ובתי החצרים - רש"י ז"ל פירש וחצריהם, היינו ערי פרזות, כמו שתרגם אונקלוס ופצחיהם, אבל יונתן בן עוזיאל תרגם ובתי כופרניא, וכן תרגם בחצריהם ובטירותם ראשי כפרניהון, וכן היה דעת חז"ל, שיש הבדל בין חצרים ובין ערי הפרזי, הערים יש בהם חצרות הרבה, שבכל חצר כמה בתים, והם לכל הפחות ג' חצרות, ועשויים בעיר בשוקים וברחובות, והחצרות הם מפוזרים על פני השדה לבדם, ולכן שייכים אל שדה הארץ, כי ישכנו בהם עובדי האדמה לשמור שדותיהם... (ויקרא כה לא)
בחצריהם - הם גרו בחצרים, הניגוד של ערים בצורות, חצר קרב ל'עזר', החצר באוהל מועד נתחלפה בעזרה בבית המקדש, דומה כי משמעות חצר היא שטח עזר בסביבות הדירה... מקום שהשטח והקרקע הדרושים לאדם מצויים בסביבות ביתו... מאוחר יותר הונהגה שיטת הבניה של חצרים גם בערי המזרח, ועד היום הזה היא נהוגה בירושלים, אלא שעל פי רוב מספר בתים בנוים בחצר אחת. (בראשית כה טז)
ובתי החצרים - חצר היא תחום מקיף, תחום עזר, ואילו חצרים הם הכפרים וערי פרזות, ויש להסתפק על שום מה נקראו כן, אם משום שכל בית מוקף שם שדה, שהוא כעין חצר המספקת את צרכי מחייתו, או משום שהם נחשבים חצרים לכרכים, שהרי הם מספקים להם את צרכי מחיתם. (ויקרא כה לא)