(ראה גם: לילה, צהרים)
בחצות הלילה כשצפורים נעורים (התרנגולים), נתעורר צד צפון ברוח... ואז שככו הדינים של קו שמאל ונמתק בחסדים, אז נתעורר הקב"ה במנהגו להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. שעה ההיא אשרי חלקו של האדם הקם להשתעשע בתורה, כי הקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לקולו, זהו שכתוב היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני.
ולא עוד אלא שהקב"ה מושך עליו חוט של חסד שיהיה נשמר בעולם, כדי שהעליונים והתחתונים ישמרו אותו, זהו שכתוב יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי.
אמר רבי חזקיה, כל מי שעוסק באותה שעה בתורה, ודאי שיש לו חלק תמידי בעולם הבא... רבי אבא היה הולך מטבריה לבי טרוניא, ששם דר חמיו, ורבי יעקב בנו היה עמו, פגעו בכפר טרשא. כשרצו לשכב, אמר רבי אבא לבעל הבית יש כאן תרנגול, אמר לו בעל הבית למה לך, אמר לו מפני שאני קם בחצות לילה ממש, אמר לו אינך צריך, כי יש לי סימן ערוך בבית, כי משקל זה שלפני מטתי אני ממלא כלי מים, ונוטפים המים טפה אחר טפה, עד שבחצות לילה ממש כבר התרוקנו כל המים, (ועולה הכף למעלה, וכף השניה) נשמטת ומתגלגלת למטה ונוהם, והקול נשמע בכל הבית, ואז חצות לילה ממש. וזקן אחד היה עמי שהיה קם בכל לילה ועסק בתורה, ובשביל זה עשה הסימן הזה...
שמעו אותו האיש שהיה יושב בירכתי הבית ושני בניו עמו, ושואל מה ראה דוד שאמר חצות לילה וגו', ולא אמר בחצות, אלא חצות לילה ודאי להקב"ה שאמר כן, שקרא אותו חצות לילה, וכי הקב"ה נקרא כן, כן, כי חצות לילה ממש נמצא הקב"ה ופמליא שלו, ואז הוא הזמן שנכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים... ועוד היה אומר, שבתחילת שעה ראשונה של הלילה כל הדינין שלמטה מתעוררים, והולכים ומשוטטים בעולם, וחצות לילה ממש הקב"ה נתעורר ובא לגן עדן, והדינים שלמטה הנ"ל נעלמים ואינם נמצאים, וכל הדרכים של מעלה אינם נמצאים בלילה, רק בחצות לילה ממש, מאין לנו זה, מאברהם, שכתוב ויחלק עליהם לילה, במצרים כתוב ויהי בחצי הלילה, ודוד היה יודע זה, ועל כן אמר חצות לילה וגו'... (לך לך שסג, ועיין שם עוד)
אמר התינוק אני שמעתי כי לילה היא זמן שליטת הדין של המלכות, ובכל מקום (סתם לילה) היא דין, ומה שאמר חצות לילה הוא משום שהמלכות יונקת אז בשתי בחינות, בדין ובחסד, וודאי הוא שחצי לילה הראשון הוא דין, כי מחצה האחרת מאיר הפנים מצד החסד, ועל כן כתוב חצות לילה, דהיינו המחצה של חסד... (שם שעז, ועיין שם עוד)
משום כשנחצה הלילה וקדושה העליונה נתעוררה, ואדם הישן במטתו אינו מתעורר להשגיח בכבוד רבונו, הרי הוא מתקשר בסוד המוות, ומתדבק במקום אחר, ועל כן היה דוד המלך קם תמיד בחצות לילה להשגיח בכבוד רבונו חי אצל חי... (ויגש לט, ועיין שם עוד)
בעוד שהיו יושבים נחלק הלילה, אמר לו רבי יהודה לרבי יוסי, עתה רוח הצפון נתעורר והלילה נתחלק, ועתה הזמן שהקב"ה חושק לקולם של הצדיקים בעולם הזה, אלו העוסקים בתורה, הקב"ה מקשיב להם עתה, במקום הזה לא נפסיק מלעסוק מדברי תורה. (ויחי תסו)
תא חזי בשעה שבא הלילה הפתחים של מעלה נסתמים, וכלבים וחמורים שורים ומשוטטים בעולם, וניתן רשות למשחיתים להשחית, וכל בני אדם ישינים במטותיהם, ונשמות הצדיקים עולות ומתענגות למעלה, כשנתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, התעוררות הקדושה מתעוררת בעולם, אשרי חלקו של אותו אדם שקם ממטתו באותה שעה ועוסק בתורה, כיון שהוא פותח בתורה, כל אלו מיני מזיקים הרעים מכניס אותם בנקבי תהום הגדול, ומניע החמור ומוריד אותו בבקיעים שמתחת העפר... (שם תרפג, ועיין שם עוד)
