(ראה גם: דור המבול, כנען, נח)
ויהי נח בן חמש מאות שנה, ויולד נח את שם את חם ואת יפת. (בראשית ה לב)
וירא חם אבי כנען את ערות אביו, ויגד לשני אחיו בחוץ... (שם ט כב)
ובני חם כוט ומצרים ופוט וכנען... (שם י ו)
ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת... שם גדול מחם שנה, וחם גדול מיפת שנה... אלא דרך חכמתן חשיב להו... (סנהדרין סט ב)
וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, רב ושמואל, חד אמר סרסו, וחד אמר רבעו... (שם ע ט)
תנו רבנן שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו, כלב עורב וחם... חם לקה בעורו... (שם קח ב)
...נכנס חם ומצא ערות אביו, ולא שם על לבו מצות כבוד אב, יצא והגיד לשני אחיו בשוק כמשחק באביו, גערו בו אחיו... ויקץ נח מיינו... ואררו, שנאמר ארור כנען... (פרק כג)
...ברך לחם ובניו שחורים כעורב, והנחילם חוף הים... (פרק כד)
וירא חם אבי כנען, אמר להון ואגיד להון, אמר להון אדם הראשון ב' בנים היו לו, ועמד אחד מהן והרג את חברו, וזה יש לו ג' והוא מבקש לעשותן ד'. (בראשית פרשה לו ט)
...אמר הקב"ה לחם, אתה בזית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (ישעיה כ') כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת... וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, הפסול. (שם שם ט וי)
ויאמר ארור כנען וגו', חם חטא וכנען נתקלל, אתמהא. רבי יהודה אומר לפי שכתוב ויברך אלקים את נח ואת בניו, ואין קללה הוה במקום ברכה, לפיכך ויאמר ארור כנען. רב נחמן אמר כנען ראה והגיד לחם, לפיכך תולין את הקללה במקולל. אמר רבי ברכיה הרבה צער נצטער נח בתיבה שלא היה לו בן קטן שישמשנו, אמר לכשאצא אני מעמיד לי בן קטן שישמשני. כיון שעשה לו חם אותו מעשה, אמר אתה נמנעת אותי מלהעמיד בן קטן שישמשני, לפיכך יהיה אותו האיש עבד לאחיו שהם עבדים לי. רבי הונא בשם רבי יוסף אמר, אתה מנעת אותי מלעשות דבר שהוא באפלה, לפיכך יהיה אותו האיש כעור ומפוחם... (שם שם יא)
...וחם על שראה בעיניו ערות אביו נעשו עיניו אדומות, ועל שהגיד בפה נעשו שפתיו עקומות, ועל שחזר פניו נתחרך שער ראשו וזקנו, ועל שלא כסה הערוה הלך ערום ונמשכה לו ערלתו... ואף על פי כן חזר הקב"ה וריחם עליו, אמר הקב"ה הואיל ונמכר עצמו לעבדות יצא בעין שראה ובפה שהגיד. (נח יג)
וירא חם, וירא מדעתו ומרצונו, שהיה לו להעצים עיניו ולא עצם. ויגד, בלעג ובשחיקה הגיד להם, לפיכך דין העבד לצאת בשן ועין. (בראשית ט כב)
וחם הוא אבי כנען, אביו הפסול גרם לבנו שנפסל. (בראשית ט יח)
סיחון ועוג בני שמחזאל היו שהיה מבני האלהים שבא על אשתו של חם סמוך לכניסתו לתיבה, וסיחון נולד בתיבה, לכך שימש חם בתיבה כדי לחפות על אשתו. (נח)
חם יש אומרים שהוא נמרוד, ותיכף שנולד שחק, שזה היה סימן לרוב חכמתו... (שם)
