(ראה גם: הסטוריה-בית ראשון, ישעיה, סנחריב)
בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים, ושם אמו אבי בת זכריה. ויעשה הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו. הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבות וכרת את האשרה, וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן. בה' אלקי ישראל בטח, ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו... והיה ה' עמו בכל אשר יצא ישכיל, וימרוד במלך אשור ולא עבדו. הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה, ממגדל נוצרים עד עיר מבצר. (מלכים ב יח א והלאה)
ובארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם. וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא, וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב. ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ה' ובאוצרות בית המלך. בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ה' ואת האומנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתן למלך אשור... (שם שם יג והלאה)
ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו, ויתכס בשק ויבא בית ה'. וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים, אל ישעיהו הנביא בן אמוץ. ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה. אולי ישמע ה' אלקיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדוניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע ה' אלקיך, ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה...
ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדוניכם כה אמר ה' אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי. הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו...
ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם, ויעל בית ה' ויפרשהו חזקיהו לפני ה'. ויתפלל חזקיהו לפני ה' ויאמר ה' אלקי ישראל יושב הכרובים אתה הוא האלקים לבדך לכל ממלכות הארץ, אתה עשית את השמים ואת הארץ... ועתה ה' אלקינו הושיענו נא מידו, וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה ה' אלקים לבדך.
וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר, כה אמר ה' אלקי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי... וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים. ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש למטה, ועשה פרי למעלה. כי מירושלים תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת ה' צב-אות תעשה זאת. לכן כה אמר ה' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ, ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה...
ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף, וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים. (שם יא א והלאה)
בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' לאמר. אנה ה' זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי, ויבך חזקיהו בכי גדול. ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכונה, ודבר ה' היה אליו לאמר. שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר ה' אלקי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך, הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה'. והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי.
ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על השחין ויחי. ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות כי ירפא ה' לי ועליתי ביום השלישי בית ה'. ויאמר ישעיהו זה לך האות מאת ה' כי יעשה ה' את הדבר אשר דבר, הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות. ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות, לא כי ישוב הצל אחורנית עשר מעלות. ויקרא ישעיהו הנביא אל ה', וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחורנית עשר מעלות.
בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו, כי שמע כי חלה חזקיהו. וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרותיו, לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו.
ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל... ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר ה'. הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה בבלה, לא יותר דבר אמר ה'... ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר ה' אשר דברת, ויאמר הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי.
ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה... (שם כ א והלאה)
מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי מחליו. אני אמרתי בדמי ימה אלכה בשערי שאול, פוקדתי יתר שנותי... חי חי הוא יודך כמוני היום, אב לבנים יודיע אל אמיתך. (ישעיה לח ט)
יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים, ושם אמו אביה בת זכריהו... הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית ה' ויחזקם. ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח. ויאמר להם שמעוני הלוים, עתה התקדשו וקדשו את בית ה' אלקי אבותיכם והוציאו את הנדה מן הקדש... עתה עם לבבי לכרות ברית לה' אלקי ישראל, וישוב ממנו חרון אפו. בני עתה אל תישלו, כי בכם בחר ה' לעמוד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים...
ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבואו במצות המלך בדבר ה', לטהר בית ה'. ויבואו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר ויוציאו את כל הטומאה אשר מצאו בהיכל ה' לחצר בית ה', ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה... ויחלו באחד לחודש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם ה' ויקדשו את בית ה' לימים שמונה וביום ששה עשר לחודש הראשון כלו. ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית ה' ואת מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו...
וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר, ויעל בית ה'. ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה, ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח ה'... וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל, כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת. ויעמד את הלוים בית ה' במצלתים בנבלים ובכנורות במצות דויד וגד חוזה המלך ונתן הנביא, כי ביד ה' המצוה ביד נביאיו... וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו וישתחוו... ויהי מספר העולה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעולה לה' כל אלה. והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים. רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העולות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים, כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים... וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלקים לעם, כי בפתאום היה הדבר. (דברי הימים ב כט א והלאה)
וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית ה' בירושלים, לעשות פסח לה' אלקי ישראל. ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלים לעשות הפסח בחודש השני. כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא, כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלים... ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן לבוא לעשות פסח לה' אלקי ישראל בירושלים כי לא לרוב עשו ככתוב. וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר, בני ישראל שובו אל ה' אלקי אברהם יצחק וישראל וישוב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור... ויהי הרצים עוברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבולון, ויהיו משחיקים עליהם ומלעיגים בם. אך אנשים מאשר ומנשה ומזבולון נכנעו ויבאו לירושלים. גם ביהודה היתה יד האלקים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר ה'... וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני, והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עולות בית ה'. ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלקים, הכהנים זורקים את הדם מיד הלוים. כי רבת בקהל אשר לא התקדשו, והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש לה'. כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו, כי אכלו את הפסח בלא ככתוב, כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר ה' הטוב יכפר בעד. כל לבבו הכין לדרוש האלקים ה' אלקי אבותיו, ולא כטהרת הקדש. וישמע ה' אל יחזקיהו וירפא את העם. ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלים את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה, ומהללים לה' יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז לה'... ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים, ויעשו שבעת ימים שמחה. כי חזקיהו מלך יהודה הרים להקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן, והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרוב... ותהי שמחה גדולה בירושלים כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלים. ויקומו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם, ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים. (שם ל א והלאה)
וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחות מכל יהודה ובנימין ובאפרים ומנשה עד לכלה, וישובו כל בני ישראל איש באחוזתו לעריהם. ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבודתו לכהנים וללוים לעולה ולשלמים לשרת ולהודות ולהלל בשערי מחנות ה'. ומנת המלך מן רכושו עולות לעולות הבקר והערב והעולות לשבתות ולחדשים ולמועדים, ככתוב בתורת ה'. ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים, למען יחזקו בתורת ה'. וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרוב הביאו... ויבואו יחזקיהו והשרים ויראו את הערמות, ויברכו את ה' ואת עמו ישראל. וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות. ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש לבית צדוק, ויאמר מהחל התרומה לביא בית ה' אכול ושבוע והותר עד לרוב, כי ה' ברך את עמו והנותר את ההמון הזה. ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית ה' ויכינו. ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה... (שם לא א והלאה)
אחר הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור, ויבא ביהודה וילן על הערים הבצורות ויאמר לבקעם אליו... ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר, למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים. ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה האחרת ויחזק את המלוא עיר דויד, ויעש שלח לרב ומגינים. ויתן שרי מלחמות על העם, ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר... עמו זרוע בשר ועמנו ה' אלקינו לעזרנו ולהלחם מלחמותינו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה... (שם לב א והלאה)
בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות, ויתפלל אל ה' ויאמר לו ומופת נתן לו. ולא כגמול עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלים. ויכנע יחזקיהו בגובה לבו הוא ויושבי ירושלים, ולא בא עליהם קצף ה' בימי יחזקיהו. ויהי ליחזקיהו עושר וכבוד הרבה מאד, ואוצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגינים ולכל כלי חמדה... וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב כי נתן לו אלקים רכוש רב מאד. והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד, ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו. וגם במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרוש המופת אשר היה בארץ עזבו האלקים לנסותו לדעת כל בלבבו... וישכב יחזקיהו עם אבותיו ויקברוהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה ויושבי ירושלים, וימלוך מנשה בנו תחתיו. (שם שם כד והלאה)
חזקיה מלך יהודה גם כן אמר, אני איני יכול לא לזמר, ולא לרדוף, ולא לערוך מלחמה, משום שהיה מתירא מאלו העבירות שאמרנו, (שאדם דש ברגליו), מה כתיב, ויהיה בלילה ההוא וגו' ויך במחנה אשר וגו', וחזקיה היה יושב בביתו, והקב"ה הרג אותם. (מקץ קכד)
מאין לנו זה, מחזקיהו, חזקיהו חטא חטא ההוא שגילה סתריו של הקב"ה לאומות אחרות עעכו"ם, שלא היה צריך לגלותם, והקב"ה שלח את ישעיהו ואמר לו, הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך וגו'.
