חרב

ראה גם: הרג, מיתת בית-דין, מלחמה, עשו)

תלמוד בבלי:

נעצו חרב בבית המדרש, אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא... (שבת יז א)

לא יצא האיש לא בסייף... רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו, וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי, שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות... מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין הם לו, דכתיב חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך, אמר ליה רב כהנא למר בריה דרב הונא האי בדברי תורה הוא דכתיב... (שם סג א)

 ...לענין טומאה הוא, דכתיב בחלל חרב, חרב הרי הוא כחלל. (שם קא ב)

אמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו, שנאמר רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם. (ברכות ה א)

...כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום, אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי... (שם לב ב)

על החרב מתריעין וכו', תנו רבנן חרב שאמרו אינו צריך לומר חרב שאינו של שלום, אלא אפילו חרב של שלום. שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה, ואף על פי כן נכשל בה המלך יאשיהו... (תענית כב א)

אמר רבי לוי, אבל שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו בין שתי יריכותיו, משלשה עד שבעה כאילו מונחת לו כנגדו בקרן זוית, מכאן ואילך כאילו עוברת כנגדו בשוק. (מועד קטן כז ב)

...וכתיב יתר הישמעאלי, אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב, כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי... (יבמות עז א)

אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וציחצוח חרבות... פלשתים באו בנצחונו של גלית, מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו... (סוטה מב א)

חרב קשה ממות, אי בעית אימא סברא, האי קא מינוול והאי לא קא מינוול... רעב קשה מחרב, אי בעית אימא סברא, האי קא מצטער והאי לא קא מצטער... (בבא בתרא ח ב)

...מה עשה (חזקיה), נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר, כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ... (סנהדרין צד ב)

תוספתא:

ואמר מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל, וכי מה ראה ברזל ליפסל יותר מכל מיני מתכות, מפני שהברזל ראויה לעשות הימנו חרב סימן פורענות, ומזבח סימן כפרה, מעבירין דבר שסימן פורענות, מדבר שהוא סימן כפרה... (בבא קמא פרק ז)

מדרש רבה:

...כך כל ז' ימים חרב שלופה, ועד ל' יום היא מתרפרפת, ואינה חוזרת לנדנה עד י"ב חודש, אמר רבי אלעזר נולד בן זכר במשפחה מיד היא רפה... (בראשית פרשה ק ז)

תני בשם רבי אלעזר הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים, אמר להם הקב"ה אם שמרתם מה שכתוב בספר זה, הרי אתם ניצולים מן הסייף... (ויקרא לה ה)

הר חורב שעליו נשמטה חרב, שנאמר מות יומת הנואף והנואפת, מות יומת הרוצח... (במדבר א ז)

אם יאמר לך אדם שאין הקב"ה מציל חלש מיד גבור בלא חרב ובלא חנית, יבא דוד ויעיד, הדא מה דכתיב (שמואל א' י"ז) וידעו כל הקהל הזה, כי לא בחרב ובחנית הושיע ה', כי לה' המלחמה. (שם יד ד)

...אלא כך אמר לו, הפה נתן ליעקב, שנאמר (בראשית כ"ז) הקול קול יעקב והידים ידי עשו, וכתיב (שם) ועל חרבך תחיה, והאומות כולם בחרב חייהם, ואתה מחליף אומנותך ותבא עליהן בשלהן... (שם כ יא)

כולם אחוזי חרב, אמר רבי עזריה דברים מבורכין בגבורה, יברכך ה', יאר ה', ישא ה'... איש חרבו על ירכו מפחד בלילות, שאפילו אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו מה יעשה, ילך לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל תפלתו, וישמע ברכת כהנים ויענה אחריהם אמן, ואין דבר רע מזיקו... (שיר השירים ג יא)

כולם אחוזי חרב, רבי זעירא ורבי יהודה בשם שמואל אלו תלמידי חכמים שמלמדין לכהנים שחיטה והלכות זריקה וקבלה וקמיצה... איש חרבו וגו', שהיו מזהירין אותם בעת ששוחטים שלא יפגל אחד מהזבחים, ושלא לפסול אחד מהקרבנות בנותרות. (שם שם יב)

כולם אחוזי חרב, רבי מאיר אומר, שהיו כולן שונין הלכה כחרב... (שם שם יג)

