(ראה גם: ארץ ישראל-גבול-ישוב)
רבי שמעון אומר הוא יצא מכלל ארץ ישראל, שכתוב ויצא יעקב מבאר שבע, והלך לרשות אחר, שכתוב וילך חרנה... (ויצא ג)
אלא כך למדנו, כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, מהו הטעם, משם שזרע קדוש לארץ הקדושה עולה, והשכינה במקומה יושבת, וזה תלוי בזה... (יתרו רסג)
...יחיו מתיך היינו אלו שמתים בארץ הקדושה, שהם מתים שלו, ולא מאחר, שאין שולט שם סטרא אחרא כלל, ועל כן כתוב מתיך, נבלתי יקומון היינו אלו שמתו בארץ אחרת, נכריה, על ידי מחבל ההוא. ועל כן נקראים נבלה, כי מה נבלה מטמאה במשא, אף אלו שמתים בחוץ לארץ הקדושה מטמאים במשא... ועל כן בכל מקום שהס"א שורה נקרא המקום נבלה, כי מנוול זה אינו שורה אלא על מקום פסול, ועל כן שחיטה שנפסלה היא שלו ונקראת על שמו, ומשם זה המתים שהם מחוץ לארץ הקדושה תחת רשות אחרת, והסטרא אחרא שורה עליהם ונקראים נבלה... (תרומה תסג)
וכל מי שלא זכה בחייו (בארץ הקדושה) ומביאין אותו להקבר שמה, עליו כתוב ונחלתי שמתם לתועבה, רוחו יצא ברשות זר, וגופו בא תחת רשות ארץ הקדושה כביכול, עשה קודש חול וחול קדוש, וכל מי שזכה שתצא נשמתו בארץ הקדושה מתכפרים עונותיו וזוכה להתקשר תחת כנפי השכינה... (אחרי רצב)
אין להם לעכו"ם קרבות בהקב"ה, כי אין קרבנות בחוץ לארץ, ומשום זה העמידו חכמים הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה... (פנחס רל)
...תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ, שנאמר ויקם יונה לברוח תרשישה וגו', כי מפני ה' הוא בורח, והלא כבר נאמר אנה אלך מרוחך... אלא אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה... (בא הקדמה)
...הרי שכיבשו חוצה לארץ מנין שמצוות נוהגות שם, הרי אתה דן, נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה, מה יהיה האמור כאן מצות נוהגות שם, אף להלן מצוות נוהגות שם... (עקב נא, וראה שם עוד)
בארץ, יכול כל המצות כולם נוהגות בחוצה לארץ, תלמוד לומר לעשות בארץ וגו', יכול לא יהיו כל המצות כולם נוהגות אלא בארץ, תלמוד לומר כל הימים אשר אתם חיים על האדמה, אחר שריבה מיעט, הרי אנו לומדים אותם מן האמור בענין... מה עבודה זרה מיוחדת שהיא מצות הגוף שאינה תלויה בארץ ונוהגת בארץ ובחוצה לארץ, כך כל מצוה... (ראה נט, וראה שם עוד)
רבי עקיבא אומר יכול יהיה אדם מעלה בכורות מחוצה לארץ לארץ, תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר, ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות... (שם קו)
תנו רבנן לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ולא ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה... (כתובות קי ב, וראה עוד ארץ ישראל-ישוב)
מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירותו ואחר כך בא לארץ, בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום, ובית הלל אומרים נזיר בתחילה... לימא בהא קמיפלגי, דבית שמאי סברי ארץ העמים משום גושה גזרו עליה, ובית הלל סברי משום אוירא גזרו עליה (טומאה), לא, דכולא עלמא משום גושה גזרו עליה... (נזיר יט ב)
איתיביה, גיטין הבאין ממדינת הים ועדים חתומים עליהם ששמותיהן כשמות עובדי כוכבים כשירין, מפני שרוב ישראל בחוצה לארץ שמותיהם כשמות עובדי כוכבים... (גיטין יא ב)
...אמר ליה רב יהודה תנאין שהתנה יהושע אפילו בבבל, אמר לו שאני אומר אפילו בחוצה לארץ... (בבא קמא פא ב)
דתניא אין מביאין ירק מחוצה לארץ, ורבותינו התירו, אמר רבי ירמיה חוששין לגושיהן איכא בינייהו... (סנהדרין יב א)