תא חזי כמה גרם אותו עון, שגילה מה שהיה סתום, כי כיון שנגלה ניתן מקום (שליטה) למקום אחר (דהיינו לס"א) שלא היה צריך לשלוט עליו. משום זה אין הברכה שורה אלא במקום סתר ובארוהו...
כתיב כל מכבדיה הזילוה וכו' זה מלכות בבל, כי משם נשלח מנחה לירושלים, שכתוב בעת ההיא שלח מרודך וגו'. ומה היה כתוב בהם, שלם לחזקיהו מלך יהודה ושלם לא-להא רבא, ושלם לירושלים...
ולמה הזילוה, משום כי ראו ערותה, דהראה להם חזקיה, ולולא זה לא הזילוה לאחר כך, ומתוך שחזקיהו היה צדיק נעכב הדבר ביותר מלבא, ולא בא בימיו, שכתוב כי יהיה שלום ואמת בימי... (שם רג, וראה שם עוד)
ר' יהודה פתח ואמר, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה', הנה בארוהו, שלא יתפלל אדם אלא סמוך לקיר, ולא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר...
אלא סוד הדבר הוא, שלמדנו שחזקיהו באותו זמן לא היה נשוי, ולא היה לו אשה ולא הוליד בנים, מה כתוב, ויבא אליו וגו' כי מת אתה ולא תחיה, ולמדנו כי מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה בעולם הבא, מה הטעם, משום שלא הוליד בנים...
ולא עוד אלא השכינה אינה שורה עליו כלל, אז כתוב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, למדנו ששם מחשבותיו וכוון פניו, לקחת אשה, כדי שתשרה עליו השכינה שהיא סוד קיר, (כי השכינה מכונה קיר). (ויחי שפו)
אחר שמת לא היה אדם (בעולם) שהיה לו מחלה ולא מת מן המחלה, עד שבא חזקיה, מה כתוב בו, בימים ההם חלה חזקיה למות וגו', תא חזי, מה כתוב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה', אמר לו (להקב"ה), אם טוב לפניך שאנשים ירפאו ממחלתם ויודו שמך ויכירו וישובו אחר כך בתשובה שלמה, ובני העולם יהיו נמצאים זכאים לפניך, אמר לו הקב"ה יפה הוא, אתה תהיה סימן בעולם, (שבך יתחיל הדבר), וכן היה, מה שלא היה מקודם לכן, זהו שכתוב מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי מחליו, ולמדנו ביום ההוא חזר השמש עשר מעלות (אחורנית)... (תרומה תתצט)
אמר רב המנונא מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו, חזקיהו אמר ליתי ישעיה גבאי, דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב... ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי, דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע, מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה, שנאמר בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צוה לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו', מאי כי מת אתה ולא תחיה, מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה. א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו. א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד. אמר ליה השתא הב לי ברתך, אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו. א"ל כבר נגזרה גזירה, א"ל בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר הן יקטלני לו איחל... מיד ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. מאי קיר, אמר רשב"ל מקירות לבו, שנאמר מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו'. ר' לוי אמר על עסקי הקיר, אמר לפניו, רבונו של עולם ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה, אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה, זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי, מאי והטוב בעיניך עשיתי, א"ר יהודה אמר רב שסמך גאולה לתפלה, ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות. תנו רבנן ששה דברים עשה חזקיה המלך, על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו. על ג' הודו לו, גנז ספר רפואות והודו לו, כתת נחש הנחושת והודו לו, גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו. ועל ג' לא הודו לו, סתם מי גיחון ולא הודו לו, קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו, עבר ניסן בניסן ולא הודו לו. ומי לית ליה לחזקיהו החדש הזה לכם ראש חדשים, זה ניסן ואין אחר ניסן, אלא טעה בדשמואל, דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן, סבר הואיל וראוי לא אמרינן. (ברכות י א)
מאימתי תמה זכות אבות... ורבי יוחנן אמר מימי חזקיה, שנאמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה עוד עולם קנאת ה' צב-אות תעשה זאת. (שבת נה א)
וישעיהו מאי בעי התם, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מלמד שחלה חזקיה והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו... (עירובין כו א)
רבי אלעזר בן עזריה אומר חזקיה וסיעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב, הם אמרו לא לנו, ומשיבה רוח הקודש למעני למעני אעשה... (פסחים קיז א)
ואמר רבה בריה דרבא ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וולס מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד... והוא הוה חזקיה... (גיטין נט א)
וכבוד עשו לו במותו, מלמד שהושיבו ישיבה על קברו, פליגי בה רבי נתן ורבנן, חד אמר שלשה, וחד אמר שבעה, ואמרי לה שלשים, תנו רבנן וכבוד עשו לו במותו, זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף, דברי רבי יהודה, אמר לו רבי נחמיה והלא לפני אחאב עשו כן, אלא שהניחו ספר תורה על מטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה... (בבא קמא טז ב)
חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה משלי שיר השירים וקהלת... (בבא בתרא טו א)
אמר רבי יהודה מעשה בחזקיה המלך שעיבר את השנה מפני הטומאה, ובקש רחמים על עצמו, דכתיב כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו... רבי שמעון אומר אם מפני הטומאה עיברוה מעוברת, אלא מפני מה בקש רחמים על עצמו, שאין מעברין אלא אדר, והוא עיבר ניסן בניסן, רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני. (סנהדרין יב א)
דבר אחר שקר החן זה דורו של משה, והבל היופי זה דורו של יהושע, אשה יראת ה' היא תתהלל זה דורו של חזקיה... (שם כ א)
שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא, כי אתא סנחריב כתב שבנא פתקא שדא בגירא (ירה על ידי חץ), שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו... קא מסתפי חזקיה, אמר דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקב"ה בתר רובא, בא נביא ואמר לו לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר, כלומר קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין... (שם כו א)
תא שמע נבזה בעיניו נמאס, זה חזקיהו מלך יהודה שגירר עצמות אביו על מטה של חבלים, ואי משום יקרא דחייה הוא (ההספד) מאי טעמא, כי היכי דתיהוי ליה כפרה לאבוה... (שם מז א)
...אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעבירו למולך), אלא שסכתו אמו סלמנדרא... (שם סג ב)
למרבה המשרה, אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בצפורי מפני מה מ"ם זו שבאמצע התיבה סתומה, בקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג, אמרה מדת הדין לפני הקב"ה, ומה דוד שאמר לפניך כמה שירות ותשבחות לא עשיתו משיח, וחזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר לפניך שירה תעשהו משיח, מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו, רבונו של עולם אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח, פתחה ואמרה שירה לפניו, שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו', אמר שר העולם לפניו, רבונו של עולם צביונו עשה לצדיק זה, יצאה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי...
