חליל

(ראה גם: קרבן-שיר)

 

ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחלילים ושמחים שמחה גדולה, ותבקע הארץ בקולם. (מלכים א א מ)

תלמוד בבלי:

אין פוחתין משני חלילין ולא מוסיפין על שנים עשר, ובשנים עשר יום החליל מכה לפני המזבח, בשחיטת פסח ראשון, ובשחיטת פסח שני, ויום טוב הראשון של פסח, וביום טוב של עצרת, ובשמונת ימי החג, ולא היה מכה באבוב של נחושת אלא באבוב של קנה מפני שקולו ערב, ולא היה מחליק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחליק יפה... פתח בחליל ומסיים באבוב, אמר רב פפא היינו חליל היינו אבוב, ואמאי קרי ליה חליל דחלי (מתוק) קליה. תנו רבנן אבוב היה במקדש, חלק היה, דק היה, של קנה היה, ומימות משה היה, צוה המלך וציפוהו זהב ולא היה קולו ערב, נטלו את ציפויו והיה קולו ערב כמות שהיה... החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית... (ערכין י א, וכן בכורים יב א)

...שתי שוקיו לשני חלילים... (קנים כה א)

מיריחו היו שומעין קול החליל... (תמיד ל ב)

תלמוד ירושלמי:

החליל חמשה וששה זה החליל של בית השואבה, שאינו דוחה לא שבת ולא יום טוב... הא של קרבן דוחה, מתניתין דרבי יוסי בי רבי יודה, דתני חליל של קרבן דוחה את השבת דברי רבי יוסי בי רבי יודה, וחכמים אומרים אינו דוחה... על דעתהון דאילין רבנן למה אינו דוחה, משום שאינו מחוור (שהשיר מדאורייתא בכלי, אלא סברי עיקר שירה בפה)... רבי יונה בשם רבי בא בר ממל ושמחת לבב כהולך בחליל, כל זמן שהחליל נוהג ההלל נוהג... (סוכה כב א)

חליל של מקדש של משה היה ושל קנה היה, נשבר ותיקנוה ולא היה קולו ערב כמות שהיה, חזרו ונטלוהו וחזר לכמות שהיה... (שם כה א)