אמר אביי לא קשיא, כאן בארץ ישראל כאן בחוצה לארץ, דתניא רבי יהודה בן דוסתאי אומר משום רבי שמעון בן שטח, ברח מארץ לחוצה לארץ אין סותרין את דינו, מחוצה לארץ לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של ארץ ישראל. (מכות ז א)
...דאמר שמואל בגולה אין אסור אלא יום אידם... תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הן, כיצד, עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים בעירו, אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים. (עבודה זרה ז ב)
אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ, אמר רבי שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ, ואין מביאין תרומה מחוצה לארץ, אמר רבי שמעתי בפירוש שמביאין מסוריה ואין מביאין מחוצה לארץ... (שביעית יח א, וראה שם עוד)
פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה, יצאו מכאן לשם רבי אליעזר מחייב ורבי עקיבא פוטר. עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית, אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת... (חלה י א, וראה שם עוד)
אמר רבי יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומות ומעשרות, עד שבאו הרובין ובטלום, מאן אינון הרובין תרגמוניא... (שם כז א, וראה שם עוד)
ספק הערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם שהוא נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור, ובסוריא מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד. החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה, והכלאים מדברי סופרים. (ערלה כ א, וראה שם עוד)
...אמר ליה שמעתי שאין ממנין זקנים בחוצה לארץ, אמר רבי לוי ולא מקרא מלא הוא, בן אדם בית ישראל יושבין על אדמתם, הא כל ישיבה שלך לא תהא אלא על אדמתך... (בכורים יא ב)
חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בגולה לא נהגו כן, אלא עד ששים ביום בתקופה (שואלים הגשמים)... ותני כן במה דברים אמורים בחוצה לארץ, אבל בארץ ישראל הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע... (תענית ב ב)
...אין מעברין את השנה בחוצה לארץ ואם עברוה אינה מעוברת, בשיכולים לעברה בארץ ישראל, אבל בשאין יכולין לעברה בארץ ישראל מעברין אותה בחוצה לארץ. ירמיה עיבר חוצה לארץ, יחזקאל עיבר חוצה לארץ... (נדרים כג א)
תני מטמא הוא כהן ויוצא לחוץ לארץ לדיני ממונות ודיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור השנה ולהציל שדה מן העכו"ם וללמוד תורה ולישא אשה... (נזיר לג ב, וראה שם עוד)
...תמן אמר רבי יהושע בן לוי שנייא היא שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין, והכא אמר אכן, חברייא בשם רבי יהושע בן לוי הדא דאת אמר בראשונה שלא היו חבירים מצויין בחוץ לארץ אבל עכשיו שחבירים מצויין בחוץ לארץ בקיאין הן... (גיטין ג א, וראה שם עוד)
המוכר את עבדו לעכו"ם או לחוצה לארץ יצא בן חורין... תני יוצא עבד עם רבו בחוצה לארץ, לפיכך אם מכרו לשם מכור, בא מחוצה לארץ על מנת לחזור כופין אותו למחר לחזור, על מנת שלא לחזור אין כופין אותו לחזור, ברח מארץ לחוצה לארץ רבי יאשיה בשם רבי חייה רבא אמר מותר... (שם כד א, וראה שםע וד)
כתב רבי לעזר לירתוי, ספרים שזכת בהן ארץ ישראל אין מוציאין אותם חוצה לארץ, רבי ניסי בשם רבי לעזר אם כתב על מנת להוציא מוציא... (סנהדרין יט ב)
רבי ישמעאל ברבי יוסי שייליה לרבי אמר ליה בני בבל בזכות מה הן חיין, אמר לו בזכות התורה... בני חוצה לארץ בזכות מה, אמר לו בזכות שהן מכבדין את השבתות וימים טובים. (בראשית פרשה יא ג)