כשנחצה הלילה, אלו שתאותם להזכיר תמיד את הקב"ה אינם נותנים דומיה ללב, וקמים להזכיר את הקב"ה. כשמאיר הבוקר הם מקדימים לבית הכנסת ומשבחים אל הקב"ה, וכן אחר חצות היום... (וארא קסא)
בחצות הלילה ראו אילה אחת שעברה לפניהם והיתה צועקת, שמעו, קם רבי חייא ורבי יוסי והזדעזעו, שמעו קול אחד המכריז ואומר, נעורים קומו, ישינים העירו, הכונו לפני אדוניכם, כי אדוניכם יוצא לגן עדן שהוא היכלו... (בא צח, ועיין שם עוד)
ובעוד שלילה זה התחלק אינו עושה פעולותיו, מאין לנו מאברהם, שכתוב ויחלק עליהם לילה, אף כאן משה אמר כחצות, כשיתחלק, שמשה ידע, שלא יעשה פעולותיו עד שיתחלק, וכן היה, כי במחצה השניה של הלילה עשה פעולותיו, בזמן שהיא (המלכות) שולטת, ונמצאת תמיד זאת לעשות פעולות... (שם קיד,ועיין שם עוד)
אחר כך, כשצריך השמש לבא הלילה מאיר, ובא ולוקח אותו, ואז כל השערים סתומים, וחמורים נוערים וכלבים נובחים. וכשנחלק הלילה מתחיל המלך לקום והמטרוניתא לזמר, והמלך בא ודופק על שער ההיכל ואמר, פתחי לי אחותי רעיתי וגו', ואז משתעשע עם נשמות הצדיקים, אשרי חלקו של ההוא שהעיר בזמן ההוא בדברי תורה... (בשלח מט)
...אדם שעסק בחצות לילה בתורה, בשעה שנתעורר רוח הצפון וחשקה של אילה הזו להתעורר בעולם, הוא בא עמה לעמוד לפני המלך, ובשעה שהעיר הבוקר מושכים עליו חוט של חסד. (שם רעד)
סוד זה ניתן לחכמים, בשעה שנחלק הלילה בלילה זה (של שבת), רוצה הקב"ה להכנס לגן עדן, וסוד זה הוא, כי בימות החול הקב"ה נכנס בגן עדן התחתון להשתעשע עם הצדיקים השורים שם, ובשבת הקב"ה נכנס בגן עדן העליון... (תרומה קעה)
בחצות הלילה של ליל שבת, שהחכמים מתעוררים לתשמיש שלהם, רוח ההוא העליון שנתעטרו בו בעת התקדש היום... אז רוח ההוא העליון שירד בכניסת השבת לוקח את נשמה ההיא ועולים למעלה, והנשמה האחרת מתרחצת בבשמים שבגן עדן, ורואות שם מה שרואות, וכשיורד לשרות במקומו בחצות לילה, גם נשמה ההיא חוזרת למקומה... (שם קפא, ועיין שם עוד)
אמר רבי אלעזר, זה שהקב"ה משתעשע עם הצדיקים איך משתעשע, אלא בעת ההוא שהלילה נחלק, מתעורר הקב"ה באהבת השמאל לכנסת ישראל... וכנסת ישראל אין לה מתנה להקריב אל המלך, אלא אלו הרוחות של הצדיקים... (שם תתעח, ועיין שם עוד)
אותו שזכה וקם בחצות לילה לעסוק בתורה הקב"ה מקשיב לו, כמו שהעמדנו, היושבת בגנים וגו', כל אותו ההמון של מעלה וכל בעלי תשבחות המזמרים לאדונם כולם שוקטים בשביל התשבחות של אותם העוסקים בתורה... ואילה ההיא (המלכות) מתעטרת באדם ההוא וקמה לפני המלך, ואומרת, ראה באיזה בן באתי אליך... (ויקרא רא)
באמצע הלילה כרוז עומד ומכריז ופותחים הפתחים, אז מתעורר רוח אחד של צד צפון, ומכה בכנורו של דוד, ומנגן מאליו ומשבחת את המלך... וכל מי שקם בזמן ההוא ומשתדל בתורה נקרא חבירו של הקב"ה וכנסת ישראל, ולא עוד אלא שאלו נקראים אחים ורעים אליו... (שם שסט, ועיין שם עוד)
