(ראה גם: נבואה, נביא)
וכמה חזיונות יש לה, וכן כמה דמיונות ומראות יש לה, והכל נודע בעין השכל שבלב, (שהוא המלכות), שנאמר בה, הלב יודע הלב מבין. ומה שאמר (הכתוב) וביד הנביאים אדמה, הנה הדמיון אינו אלא בשכל הלב, (שהוא המלכות), ואינו כדמיון שבעין, ז"ש ואל מי תדמיוני ואשוה, ואל מי תדמיון א-ל, ויש חזיונות כמו החוזים בכוכבים, (שהם מסטרא אחרא, אבל חזיון של נבואה היא כחזיון לילה, (שהיא מלכות הנקראת לילה, ולא בספירות העליונות ממנה.
דמיונות וחזיונות הם כמו המבין דבר מתוך דבר, והמדמה דבר לדבר, אבל מראה שהיא בעין השכל, היא כאור המאיר בבת עין, (שהיא המלכות), כי הבת עין היא שחורה, כמ"ש שחורה אני, (היינו הבת עין, ונאוה, באור הלב שבפנים העין, המאיר לבת עין, ובת עין הזו היא שנקראת נר מצוה, והוא שמאיר בה מבפנים, (דהיינו הלבן), הוא ותורה אור, (דהיינו ז"א שנקרא תורה)... (תצא צא, ועיין שם עוד)
לכל הנביאים היה נראה בחזון הלילה, ולאברהם בחזון ובמראה, בחזון מנין, שנאמר (בראשית ט"ו) במחזה לאמר... ובמראה מנין, שנאמר (שם י"ח) וירא אליו ה'... (פרק כח)
עשרה לשונות נקראת נבואה, חזון הטפה דבור אמירה צווי משא משל מליצה חידה, ואיזו היא קשה שבכולן, ר"א אמר חזון, שנאמר (ישעיה כ"א) חזות קשה הוגד לי. רבי יוחנן אמר דבור, שנאמר (בראשית מ"ב) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות... (בראשית פרשה מד ז)
וכשנגלה הקב"ה על אברהם בחזון נגלה עליו היה מתירא שנגלה עליו בדבר קשה, אמר לו הקב"ה מתיירא אתה שנראיתי לך בחזון, חייך שאיני מראה לבניך אלא בחזון היאך אני פורע משונאיהם, שנאמר (דניאל ז') חזה הוית בחזוי ליליא... אף הגואל שהוא גואל לבניך בחזון אני מראה אותו לבניך, שנאמר (דניאל ז') חזה הוית ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש וגו'. דבר אחר חזון ישעיהו, שני נביאים נתנבאו בלשון הזה, ישעיה ועובדיה, ישעיה גדול שבנביאים, ועובדיה קטן שבנביאים, ויש אומרים גר היה... ולכך נתנבאו שניהם בחזון, שחזון בגימטריא שבעים ואחד, שנתנבאו שניהם בחזון, שנתנבאו שניהם בע"א סנהדרין, רבי בנייהו אומר שנתנבאו שניהם בע"א לשון. (ישעיה פרק א, שפה)
ולחוזים - ולמלפא... (ישעיה ל י)
ראה, הבט, חזה, דע כי ראה והביט וחזה שלשה המלות האלה נופלות על ראות העין, והושאלו שלשתם להשגת השכל... וכן חזה נופל על ראות העין, "ותחז בציון עינינו", והושאל להשגת הלב, "אשר חזה על יהודה וירושלים", "היה דבר ה' אל אברם במחזה", ועל זאת ההשאלה נאמר "ויחזו את האלקים" ורעהו. (חלק א פרק ד)
וקרא כל הענין ההוא חזון, אחר שזכר שהוא חלם חזא, מפני שפרשו לו המלאך... והוא אמרו אחר זה "חזון נראה אלי", וזה מבואר כי חזון נגזר מן חזה ומראה מן ראה, וחזה וראה בענין אחד ואין הפרש... (חלק ב פרק מג)