מאי במשמניו רזון, אמר הקב"ה יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות, ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות, חזקיה דכתיב כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ א-ל גבור אבי עד שר שלום, והאיכא חזקיה, שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים... ונוה צדיקים יבורך זה חזקיה מלך יהודה שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה...
וחובל עול מפני שמן, אמר רבי יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה, נעץ חרב על פתח בית המדרש, ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה, ועל אותו הדור הוא אומר והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וגו'... (שם צד א וב)
...דאמר רבי יוחנן אותו היום שמת בו אחז שתי שעות היה, וכי חלה חזקיהו ואיתפח אהדרינו קודשא בריך הוא להנך עשר שעי ניהליה... (שם צו א)
וכי חזקיה מלך יהודה לכל העולם כולו לימד התורה ולמנשה בנו לא לימד, אלא מכל טורח שטרח בו ומכל עמל שעמל בו לא העלהו למוטב אלא יסורין... (שם קא ב)
...מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה כל המזמן עובד כוכבים לתוך ביתו ומשמש עליו גורם גלות לבניו, שנאמר ובניך אשר יצאו ממך יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל. וישמח עליהם חזקיה ויראם את בית נכתה, מאי בית נכתה, אשתו השקתה עליהם, ושמואל אמר בית גנזיו הראה להם, ורבי יוחנן אמר זיין אוכל זיין הראה להם. (שם קד א)
...בשם רבי אבדומה דמין חיפה צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל, מה טעם, ויסב חזקיה פניו אל הקיר, באיזה קיר נשא עיניו, רבי יהושע בן לוי אמר בקיר של רחב נשא עיניו, אמר לפניו, רבונו של עולם רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה... אבותי שקירבו לך כל הגרים האלו על אחת כמה וכמה, רבי חיננא בר פפא אמר בקירות בית המקדש נשא עיניו... רבי שמואל בר נחמן אמר בקירה של שונמית נשא עיניו, שנאמר נעשה נא עליית קיר קטנה... ורבנן אמרי בקירות לבו נשא עיניו... אמר לפניו רבונו של עולם חיזרתי על רמ"ח אברים שנתת בי ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהם על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי. (ברכות לה א)
...רבי יודא אומר ציבור עושה פסח שני, שכן מצינו בחזקיה שעשה פסח שני... מאן דאמר אין מעברין את השנה מפני הטומאה מה מקיים כי אכלו את הפסח בלא ככתוב, שעיברו את ניסן ואינו מעובר אלא אדר, ואתייא כי דמר רבי סימון ברבי זבדי גולגלתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח. כתיב ויחלו באחד לחודש לקדש וביום שמונה לחודש וכו', והלא ביום אחד היו יכולין לבער כל עבודה זרה שהיתה שם, מר רב אידי מפני צלמי כשדים שהיו חקוקים בששר. כתיב כל לבבו הכין לדרוש האלקים ה' אלקי אבותיו, רבי סימון בר זבדי ור' שמואל בר נחמני, חד אמר אפילו עשה כמה בטהרת הקדש לא יצא ידי טהרת הקדש (לטהרה מכל מטומאת עכו"ם לא היה ביכלתו לשרש הכל). וחרנא אמר אפילו כל מעשים טובים שעשה לא יצא ידי טהרת הקדש... (פסחים סד א)
אית תניי תני אין מעברין מפני הטומאה, רבי יוסי אומר מעברין, שכן מצינו בחזקיה שעיבר מפני הטומאה, שנאמר כי מרבית העם מאפרים ומנשה... לא הטהרו... כי התפלל חזקיה ה' הטוב יכפר בעד... רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון עישה חזקיהו לצבור לעשות פסח שני... (סנהדרין ה א)
כתיב בימים ההם חלה חזקיהו למות... אמר ליה סב ברתי דילמא מיני ומינך מיקים בר נש טב. אף על גב לא קם אלא בר ביש, הדא דכתיב וכל כיליו רעים. אמר ליה לא לך אנא שמע, איני קופץ אלא למה שאמר לי זקיני, שאמר לי אם ראית חלומות קשים או חזיונות קשים קפץ לשלשה דברים ואת ניצול, ואלו הן לתפלה ולצדקה ולתשובה... (שם נא א)
לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו ג' ימים, רבי יוסי אומר יום ג' לחליו של חזקיהו היתה מפלתו של סנחריב, ועמדה לו חמה... לאחר מפלתו של סנחריב עמד חזקיה ופטר את האוכלוסים שבאו עמו בקולרטין, וקבלו עליהם מלכות שמים, לקיים מה שנאמר (ישעיה י"ט) ביום ההוא יהיו חמש ערים מדברות שפת כנען וגו', הלכו ובנו מזבח והיו מקריבין עליו עולות לשם שמים... (פרק כג)
יחזקיהו מלך יהודה עשה ד' דברים והסכימה דעתו לדעת המקום, גנז ספר רפואות, כתת נחש הנחושת, והסיר את הבמות והמזבחות, סתם מי גיחון העליון... (פרק ב ד)
חזקיה חידש חולי שיתרפא, אמר לו העמדת אותו עד יום מותו, אלא מתוך שאדם חולה ועומד הוא עושה תשובה, אמר לו הקב"ה דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל. הדא הוא דכתיב (ישעיה ל"ח) מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחליו ויחי מחליו, אמר רבי שמואל בר נחמן מכאן שהיה בין חולי לחולי חולי כבד משניהם. (בראשית פרשה סה ד)
...על דעתיה דרבי יהודה בר רבי דאמר תפלה עשתה את הכל, ממי אתה למד, מחזקיה, חזקיה עיקר מלכותו לא היתה אלא י"ד שנה, וכיון שהתפלל הוסיפו לו ט"ו שנה... (ויקרא פרשה י ה)
אמר רבי שמואל בן נחמן היא (מצות העומר) שעמדה להם בימי חזקיהו, הדא הוא דכתיב והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח ה' עליו בתופים ובכנורות ובמלחמות תנופה נלחם בה, וכי יש מלחמת תנופה באותו הדור, הוי אומר זו מצות העומר... (שם פרשה כח ו)
זה אחד מג' בני אדם שבדקן הקב"ה ומצא קרון של מי רגלים... חזקיה כשעמד מחליו שלח לו מרודך בלאדן וגו'... בא ישעיה ואמר לו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבואו אליך, היה צריך לומר, נביא של מקום את ולי את שואל. אלא התחיל מתגאה ואומר מארץ רחוקה באו... (במדבר פרשה כ ו)
...עמד חזקיה ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מיטתי ואת עושה, אמר לו הקב"ה אני עושה... (איכה פתיחתא ל)
דבר אחר טובה חכמה זו חכמתו של חזקיהו מלך יהודה, מכלי קרב של סנחריב... מיד עמד חזקיה וזיינם כלי זיין מבפנים והלבישם לבנים מבחוץ, והתקין עצמו לשלשה דברים, לתפלה ולדורון ולמלחמה... ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה תהא החרב הזה עוברת על צוארו... (קהלת פרשה ט כז)