...וחם רצה להמשיך בטומאה שנקרא ערוה, כי מלת הגיד שנאמר בחם "ויגד לאחיו בחוץ" הוא לשון המשכה לקליפות, שהם אחיו טמאים כמותו בחוץ, ומלת בחוץ דייקא שהם חיצוניים ממש. שם ויפת נתגברו וכיסו ערות אביהם ופניהם לקדש, אחורים היא הטומאה, שהיא אחורי הקדושה. (שם)
ובני חם כוש ומצרים וגו', ארבעה בנים היו לחם, נגד ד' קליפות, ומשה בק"ך שנה הכניע ג' קליפות, דהיינו מ' שנים הראשונים שנתגלגל במצרים הכניע קליפות מצרים, מ' שנים שמלך בכוש הכניע קליפות כוש, ובמ' שנים אחרונים שהיה במדבר הכניע קליפות פוט, שכן פו"ט בגימטריא מאדי"ם... (שם)
בנו הקטן - חם שהוא קליל בזכות. (בראשית ט כד)
ובני חם - ...ושום אפרכיותהום ערביא ומצרים ואליחרוק וכנען. ובנוי דכוש... סיניראי והינדיקי... (שם י ו וז, וראה שם עוד)
וחם הוא אבי כנען - ללמד ששניהם רעים, כמעשה אבות יעשו בנים... (שם ט יח)
...והנכון בעיני כי חם הוא הקטן לנח, כאשר פירשתי בראש הסדר, וכנען הוא הבן הגדול לחם, ואשר אמר ובני חם כוש ומצרים וגו' אחרי נמכר לעבד עבדים נתן לכל אחיו מעלה עליו, וכאשר אירע המעשה הזה לנח לא היה להם זרע זולתי כנען, וזהו טעם "וירא חם אבי כנען", כי אין לו בן אחר, וכאשר חטא לאביו קלל זרעו... (שם)
...והיה הסיפור הזה לשני ענינים, האחד למה כנען וזרעו היו מקוללים כמו שראינו שהיו האבות מואסים ומרחקים מאד מלהתחתן עמהם... וסיפר בזה כי חם היה רע באחרונה, כי מתחלה היה הדבור עמו כמו שאמר "ואל בניו", כמו שפירשנו, וכנען בנו רע ממנו, לפיכך אמר "אבי כנען". וראה הא-ל כי זרע כנען עתיד להיו רע ונתן בפי נח לקללו, כי נביא היה ונתקיימה קללתו... (שם ט כ)
חם - הוא הממלא מקום קין, והולך יותר מדאי אחרי הערב בתאוות הבהמיות... (שם ו ט)
וירא חם - הבזיון שעשה לו כנען, והוא הסירוס כדברי קצת חז"ל. וכתב ברומי הכלדי שהוא על ידי כישוף, וחם ברשעו ראה ולא מיחה, ויגד - ששמח על פעולת בנו. (שם ט כב)
חם הוא טבי עבדו של רבן גמליאל, וזה תיקונו, ובמספר קטן עולה חם כמו טבי, וידוע כי חם עבד עבדים, ואמרו במ"ר הרבה עבדים היה לחם אבי כנען דראוי לסמוך, כטבי עבדו של רבן גמליאל. (גלגולי נשמות נה)
...ואל יהיה קשה לך וכי מעשה גנאי כמו זה יעשה חם, כי אין זה קשיא למי שעומד על ענין חם, ויעיד על זה מעשה תולדותיו, שהם כנען ומצרים... מעשה תועבותיהם בזנות... הרי על אלו השנים מעיד הכתוב מעשיהם בזנות ובערוה, לפיכך תדע מזה איך היה דבוק חם אביהם בזנות ובערוה... שאין לך פחיתות וגנות כמו זה להיות רובע אביו... וסרס את אביו מפני שהיה רוצה להיות במקום אביו... והנה אלה שני החכמים אמר כל אחד חכמה גדולה, כי למאן דאמר שרבעו, היה חם דבוק בפחיתות היותר גדולה, ולאידך היה חם דבוק בארור היותר גדול, ולכך סרס את אביו ומנע ממנו הברכה, ובזה היה דבק בהעדר ובקללה... והיה דבק בזנות גם כן עד שהיה מקולקל בגופו ובנפשו כי הזנות מקלקל הגוף והיה דבק בהעדר גם כן, ובזה היה מקולקל בגופו ובנפשו.
