חרטומים

(ראה גם: כשוף, עשר מכות)

 

ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה... (בראשית מא ח)

ויקרא גם פרעה לחכמים ומכשפים ויעשו גם הם חרטומי בלהטיהם כן... (שמות ז יא)

ויאמר המלך לקרא לחרטומים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלומותיו... (דניאל ב ב)

זהר:

כל חרטמי מצרים אלה הם המכשפים, חכמיה אלה החכמים במזלות... (מקץ כט)

אמר רבי יוסי פן תאמר אשר המכשפים כל מה שעושים אינם עושים אלא באחיזת עינים, שרק נראה כך ולא יותר, משמיענו הכתוב ויהיו לתנינים... תא חזי החכמה שלהם היא במדרגות התחתוניות להכניע ולשעבד מדרגות אלו אל המדרגות העליונות, ראשי שלטונות שלהם ושורשם הוא למטה מתנין הזה, ונאחזים בתנין, כי משם המדרגה העליונה שלהם מקבל כח... (וארא קכא, ועיין שם עוד)

מדרש תנחומא:

ויאמר המלך לקרא לחרטמים, חסר כתיב, שאלו ששואלים בטימי מתים, לאשפים, אלו שדוחקין במזל... (מקץ ב)

ילקוט שמעוני:

...ויהי כראות בלעם הקוסם כי נלכדה העיר ויפתח השער וירכב על הסוס הוא ושני בניו וינוסו ויבואו אל פרעה מלך מצרים, המה החרטומים המכשפים הכתובים בספר הישר היועצים את פרעה לאבד שם יעקב... (שמות פרק ב, קסח)

ולא יכלו החרטומים וגו', כל מכה ומכה היו מוסיפין, הניחו ידיהם לחיקם והוציאום מצורעת כשלג, ולא נתרפא עד יום מותן, וכן כל מכה ומכה היו מוסיפין עד יום מותן, וכל מכה ומכה היו מוסיפין עד שחין, דכתיב ולא יכלו החרטומים. (שם פרק ח, קפד)

לקח טוב:

ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם, בלחישותם, נראין כעושים ואינן עושין, כי הא דההוא טייעא דטרקיה לגמליה והדר קם... וכאלה רבות בתלמוד שאמרו החכמים שהיו בימיהם, כי מעשה חרטומי מצרים הכל באחיזת עינים היה. (שמות ז כב)

...ענין אחר, לפי שכל עפר הארץ היה כנים, והחרטומים עומדים על הכנים, ואין רגליהם נוגעות בארץ, ולעולם כל זמן שאין המכשף נוגע רגליו בארץ, אין מועיל כלום במעשיו, לכך כתיב ולא יכלו וגו'. (שם ח יב)

רב סעדיה גאון:

ואנש - החרטומים וכו' לא יוכלו לדעת מחשבות בני אדם, כי אין עניניהם עם האלוקות רק עם חכמת הטבע והכוכבים. (דניאל ב יא)

רש"י :

חרטומי - הנחרים בטימי מתים ששואלים בעצמות. (בראשית מא ח)

ולא יכולו - לבראותם ממקום אחר, שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה. (שמות ח טו)

אבן עזרא:

חרטומי - מלה מרובעת ארמית או מצרית, והם חכמי התולדות. חכמיה - במזלות ופתרון חלומות. (בראשית מא ח)

לחרטומים - חכמי התולדות היודעים העקרים ותולדות כל דבר, ומעשים שיעשו בלט. אשפים - הרופאים, מכשפים המשנים התולדה למראית עין, כשדים - חכמי המזלות... ולא הוצרך לחכמי המדות החשבון וכו', כי אם לחרטומים היודעים איך תראה הנפש חזיונות לילה, והאשפים היודעים במתכונת הגוף הגורם לחלום, והמכשפים והכשדים שידעו לומר על פי השעה ומצד מצב הכוכבים. (דניאל ב ב)

רמב"ן:

בלהטיהם - לרז"ל כשפים שעל ידי מלאכי חבלה, מגזרת אש לוהט... ואולי יקראו כן המלאכים השוכנים באויר בגלגלי היסודות, שקורין אותם שדים, אבל בלטיהם אמרו שהם שדים מגזרת לט, כי השדים באים בלט, וזה שאמר לחכמים, כי חכמי ההשבעות ואסיפות השדים ראשיהם, וחרטומים יכלול את שניהם, והנכון כרש"י... (שמות ח יא)

רלב"ג:

החרטומים - ידמה שהם היודעים לעשות התחבולות הטבעיות, ויעשום בסתר שלא יתבאר במה עשו. אשפים - מגזרת נשף, שמביטים בכשפים על תנועת הכוכבים והשופע מהם בעולם השפל. (דניאל א כ)

עקדה:

...ובאו המכות הראשונות ממין שיכלו החרטומים לעשותם, כי ידעו גבול חכמתם, וכאשר יראו המכות יוצאות מרשותם היה להם להודות כי יד ה' עשתה זאת, אלא שהוכו בסנוורי החמדה להחזיק בעם כעבדים, ותלו הדברים שהינם יודעים באיזו חכמה יותר מהם... (שמות ח יז)

אברבנאל:

לחרטומים - המשנים הטבעים וכו', להרמב"ם חלק ג' פרק ל"ו אין לשדים מציאות ואינם אלא דמיון... ומי יתן וידעתי מה יפרש בחרטומי מצרים, אולי שהיתה רק אחיזת עינים, ופירוש להטים שעושים במהירות תנועה... לחכמי אמת המכשף יכין הגופים התחתונים לקבל השפעת המלאכים או מלאכי חבלה, שדים ומזיקים... ולא יכלו להסיר הצפרדעים וכו' כי כוחם רק להזיק... (שם ז)

החרטומים - יודעים לעשות בטבע באמת או בתחבולה, אשפים - החוזים, מכשפים - במעשה שדים, כשדים - מתעסקים בגורלות. (דניאל ב ב)

רש"ר הירש:

חרטומי - מלשון חרט, בקיאים בכתב החרוט. (בראשית מא ח)

העמק דבר:

לחכמים - חכמי הטבע, שיכולים לעשות באחיזת עינים, והחרטומים במדרגה יותר גבוהה ממכשפים, שיכולים להשתמש בשדים, כבחז"ל, וכאן עשו החכמים באחיזת עינים והמכשפים בכשוף, אבל לקמן בדם וצפרדע כתוב רק חרטומים ובלטיהם, שכאן לא רצו להטריח השדים... (שמות ז יב)