(ראה גם: דור המבול-עונש, מבול, נח)
...אמר רבי יצחק מי גרם להם שימרדו בי, לא על שהן זורין ולא קוצרין, דאמר רבי יצחק אחת למ' שנה היו זורעים ומהלכין מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה, ומתלשין ארזי הלבנון בהליכתן, והיו אריות ונמרים חשובים בעיניהם ככנימה בבשרו, הא כיצד, היה להם אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת. (בראשית פרשה לד, יב)
...ומה שלוה נתן להם, זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם, רבי לוי אמר לג' ימים היתה אשה מהן מתעברת ויולדת...ורבנן אמרי ליום אחד היתה אשה מתעברת ויולדת... ילדיהם ירקדון, כאילין שדיא, כמה דתימא ושעירים ירקדון שם, כיצד, כיון שהיתה אחת מהן יולדת ביום, היתה אומרת לבנה לך והבא לי צור ואני חותכת את שרך (טבורך), וכשהיתה יולדת בלילה, היתה אומרת לבנה, לך והדליק את הנר, ואני חותכת את שרך... חיתם שלום מן המזיקין, ולא שבט א-לוה עליהם, מן היסורים... (ויקרא ח א)
...אמר רבי יצחק, למה היו מורדין, שהיו זורעין שנה אחת, ועושין מזון למ', למה היו מורדין, שהיו רואין לעצמם בנים ובני בנים חמשה וששה דורות,ולא היו מתין, אמר הקב"ה, וכך אתם מורדין, מכאן ואילך עוד כל ימי הארץ זרע וקציר שתהיו מולידין וקוברין, וקור וחום, שתהיו מתיסרין בשחפת ובקדחת, וקיץ וחורף, שתהיו מתקייצין ופניכם מתחרפין והייסורין אינן פוסקין, ותהיו מצטערים בגופיכם... (בראשית יב)
דבר אחר טוב מעט לצדיקים, טובים היו לנח שלשת בניו מכל אותן ההמונים שהיה בדור המבול מהמון רשעים רבים, שהרבה המונים היו בדור המבול, שכל אשה ואשה מהם היתה יולדת ד' וחמשה בכרס אחד בכל שנה ושנה, והיתה יולדת שני פעמים בשנה כצאן, והיו מהלכים בני יומן ויוצאים אצל אבותיהם, שנאמר (איוב כ"א) ישלחו כצאן עויליהם וגו'. ראה כמה המונים היו... (אגדת בראשית פרק י)
מכל הבהמה הטהורה וגו', עד שלא בא המבול היו טמאים מרובים מן הטהורים, רצה הקב"ה להרבות הטהורים ולמעט הטמאים, קרא לנח ואמר לו הבא לך אל התיבה מכל הבהמה הטהורה שבעה שבעה... (בראשית נח דף סג)
ארבע ביטלו אותן דור המבול, הגבורה והשנים ורוב בנים והשלום, הגבורה שנאמר, הנפילים היו בארץ בימים ההם (בראשית ו' ד'), וכשחטאו ניטלו מהם, דכתיב וימח את כל היקום (שם ז' כ"ג), ועתיד הקב"ה להחזיר לישראל, דכתיב וקויי ה' יחליפו כח (ישעיה מ' ל"א), רוב שנים דכתיב, ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה (בראשית ה' ה'), ועתיד הקב"ה להחזירה לישראל, דכתיב לא יבנו ואחר ישב וכו' כי כימי העץ ימי עמי (ישעיה ס"ה כ"ב), רוב בנים דכתיב זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם (איוב כ"א ח'), וכשחטאו, ויגוע כל בשר, ועתיד הקב"ה להחזירה לישראל, דכתיב ויהי כחול זרעך וכו' (ישעיה מ"ח י"ט), והשלום, דכתיב בתיהם שלום מפחד ולא שבט א-לוה עליהם (איוב כ"א ט'), בתיהם שלום מן המזיקים, ולא שבט א-לוה עליהם מן הייסורין, וכשחטאו ניטל מהן ונדונו בחמת יסורין... ועתיד הקב"ה להחזירו לישראל, שנאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום (ישעיה ס"ו י"ב)... (בראשית ו ד)
