(ראה גם: קרבן-שיר, שופר, תקיעה)
עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם, והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות... ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות, והיו לכם לחקת עולם לדורותיכם. וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות, ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם. וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה' אלקיכם. (במדבר י ב והלאה)
וישלח אותם משה אלף למטה לצבא, אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא, וכלי הקדש וחצוצרות התרועה בידו. (שם לא ו)
ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו לה', והכהנים מחצצרים בחצוצרות. (דברי הימים ב יג יד)
שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב, ושתי חצוצרות מן הצדדין, שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר. ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע, שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות... תניא נמי הכי, במה דברים אמורים במקדש, אבל בגבולין, מקום שיש חצוצרות אין שופר, מקום שיש שופר אין חצוצרות... מאי קראה, בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'... אבל בעלמא לא. (ראש השנה כו ב)
...דתניא חצוצרות היו באים מן העשת מן הכסף, עשאם מן הגרוטאות כשרים, משאר מיני מתכות פסולים... תנו רבנן כל הכלים שעשה משה כשרים לו וכשרים לדורות, חצוצרות כשרות לו ופסולות לדורות... שאני התם דאמר קרא לך לך תרי זימני... (מנחות כח א)
...אין פוחתין משתי חצוצרות מתשעה כנורות ומוסיפין עד לעולם... אמר רב זבדי אמר רב הונא עד מאה ועשרים, שנאמר ועמכם כהנים למאה ועשרים מחצרים בחצוצרות. (ערכין יג א)
...שני כהנים עומדים על שולחן החלבים ושתי חצוצרות בידם, תקעו והריעו ותקעו... (תמיד לג ב)
...ב' קרניו לשתי חצוצרות... (קנים כה א)
אותו היום היו הכהנים בגדירות ובפרצות וחצוצרות של זהב בידם ותוקעין ומריעין, וכל כהן שאין בידו חצוצרה אומר, דומה שאין זה כהן, שכר גדולה היה להם באנשי ירושלים שמשכירין חצוצרות בדינר זהב... (סוטה פרק ז)
...אמר ליה הקב"ה למשה, מלך עשיתיך, שנאמר (דברים ל"ג) ויהי בישורון מלך, מה מלך כשהוא יוצא תוקעין לפניו, אף אתה עשה לך שתי חצוצרות כסף... (במדבר פרשה טו י)
עשה לך - משלך עשה לך, לך אתה עושה ולא לאחר, את משתמש בהן, ואין אחר משתמש בהן, תדע לך, שהרי יהושע תלמידו של משה לא נשתמש בהן אלא בשופרות... אלא אפילו משה רבינו שעד שהוא חי בעצמו נגנזו, אמר רבי יצחק הרי שמשה אומר כשהוא בא ליפטר מן העולם (שם ל"א) הקהילו אלי, והיכן היו החצוצרות, אלא עד שהוא בחיים נגנזו, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, לקיים מה שנאמר (קהלת ח') אין שלטון ביום המות, הוי עשה לך, אתה משתמש בהן, שאתה מלך, ואין אחר משתמש בהן אלא דוד המלך... אמר רב החצוצרות שהיו במקדש אף הן נגנזו, אבל דוד המלך היה משתמש בכנור... (שם שם יב)
...השבת מתקדשת בחצוצרות, וכן ראשי חדשים והמועדות, שכן הוא אומר (במדבר י') וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו', וכשהיו נוסעים בחצוצרות נוסעים ותוקעין, וכשמתכנסין מתכנסין בחצוצרות... וכשהצר מיצר תוקעין בחצוצרות, וכשהלכו למדין בחצוצרות עשו נקמה, שנאמר וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו. (מטות ב)
