חורי   שבעה עמים

(ראה גם: שבעה עמים)

 

ואת החורי בהררם שעיר, עד איל פארן אשר על המדבר. (בראשית יד ו)

אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ, לוטן ושובל וצבעון וענה. (שם לו כ)

ובשעיר ישבו החורים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם, כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו אשר נתן ה' להם. (דברים ב יב)

תלמוד בבלי:

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ, אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו, אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לגפנים... וחורי שמריחים את הארץ, וחוי, אמר רב פפא שהיו טועמין את הארץ כחויא, רב אחא בר יעקב אמר חורי שנעשו בני חורין מנכסיהן. (שבת פה א)

אבן עזרא:

שעיר החורי - כמו חורי יהודה, וטעמו גדולה... (בראשית לו כ)

רמב"ן:

והעוים היושבים - ...והנה בני החוי הזה רבו למעלה ןכאשר נפוצו משפחות הכנעני נחלה המשפחה הזאת ארצות גדולות, ומהם שתקרא ארץ רפאים ומהם חורים ומהם עוים ובכללם כלם חוי וכלם רפאים... (דברים ב כג)

העמק דבר:

החורי - מבני חוי בן כנען, כדלעיל, צבעון החוי. (בראשית לו כ)