אמר רבי יהודה בר רבי סימון בזכות וימד שש שעורים וישת עליה זכה ועמדו ממנה ו' צדיקים וכל אחד ואחד בהן שש מדות... חזקיה שנאמר (ישעיה ט') למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'... (רות פרשה ז ב)
אמר רבי יודן עד שחזקיהו וסיעתו אוכלין פסחיהם בירושלים, כבר הקדים הקב"ה בלילה ההוא, שנאמר (מלכים ב' י"ט) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור... (שיר השירים פרשה א נז)
רבי ברכיה בשם רבי אליעזר אמר... ראוי היה חזקיה לומר שירה על מפלת סנחריב, דכתיב (דברי הימים ב' ל"ב) ולא כגמול עליו השיב יחזקיה, למה כי גבה לבו, את חמי חזקיה מלך וצדיק ואת אמרת כי גבה לבו? אלא גאה לבו מלומר שירה. אתא ישעיה לגביהון דחזקיהו וסיעתו אמר לון (ישעיה י"ב) זמרו ה', אמרון ליה למה, כי גאות עשה (שם), אמרון ליה כבר מודעת זאת בכל הארץ. אמר רבי אבא בר כהנא אמר חזקיהו תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה. אמר רבי לוי אמר חזקיהו מה אנו צריכין לומר נסיו וגבורותיו של הקב"ה, כבר מודעת זאת מסוף העולם ועד סופו, לא כבר עמד גלגל חמה... רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם רבי אומר כבר פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש היו באותו הנס, ובאו לסייע לחזקיהו, הרגיש בהן סנחריב וכפתן, בחצי הלילה יצא המלאך ונגפן לחיילותיו של סנחריב, בשחרית השכים חזקיהו ומצאן כפותין, אמר דומה שלא באו אלו אלא לסייעני, התירם והלכו וסיפרו נסיו וגבורותיו של הקב"ה... רבי יהושע בן לוי אמר אילו אמר חזקיהו שירה על מפלת סנחריב היה נעשה הוא מלך המשיח וסנחריב גוג ומגוג, והוא לא עשה כן, אלא אמר (תהלים כ') עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו וגו'... (שם פרשה ד יט)
...השלישי היה לוקה ומבקש מאוהבו שלא ילקהו, זה חזקיהו, וכן הוא אומר (ישעיה ל"ח) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, רבי נתן אומר אף לוקה ובועט, שכן הוא אומר (שם) כסוס עגור כן אצפצף, מגיד שהיו מכותיו קשות משל איוב, באיוב כתיב (איוב י"ט) בעורי ובבשרי דבקה עצמי, ובחזקיה הוא אומר (ישעיה ל"ח) דורי נסע ונגלה... (מזמור כו)
נכבדות מדובר בך זה חזקיה, שנאמר (מלכים ב' כ') ויבא את המים העירה, שהוא סודרן, לפי שאינו מדבר אלא בדברי תורה שנמשלו למים, מה היה חזקיה עושה, חמי סדרן טב מייתי ליה, חמי תנאי טב מייתי ליה... (מזמור פז)
דבר אחר צדיק אוכל לשובע נפשו זה חזקיה מלך יהודה, שהיו מעלים על שולחנו שתי אגודות של ירק וליטרא אחת של בשר בכל יום, והיו ישראל מליזין אחריו ואומרים זה מלך ורצין מלך, ומשוש את רצין... הדא הוא דכתיב יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט וגו' זה חזקיהו מלך יהודה שהיה מטהר את ישראל במקוה של מ' סאין, מנין לא"ט... (פרק יג)
מפני מה זכו אנשי חזקיהו לאריכות ימים, מפני שהיו מתונים בדין, ומישבין את הדין, שנאמר תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו, אשר העתיקו אנשי חזקיה למה נאמר, שאני אומר משלי שיר השירים וקהלת גנוזין היו עד שהן בכתובים... (פרק כה, וראה שם עוד)
ישמור אדם דברים בלבו שלא יאכל עם העכו"ם על השולחן, שכן מצינו בחזקיה מלך יהודה שאכל עם העכו"ם על השולחן, ולבסוף נענש עליו עונש גדול. תדע לך, כשבא סנחריב והקיף את ירושלים עמד חזקיהו בתפלה לפני הקב"ה, שנאמר (מלכים ב' י"ט) ויתפלל חזקיהו לפני ה' וגו'... נראה שהיה חזקיה מדבר עם הקב"ה כאדם שהוא מדבר עם חברו, מיד נחה רוח אלקים על ישעיהו הנביא, ואמר ליה ישעיהו הנביא לחזקיהו המלך והלא אדם שהוא מדבר עם מי שגדול ממנו הלא מרתיע כל גופו... המדבר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה שיהא מדבר באימה וביראה וברתת ובזיע, לפיכך חלה חזקיהו חולי גדול... מכאן אמרו לא יתגאה אדם מדברי תורה ולא יתגרה עליהם, שמא עוקרין אותו מן העולם, שכן מצינו בחזקיהו המלך שנתגאה בדברי תורה והתגרה עליהן, ובקשו לעוקרו מן העולם, בשעה שאלקים שבשמים הודיעו לחזקיהו שירפא אותו בשכר תפלתו ודמעתו, ויעלה ביום השלישי בית ה' שאל חזקיהו אות, ושינה לו הקב"ה מעשה בראשית, גבה דעתו עליו, ואכל עם העכו"ם על השולחן, והראה להם הארון וגלה להם סוד העליונים, ובשביל שאכל... נתן לו מנשה. (פרק ט, וראה שם עוד)
וכן בימי חזקיהו מלך יהודה והיו ישראל עוסקין במקרא ובמשנה במדרש הלכות ואגדות, שכרן של ישראל שקיבלו עול מלכות שמים בימי חזקיהו אותה הדבר שעתידה להיות בסוף, כמו שנאמר זכריה י"ד וזאת תהיה המגפה וגו', כך נעשה לחזקיהו מלך יהודה ולדורו, שנאמר (ישעיה ל"ז) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו', וקבע להם נחמה שהיא מדה טובה בעולם, שנאמר (שם מ') נחמו נחמו עמי וגו'... (פרק יז)
דבר אחר לריח שמניך טובים זה דורו של חזקיהו מלך יהודה, ר' דוסתאי בר ינאי אמר משום ר' מאיר מפני מה שלח הקב"ה שחין רע על חזקיהו מפני שפשט ידו על דלתות בית המקדש וקפלן ושגרן למלך אשור... (פרק ר' יאשיהו)
חזקיהו קרא לו נחושתן נחושתים, שהנחש נושך ממית בעולם הזה, ויש לו חיים לעולם הבא, והמקטיר לזה לוקה בעולם הזה ואין לו חיים לעולם הבא, מוטב שיכתת... (במדבר פרק כא, תשסד)
מה כבוד עשו לו במותו, רבי יהודה אומר בית ועד בנו למעלה מקברו של חזקיה, וכשהיו הולכים לשם היו אומרים למדנו. רבי חנינא אומר ספר תורה נתנו למעלה בקברו, והיו אומרים המוטל בארון זה קיים מה שכתוב בזה. ורבנן אמרי הציעו לו טפיטאות מפתח בתיהם ועד קברי בית דוד כדי שלא יתיחפו רגליהם, ואף על פי כן נתיחפו... (דברי הימים ב פרק לב, תתרפה)
דאמר רבי יוחנן יום שמת בו אחז עשרים ושתים שעות היה, שנאמר ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ה' (ישעיה ל"ח), ויאמר הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרונית עשר מעלות. (שמות ל יא)
חזקיה מלך יהודה אף הוא מעצמו הכיר הקב"ה, מנין, שכן כתיב עליו חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברא ובחור בטוב. (ישעיה ז טו)