טוב פת חרבה ושלוה בה, אמר רבי יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אדם אוכל בכל יום פת ומלח ודר בתוך ארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא, מבית מלא זבחי ריב, זו חוץ לארץ שהיא מלאה חמסים וגזלות... (פרשה יז)
...ואם תאמר דן אנכי מן הנביאים שנדבר עמהן בחוצה לארץ, לא נדבר עמהן אלא בזכות אבות, שנאמר קול ברמה נשמע וגו' ויש תקוה לאחריתך, ויש אומרים אף על פי שדבר עמהן בחוצה לארץ בזכות אבות, לא נדבר עמהן אלא במקום טהרה של מים, שנאמר ואני הייתי על אובל אולי וגו', ויש אומרים נדבר עמו בארץ ונדבר עמו בחוצה לארץ, שנאמר "היה"... תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ, שנאמר ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'... אלא אמר אלך לי לחוצה לארץ שאין השכינה נגלית... (שמות פרק יב, קפז)
לשבת אברם - מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין, לפי שלא נאמר לו אעשך לגוי גדול עד שיבא לארץ ישראל. (בראשית טז ג)
לאחוזת עולם - ושם אהיה להם לאלקים, אבל הדר בחוצה לארץ כמו שאין לו א-לוה. (שם יז ח)
אל תרד מצרימה - ...אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה אין חוצה לארץ כדאי לך. (שם כו ב)
על אדמתך - אבל בגולה אינך מוזהר עליו (על הלוי) יותר מעניי ישראל. (דברים יב יט)
ועשית עולותיך - ...ועוד דרשו רבותינו רק קדשיך בא ללמד על הקדשים שבחוצה לארץ וללמד על התרומות ועל ולדות קדשים שיקרבו. (שם שם כז)
לך עבוד - שהיוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ בזמן הבית כאילו עובד עבודת גלולים. (שמואל א כו יט)
...והנה בחוצה לארץ אף על פי שהכל לשם הנכבד אין בה טהרה שלמה, בעבור המשרתים המושלים עליה והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם, ולכך יאמר הכתוב "אלהי כל הארץ יקרא" כי הוא אלקי האלהים המושל על הכל, והוא יפקוד בסוף על צבא המרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולהרוס מערכת המשרתים, ואחרי כן יפקוד על מלכי האדמה באדמה... והנה השם הנכבד יתברך אלקי האלהים בחוצה לארץ ואלקי ארץ ישראל שהיא נחלת ה'... והוא מאמרם כל הדר בחוצה לארץ וכו', שנאמר לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים... כל זמן שאתם בארץ כנען הייתי לכם לאלקים, אין אתם בארץ כנען כביכול אין אני לכם לאלקים... (ויקרא יח כה, וראה שם עוד וארץ ישראל)
לא כארץ מצרים היא - ...והנה הפרשה הזו תזהיר כמנהגו של עולם, וממנה נלמד כי אף על פי שהכל ברשותו ונקל בעיני ה' יתברך להאביד יושבי ארץ מצרים ולהוביש נהרותם ויאוריהם אבל ארץ כנען תאבד יותר מהרה, שלא יתן בה מטרות עוזו, החולה צריך זכות ותפלה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא יביא עליו החולי... כביכול אינו דורש אלא אותה ועל ידי אותה דרישה שדורש אותה דורש לכל הארצות תמיד, אלא עיני ה' אלקיך בה לראות מה היא צריכה ולחדש בה גזרות... ויש בו סוד עמוק כי הארץ הזאת נדרשת בכל והיא הכל וכל הארצות מתפרנסות ממנה באמת. (דברים יא י)
אין הנזירות נוהגת אלא בארץ ישראל, ומי שנזר בחוצה לארץ קונסין אותו ומחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נזיר בארץ ימים כמנין הימים שנזר, ולפיכך מי שנדר בזמן הזה בחוצה לארץ כופין אותו לעלות לארץ ישראל, ולהיות נוהג שם נזירות עד שימות או עד שיבנה בית המקדש... (נזירות פרק ב כא)