פתח סוחר ההוא ואמר, ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים, תא חזי, כשהקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, כל הדברים שבעולם התחתון וכל העליונים והתחתונים מתעוררים כנגדן, וכן האילנות, (שהם המדרגות) שבגן עדן פותחים בשבחים כנגדו, זה שאמר אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא, ואפילו העופות שבארץ כולם דוברות שבח לפניו, אז שלהבת יוצאת ומכה בכנפיו של התרנגול, וקורא ומשבח למלך הקדוש, וקורא לבני אדם שישתדלו בתורה ובשבח אדונם ובעבודתו... (שם שעט, ועיין שם עוד)
וכשמתעוררת האילה הקדושה ברוח צפון היא יורדת, ואותו צדיק שקנה נשמה קם ומתגבר כאריה הגבור בתורה, עד שהאיר הבוקר, ואז הולך עם אותה אילה קדושה להראות לפני המלך, לקבל ממנו חוט אחד של חסד... (שם תלה)
בחצות לילה מתעורר רוח צפון, וממזבח ההוא התחתון יוצא שלהבת אש, והשערים נפתחים, ודינים תחתונים מתקבצים בנקביהם, ואותה שלהבת הולכת ומשוטטת, ושערי גן עדן נפתחים, עד ששלהבת ההיא מגעת ומתחלקת לכמה צדדי העולם, ונכנסת תחת כנפי התרנגול וקורא... (בהר ג, ועיין שם עוד)
תא חזי, כשמתעורר רוח צפון בחצות הלילה, והכרוז יוצא, והקב"ה בא להשתעשע ברוחות הצדיקים, אז מתעוררים כל בני המלכה וכל בני ההיכל לשבח את המלך הקדוש, ואז כל אלו הפקדונות של הרוחות שנמסרו בידה של המלכות, כולם מוחזרים לבעליהם, ורוב בני העולם נעורים משינתם בשעה ההיא, ופקדונות של כולם מוחזרים להם... (ואתחנן ד, ועיין שם עוד)
תא חזי, בשעה שהאדם קם בחצות לילה ממטתו לעסוק בתורה, כרוז יוצא עליו ואומר, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. עתה (בבקר) כשהוא עומד בתפלה לפני אדונו, הכרוז ההוא קורא עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. (שם ח)
ולמדנו, מי שמקיץ משנתו בלילה בשעה שהקב"ה נכנס לגן להשתעשע עם הצדיקים, צריך לומר פסוק זה ברצון הלב, ולכוון רצונו בו, ה' אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן. ואחר כך יאמר אודך כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. ואחר כך ונהר יוצא מעדן וגו', וזה הוא השבח של החסידים הראשונים, כשהקיצו בחצות לילה, ואחר כך סידרו שבחיהם ועסקו בתורה. (זהר חדש בלק ב)
ובאותה שעה של קריאת הגבר, שמתעוררת אותה השלהבת מצד צפון, הנה מחמת התעוררות אותה השלהבת כשיורדת לעולם הזה, כנפי התרנגול שבעולם הזה קורא בכח ואומר, התעוררו לבכיה על בית המקדש... והקב"ה גועה ובוכה ובועט בש"צ רקיעים, ואז באותה שעה כתוב ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת... (שם רות תרו, ועיין שם עוד)
ויהי בחצי הלילה, יוצרו חילקו, לפי שנאמר כחצות הלילה אני יוצא, וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציה של לילה, אלא אם כן יוצרו חילקו, רבי יהודה בן בתירה אומר, היודע שעותיו ועתותיו הוא חלקו, רבי אליעזר אומר נאמר כאן לילה, ונאמר להלן חצות, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות. (בא פרשה יג)
...ולא זו בלבד, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר... אם כן למה אמרו חכמים עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה. (ברכות ב א)
...אמר רבי אושעיא אמר רבי אחא, הכי קאמר דוד, מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה, רבי זירא אומר, עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס, מכאן ואילך היה מתגבר כארי, רב אשי אמר, עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות... ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת, השתא משה רבינו לא הוה ידע, דכתיב כחצות הלילה, אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות, מי איכא ספיקא קמי שמיא, אלא דאמר ליה בחצות, ואתא איהו ואמר כחצות, אלמא מספקא ליה, ודוד הוה ידע, דוד סימנא הוה ליה, דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה באה רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה... (שם ג ב)