...איתא חמי חזקיהו מלך צדיק, ואת אמרת כי גבה לבו, אלא גבה לבו מלומר שירה, אתא ישעיהו לגבהון דחזקיהו וסיעתו אמר לו זמרו ה', אמרון ליה למה, כי גאות עשה, אמר ליה כבר מודעת זאת בכל הארץ. אמר ר' אבא בר כהנא אמר חזקיהו תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה. אמר ר' לוי וכי מה היו צריכין לומר נסיו וגבורותיו של הקב"ה והלא כבר עמד גלגל חמה באמצע הרקיע וראו נסיו וגבורותיו של הקב"ה עד סוף העולם. ר' ישמעאל בן ר' אחא כבר היה פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש היו באותו הנס, ובאו לסייע את חזקיהו, הרגיש בהן סנחריב ומה עשה להם סנחריב הרשע, בערבית כפתן, וחצי הלילה יצא המלאך ונגף לחיילותיו של סנחריב... התירן והלכו להן וספרו נסיו וגבורותיו של הקב"ה, הה"ד יגיע מצרים וסחר כוש וסאים אנשי מדה... (שם מה יד)
א"ר לוי מפני מה זכו ישראל בזמן חזקיה לאריכות ימים, מפני שהיו מתונין בדין ומישבין את הדין... (משלי כה א)
...וחזקיה היה ניצוץ ממשיח, כמאמר רז"ל ראוי היה חזקיה לעשות משיח וכו', והכוונה שבכל דור ודור שולח הקב"ה ניצוץ אחד ממשיח או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיום העולם כדורו של שמד, או להאיר לעולם בגלות באור תורתו שלא יאבד העולם לגמרי. וחזקיה היה ניצוץ ממנו כנזכר, חז"ק י"ה משבט יהודה, וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח, שיהרג את כל העמים וכו', והוא אמר בתפלתו דורי נסע ונגלה מני כאוהל רעי, שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום, כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ... (שמות בא)
שמע ה' קול יהודה - ...וחזקיה מפני סנחריב. (דברים לג ז)
נחושתן - לשון בזיון, כלומר מה צורך בו, אינו אלא נחש נחושת. (מלכים ב יח ד)
קנאת ה' תעשה זאת - ולא שיש בידכם זכות, כי אחז הרשיע הרבה. (שם יט לא)
בימים ההם חלה - ג' ימים לפני מפלתו של סנחריב, ויום ג' כשעלה בית ה' היתה מפלתו של סנחריב, ויום טוב של פסח היה. (שם כ א)
לא יצא - הקב"ה מיהר להודיע רפואתו בטרם יצא הקול בעיר שנקנסה עליו מיתה, כבירושלמי. (שם שם ד)
הלך הצל - כבר ירד לשם, החפץ אתה שימתין שם, או שישוב אחור ויראה כאילו הוא שחרית. ישוב הצל - שישאר שם הוא דבר יותר קל מאשר אם ישוב. ירדה במעלות אחז - יום שמת אחז נתקצר היום כדי שלא יספד, ואותן י' שעות חזר עכשיו לחזקיה... (שם שם ט ויא)
העלמה הרה - ...ויש מפרשים על חזקיה, ואי אפשר כי נולד ט' שנים לפני מלוך אחז... (ישעיה ז יד)
מרוב חלב - ...נותר הצדיקים מחרב סנחריב תזדמן להם פרנסה אחר השממון הגדול... יראת שמיר - כי בהם יתעסקו לזרע תבואה, כי אי אפשר בלא תבואה, אבל הגפנים יהיו לבז, כי דורו של חזקיה ישובו לעסוק בתורה, ולא לשתות יין. (שם שם כב וכה)
מאס העם - ...ונבא על שבנא וסיעתו שרצו למרוד בחזקיה על שמאס בשולחן של מלכים אלא אוכל ליטרא ירק ועוסק בתורה... אמר להם הקב"ה אוכלין אתם מתאווים, אני מביא עליכם אוכלין הרבה, את מי הנהר וכו'. (שם ח ה)
לא הגדלת - כתוב (לא) באלף, שלא היתה שמחתו של חזקיה שלמה, שבאותו פרק נאמר לו "ונישא כל אשר בביתך" וגו'. (שם ט א)
ותהי המשרה - משרת הקב"ה ועולו, שיהיה עוסק בתורה. ויקרא - הקב"ה את שמו שר שלום. למרבה המשרה - שם זה יקרא לו שמרבה משרת הקב"ה על שכמו. על כסא דוד - יהיה שלום זה במשפט וצדקה שעשה חזקיה, ועד עולם - עולמו של חזקיה... ואמרו חז"ל בקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח, אמרו מלאכי השרת מי שקיצץ דלתות היכל... יעשה משיח, מיד סתמו הכתוב. (שם שם ה וו)
לשלום מר - כשבישרו לי שלום הוא מר, כי תלוי בזכות דוד ולא בזכותי. (שם לח יז)
אשר העתיקו - חזר לדורשם, והושיב תלמידים בכל עיר. העתיקו - החזיקו. (משלי כה א)
והשבתי חיה רעה - והכוונה היתה בו על חזקיהו שבקש הקב"ה לעשותו משיח ולא עלתה זכותם לכך, ויהיה המעשה על המשיח תחלה לעתיד לבא. (ויקרא כו ו)
הנה הנחמות אשר בתחלת ספר ישעיה רבים אומרים שהם על חזקיה המלך, ומהם מתייחסות אליו באמת, ומהן מעורבות, כגון פרשת "ויצא חוטר מגזע ישי", שדעת רובי המפרשים שהיא לעתיד לרוב הפלגת הנחמות הגדולות. כי לא מצאנו אותן בימי חזקיה... ולכן נראה כי אצלם (אצל חז"ל) כל הפרשיות האלה אשר בהן הנחמות הגדולות נאמרו לנביא על צד העתיד לישראל ולזרע דוד שהוא מלכם לעולם, ועל צד התנאי היתה הכוונה בחזקיהו המלך, כי אם היו ישראל וחזקיהו המלך חוזרים בתשובה שלמה היה מביא אותם, ואומות העולם שרובם עם סנחריב בדין העתיד, ומאבד אלו מפני אלו. אך כאשר הגיע הזמן ולא נגמרה זכותם, אולי גם כן לא נתמלאה סאתם של אלו, ונתן עליהם הדין להאריך עוד, בטל תנאי חזקיהו ונשארו הטובות והנחמות ההן על המלך המשיח... (ספר הגאולה שער ב)
ואם תשאל הלא חזקיה נתנסה ולא עמד בנסיונו, שנאמר "וכן במליצי שרי בבל" וגו', מעולם לא ניסה הקב"ה לאותו צדיק ולא בקש ממנו דבר, אלא הוא ברשות עצמו חטא, זהו שכתוב "עזבו האלקים לנסותו", לומר שלא עשה עמו נס, ולא סייע אותו באותו ענין, כמו שעשה עמו נס בסנחריב ורפואת חליו, ועזבו לעצמו מפני שחטא ברפואתו, כמו שכתוב "ולא כגמול עליו השיב יחזקיה כי גבה לבו"... (תורת האדם שער הגמול)
כתת - ...ובדין שלא היה צריך לכתתו אלא שטעו אחריו, כיון שמצאו כתוב "וראה אותו וחי", וחשבו שהוא טוב לאמצעי, ובימי יהושפט היה עדיין לזכרון הנס ולא עבדוהו, ולרז"ל מקום הניחו לו אבותיו (לחזקיהו) להתגדר בו. (מלכים ב יח ד)
וישלח סנחריב - אחר שכבש הערים ושם פניו לעלות לירושלים, וכאשר פסק לשלם לו מדי שנה בשנה חזר ובא עליו, ואז השלימו אתו שבנא וסיעתו, וחנה על ירושלים והושמד חילו, ונתגיירו כל השבויים ממצרים וכוש, שהיו אתו. (שם שם יג)
...ויש מרז"ל סוברין ספר תגין הראה להם, ואין הכוונה בראיית ספר התורה בלבד, אלא שלימד אותם חכמת התגין שבכל אות ואות ואל מה שירמזו, ונראה לי שזה נרמז בכתוב שאמר "ויראם את בית נכאתה"... וזהו שאמר אחר כך את הכסף ואת הזהב, כי הראה להם את הכל, גנזי הנפש וגנזי הגוף...