ותקעתם תרועה - סימן מסע המחנות תקיעה תרועה תקיעה... מה מקרא העדה תוקע בב' כהנים ובשתיהן, אף מסע המחנות בשתיהן, יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע, ומעתה אין חילוק בין מקרא העדה למסע את המחנות, תלמוד לומר ובהקהיל את הקהל וגו', לומר שאין תרועה למקרא העדה, הוא הדין לנשיאים... (במדבר י ב)
חצוצרות - שם הפועל בחסרון הצד"י בקריאה ואם הוא כתוב (אם כתוב מחצצרים נקראת רק צד"י אחת). (שם)
חצוצרות - אם תוקעים באחת נאספים הנשיאים שהם מיוחדים שבעם, ובתקיעה שהיא מדת רחמים, כי ימינו פשוטה לקבל שבים, וזו פשוטה, ובמסע תרועה, שהיא מדת הדין המנצחת במלחמה. ועל דרך המדרש: חלק כבוד למשה שנקרא מלך הכבוד... ועל דרך האמת היו ב' חצוצרות רמז למדת הדין ולמדת הרחמים, והבן גדולתו של משה, שהחצוצרות סימן המלך במלכותו, ובעבור שעלתה השגתו להתנשא בשם הגדול מדת הרחמים היו של כסף דוקא... (שם)
לתקע בחצוצרות במקדש בכל יום בהקריב כל קרבן, וכמו כן בשעת הצרות... משרשי המצוה, שבשעת הקרבן היו צריכין לכוון דעתם יפה בענינו... וגם כן בשעת צרה צריך האדם כיוון גדול בהתחננו לפני בוראו, שירחם עליו ויצילהו, ולכן נצטוו בתקיעת החצוצרות בעתים אלה, לפי שהאדם מהיותו בעל חומר צריך התעוררות גדולה אל הדברים, כי הטבע מבלי מעיר יעמוד כישן, ואין דבר יעוררהו כמו קולות הנגון, וכל שכן קול החצוצרות, הוא הקול הגדול שבכל כלי הניגון, ועוד יש תועלת בקול החצוצרות, לפי הדומה, מלבד ההתעוררות אל הכוונה, כי בכח הקולות יסיר האדם מלבו מחשבת שאר עסקי העולם, ולא יתן לב באותה שעה כי אם בדבר הקרבן... (בהעלותך מצוה שפד)
שתי חצוצרות, רמז לדיו פרצופין, ועל כן הם מקשה, גם רז"ל אמרו חצוצרת כתיב, והרמז ליחוד גמור, אמנם על דרך כלל הרמז יותר לרחמים, ועל כן היו מכסף ולא מזהב, ואמרו רז"ל כי בתעניות תוקעין בחצוצרות, כענין שאמרו רז"ל עמוד מכסא הדין ושב על כסא רחמים, וכבר ידעת כי התקיעה רמז לרחמים, ועל כן בעת אסיפת העם אמר ותקעו בהם ונועדו אליך העדה אל פתח אהל מועד, כי אסיפתם ברחמים, שנאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, וכטעם ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם, אמנם נסיעתם היתה בתרועה, שנאמר ותקעתם תרועה ונסעו המחנות, כי השכינה היתה הולכת לפניהם, וכתיב קומה ה' ויפוצו אויביך, וידעת כי התרועה רומזת אליה... (בהעלותך עמוד עד)
חצוצרות - דוגמת קנה ארוך חלול וקולו מרעיד, ומכסף לכבוד משה, שכן דרך המלכים, ותהיינה מקשה לחוזק, שלא יצא הקול מהפרקים... (במדבר י ב)
...ועל כן אמר ה' למשה עשה לך שתי חצוצרות כסף, אחד היה מיוחד לקול התקיעה, ואחד היה מיוחד להריע בו קול תרועה. והיו לך למקרא העדה, רוצה לומר, החצוצרה המיוחדת לקול התקיעה היתה מוכנה להזמין בה את העדה... והחצוצרה השניה, שהיה מריע בה את התרועה, היתה מיוחדת למסע את המחנות, שהם ההמון כולו, שהם לא ידעו ולא יתעוררו על ידי התקיעה ויראת הרוממות, רק על ידי התרועה ופחד העונש... (במדבר י א, תורה אור)
חצוצרות - הן המרכז, והמקשיבים לסימנם הם 'חצר' להם... השופר הוא קריאת ה' אלינו, והחצוצרה קריאתנו אל ה', לכן בתעניות העיקר החצוצרות, ובראש השנה השופר. (שם שם ב וי)
