסס את האורז אומר עליו בורא מיני זרעונין... (ברכות מד ב)
רבי חייא בר אדא בעי קומי רבי יוחנן כמהין ופטריות מהו שיהיו חייבין במעשרות, אמר ליה רבי יוחנן בשם רבי סיסיי כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך, דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות... (מעשרות ב א)
אמר רבי יצחק מי גרם להם שימרדו בי, לא על שהן זורעין ולא קוצרין, דא"ר יצחק אחת למ' שנה היו זורעים... (בראשית פרשה לד יג)
התבן והקש מריבים זה עם זה, זה אומר בשבילי נזרעה השדה, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה, אמרו החטים המתינו עד שתבא הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח... (שם פרשה פג ד)
דבר אחר צדקתך כהררי א-ל, מה ההרים ראוים להזריע ועושים פירות, כך הצדיקים עושים פירות... משפטיך תהום רבה אלו הרשעים, מה תהום אינו יכול להזרע ואינו עושה פירות אף הרשעים אין להם מעשים טובים ואין עושין פירות אלא מצירין לעצמם ולאחרים... (ויקרא פרשה כז א)
א"ר לוי הרי שחרשת וזרעת ועדרת וכסחת וקצרת ועמרת ודשת ועשית תבואה בגרניה, אם אין הקב"ה מוציא לך מעט רוח שתזרה מהיכן אתה חי... (שם פרשה כח ב)
זה שאמר הכתוב בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת י"א), ר"א אומר בזרעים הכתוב מדבר, אמר שלמה אם זרעת ביורה אל תעמוד במלקוש, שנאמר ולערב אל תנח ידך, למה כי אינך יודע וגו'. רבי יהושע אומר אם בא לפניך בבקר זרע מצוה זרע, ואם יבא לפניך דבר מצוה בערב אל תנח ידך... רבי עקיבא אומר בבקר זרע את זרעך, אם העמדת תלמידים בנערותך אל תחדל לך מלהעמיד בזקנותך... (חיי שרה ו)
אמר הקב"ה בעולם הזה תעבתי כל העכו"ם על שהם מזרע טומאה, ובחרתי בכם לפי שאתם זרע אמת, שנאמר (ירמיה ב') ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת... ואף לעתיד לבא איני בוחר אלא בכם שאתם זרע קדושה ברוכי ה'... (נשא ז)
...ומנין אתה אומר שהארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בת יומה, תלמוד לומר זכר עשה לנפלאותיו, ואומר תדשא האדץ דשא עשב מזריע זרע, מלמד שבו ביום שנזרעת בו ביום עושה פירות... (ויקרא פרק כו, תערב)
...תחת חטה יצא חוח, תני ר' הושעיא למדתך תורה דרך ארץ, שדה שמעלה חוחים יפה לזרעה חטים, שמעלה באושים יפה לזרעה שעורים. (איוב פרק לא, תתקיח)
...אם אחרת וזרעת ברביעה ראשונה אל תשב לך ברביעה שניה שמא יבא ברד לעולם ויתקיימו האחרונות, אם אחרת וזרעת ברביעה שניה אל תשב לך ברביעה שלישית שמא יבא שדפון לעולם וישתדפו הראשונות ויתקיימו האחרונות, כי אינך יודע אי זה יכשר. (קהלת פרק יא תתקפט)
וידוע כי מן הראש ימשך הזרע אל אברי המשגל דרך חוט השדרה, וזה שאמר כי היה אמתו (של שמשון) כבני אדם וזרעו כנחל שוטף, וביאור ענין זה, כי היה הזרע הנמשך מן הראש המקבל קדושה אלקית, שהיה שמשון נזיר אלקים, מקבל ראשו הקדושה האלקית יותר מכל אדם, לכך היה זרעו כנחל שוטף, כי היה בא הזרע מן המקור אשר לא יכזב, הוא השי"ת, ומפני זה היה דומה לנחל שוטף... ורז"ל פירשו הברכה שהיא לשמשון, שהיה זרעו מושפע מן הראש המקבל הקדושה האלקית, ובזה היה מתברך מהשי"ת כאשר ראוי לנזיר... (חידושי אגדות סוטה י א)
...כי לשון זריעה אינו נופל דוקא על פזור הגרגרים בארץ, אבל יורה גם על קבלת הזרע לצמוח, והיא ההשרשה, כי מצאנו לשון זריעה על הריון ועבור האשה, כמו "אשה כי תזריע" ותרגומו תעדי... (שמות כג טז)
...למעלה ממנו הוא העשב שהוא ראוי למאכל אדם, והוא מזריע זרע, שיש בו כח המצייר והמוליד... וכבר בארנו שנמצא באילנות ג' לשונות, נטיעה, זריעה שתילה, ובררתי שפעל זרע לא יאמר באילנות רק על ההברכה וההרכבה, ואם מניח גרעיני הזרע בארץ ישמש בלשון נטיעה... (בראשית א יא)
וזרע אין לה - יש הבדל בין בן ובין זרע, שזרע כולל גם זרע זרעו... (ויקרא כב יג)
והנה כבר אמרנו במקום אחר שההפרש בין נטיעה לזריעה הוא, שנותן את הגרעין בארץ והוא נרקב, ואחר כך נצמח ממנו זרעים או אילן, וענין נטיעה הוא הנוטע יחור או זמורה בארץ והוא משתרש ומתגדל מתעבה עד שנעשית הזמורה עצמה שנטע לאילן רב. ובעבודת השי"ת מכוונים שני דרכים הנ"ל לזריעה ונטיעה, שעבודת השי"ת בבחינות ביטול כנ"ל היא כעין זריעה, דגדיל לבתר דבלה, וכמו כן המבטל את עצמו ונעשה נכנע להשי"ת בכל, אז יערה עליו רוח ממרום בחיות חדשה ויצמח ויגדל, והדרך השניה להיות תקיף וחזק בעבודת השי"ת הוא בבחינת נטיעה, כי כל נטיעה לשון חוזק... (קדושים תרע"א)