חמס

(ראה גם: אונאה, גזל, גנבה, דור המבול, עשק)

זהר:

ויש אומרים שלא נשלמה סאתם (של דור המבול) אלא בעון החמס, שהיו חומסים זה את זה, היו רעים לשמים ולבריות. תא חזי כמה ממונים הם למעלה, שנתמנו על הקולות של מוסרי דין על חבריהם לשמים, על מה שנעשו להם, ועל עון זה כתוב כי מלאה הארץ חמס מפניהם, דהיינו שכל אחד מסר דין לשמים על חברו, ומשום זה כתוב עליהם והנני משחיתם את הארץ. (נח קסג)

ספרי:

כי יקום עד חמס, אין חמס אלא גזלן, שנאמר לענות בו סרה, ואין סרה אלא עבירה... (שופטים קפט)

תלמוד בבלי:

אמר ליה רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי מה בין גזלן לחמסן, אמר ליה חמסן יהיב דמיה... והאמר רב הונא תלוה וזבין זביניה זביני, לא קשיא, הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני. (בבא קמא סב א)

מדרש רבה:

איזה חמס ואיזה גזל, אמר רבי חנינא חמס שאינו שוה פרוטה, וגזל ששוה פרוטה... דבר אחר כי מלאה הארץ חמס, אמר רבי לוי חמס זה עבודה זרה, חמס זה גילוי עריות, חמס זה שפיכות דמים, שנאמר כי מלאה הארץ חמס, גילוי עריות שנאמר (ירמיה נ"א) חמסי ושארי על בבל, שפיכות דמים שנאמר (יואל ד') מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי, חמס כמשמעו. (בראשית פרשה לא ה וו)

ילקוט שמעוני:

כי מלאה הארץ חמס, אמר רבי אלעזר כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נתחתם עליהם גזר דין עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר כי מלאה הארץ חמס, וכתיב החמס קם למטה רשע, מלמד שזקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה, אמר לפניו, רבונו של עולם, לא מהם ולא מהמהם ולא נה בהם... (בראשית פרק ו, נ)

תרגום יונתן:

ויחמס - ושרש. (איכה ב ו)

רש"י:

ויחמס - לשון כריתה. (שם)

אבן עזרא:

חמס - גזל וקחת הנשים בחזקה. (בראשית ו יא)

רד"ק:

השי"ת הקפיד על החמס המשחית הישוב גם באומות העולם, כמו שמצינו במבול, אבל בשאר עבירות מקפיד רק בישראל, כמו שאמר בעמוס "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה" וגו'. (יונה א ב)

בעל הטורים:

חמס - גימטריא גיהנם, שברותחין נידונו. (בראשית ו יא)

מהר"ל:

חמס - לרז"ל דיהיב דמי... ואונקלוס תרגם חטופין, דמשמע חטיפה בלבד ולא גזל ממון... אלא האי חמס הוא שגזל ממנו בלא דמים, ומה שכתוב בקרא חמס היינו שלפי האמת היה חמס, שמכח שכל אחד היה גזל את חבירו, ואם גזל אחד מן חבירו וחבירו היה גם כן גוזל אותו הרי היה לו דמים תחת מה שלקח ממנו, והרי הוא חמס, וזהו שנאמר "כי מלאה הארץ חמס", שהרבה היו חומסין זה מזה עד שהיה הגזל חמס... (גור אריה בראשית ו יא)

אור החיים:

...פירוש חמס הוא כללות הרשע, בו גזל, בו גילוי עריות בו שפיכות דמים, וכמו שהוכיחו רז"ל מן הכתובים... ומצד זה נתמלאה הארץ מקטרגים המתייחסים בשם חמס, והוא שהודיע הכתוב לנח באומרו "קץ כל בשר בא לפני", פירוש אותם המקטרגים שנבראו מיושבי הארץ שנקראו קץ...

במדרש וז"ל אחד היה מביא קופה תורמוסים וכל אחד לוקח תורמוס אחד ואינו יכול להוציאו בדיינים. והקשו דבני נח נהרגו על פחות משוה פרוטה. ונ"ל כי המדרש מגלה כי מלבד שבטלו עיקר תורת ז' מצות עוד להם שהיו חומסים מתורת האדם השכניית, כי הגוזל פרוטה הוא דבר שהיו תובעים אותו, ולא פחות משוה פרוטה... ואנשים ההמה היו נוטלים ברצונו בהקפה לפרוע אחר כך, וכשהיה מתרצה להקיפם היו נוטלין פחות משוה פרוטה, ובהלכות הלואה לא היו דנים על פחות משוה פרוטה... (בראשית ו יא)

הכתב והקבלה:

חמסי עליך - שם חמס כאן יראה הוראתו ענין הקללה החרוף והבזיון, כמו "חמסו תורה ויחללו קדשי" (יחזקאל כ"ב)... מלת חמס עומדת נגד חלול להוראת חסרון והעדר הכבוד... וכפירוש הגר"א שם יכסה חמס שמחרף את כל האדם ומדבר עליהם דברים רעים ומקללם, וזה גם כן נקרא חמס... (בראשית טז ה)

מלבי"ם:

חמס - ...מה שמלאה הארץ חמס, שהוא ביטול הדת הנימוסי, שעל ידו יתקשר הקבוץ המדיני שיהיה כלל הקבוץ כגוף אחד עוזרים זה לזה ושומרים החוקים המוכרחים שיתקיים כללותם, זה השכחת הכלל... (בראשית ו יג)

רש"ר הירש:

חמסי - קרוב ל"חומץ", ורוצה לומר עוול קטן-החומר וננס ומחמיץ את החיים. (שם טז ה)