ולמה אסרו כלאי הכרם בחוצה לארץ ולא אסרו כלאי זרעים, מפני שכלאי הכרם חמורין הם, שאם נזרעו בארץ ישראל הרי הן אסורין בהנאה... (כלאים פרק ה ד)
...אבל בחוצה לארץ מותר לזרע בצד הגפנים או בתוך הכרם לכתחלה, ולא אסרו בחוצה לארץ אלא לזרוע שני מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד, ואם אמר לתינוק נכרי לזרע לו בחוצה לארץ מותר, אבל לא יאמר לנכרי גדול, שלא יתחלף בישראל. ואף על פי שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בחוצה לארץ, הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה אפילו בחוצה לארץ, והוא שיראה אותו לוקט, אבל ספיקו מותר. (שם פרק ח יג ויד)
כל מתנות עניים האלו אינן נוהגות מהתורה אלא בארץ ישראל... וכבר נתפרש בגמרא שהפאה נוהגת בחוצה לארץ מדבריהם, ויראה לי שהוא הדין לשאר מתנות עניים שכולן נוהגות בחוצה לארץ מדבריהם. (מתנות עניים פרק א יד)
...ובחוצה לארץ שאין בה שמטת קרקע, מפרישין בארץ מצרים ובעמון ומואב מעשר ראשון ומעשר שני, כדי שיהיו עניי ישראל נסמכין עליה בשביעית, והלכה למשה מסיני שיהיו מפרישין בארץ עמון ומואב מעשר עני בשביעית, אבל בארץ שנער מפרישין בשביעית מעשר שני כסדר רוב השנים. (שם פרק ו ה)
מעשר עני... ואין מוציאין אותו מהארץ לחוצה לארץ, שנאמר והנחת בשעריך... (שם שם יז)
התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל... ונביאים התקינו שיהיו נוהגות אפילו בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לארץ ישראל ורוב ישראל הולכין ושבין שם, והחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב מפני שהם סביבות לארץ ישראל. (תרומות פרק א א)
הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען, כגון ארם נהרים וארם צובא ואחלב וכיוצא בהן... יצאו מכלל חוצה לארץ ולהיותן כארץ ישראל לא הגיעו... מפני שכבש אותן קודם שיכבוש כל ארץ ישראל... והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא... (שם שם ג, וראה שם עוד)
פירות הארץ שרבו על של חוצה לארץ הרי אלו חייבין בדמאי, ושל חוצה לארץ שרבו על פירות הארץ, וכן דברים שחזקתן תמיד מחוצה לארץ... הרי אלו פטורין מן הדמאי. לא הלכו חכמים בפירות חוצה לארץ אחר המראה ולא אחר הטעם והריח, אלא אחר הרוב, כל שרבו לו מותר... (מעשר פרק יג יא, וראה שם עוד)
מעשר שני הואיל וטעון הבאת מקום אין מביאין אותו מחוצה לארץ כבכור בהמה, לפיכך לא חייבו להפריש מעשר שני בסוריא (ראה ראב"ד). ויראה לי שמעשר שני שמפרישין בארץ שנער ובמצרים פודין אותו ומביאין דמיו לירושלים, וכן יראה לי שלא חייבו מקומות אלו במעשר עני, אלא כדי לקבוע מעשר עני... (מעשר שני א יד)
מפרישין חלה בחוצה לארץ מדברי סופרים, כדי שלא תשכח תורת חלה מישראל, ואין מביאין חלות חוצה לארץ לארץ ישראל... (בכורים פרק ה ז, וראה שם עוד)
סוריא אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מהתורה גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית, כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו וישתקעו שם, אבל עמון ומואב ומצרים ושנער אף על פי שהן חייבות במעשרות מדבריהם, אין שביעית נוהגת בהן. (שמטה פרק ד כו)
...אבל שאר הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל הרי הכהנים והלוים באותן הארצות ובביזתן כישראל. (שם פרק יג יא)
אין סומכין זקנים בחוצה לארץ, ואף על פי שאלו הסומכין נסמכו בארץ ישראל. (סנהדרין פרק ד ו)