ספר הזוהר: ובפלגות ליליא ממש איתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין... ומכאן תבין מאמר רז"ל על כנורו של דוד שהיה מנגן בחצי הלילה, מפני רוח צפונית שהיתה מנשבת בו, ואז היה קם דוד ממטתו, להגביר כחו, שנאמר חצות לילה אקום להודות לך, כדי להתחבר עמה, כמו שאמר בזה המאמר זכאה הוא מאן דאיתער לזווגא ליה, ויש אומרים כי זמן בקשת רחמים הוא בסוף הלילה, שנאמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא, ואמרו רז"ל לעת מצא זו אשה, רוצה לומר, במשמרה שלישית שאשה מספרת עם בעלה, והבן זה. ואף על פי שאיני כדאי אני אכריע, והוא האמת, כי בחצות הלילה ראוי להשתתף עם כנסת ישראל ולבקש רחמים עליה ועל בניה, כענין שהיא עושה למעלה, שנאמר ופרשת כנפיך על אמתך, או הירא ממדת הדין, כענין שנאמר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך, הרומז למדת הדין. אמנם בקשת צרכיו בסוף הלילה, שתינוק יונק משדי אמו, ועדיין אבאר זה... (בראשית דף יד, ועיין שם עוד)
...ועוד נרמז בדברי דוד ע"ה באומרו הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, אמר כי עבדי ה' הם הצדיקים העומדים בחצות הלילה ועוסקים בתורה, ומשתתפים עם אילת סוד מלכות בבית ה' לשבח למלך הנשגב. וכבר כתבנו למעלה, כי רוח צפון מתעורר בחצות הלילה ומנשבת בכנור של דוד, ואז מזמר לפני ה', וכמה רבבות של מלאכי השרת משבחים לפני הקב"ה, והזוכה לקום באותה שעה ולעסוק בתורה הקב"ה מחריש צבא מעלה ומקשיב לקולו, כענין שנאמר היושבת בגנים חברים מקשיבים וגו', וכל צבא מעלה המשוררים מחרישים בשביל השבח העולה מלמטה מאת העוסקים בתורה... (חלק א, שער האותיות עמוד קטו)
...וצריך שתדע, שאף על פי שעל דרך כלל נאמר שהלילה הוא זמן שליטת הכחות האלה, הנה באמת אין זה אלא בחצי הלילה הראשונה, אך בחצות הלילה נשפעת השפעת הארה ורצון מלפניו יתברך בכל העולמות, וניטלת השליטה מכחות הרע, וענפיהם נגרשים ממקום הישוב, ומתחלת ההארה של היום להתעורר... ואמנם ענין השליטה הזאת ששולטים כחות האלה בלילה וגרושם ביום, הנה הוא דבר מחוקק בטבע העולם וסדריו, זולת השליטה וההכנעה שמגיעה להם במעשה האדם... (דרך ה', חלק ד פרק ו, א)
והנה תראה כי השלש תפלות אבות תיקנום, ומצד זה מוטל על כל ישראל לסדרן, ואולם תקון חצי הלילה האחרונה דוד נזדרז בו, וכמו שכתוב חצות לילה אקום להודות לך (תהלים קי"ט), והוא המשלים עם האבות תקונם של ישראל, אבל לא נקבע הענין להטילו על כל ישראל, כי אם על חסידיהם, להיותו במדרגה קצת למטה מהאבות. (שם שם טז)
"חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" (תהלים קי"ט), חצות הוא מסוגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים, כי צדק דינא ומשפט רחמי, וזהו "על משפטי צדקך", היינו שצדק גובר על משפט, התיקון לזה "חצות לילה אקום". ועיקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחילת הלילה הן בקיץ והן בחורף, ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה, דהיינו ב' שעות... (קמט)
ראה גם תקון חצות.