ובמדרש נחמו נחמו עמי, אמר הקב"ה לחזקיה, כשהתנבא ישעיה גלות על ישראל היה לך לנחם את בני, ולא חששת להם כי אם לעצמך, שאמר "כי יהיה שלום ואמת בימי", וכיון שאתה מנהיגם והיה לך לנחמם ולא נחמתם, אני אנחם אותם... (כד הקמח נחמו)
מה אות - שאולי תהיה הרפואה רק על תנאי, לכן רצה אות שהיא במתנה. ישוב הצל - אם הוא ממש שחזר השמש יהיה זה נס גדול מנס משה, שהיה רק לשנות הדברים השפלים ולא הגרמים השמימיים, ואם נאמר שלא היה בתנועת השמש, מדוע באו שלוחי בבל לדרוש המופת אשר היה בארץ? לכן נראה שהמופת היה בצל ולא בתנועת השמש, כי העננים יוליכו לפעמים ניצוץ השמש למקום אחר, ורצה שתשתנה תנועת העננים עד שישוב הצל י' מעלות ממה שהיה צריך להיות אז. (מלכים ב כח ח, וראה עוד ערך נס)
ותדע שאמרו על חזקיה איש שלם מאד ואהוב לאלקים בסנהדרין צ"ד, בקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח וכו', כי סברו שנאמר עליו הפסוק "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ועל בני דורו "כי מלאה הארץ דעה את ה'", וחזקיה ודאי לא היה משיח לגאלנו, שהרי לא נעקרו כלל מעל אדמתם, אלא שהיה שלם על השיעור הזה, ודורו לא היה ראוי לכך... (בראשית לז א)
...ובימי חזקיה כאשר נעצו חרב בבית המדרש מצאום מעורבים עם רבבות משלים ושירים, וביררום וחיברום עם כתבי הקודש, ותכלית המגלה יראת שמים. (קהלת א א)
יהב ליה (ישעיה לחזקיה) ברתיה, נפקו מיניה מנשה ורבשקה, יומא חד ארכבינהו אכתפיה לאמטויינהו לבי מדרשא, אמר ליה חד מינייהו חזי רישא דאבא למיטוי ביה גילדני, וחד אמר לקרובי קורבנא לע"ז, חבטינהו בארעא, רבשקה מית, מנשה חיה, קרא אנפשיה וכל כליו רעים... (נר ג כלל ב חלק א פרק ב)
הוא הכה - למרות חסידותו היה גבור מלחמה, ובדברי הימים הוסיף לספר חסידותו. (מלכים ב יח ח)
בימים ההם - באותו זמן חלה, ובכל זאת התחזק ועלה אל בית ה' להתפלל על דברי רבשקה, אבל לא יכול ללכת אל ישעיה בעצמו, והיה חליו השגחי כדי שישא אשה ולא יפסק זרע דוד... (שם כ א)
ראו אור - ולא ישבו עוד בימי חזקיה בחשכת העולם הזה, אור גדול - התורה והמצוה, או על מפלת סנחריב. (ישעיה ט א)
למרבה המשרה - תארים אלו הם למלך המרבה המשרה, אך לא על ידי מלחמה כי אם בשלום אין קץ על כסא דוד - ואינו מתגאה בממלכה בהצלחתו, כי אם רואה את עצמו כעומד במקום דוד... ואפרש בישועות מלכו כי חזקיה דמה למשיח ברוח חכמה וכו', וסנחריב שמלך בכפה ונשבר לפניו, והיתה בזה לחזקיה הכנה רבה לכבוש כל ממלכתו ונמנע מזה מפני שהיה כפוי טובה, שלא נתן שבח והודיה, ולא זכה לשלום אין קץ וכו', מפני קנאת ה' צב-אות על זאת. (שם שם ו)
ושב - ילך נגד תרהקה כדי שתוכלו לאסוף תבואה מהחוץ. ושב - לבדו לארצו אחר המגפה ושם אפילנו. (שם לז ו)
ומבניך - ויש להקשות איך נענש עונש גדול כזה בסבה קטנה, ולא ראינו שהנביא הוכיחו על גאותו, ואם חטא מדוע יכשלו בני ישראל בעוונו? ועוד. ואבן כספי פירש כי אחר שהראה לבבליים את אוצרותיו נכנסה בהם קנאה, וזו הסבה הרחוקה, וחטא מנשה היתה הסבה הקרובה לחורבן. ונראה שחורבן ירושלים כבר היה גזור מזמן, אך בזכות חזקיה לא גלו עם י' השבטים עד שבא מנשה ונחתמה הגזירה, והודיעו כאן הגלות כעתיד ולא כעונש, כי חזקיה עצמו נכנע מגאוותו. (שם לט ז)
חזקיהו הוא עמרם, ועמרם כשגזר פרעה כל הבן הילוד וגו' עמד וגירש, כי אמר מה אנו עושים וכו'... ובאת מרים בתו ועשתה פשרה בינו לבין המקום... וכן חזקיה הבא עתה מניצוצו חשב מחשבת בכבשי דרחמנא דחזי דנפקי מיניה בנין דלא מעלו, ובא ישעיה והראה לו בהדי כבשי דרחמנא למה לך. (גלגולי נשמות נט)
וכן הנס שנעשה לחזקיהו צריך עיון אם היה הנס לכל העולם, או לחזקיה דוקא, שאליו שבה השמש לאחור י' מעלות ולכל העולם הולכת כסדר. ואם תאמר איך אפשר שיהיה השמש הולך לאחור ולפנים בזמן אחד ויתקבצו בזה ב' הפכים? הנה גם כן מבואר ממה שאמרנו כי אפשר ויכול להיות השמש שתשוב אחורנית דרך מופת ונס, והנס אינו ענין אחד עם הטבע לגמרי, והם שני דברים מצד שני מדריגות, ונמצא לחזקיה בדרך נס התנועה לאחוריה, ובדרך מנהגו של עולם היתה הולכת כסדר. והרי תמצא במכות מצרים שהיה דבר והפכו בענין אחד, אמרו ז"ל כשהיתה קערה מלאה מים, היה הישראל שותה מים ומצרי דם, נמצא שהיו המים טבעיים לישראל ובלתי טבעיים למצרים... וזה מורה יותר על כח ויכול הפועל, שאין צריך לחדש הנס רק למי שצריך לחדש לו, ולמי שאין צריך נשאר הטבע בטבעו... (גבורות ה' הקדמה ב)
ובפרק קמא דברכות, "והטוב בעיניך עשיתי" - זה שסמך גאולה לתפלה, ורבי לוי אמר שגנז ספר רפואות. בודאי מחלקותם כי כאשר חלה יחזקיהו והתפלל אל השי"ת שירפא אותו מחליו, אמר הטוב בעיניך עשיתי, כלומר ראוי שתרפאני בשביל כי הטוב בעיניך עשיתי, כלומר למר סבר כי סתם חולי מחמת רוחות ופגעי הזמן, ולכך אמר שסמך גאולה לתפלה, ואמרו ז"ל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק כל אותו היום, כלומר אין פגעים חיצוניים שולטים בו. ולמר שגנז ספר רפואות, סבר כי סתם חולי הוא מפני טבע מה שהוא שינוי בטבעו שהגיע לו, ולכך התפלל מאחר שגנז ספר רפואות שלא יהיו בטוחים על הטבע רק יתפללו אל השי"ת להציל אותם, ומאחר שבטח בו יתברך ראוי שיצילו מן הטבע... (נצח ישראל פרק ל, וראה שם עוד)
ובפרק חלק, למרבה המשרה וגו'... בקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח וכו', דברים אלו קשים להבין, דבשביל שלא אמר שירה לא יעשה אותו משיח, דמה ענין שירה למשיח? ועוד מה ענין שאמרה הארץ שירה בשבילו?
