צידונים יקראו לחרמון שריון, והאמורי יקראו לו שניר. (דברים ג י)
צידונים יקראו לחרמון שריון, תנא שניר ושריון מהרי ארץ ישראל, מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו, והעלו לו על שם הרי ארץ ישראל, ללמדך שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על אומות העולם. (חולין ס ב)
הרים - תבור חרמון וכרמל מתרגשים ואומרים עלי תשרה שכינה... (שופטים ה ה)
צידונים יקראו - ובמקום אחר הוא אומר (דברים ד') ועד הר שיאון הוא חרמון, הרי לו ד' שמות, למה הוצרכו להכתב, להגיד שבח ארץ ישראל, שהיו ארבעה מלכיות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא. שניר - הוא שלג בלשון אשכנז. (דברים ג ט)
חרמון - יש לחרמון ב' חלקים, אחד נקרא חרמון ואחד שניר, לכן אמר חרמונים בלשון רבים. (שם)
שריון - שהוא מבורך מאד עד שנמשלה ברכת ציון בו, שנאמר כטל חרמון שיורד על הררי ציון, וכן מארץ ירדן וחרמונים, וסבת ברכתו השלג שעליו תמיד. (שם)