וגם יש לומר שהכתוב כפשוטו, רק שבאו לפרש מה היה גורם הדבר הזה שראה חם ערות אביו... כי נח בחכמתו הגדולה היה יודע המעשה הגדול שעשה חם שראה ערות אביו, כי בראיה זאת רבעו, כי הזנות בכל מקום נקרא ראיה... וראיה זאת היתה לגמרי של זנות, כי חם לפי גודל כחו שהיה דבק בזנות, היה ראיה שלו מעשה זנות לגמרי, ונחשב זה שרבעו, ולמאן דאמר סרסו סבר כי הראיה הזאת סרסה את נח מלהוליד עוד... (באר הגולה ה ד"ה בפרק סורר ומורה)
...וחם שביזה, דע כי יש דבר נפלא במדרש, כי התולדות נמשכים אחר היסודות כמו שהאילן ענפיו נמשכים אחר העיקר והיסודות, ואשמועינן הכתוב כי חם היה גלוי ערוה ובזוי הגוף בחלקו, שהיה מבזה את אביו, לכך נמשכו אחריו תולדותיו... ואם תדע שלשה בנים אלו ומדריגתם, כי שם הוא הנהגה הוא המובחר, ויפת הוא הגדול וחם הוא הקטן תבין כל הדברים באמיתתם, למה לא נתאמץ יפת במצוה הזאת כמו שם, כי יפת דומה לגוף אשר אין פעולתו בזריזות ולפיכך לא זכה רק הגוף לקבורה... וחם הוא כח הנפש, ונושא כח הנפש החיוני הוא חום טבעי בלב אדם, לכך נקרא חם, אבל שם הוא עיקר והוא כמו עצם הצורה של אדם, לכך נקרא שם, כי השם בא על העיקר ועל עצם הדבר. ומזה תבין סוד אלו ג' בנים שהיו נגד חלקי האדם, יפת נגד הגוף, וכל ענין הגוף הוא בעצלות, וחם נגד הנפש החיוני, אבל שם הוא על דבר שהוא עצם ועיקר, ומפני כי נפש החיוני הזה הוא גופני ולפיכך הוא ארור שיהיה עבד, כמו דאת אמרת "שבו לכם פה עם החמור" עם הדומה לחמור, אבל יפת אף על גב שהוא נגד הגוף אין בזה חסרון כי דבר שהוא כח והוא גופני זהו קללה וארור... ויש בזה דבר מופלג ואין כאן מקומו. ותמצא כי אלו ג' בנים הם כנגד ג' בני אדם שכמו שאותם השלשה כוללים כל העולם, כן אלו ג' כוללים כל העולם, והנה יפת כנגד הבל, כי שקר החן והבל היופי, ושניהם ענין גוף, וכך הם הבל, וחם שהיה ארור כנגד קין שהיה ארור, ושם שהוא עיקר כמו שנתבאר כנגד שת שהוא יסוד ועיקר... (גור אריה בראשית ט כו)
וידע את אשר עשה לו בנו הקטן - לא נכתב מי הגיד לנח מה שעשה לו בנו וכי ראה נח זה בנבואה. ונ"ל על דרך שאמרז"ל שלשה שמשו בתיבה עורב כלב וחם וכו', ולפי זה כשעמד נח משנתו היה מתבונן בעצמו מי עשה לו הדבר הזה, ודאי א' מבניו החשוד על העריות עשה לו זה שרבעו, ומתוך ההתבוננות נזכר במעשה שהיה וידע את אשר עשה לו בנו הקטן בתיבה, כי טמאה על ידי תשמיש בזמן האסור, אמר נח מי שעשה זה עשה גם זה ולפיכך קללו... ויש אומרים שכנען היה מגלה עריות ואביו למד מבנו כן לעשות כמעשה כנען. ומה שקללו בעבדות לפי שרועה זונות יאבד הון, ובעל כרחו עבד יהיה על פת לחם... (בראשית ט כד)
שלשה אלה בני נח - כי כתות האנשים שעמדו בעולם מבני נח יתחלקו לשלשה, יש אנשים שיבחרו בחיים השכליים להתהלך לפני ה', וזה היה מדתו של שם, ויש אנשים מדיניים שיבחרו לחיות חיים המדיניים תחת נמוסים ישרים שהוא המועיל, וזה היה מדתו של יפת, ויש אנשים בהמיים, שיחיו חיי התאוות והתשוקות הרעות כבהמות, וזה הערב, וזה היה מדתו של חם. ויען שבני נח היו השרשים לכל דור יולד הבאים אחריהם, היה צריך שימצא השורש לזה באבות של כל בני האדם... ומפרש שחם הוא הגרוע ועל כן אמר ששלשה אלה היו צריכים שיהיו מצד שהם בני נח ומאלה נפצה כל הארץ. (בראשית ט יט)
ארור כנען - ונבא עליו העבדות בשלשה זמנים, א', שתחלה היו בני כנען י"א משפחות, ונלחמו עמהם יתר בני חם והכניעו מהם שש משפחות שלא נזכרו במתנת ה' לאברהם, כי כבר נכחדו מן הארץ והיו לעבדים לכוש ומצרים... ועל זה אמר עבד עבדים יהיה לאחיו, היינו ליתר בני חם, שהם גם כן יהיו עבדים לאדונים אחרים. (שם שם כה)
וחם הוא אבי כנען - השי"ת מודיע לישראל, המכירים את שחיתות הכנענים, איזה צעד פזיז של שורש האומה גרם לשחיתות כללית זו... נח נמלט לחדר הפנימי של אשתו כאשר הרגיש בעכירות חושיו, כדי שלא יראוהו בקלקלתו. וירא חם - בכל זאת הלך חם אחריו אל המקום שאין לו רשות להכנס אליו, ועוד שחם בעצמו כבר היה אב, והיה צריך לחשוב על יחס בנו אליו... חם נענש בבנו על בזיון אביו, וכן הוא בכל מקום בו מלעיגים על המסורת והעבר. (שם)