ח

(ראה גם: אותיות)

זהר:

ובספרו של רב המנונא סבא כתוב, כאן במלה חטא יש שתי אותיות, ח' ט', ועל כן לא היו כתובים באבני השהם והמלואים, כי שבטי ישראל נמנעו מהם ב' אותיות אלו, כדי שלא יהיה נרשם בהם ח"ט. (תרומה תעו)

ובכל שמות השבטים לא היו האותיות ח' וט', משום שלא היה נמצא חטא בכולם. אמר רבי חזקיה אם כן הח' שהשם גרם, (כי חת פירושו ירידה או מחתה) יפה הוא, אבל ט' שהיא אות טובה... למה לא נכתבה בשבטים, אמר לו משום שב' אותיות אלו סמוכות זו לזו... (פקודי קפ)

...אמר רבי אלעזר ודאי, כך אנו קוראים לה חטה, אבל אנו רואים בכל השבטים שאין (בשמותיהם אותיות ח' ט' מפני שמורים על חטא ואחיזה לחיצונים), ובה, (בחטה) יש ח' ט', שאנו קוראים אותה חטה, (אם כן יש בה אחיזה לחיצונים ולא כמ"ש הינוקא דלית חולקא לס"א דחובה תמן). אמר אותו הילד, ודאי כך הוא, כי ח' ט' (המורים על אחיזת ס"א) שורים בסמוך לה, (דהיינו סמוך המלכות), בהם, בשבטים לא היו אותיות אלו משום שבאו מצד הקדושה שלמעלה... אבל אצלה, (אצל המלכות שנקראת חטה), שורות האותיות ח' ט', (המורות על אחיזת החיצונים, ומה שאמר הינוקא שבחטה אין חלק לס"א היינו בה עצמה, שהוא יסוד דמלכות והמתוקנת בבינה, אבל בסמוך לה, שהיא מלכות דמלכות שם גנוזה הארת המנעולא, ושם יש אחיזה לחיצונים, ושם סוד ח' ט' של חטה, ויסוד עצמה שה"ס מפתחא ה"ס ח' דחטה)... (בלק עה, ועיין שם עוד)

אותיות דר"ע:

חית, אל תקרא חית אלא חטא, מפני שחטא נחשב להם לרשעי ישראל כצדקה, כאיזצד, בשעה שהן רואין פני גיהנם ומקבלין עליהם בעצמן דינה של גיהנם, וכיון שמעלין אותן וחוזרין בתשובה לפני הקב"ה מיד מקבלין פני שכינה כצדיקים וחסידים שלא חטאו מעולם.

...אחר כך נכנס חי"ת לפני הקב"ה, ואמר רבונו של עולם רצונך שתברא בי את עולמך, שבי יאמרו חסדך ה', שנאמר אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ וגו' (תהלים ל"ג), ובי נקראת רחום וחנון ה' (שם קמ"ה). השיב הקב"ה וא"ל לאו. א"ל למה, א"ל מפני שבך אני עתיד לכתוב בעט של ברזל חטאת עמי, שנאמר (ירמיה ט"ו) חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפורן שמיר וגו', מיד יצא מלפניו בפחי נפש.

חי"ת מפני מה אין לו כתר, מפני שכל מי שדבריו מכוערים וחוטא אין לו שבח בעולם הזה ולא שם טוב אלא גנאי וחרפה וכלימה ובושת פנים.

מדרשים:

ח' אין קשור עליו תג אלא כפוי למטה, שאין לבעלי חטא תג אלא בושה וכלימה. (מדרש האותיות)

ח' חף אנכי (איוב ל"ג) חי"ת קטנה, ז' מצות נתנו קודם מתן תורה וכולן נכללות בפסוק "ויצו ה' אלקים" וגו' (בראשית ב')... (מדרש ר"ע על התגין)

ילקוט ראובני:

ונס אל אחת הערים וגו', אות חי"ת היא למדת הו"ד, שמאותו צד נשחטים הקרבנות לצד צפון וכו', ומאותה מדה בא כח הדחיה שנדחית הנשמה או שום מלאך העליון ממקומו... (שופטים)

פרי צדיק:

איתא בספר יצירה המליך אות ח' בראיה וכו' סרטן בעולם ותמוז בשנה... וצריך להבין שייכות ח' בראיה ליד ימין...

...וקודם לזה כתיב ח' ופעם ראשונה שהוזכר האות ח' הוא בתיבת חושך, ואחר כך כתיב קודם מאמר יהי אור עוד ב' פעמים האות ח' בתיבות "ורוח אלקים מרחפת" וגו'. והענין דאיתא בגמרא (מנחות כ"ט) חטריה לגגיה דחית, כלומר חי הוא ברומו של עולם, היינו שבאמת אות ח' מורה על עיקר החיים, והוא השי"ת, שנקרא חי עולמים, אלקים חיים, א-ל חי, וקוב"ה ואורייתא חד הוא... אך הא ברומו של עולם, פירוש שהוא מרומם מכל העולם שכל הנעלם מכל רעיון ולית מחשבה תפיסא ביה, כמו שנאמר ישת חושך סתרו במאמר ראשון, וזהו ברומו של עולם. וזה שנזכר הח' ראשונה בתיבת חושך. ואחר כך כתיב ח' שניה בתיבת ורוח אלקים שנדרש זה רוחו של מלך המשיח (ב"ר פרשה ב')... והיינו שהוא נברא עוד במאמר ראשון בחינת עתיקא שהוא נעלם מכל רעיון, אך על ידי זה שהוא נעלם מכל רעיון, בחינת חושך ישת חושך סתרו נמשך מזה מעשיהם של רשעים... ולזה נכתב הח' הג' בתיבת מרחפת על פני המים, שנדרש (שם) בזכות התשובה שנמשלה למים, שנאמר "שפכי כמים לבך", שמשיח יהיה יחיד ששב, שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו, שאז יתברר כל מעשי האדם לטובה... (ר"ח תמוז א, ועיין שם עוד)

...וזה שאמר המליך אות ח', דמצינו דאותיות ח' ט' לא היה בשבטים רק אות ט' היה כתוב 'שבטי ישורון' באורים ותומים ואות ח' ביצחק, דאות ח' מורה על מדת הגבורה, והוא היראה, והראיה שרואה שמלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו, וזה מדת יצחק. והוא כמו שאמרנו דבכל מקום אות שנזכר ראשונה בתורה שם הוא שורש האות... ואות ח' הראשונה בתורה הוא בתיבת וחושך במאמר ראשון, שמאמר ראשון הוא שכל הנעלם מכל רעיון ישת חשך סתרו, ומזה נסתעף מעשיהם של רשעים, כמו שנאמר "והיה במחשך מעשיהם"... ואות ח' איתא (מנחות כ"ט) דחטרו להו לגגיה דחי"ת, כלומר חי הוא ברומו של עולם, ורומו של עולם היינו למעלה מהתפיסה, והוא מדת עתיקה שיתברר אם יהיו חטאיכם וכו' כשלג ילבינו... וכן בחודש זה (תמוז) נתנו לוחות הראשונות שהוא עץ החיים חיי עולם, ואחר כך אף שנשברו בחודש זה, מכל מקום אמר לו השי"ת למשה רבינו יישר כחך ששברת, והיינו שהשי"ת רצה שיהיה נהורא דנפיק מגו חשוכא, שזה היה הכנה להלוחות שניות שנתנו ביום הכפורים... וזה עסק חודש זה, המליך אות ח' בראיה, שעל ידי הראיה שהוא יראה יתקנו הח' חושך... (שם ב, ועיין שם עוד)