בחצוצרות - מכשיר לקריאה לעזרה, שופר - מכשיר שעל ידו קורא ה' לאדם, והאדם קורא בשם ה', ביהדות מחוברים יחד החצוצרות והשופר, לפני שאנו מבקשים דבר מה', עלינו לשמע בקול קריאתו. (תהלים צח ו)
וגם הכלי שאנו מצווים לשמע את קולו מעיד על יוצרו, שהוא מעשה ידי ה', מעשה הטבע. הקרן החלולה של האיל נוצרה בידי הבורא, וניתנה לנו לשם קריאה בשמו אלינו. לא כן החצוצרה, הנזכרת בפסוקים דלעיל, שהיא עשויה כסף בידי אדם, ולכן עומד כלי זה רק לשרות האדם. מנהיגי ישראל קוראים את העם לאספה ולמסע בחצוצרות, גם בשעת מלחמה, או ליד המזבח קורא האדם אל ה' בקול החצוצרות, אבל עת קרא ה' את עמו להר סיני, או כאשר ה' קורא דרור בשנת היובל, הרי זו קריאת ה' לעמו, אז נשמע קול השופר... (במעגלי שנה חלק א עמוד עג)
ותקעו בהן - והיו קולותיהם משונים, או שמאריך באחת יותר, ותקעו - משמע ב' תוקעין זה אחר זה. (שם שם ג)
וכלי הקודש - הארון או הציץ, דאי אפשר להשתמש בחצוצרות אלא במקום שיש השם הקדוש... (שם לא ו)
עשה לך שתי חצוצרות כסף... הענין, דהנה שופרות מורין על הכנעה, כבירושלמי תענית פרק ב' הלכה א', חשבנו כאילו גועים כבהמה לפניך... וחצוצרות מורים על התנשאות, ולכן משה רבינו, שהיה ענו מאד מכל האדם לא היה צריך לעורר הכנעה בשופר, והיה יכול לשמש בחצוצרות ולא אחר, ולכן ביהושע היו שופרות, אבל במלחמה היו צריכין חצוצרות, כי נגד האויבים וכן נגד החיצוניים צריכין התחזקות, ואין רשאין להיות בהכנעה, כי יכולין ליבטל אצלם חס ושלום, רק התחזקות והתנשאות... כן נאמר במקדש מקום היראה שנופל על כל אדם פחד ה' מהדר גאונו... שם לעולם משתמשים בחצוצרות... רק דוד המלך שהיה שפל בעיניו מאד, כמאמרו למיכל בת שאול (שמואל ב' ו' כ"ב), על כן הוא השתמש בחצוצרות... (במדבר בהעלותך תר"ע)
ונראה שלאסיפה זו לא היה די בחצוצרות על פי מה שכבר אמרנו במקום אחר, שענין החצוצרות הוא הגבהת הנפש בדרכי ה', וכבר אמרנו שזהו מענין המוח והשכל, ואדרבא, הרי זה גורם שאין דעתן של בני אדם שוות, ועל כן אין החצוצרות עושים קיצוץ הדעות אלא קבוץ הגופים לבד, וכאן נתבקשה התאחדות ישראל גם בפנימיותם, על כן לא נאמרו כאן חצוצרות כלל, אלא היתה זו פעולת משה ואהרן בכח הפנימי שבהם... (שם חקת תרע"ד)
וצריך להבין למה באמת בפרשת החצוצרות הקדים עדה לנשיאים... אך ענין החצוצרות שהוא לכנופיא ולאסוף, המכוון בזה שיעשו כל ישראל יחד כאיש אחד חברים בלב אחד, וזה היה על ידי החצוצרות, ובתענית העיקר שיהיו כולם באגודה אחד חברים בלב אחד, וזה היה על ידי החצוצרות, ובתענית העיקר שיהיו כולם באגודה אחת... זה הפירוש והיו לך למקרא העדה, שיהיו כולם כאיש אחד בלב אחד, ועל ידי זה ונועדו אליך פתח אוהל מועד, כדי ללמוד תורה, כמו שהיה במתן התורה, דכתיב ויחן שם ישראל, ובמכילתא: כאיש אחד בלב אחד, וכן במועדים העיקר שיהיו כל ישראל באגודה אחת, וכן בראש חודש שהוא בחינת סיהרא... לכן גם כן מתקדש בחצוצרות... אבל מכל מקום במעשה מתחלה תוקעין באחת ומתאספין מקודם הנשיאים שיהיו כאיש אחד בלב אחד, וזה הכח נתן להם משה רבינו ע"ה, שהיה נשיא על כל ישראל, ואחר כך כל אחד מהנשיאים השפיעו בכל ישראל שיהיו כאיש אחד בלב אחד, וזה שאמר בספרי שהיו הנשיאים קודמין לעדה... (מדבר מטות ז)