המדרגה הו' שידבר לו מלאך בחלום, וזה ענין רוב הנביאים... המדרגה הז' שיראה בחלום של הנבואה כאילו הוא יתעלה מדבר עמו... המדרגה הח' שיבואהו חזון במראה הנבואה ויראה משלים כאברהם במראה בין הבתרים, כי המשלים האלה היו במראה ביום... (שם פרק מה)
במחזה - זכה מעתה לנבואה ביום... וסודם ליודעי חן. (בראשית טו א)
במחזה - לפי שהראהו כאן מעשה, שהוציאו החוצה, ולא דבור בלבד. (שם)
כל חוזה - ידמה שהחוזה שלם מהנביא, שיבא אליו דבר ה' במראה ולא בחלום. (מלכים ב יז יג)
במחזה - להמורה בא לומר שיש נבואה אינה שוה בחלקיה והופכת מזכה ובהירה שהוא המחזה ליותר גסה על ידי הרתת והתפעלות הדמיון... (בראשית טו א)
...ונבואת ישיעה צחה ובהירה, לכך נאמר בו תמיד חזון, שהתנבא במראה ולא בחלום, וחזון שייך גם על נבואה טובה, ולא כבמדרש רבה. (ישעיה הקדמה)
סוג ב' ההתחלה ב"חזון", ונכלל עמה ההתחלה ב"דברי", שמיד בא אחריה אשר חזה, ומתחיל ב"דברי", כי בספרים אלו מספר גם מקורות הנביא עצמו... (הושע א א)
כל חוזה - שהוא לה' לבדו, שנביא נאמר גם לנביאי הבעל. (מלכים ב יז יג)
במחזה - החזון הוא מדרגה מיוחדת מן הנבואה, שהנביא חוזה בעין הלב את העתיד בציורים נשגבים ודמיונות, ולפעמים יהיה מחזה שוא, כמ"ש חזו לך שוא ותפל, לכן באר שהיה מחזה אלקית, כי היה דבר ה' אליו אל תירא אברם... (בראשית טו א)
ואתה תחזה - ויש הבדל בין ראה ובין חזה, שראה הוא ראות העין החושי, וחזה מורה על צפיית הרוח והנפש ובא לרוב על מחזה הנבואה, רוצה לומר שלא תסמך בזה על בחירת העם שאין רואים רק לעינים, רק אתה תחזה ברוח הקדש מי ההגון לכך... (שמות יח כא)
ויחזו - ...כי לא השיגו בנבואה רק בחזיון הלב שמחזה היא מדרגה למטה ממראה... (שם כד יא)
חזון לילה - חלום שאינו אמיתי כי אם מהכח המדמה ולא ישאר ממנו רושם והתפעלות כלל. (ישעיה כט ז)
...והתנבא משא על חורבן קרוב, וחזון על חורבן רחוק. (נחום א א)
ההבדל בין פעל חזה ובין יתר לשונות שבאים על הראיה הוא, שפעל חזה בא תמיד על ראית הרוח והלב בעינים הפנימיים, אם יצייר בנפשו תמונה דמיונית או ציור שכלי הוא חוזה בעין השכל והדמיון, ועקרו בא על עצמים הגיוניים וציור הבלתי בעל תכלית והבלתי גשמי ומוגבל שאין רואים אותם בעין הגשמי רק במחזה הלב והרוח. ועל כן בא פעל "חזה" תמיד על "מחזה אלקים". ומה שנמצא "ישמח צדיק כי חזה נקם", פה מצייר את הנקם כעצם מופשט חי שהוא הורג את הרשע, והצדיק יחזה במחזה הרוח והלב איך שהנקם "ירחץ פעמים בדם הרשע"... (הכרמל)
החזון הוא מדרגה קטנה מן הנבואה, שכח הדמיון גובר בו יותר ויחזה מחזות בדמיונו עד שהאור מתלבש במעטפות רבות בציור איזה מחזה... והחלום הוא בלא מחזה, והוא מדרגה היותר קטנה בנבואה שמעורב בו תבן יותר גם מן החזון... (שם)