בית דין שנסמכו בארץ ישראל ויצאו חוצה לארץ הרי הם דנים דיני קנסות בחוצה לארץ... שסנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ, והוא שיהיו סמוכין. ראשי גלויות שבבבל במקום מלך הן עומדים... (שם שם יב וראה שם עוד)
אין דנין בית דין של חוצה לארץ אלא דברים המצויין תמיד ויש בהן חסרון כיס, כגון הודאות והלואות... (שם פרק ה ט)
בזמן שדנין דיני נפשות בארץ ישראל דנין דיני נפשות בחוצה לארץ, והוא שיהיו הסנהדרין סמוכין בארץ... (שם פרק יד יד)
בסתר - ...ועל דרך המדרש י"א עבירות הללו כנגד י"א דברים שאמר דוד ע"ה במזמור תהלים ט"ו "מי יגור באהלך", שכל הדר בחוצה לארץ יתחייב לעשותן, והנה הם הפך י"א עבירות הללו... (דברים כז טו)
ועבדתם שם אלהים - ואינו אומר אלהים אחרים כבכל מקום, רמז לישראל בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. (דברים ד כח)
...והתשובה בזה, כי החטא שיחוש עליו השי"ת פן ישיג כליון לישראל, הוא חטא עבודת אלילים דומה לחטא העגל, כי בשאר העבירות לא יצא הקצף מהשי"ת כל כך, אבל על עבודת אלילים ראוי לחוש יותר. וזה החטא ראוי לחוש ממנו במדבר יותר מבארץ ישראל, כי מצד שישראל היו יודעים שכל הארצות נמסרים להנהגת הכוכבים והמזלות כמו שאמרו ז"ל בכתובות ק"י כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, וזה מצד ששאר ארצות העכו"ם מסורות לשרי מעלה והנהגתם, אי אפשר שתשתנה אלא על צד הפלא, כמו שפירש, "כי לא ישא לפשעכם", ולפיכך כל הדר בחוצה לארץ מצד היותו תחת כוכב או מזל אין תפלתו נשמעת כל כך כאילו היה בארץ ישראל שאינה תחת ממשלת שר וקצין בלתי להשי"ת לבדו... ולהיות ישראל יודעים זה, יהיו יותר קרובים לטעות בעבודת אלילים בהיותם בחוצה לארץ, כמו שאמרו "קום עשה לנו אלהים"... (דרוש ד)
...שאף על פי שהשכינה שורה בארץ ואינה שורה בחוצה לארץ כפי דעתנו... אף על פי כן עם היות שעל דרך לשון בני אדם השי"ת אינו נמצא בחוצה לארץ גם שם תמצאוהו... (דרוש ט)
לך לך - ...יוצא מזה כי הישראלי השוכן בארץ ישראל דבק בשורשו, כי אויר ארץ ישראל קודש וימשך בו דרך ישרה איכות שורש נפשו, נמצא שהוא שלם בלי פירוד, ובחוץ לארץ ימשך דרך עקלתון, ובדרך אויר טמא, וזה שאמר לך לך כי נפרד אתה משורשך... (בראשית יב א)
אברהם אביך - שיעקב ישאל למה עליו לצאת לחוץ לארץ אחר שאת אברהם הביא משם וליצחק אסר לצאת... ובכל זאת הניחו לצאת כי כל הארץ וגם חוץ לארץ שלך וכל העולם יתקדש על ידו. וזה שאמרו... שצבר עפרו של אדם הראשון מכל העולם ובראו, כי מקום המזבח כולל את כל העולם... ורצה שיוולדו בניו בחוץ לארץ כדי להחזיק בכל... (שם כח יג)
ועשו לי מקדש - ...אמנם המצוות הנעשות בחוצה לארץ שהיא תחת שר, שהשפע הבא על ידו הוא בצנור צר, אינן מספיקות להשרות השכינה, כי אם דרך שער השמים... (שמות כה ח)
ונאספת אל עמך - ...וכן המת בחוצה לארץ לא יגיע אליהם (לצדיקים בני גילו) עד שיעבור כל החיצוניות ויגיע לגבול שכנגד ארץ העליונה שלעומת ארץ ישראל. אך המת בנשיקה אינו כן, כי השכינה מתדבקת אל נפשו... (במדבר כז יג)
ושא עיניך - ואם מפחד שנפשו יוצאת במקום טומאה ועולה דרך החיצונים שלעומת חוץ לארץ אל ארץ החיים שלעומת ארץ ישראל, ששם שרשי נשמות ישראל, אמר לו שאינו צריך לחשוש, כי בכל מקום שהוא שם עמו כל הארץ העליונה, כי הוא מרכבה לשכינה... (דברים ג כז)
ושמרתם לעשות - אל תחשבו שנתינת הארץ הוא לאכול ולשתות מטובה, כי אם רק לקיים התורה, כי שם עיקרה מקום מקודש, כנגד הארץ העליונה, ומתקדשים ומתקשרים העולמות על ידם לנוכח ולא דרך עקלתון כמקיים התורה בחוצה לארץ. (שם יא לב)