דע שהיה לחזקיה ענין שראוי להיות משיח, מפני שבא עליו סנחריב שהיה מבלבל כל האומות עכו"ם, ומביאם על חזקיה למלחמה, כמו שלעתיד גוג ומגוג מבלבל על העכו"ם ויביאם על מלך המשיח, ולפיכך ראוי שיהיה נעשה יחזקיהו משיח, וכאשר נעשה לו הנס היה ראוי שיאמר יחזקיהו שירה, כי הנס הוא מורה כי הנהגת העולם שלא בטבע, וזהו שלימות העולם כאשר הוא יוצא מן הטבע ונוהג בהנהגה בלתי טבעית, והאדם כאשר הוא בשלימות הגמור אז נותן שירה ושבח למי שממנו השלימות... ויחזקיהו אף על פי שהיה צדיק לא היה לו שלימות בפועל, ולכך לא אמר שירה, כי השירה שהוא מוציא לפועל השיר מצד שהאדם שנותן השירה הוא בפועל, ולכך אין ראוי שיהיה משיח, כי אין המשיח רק שהכל יהיה בפועל השלימות, ומפני שלא אמר יחזקיהו שירה, מורה שאינו בפועל השלימות, שאין כל הצדיקים במעלה אחת... ומפני כך המ"ם של למרבה המשרה סתומה, להעיד על מעלת חזקיה כי כח שלו סתום ואינו נמצא בפועל השלימות...
ואז אמרה הארץ מה מעכב שלא יהיה יחזקיהו משיח מפני שלא אמר שירה, שזה מורה שאין שלימותו בפועל, הנה אני אומרת שירה בשביל הצדיק, וזה כי האדם מצד שיש לו נשמה מן העליונים אין שלימותו בפועל מה שראוי שיהיה לה, אבל הארץ היא מן התחתונים, ושלימות הארץ כאשר יש בה צדיק כמו יחזקיהו, שעשה הקב"ה לו נס... הארץ שהיא מן התחתונים אין צריכה כל כך שלימות, לכך אמרה הארץ שהיא תאמר שירה... ויצתה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי, שאין הדבר כך, רק שמדרגת משיח היא נסתרת ונעלמת מן עולם הזה... (שם פרק מג)
...אבל דורו של חזקיהו שלא היה להם המן, ולא היה להם עושר, עליהם נאמר "אשה יראת ה' היא תתהלל", קראה יראת ה' כי היא עיקר תלמוד תורה יראת השם, כי יראת שמים היא היפך החן והיופי, כי אלו שניהם הם דבר מה בלבד, אבל יראת השם היא מעלה שהיא עיקר ושורש כל המעלות אף לתורה. ודורו של חזקיהו מפני שהיו עוסקים בתורה אף שלא היתה להם הכנה לכך, לכן מה שהיו עוסקים בתורה הוא עיקר... (נתיב התורה פרק ד)
גנאי הוא לחזקיה וכו', כבר אמרנו מה שלא היה יחזקיה אומר שירה, כי השירה היא מצד השלימות, כאשר דבר אחד הוא בשלימות, וחזקיה אשר היה ראוי להיות משיח וסנחריב להיות גוג ומגוג, ולא היה לו אותה מדרגה של משיח בשלימות, לכך לא היה אומר שירה... (חידושי אגדות סנהדרין צד)
ובזה בא לבאר מעלת חזקיה שהיה דבק במדת הנוח וההשקט, ואילו היו בוטחים בחזקיה שהיה מנהיג אותם בנחת ובהשקט היו נשארים בהשקט ובשלוה, עכשיו שהיו מואסים את מלכות חזקיה, והיו בוטחים בפקח בן רמליה, שהיה רודף אחר ההשתקקות בחזקה, גורם שיעלה עליהם סנחריב שהוא מי נהר הרבים העצומים. (שם)
בשביל מה אות וכו', פירוש בשביל שהיה מחזיק עצמו שהוא צדיק, כמו שאמר "והטוב בעיניך עשיתי", בא לידי זה ששאל אות, כי אם לא היה מחזיק עצמו בעל מעלה, כל מה שהיה השי"ת עושה לו הוא הכל דרך חסד, ולא היה שואל על זה אות על הטוב שרוצה להיטיב עמו. ועוד כל המרבה דברים מביא חטא, ובשביל שהרבה דברים והטוב בעיניך עשיתי, היה סבה שיאמר גם כן מה אות, ובשביל שאמר מה אות ולא האמין, גם הגוים לא האמינו לאות, ובאו הגוים אליו לדרוש את האות, וזה גרם שאכלו על שלחנו, כי היה רוצה לכבד אותם בשביל שדרישת האות הוא כבודו של חזקיה, והיתה אשתו עומדת ומשקה עליהם, ודבר זה גרם גלות לבניו... (שם שם קד)
...והנה בעת הזריעה אמרו ז"ל כי כפי הכוונה אשר יכוין המזריע ימשוך לזרע הנפש אם יחשוב מחשבות רעות ומזוהמות ימשוך לטפה נפש טמאה, ואם יחשוב בטהרה ימשוך נפש קדושה. וצא ולמד מבניו של הצדיק המופלא חזקיה המלך ע"ה אשר נשא בת נביא, ולצד שחשבה האשה בעבדי מרודך בלאדן המשיכה נפש רעה לב' בניה... (ויקרא יב ב)
לשמיר ושית - לא יעבדו הכרם כי דורו של חזקיה הרבו לעסוק בתורה וחדלו מהיין. (ישעיה ז כג)
ואחריו לא היה כמוהו - במדת הבטחון, ומה שכתב ביאשיה לא היה כמוהו במדת התשובה. (מלכים ב יח ה)
ההולכים בחושך - אף על פי שאור סביבותם, יגלה להם האור על ידי מפלת סנחריב. הרבית - הגדלת את אשור, ועל ידי זה רבה שמחת הנצחון בישראל. בקציר - גדולה השמחה מבנצחון, כי אין שם מת, ובשלל גדולה שמחת הנצחון, וכאן נתאחדו שניהם. (ישעיה ט א וב)
ויצא חוטר - זמן הגאולה התחיל מעת גלות סנחריב, ומתכוון כאן על גאולה בזכות ישראל, לא על זו של 'בעתה', ואם זכו היה חזקיה הגואל, ואז היה חוטר מגזע ישי, שעדיין היה חזק, ואם לא זכו יגאלו אחר תום מלכות דוד על ידי נצר מהשרשים הטמונים בארץ. (שם יא א)
הולך צדקות - בין אדם לחברו, דובר מישרים - בדעות ואמונות. נוער כפיו - שלא כדרך המלכים לקחת מנחה, וגם לא שמע לשון הרע, ועוצם עיניו - שלא יבא לידי חמדה ותאוה. מרומים ישכון - לכן לא יוכל האויב לקרב אליו. לחמו ניתן - וגם אין לו לפחד ממצור ארוך. (ישעיה לג טו טוז)