ויהיו ימי - ...והסבה באריכות ימיהם, כי אדם הראשון מעשה ידי הקב"ה בנוי בכח בקומה בתכלית השלימות, וכאשר בא המבול נתקלקל האויר וחסרו ימיהם לד' מאות שנה, ובהפלגה נתקצרו למאתים... ולא כהמורה, שאורך השנים היה רק ביחידים המנוים על ידי הנהגתן במזונם או על ידי נס... (בראשית ה יג)
הגבורים - ...ואחרי המבול ראו שרע בעיני ה' רדיפת התאוות ועניני הגופות, וחסרו התאוות ואותן ההנהגות, עד שמעטו שנות בני אדם והגופות... (בראשית ו ד)
את קשתי נתתי - חזק עתה אור השמש ללהט יותר בענן... (שם ט יג)
וגר זאב - יש אומרים שיחזרו לטבעם בשעת הבריאה ובעת המבול, שאם היו טורפים אז, היו משחיתים המינים, או נאמר שהז' מהטהורים היו בשביל מאכל הטורפים... (ישעיה יא ו)
אבל התשובה בזה, כי קודם המבול היו מעותדים היסודות התחתונים למשול ביסוד האש ולהשיבו לצורה המימית, כאשר הם מעותדים למשול ביסוד האויר, ובעת כאשר יגבר הלחות יחלש היסוד האשיי ההוא עד שלא יראה המראה ההוא (הקשת), אבל השם השגיב בו בכחו, רוצה לומר שחיזק יסוד האש עד שלא יתפעל מצד היסודות התחתונים, עד שלא יתחדש זה המראה מצד הכאת ניצוץ השמש, ולו היה נשאר הענין על טבעו, היו כל היסודות העליונים מעותדים לשוב לטבע התחתונים, כי טבע היצירה כן חייב שימשול התחתון בעליון, ושישיבהו אליו... (דרוש א)
ואל אישך - ...ונראה שלפני החטא שלא נגזרה גזירת מיתה, היתה מולידה רק פעם אחר פעם, ורק מעונש המיתה נמשך ריבוי ההריון. (בראשית ג טז)
משחיתם את הארץ - אשחית גם מזג הארץ והאויר בנטיית גלגל חמה מן המשוה, ולכן נתמעטו חיי המין האנושי אחר המבול, כי המזגים והפירות אינם עוד על שלמותם, ולכן הותרה להם אכילת בעלי חיים. (שם ו יג)
עוד - יתמידו מעכשיו על האופן הבלתי טבעי, שבא בנטיית קו המשוה, ועל ידי זה התקופות, ולפני כן היה תמיד אביב, ובזה תקון כללי ליסודות לצמחים ולבעלי החיים ואורך ימיהם... (שם ח כב)
שמיו יערפו טל - ...כי המשיח יערף לקחו כטל, שהכל שמחים בו, וגם השמים יערפו טל בשפע כמו שהיה בו' ימי בראשית, קודם חטא אדם הראשון, שאד יעלה והשקה, ומספיק להתפרנס יושביה שלא בצער, כאשר היתה הכוונה שיתפרנס אדם הראשון קודם חטאו, וכאמרם עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקואות וכלי מילת. (דברים לג כח)
וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ - ראה שטבע הארץ שהיתה עכורה וחזקה מאד קודם המבול, שלכן היו האנשים אז ענקים וגבורי כח ומאריכים ימים ושטופים בזמה, ועל ידי כן גבר החומר מאד, והצורה היתה חלושה, כי כל שיגבר החומר תחלש הצורה, ועל זה אמר כי רבה רעת האדם בארץ - שהארץ גרמה כל זאת, והיתה החרטה על שעשה אותו בארץ הזאת, כי כפי טבע הארץ עתה, אי אפשר שיגבר בו כח הנפשי... (בראשית ו ו)
בעבור האדם - שהקללה היתה לטובת האדם, כבאדם הראשון, שהוצרך לעבוד, שלא ילך אחר היצר הרע שבא לו, אבל טבעו וכחו נשארו גדולים, וכן מוצאים עצמות חיות מתקופה זו, ומעתה תחליש גם זאת, ועל ידי זה תוכל הנפש לגבור על הגוף... ולחז"ל לא נטה השמש מקו המשוה לפני המבול והיה הטבע אחר... (שם ח כא)
לאכלה - אחר שנתקלקלו המזונות והאדם התפזר וצריך להעמיד בריאותו בקור וחום... (שם ט ג)
...נעיר כאן כי אחר שהטבע השתנה, אי אפשר לדון על התפתחותו מנקודת מבט עכשוית, כן אי אפשר לדון מן האדם בן זמננו על האדם ההרמוני במצב הגן-עדני, בו גדלו אנשים אשר שמעו וחזו דבר ה'... (בראשית ג יט)
עוד כל ימי - לחז"ל בבראשית רבה היה מזג האויר בכל מקום ובכל זמן אביבי והארץ חלקה וכו', מאז שינוי הטבע תלוי האדם באופן תמידי בהשגחה האלוקית, ולא כמקודם, שזורעין אחת למ' שנה. על ידי קיצור שנות האדם קבל הנוער הטוב משקל יותר נכבד בחיי ובהתפתחות האדם... הפירוד הגיאוגרפי שהתהווה על ידי המבול הוא ערובה שהשחיתות לא תתפשט כל כך מהר, הגוים שונים יותר באופים, ואם השחיתו ביותר, ישמד גוי זה שהתקלקל לבדו... (שם ח כב)
שרצו בארץ - התפתחות השוני שבאדם בעקבות ובהשפעת השינויים שחלו בארץ ובמזג האויר, השוני שייווצר על ידי כך ישמור על האנושות מפני אסונות חדשים כמו המבול, כי ישוה את החסרונות ויקדם אותה לעבר מטרתה, וכן בבראשית רבה: ברית נכרתה לאוירות... (שם ט ז)
והמים גברו - הוסיפו לעקר ארץ רבה, ונעשו על ידי זה הרים שלא היו לפני המבול, ואז נעשו הרים גבוהים מהרי אררט, וכן שינו במעינות העולם, ויכסו ההרים - הרי אררט, שהיו אז הגבוהים ביותר. (שם ז יט)
ויחי אדם - הנה הרבה פעמים כבר באנו בארוכה על ענין קלקול רוחניות הבריאה, וכי יכולים אנו להרגיש זה הקלקול באופן מוחשי... האדם צריך להיות לו ציור אף בבית של אדם הראשון, אשר אמרו חז"ל עליו, כי מלאכים בקשו לומר לפניו שירה (בראשית רבה ח' ט')... כל אלה היו דברים פשוטים ורגילים, והרי גם הגר שפחת שרה כשפגשה במלאכים לא נבהלה כלל, כי רגילה היתה בהם... צריכים אנו מכל זה רק להתבונן בגדולת האדם, ולראות מה החטא גרם, אצלנו זה מרוב שפלותנו, כי טבועים בבוץ ובזבל, וכשאנו רואים ושומעים על חיים של מאות שנים, על ענקים אשר כגובה ארזים גבהם... אנו באים בהתפעלות בהמית, אף קשה לנו לתת בהם אמון אמיתי, וזהו אשר מלמדת אותנו התורה באלה הפרשיות, להראות לנו הבריאה והאדם איך שהיו בתקונם, וכי לולא החטא היה חי לעולם... (דעת תורה בראשית עמוד לג)