בבואך - גם אם תצטרך לצאת לחוצה לארץ להרויח טרף על תחוש שתפרוש מהקדושה או שטומאה תדבק בך, כי מלאכיו יצוה לך. בארץ - ולא יחשבו שברכתו מצויה יותר בחוצה לארץ, ואף אם מדקדק שם במעשיו טוב מעט מידו יתברך. (שם כח ו וח)
ועתה אודיעך סוד גדול בענין תיקון העולם, כי הנה כתוב (ישעיה נ"ד ב') הרחיבי מקום אהליך וגו', והוא סוד גדול, כי בזמן בית המקדש היתה הקדושה מצומצמת בארץ הצבי ולא היתה יוצאת החוצה, ובזמן הגלות נצטמצמה יותר וחזרה להיות נקודה קטנה. והנה בזמן הגאולה במהרה בימינו תשוב להתרחב על הארץ הקדושה שגם היא תהיה עוד רחבת ידים מאד, ועל זה נאמר הרחיבי מקום אהלך. ואמנם מן המדרגה התחתונה החיצונה שבמלכות יתפשטו ענפים לכסות על פני האדמה, כי כבר נטהרה מטומאתה, ואז תהיה כל הארץ טהורה ולא קדושה, כי אין קדושה אלא לארץ ישראל, ושאר העולם יהיה כסוריא כיבוש יחיד. ורק כי כיבוש יחיד הוא בסוד השכינה, שהיא הבת היחידה הפורשת כנפיה ממקום כבודה ומכסה על המקומות ההם, אך ארץ ישראל עצמה נקראת כיבוש רבים, כי כל עשרת המאורות העליונים מאירים שם עליה, מה שאין כן הארץ הזאת שהיא כיבוש יחיד, שאינה אלא תחת הנהגת המלכות ומכנפיה היא מקבלת... וכן יימצאו מלאכים ממונים להוציא פעולות הארצות ההן, הכל מצד הקדושה ולא כראשונה בזמן עבודת כוכבים ומזלות, שהיתה אדמה טמאה בשלוט עליה שרי הטומאה... (מאמר הגאולה, וראה שם עוד)
ודע כי חז"ל אמרו שהקב"ה לא הגלה את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, והוא סוד קליפת נוגה הנתקנת על ידי גלות ישראל, וסוד הדבר אמרו גם כן ונשאר גם הוא לאלקינו, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבארם, הוא סוד גדול, כי הנה בבית המקדש נאמר "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", כי הנה הוא בסוד נוקבא, ששם בחינה הביא"ה, אך כשגלו ישראל נשאר להם מקדש מעט והם בתי כנסיות בסוד פלגש שהיא נוגה, ומצד הטוב נמצאים הבתי כנסיות, ולכן תמצא כי ארץ ישראל היא תחת הקדושה ובבל תחת הס"ט. אבל כל מה שהוא בית הכנסת או בית המדרש, הנה הם בסוד ארץ בבל דוקא, אך אלו הם בסוד נוג"ה הנתקנת ונתנת לפלגש אל הקדושה, ולכן גם בהם יהיה בחינת ביא"ה, ולעתיד לבא בהתקן הכל נאמר "ונשאר גם הוא לאלקינו", בסוד פלגש דוקא... וזהו שאמר העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, שהוא עליית האור עצמו, יושבי ארץ צלמות אור נגה עליהם, רוצה לומר בכח הישיבה בארץ צלמות אור נגה עליהם, שכבר הגיע האור גם כן לבחינת נוגה לקדושה, וזהו תלוי בישיבת ארץ בבל, כי מפני היותם שם, הנוגה נתקנת ובפרט בענין בית הכנסת שזכרנו... (אדיר במקום דף נז)
על האדמה - החיוב לשרש אחרי ע"ז הוא בארץ ישראל תמיד, ובחוץ לארץ רק אחר כיבושה, מה שאינו כן בעבודת ע"ז האסורה תמיד בכל מקום. והניחו אל ארץ ישראל שם ארץ ועל חוצה לארץ שם אדמה... והוא מלשון דומם, כי עליה שובתים עושי מצוות התלויות בארץ... (דברים יב א)
להיות לכם לאלקים - ואף בחוצה לארץ שהשגחתי עליכם. (ויקרא כה לח)
למען חייך - שתרגישו עונג וחיות הנפש יותר ממה שאפשר להשיג בחוצה לארץ, כי שם אין הקב"ה מתדבק בנו ברוח הקדש... (דברים ל ו)
בפסוק למען תלמד ליראה וגו'... והענין הוא דפעם א' כתיב עבדו את ה' בשמחה, ופעם אחת כתיב עבדו את ה' ביראה, בוזהר הקדש כאן כד ישראל שראן בארעא דישראל וכו', דכתיב כמה פעמים ושמחתם לפני ה' אלקיכם... ובחוץ לארץ העיקר היראה, ומכח היראה זוכין לשמחה, ובארץ ישראל העיקר השמחה, ומתוך השמחה זוכין ליראה... ובאמת עיקר השמחה בהתגלות כח הנשמה, ובשבת קדש דיש נשמה יתירה יומא דנשמתין הוא השמחה... וכמו כן בארץ ישראל ובמקדש זכו להארת הנשמה, כמ"ש נותן נשמה לעם עליה... (ראה תרס"א)