ויקח - עתה ראה חזקיה שהחירופים מפי המלך בעצמו, ותתקיים בו נבואת ישעיה ולא רצה להכנע. (שם לז יב)
וזה לך - בתחילה אמר לו שהשמש תעמוד ורק הצל ישוב, וחזקיה אמר לו שזה נקל לצל לנטות בעצמו, ולכן השיב השמש בעצמו י' מעלות כלפי מזרח. (שם לח ח)
שבר עצמותי - אל החולשה נטפלה קדחת חזקה שנדמתה לו כאריה טורף. (שם שם יג)
מה אות - אני צריך בהשבת השמש, אחר שאעלה ביום הג' בית ה'. (שם שם כב)
שלח - בדברי הימים מבואר שעיקר השליחות היה לחקור באיזו זכות נעשה הנס הגדול, כי רפואת המחלה ביום הג' נס מספיק, והנס השני היה עבור האומה שנדחתה על ידי סנחריב עד קצה הארץ שיחזק לבם, ובל יציקום שכניהם. ואם היו זוכים היה אז הקיבוץ הכללי, אלא שהחטא הנזכר כאן עיכב, ובאו אם כן לרגל ולא מאהבה, כי היו קרובי אשור ורצו לנקום מפלתם, כפי שהחלו בימי מנשה. וחזקיה לא ייחס את האות לישראל, כי אם לזכותו שיהיה לו אות על רפואתו. (שם לט א)
וישמח עליהם - כי בסבתם יוכל להתגאות שגדול הוא בעיני ה', וחטא בזה בהנהגה, כי האוצרות יעירו קנאתם, ונגד ה' שציוה וכסף וזהב לא ירבה לו שלא ירום לבבו. מה אמרו - ישעיה בא להוכיחו על שני הדברים שחטא, שהשיב על חקירתם בענין המופת שהיה עבורו ולא בעבור ישראל, ועל שהראה אוצרותיו. ומאין יבואו - אם מארץ רחוקה כל כך שאין לו לפחד פן יקנאו באוצרותיו, והשיב רק על השאלה השניה, כי על הראשונה בוש להשיב, ואמר שחשב כי כשדים רחוקה מאד. (שם ב וג)
טוב דבר ה' - על הנבואה הרעה על בניו, שהלא יוכלו לשנותה אם ייטיבו מעשיהם... (שם שם ח)
מוראה - העיר למוראה על העמים בימי חזקיה, והיתה עת מוכשרת לגאולה, וכן בפקידת בבל, אלא שאז היתה הגאולה רק לישראל, ומשנדחתה לעתיד לבא תהיה לכל העולם. (צפניה ג א)
וה' התאנף - ...אבל הענין דהמון ישראל היו להוטים אחר עבודת הקרבנות באשר היו ידועים לסגולת פרנסה... עוד ראוי להתבונן שבימי אסא ויהושפט הצדיקים כתיב "עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות", ולא יכלו המלכים להעבירם ע"ד זולת חזקיה המלך הוא העביר הבמות. וכמו שאמר רבשקה, "הלא הוא יחזקיה שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו" וגו', ולכאורה מה החטא מצא בזה על חזקיהו, הלא באמת מצוה עשה. אבל משום שהיו להוטים אחר קרבנות לא יכלו לעמוד על עצמם שלא להקריב כי אם בירושלים, והיה זה להם למצוה לעבודת ה'... ומשום הכי גם מלכים הצדיקים לא היו יכולים למחות על זה משום שחשבו שהוא מצוה, וגם כי נוגע להם לפרנסה. אבל לא הוצרכו לזה אלא בעת שלא היו עוסקים בתורה... משום הכי משבא חזקיה המלך ונעץ חרב בבית המדרש... שוב לא הוצרכו היחידים לקרבנות כל כך, זולת מה שנתחייבו הצבור או חגיגה וראיה, אבל השתדלות יתירה בשביל פרנסה לא נצרכו, וממילא לא עברו על איסור במות חוץ... (דברים ד כא)
במדרש אז ישיר... ואא"ז זצלה"ה אמר על מה שאמרו חז"ל שחזקיה לא אמר שירה ולכך לא עשהו משיח, כי היה ברור אצלו השגחת השי"ת עד שלא נתפעל על ידי הנס, כי ידע שגם הטבע רק מחיות השי"ת. והוא שכתב עליו טוב בעיניך עשיתי, פירשו ז"ל שסמך גאולה לתפילה, והוא כנ"ל שידע שבכל מעשה יש נקודה חיות ונקרא גאולה, שעל ידי זה בא גאולה להסיר הערלה דחפיא ברית, שהוא הפנימיות שבכל דבר חיות השי"ת, וזה הטוב בעניך וכו', שכל מעשיו היו כעושה לפני המלך... ולכך קשה לו לומר שירה, כי ההסתר היה שוה לפניו כמו הפנימיות כנ"ל... (בשלח תרל"א)
...ונראה על פי מה שפירש אדמו"ר הרי"ם מגור זצללה"ה דהא דחזקיה לא אמר שירה על הנס שלו משום שלא נתפעל מן הנס שהוא חוץ לדרך הטבע, שידע שגם הטבע הוא בריאה מהשי"ת, כמו חוץ לטבע. אבל עדיין צריך להבין, אם כן מה חטא הוא זה שעל כן לא נעשה משיח, כדאיתא שם (סנהדרין צ"ד). ונראה דהנה תכלית האדם בעולם הזה היא האמונה, היינו להיות נמשך אחר השי"ת אפילו בלי הארת השכל, ובשביל זה זוכין לעולם הבא תכלית האור כי טוב... והנה מובן דהתפעלות מהנס אף שישראל מאמינים בני מאמינים שהקב"ה כל יכול, מכל מקום כשבא בפועל דבר שהיה מקודם בבחינת אמונה מביא התפעלות... ועל כן מצאנו שירה לעתיד, אף שיהיו השגות גדולות מצויות מאד, והיה הכל מאיר לנגד עיניהם, שהכל הוא למעלה מהטבע, כמו חזקיה המלך כנ"ל, מכל מקום יבואו לתכלית אמונה, ותהיה שייכת בהם התפעלות, והמביא לידי אמונה זו הוא מלך המשיח, שיסודו ותכליתו אמונה... ולפי זה יובן מדוע לא נעשה חזקיה משיח, שהרי לא אמר שירה, ולא נתפעל, ועל כן עדיין לא בא לבחינת האמונה שתהיה למשיח להכניס אותה בלב ישראל לזכות על ידה לעולם הבא... (פסח תער"ב ז ש"פ)