אמר רבי אביתר ניתזה החרב מצוארו של משה, והתיזה צואר של קוסטנר הרשע, הדא הוא דכתיב כי אלקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה... (שם ז ח)

מדרש תנחומא:

חרב פתחו רשעים, זה קין, שפתח בהריגת הבל אחיו, קודם שנהרג אדם מעולם, חרבם תבא בלבם, זה למך שהרגו לקין, דבר אחר חרב פתחו רשעים, זה חנון בן נחש... אמר ליה הקב"ה, רשע, בחרב פתחת, חרבך תבא בלבך, דבר אחר חרב פתחו רשעים, אלו ארבעה מלכים, אמרפל וחבריו, שעדיין לא היתה מלחמה בעולם, באו אלו ופתחו בחרב ועשו מלחמה... עמד אברהם והרגם. (לך ז)

שוחר טוב:

חמשה דברים ישינים בעולם... החרב שנאמר, (זכריה י"ג) חרב עורי על רועי... (תהלים פ)

תרגום אונקלוס:

בחרבי ובקשתי - בצלותי ובבעותי. (בראשית מח כב)

רש"י:

כשבויות חרב - כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב. (שם לא כו)

בחרבי ובקשתי - היא חכמתו ותפלתו. (שם מח כב)

כי חרבך הנפת - ...שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך... (שמות כ כב)

 

אבן עזרא:

כי חרבך - שם חרב נופל על כלי ברזל שנעשה לחתוך בו, אולי נקראת כן החרב, כי היא מחרבת... (שם)

רמב"ן:

כי חרבך - ...והזכיר כאן הברזל בלשון חרב, כי כל כלי ברזל אשר בהם פיות כורתות יקראו חרב... ובאזמל קח לך חרב חדה, וכן זה המסתת האבנים יקראנו חרב. (שם)

רד"ק:

מכרותיהם - ...ובילמדנו: חרב נקראת מכירין. (בראשית מט ה)

חרב - יקראו גם הפטיש המנפץ. (יחזקאל ו ג)

חרבך על ירך - יש חוגרים במתנים ויש בירך... (תהלים מה ד)

מהר"ל:

ואם מזבח אבנים תעשה לי וגו', יש לך לעשותו שלא יהיה נוטה לשום צד חיצוניות, שלא תבנה אותו גזית כי חרבך הנפת וגו', והוא נוטה לצד שמאל אשר שם כח החרב, ודבר זה כח חיצון... (תפארת ישראל פרק מו)

רש"ר הירש:

ואת להט החרב המתהפכת - ...נראה איפא, שהחרב מסמלת את הסבל הסוציאלי, שהוא גלגל חוזר בעולם, לשוא ילחם בו האדם, בכחות עצמו לא יתגבר על הסבל... וכך הכרובים והחרב מסמלים את שני היסודות, השומרים לאדם את דרך עץ החיים, היסוד האחד הוא החרב המתהפכת, הסבל והצער והזעזועים הגדולים, המתרגשים ובאים כגלגל חוזר... שרק אם יפנה האדם כלפי מעלה וישתעבד לא-ל עליון, ימצא חיי נצח עלי אדמות, תאות החושים ויצר הקנין לא יביאו לאדם חיי נצח ואושר, תמצית כל הליכות הימים היא הבל, זו משמעות החרב המתהפכת, השומרת לאדם את דרך עץ החיים, יסורין סוללים את הדרך לחיים. נמצאת אומר: להט החרב המתהפכת היא התוצאה השלילית של ההיסטוריה... (בראשית ג כד)

חכמה ומוסר:

...מן סוף יתרו: כי חרבך הנפת עליה ותחלליה, וזה לשון הרמב"ן, לאסור בהם נגיעת הברזל, כמו שנאמר אבנים שלמות תבנה וגו', ואני אומר כי טעם המצוה בעבור היות הברזל חרב, והוא המחריב העולם, ולכן נקרא כך, והנה עשו אשר שנאו השם הוא היורש החרב, ובתוך כך אמרנו על זה, על חרבך, פירוש החורבן והשממה והארס הם חיי עשו הרשע... עד שלסוף יקיאנו, כי ארס הוא... ורצה השי"ת להראות גלוי, כי לא לבד הרצח והחורבן בעצמן שנאוי לפניו, אבל גם הסבה אשר על ידה נסתבכה הרעה, אף שהוא לא כיוון לכך... (חלק א סימן יא)