...וכמו ששמעתי דאוירא דארץ העמים הוא מכניס ללב כחות הזדון של האומות, וההיפוך בארץ ישראל דאוירא מחכים (ב"ב קנ"ח), כי ברית חלקו לאוירות כמ"ש (בב"ר ל"ד), והשי"ת יסד גבולות עמים לכל אומה שהיא כח מיוחד מקום מיוחד ואויר המקום שאותה אומה דרה שם וקנויה להם יכול להכניס מאותו כח גם בלב בני ישראל חס ושלום. ולכן מייתי באבות דר' נתן שם הכנסת הרהורים בבטול תורה קרא דתחת וגו' ועבדת את אויביך וגו' פירוש כי הם המכניסים ההרהורים בלב הישראלי, וזה נקרא ועבדת, אבל על ידי דברי תורה הם מוציאים הדברי תורה המלובשת באותם הרהורי שוא... (חלק ב צדקת הצדיק עמוד פב)
...והנבואה רק בארץ כמ"ש במועד קטן כ"ה, ולכך בארץ ישראל הוא כמו שיש לו א-לוה, שזה מדרגת השבת והנפש מגברא דמרי צבי ביה. מה שאינו כן בחוץ לארץ דומה וכו', שמצד הדמיון עדיין הוא כמי שאין לו וכו' שיש מקום לדמיון והעלם ואין ההכרה ברורה כל כך, וזהו גם כן דתמה איכא סבי בבבל עד שאמרו לו מקדמי ומחשכי לבי כנישתא, פירוש בית כנסת הוא המיוחד לתפלה, והוא עמוד העבודה שבלב... אבל זולת השקידה היתירה ויגיעה עצומה לא משכחת לה בקל כמו בארץ ישראל ששם הוא מקומה ושם הוא בנקל ושכיח יותר... (חלק ג דובר צדק עמוד נה)
ולכך אין מביאין בכורים אלא מארץ ישראל ששם היא הכרה זו, מה שאינו כן בחוצה לארץ דומה וכו', כי מקבל מתמצית האומות עכו"ם והכרות הנתינה של השי"ת בנוכח נעלמת תוך הדמיון המסתירה שהם חמדות ותאוות העולם הזה השופעים על הלב על ידי זדון האומות עכו"ם ששוכן בתוכם המטמאים את הארץ להיות טומאת האויר משפיע טומאה בלב הישראלי גם כן להעלים ולהסתיר הכרת הנוכח של השי"ת שיוכל לומר "אשר נתת לי ה'"... (שם שם עמוד עג)
אבל בזה רמוז הידוע דרק ארץ ישראל היא נחלת ה' לישראל, ושם מקבלים השפע מהשי"ת, אבל חוצה לארץ הוא תחת יד השרים אשר חלק ה' לכל העמים, שכל שר משפיע לאומתו וישראל שבחוצה לארץ מקבלים רק התמצית מהם ומה שיונקים מהם, ואף הנפשות דבני ישראל הנולדים בחוצה לארץ אף שהם ממקום קדוש יצאו מכל מקום עוברים דרך מעבר הקליפה של האומה ההיא ומתלבשים בלבוש הקליפה ההיא. ורק כשיבואו לארץ ישראל יפשטנו מעליו וכמבואר בחז"ל מעין ג'... ולפי שעדיין לא הגיעו אז (יעקב וביתו) לארץ ישראל ולבן היה שורש כח הקליפה של אומות ארם, על כן אמר הבנות בנותי והבנים בני מצד אותו הלבוש דקליפה שלו שהיו מלובשים בו עד שלא הגיעו לארץ ישראל, וכן הצאן צאני כי כל השפע שהגיע ליעקב בארם ושר של אותו מלכות הוא רק מה שלקח מלבן, שעיקר השפע היה אותו השר משפיע רק ללבן... (חלק ה קונטרס דברי חלומות עמוד קפו)
...והנה מבהיל הדבר איך זה אפשר שכל המצות הן תלויות בארץ, ולא תהיה להן שום חשיבות בחוצה לארץ אלא בבחינת "סימן וציון"? האם חס ושלום כל אותם הימים שישראל בחוצה לארץ לא פעלה עליהם המצוה שום דבר? אבל ביאור הדבר כן הוא, הספרי מחדש לנו כי לעם ישראל אין בחינת מציאות הבריאה מכוונת על פי התורה שבטבע הדברים מצד ששת ימי בראשית תפעלנה המצות עליהם לטובה ותפסידנה אותם העבירות, אלא בארץ ישראל ששם משפט אלקי הארץ, ומה שציותה התורה שנקיים את כל המצות מלבד אותן התלויות בארץ גם בהיותנו בגולה, הטעם הוא רק בשביל שלא תהיינה חס ושלום המצות עלינו לזרה ונסתלק מהן לגמרי, ולזאת המצות בחוצה לארץ רק בבחינת מלך המצוה על העם, אבל בחינה זו הרבה יותר פועלת במציאות הבריאה והאדם מבחינת ששת ימי בראשית...
המלבי"ם מפרש כי קשור אלקותו עם ישראל תלוי בישיבת ארץ ישראל, ששם השכינה והיא הארץ הנבחרת לנבואה, והיוצא לחוץ לארץ נכנס תחת ממשלת השרים העליונים והטבע... ולכן מבחינת אלקים הוא כעובד אלהים אחרים. היוצא מדברינו ארץ ישראל נבחרה מכל חלקי תבל בבחינת הבריאה על פי מציאותה, וכל העבודה שאנו עובדים לה' בחוץ לארץ היא בבחינת ציווי התורה שמציאותה עולה על כל מציאות הבריאה זולת המצוות התלויות בארץ... (חלק ג בין ישראל לעמים עמוד קעד)
ארץ ישראל מתנה גדולה היא, ולא רק גשמיותה של ארץ ישראל, אלא ובעיקר קדושת הארץ הנה סייעתא דשמיא עליונה לבא לידי דרגות עליונות בעבודת ה'... אך יש סכנה בכלי אדיר זה ארץ ישראל, כי עלול הוא גם להביא לידי חטא, ואמנם גם כיום רואים אנו זאת ותמהים, אבל מפורש בחז"ל, עיין רש"י עקב דברים י"א: "ואבדתם מהרה מעל הארץ, אגלה אתכם מן האדמה שגרמה לכם לחטא", הרי שהפושע בבחירתו ילמד לחטא אפילו מארץ ישראל.
והאומר אם כן אצא מארץ ישראל, תשובתו בצדו, "ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם" (דברים ד'), כי כל שכן שבחוץ לארץ יפיל עצמו לתהום עבודה זרה... (חלק ב עמוד נה)
...אך בהגיעו לחרן שהיא בחוץ לארץ, ששם ההשפעה הרוחנית אינה באה באופן ישיר כמו בארץ ישראל, אלא על ידי שרי המקום, בחינה של רוחניות המהולה בחיצוניות (שלא לשמה), ראה שלשם זכירת השגותיו הבהירות שבבחינת ארץ ישראל, נדרשים לו גם כלים חיצוניים, לכן החליט להתפלל על סייעתא דשמיא... (חלק ג עמוד קל)
בני לבן אמרו "ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה" (בראשית ל"א)... ויש בדברים אלה איזה בחינה של אמת, שאם לא כן לא היו נכתבים בתורה. והענין הוא שכל השפעת הקדושה שבחוץ לארץ באה דרך שרי האומות, היינו דרך מדותיהם של העם והמדינה שישראל יושבים שם, כי גם דרך עבודת ה' שם היא לפי בחינת המדה ההיא, (הרוסים חמי רגש, ואופן עבודת ה' שהתפתח שם היה החסידות, הליטאים קרים ומחושבים ואופן עבודת ה' שהתפתח בארצם היה עיון התורה ולימוד המוסר, הגרמנים מקפידים מאד על משמעת וסדר, ושם התפתחה עבודת ה' של קפדנות בשמירת מסורת ומנהגים)... אבל בארץ ישראל ההשפעה באה בדרך ישרה מאתו ית', כי העבודה שם היא בדרך לשמה לבד...
כשחזר יעקב לארץ ישראל נשתנה ונתעלה לקבל השפעת ארץ ישראל, אבל הכלים, רכושו, לא נשתנו, ומשום כך נתן כל רכושו לעשו, באמרו "נכסי חוץ לארץ אינם כדאים לי" (רש"י מ"ו ו'). והענין כי במדרגות וגובה הכלים שהשתמש בהם הצדיק לעבודת ה' בבחינת חוץ לארץ אינם ראוים עוד להשתמש בהם למדרגות הגבוהות של לשמה שבארץ ישראל... (חלק ד עמוד קכט)