טבע   לפני ואחרי חטא אדם הראשון

(ראה גם: אדם-הראשון-חטא-עונש, אדם-הראשון-לפני ואחרי החטא) 

זהר:

אחר שחטא נסתלק הכל מהעולם ונתקללה הארץ, וזה שכתב ארורה האדמה בעבורך וגו'. בא נח להעולם ותקן קרדומות ופצירות, ואחר כך וישת מן היין וישכר וגו', ואחר כך באו בני העולם וחטאו לפני הקב"ה, ונסתלקו כחות הארץ כבתחילה, כלומר, שכל התקונים של נח נתבטלו, והיה כן עד שבא אברהם אבינו. (וירא ד וה)

מדרש תנחומא:

...והיה נוטע בו תאנים ורמונים ועושין פירות בן יומן, כשם שהיה מתחלת ברייתו של עולם, עץ עושה פרי למינו, חטא אדם זורעין חטים וצומח קוץ ודרדר... (קדושים ז)

מדרש הגדול:

ועץ השדה יתן פריו, לא כדרך שהוא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשה בימי אדם הראשון, ומנין שהעץ עתיד ליטע ועושה פירותיו ביומו, תלמוד לומר עץ פרי עושה פרי למינו, ומלמד, שביום שהוא ניטע, בו ביום עושה פרי, וכן הוא אומר לעתיד, אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר, כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב' כ"ב), מניין שהעץ עתיד להיות נאכל, תלמוד לומר עץ פרי, אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר עושה פרי, אם כן למה נאמר עץ פרי, אלא מה הפרי נאכל אף העץ נאכל, ומניין שאפילו אילני סרק עתידין להיות עושין פירות, תלמוד לומר ועץ השדה יתן פריו. (ויקרא כו ד)

רמב"ן:

דשא - ...ואני תמיה, שלא הזכיר אילני סרק, ואולי מזה נתעוררו רז"ל שגם אילני סרק עשו פרי, ואם כן מקללת ארורה האדמה היו לסרק, ואולי פירוש הפסוק תצמיח הארץ צמח, וגזר תחלה בעשבים ובאילני הסרק... (בראשית א יא)

יעב"ץ:

עשרה נסים וכו', כבר כתבתי, כי קודם חטאו של אדם הראשון לא היה שום קלקול בעולם, ובחטאו הכל נתקלקל, כי השי"ת ברא העולם שיהיה משועבד לתורה, ולכן בבית המקדש שהיתה השכינה שורה שם לא יארע שום קלקול, כי הקלקולים אינם כמנהגו של עולם, כי השי"ת עשהו ישר... ובבחינה זו כל הניסים הנזכרים בתורה אינם אלא טבע, ואם נקראו נסים, לפי שנגזר בחטאו של אדם הראשון היות העולם על הענין אשר הוא עומד היום עד יבוא מורה צדק, אז יהיה הכל בשמחה ובשלמות... והנשאר בציון והנותר בירושלים מזמן התחיה ואילך קדוש יאמר לו, כמו שהיה אדם הראשון קודם חטאו, ובדין הוא, כי הם מעשה ידיו יתברך בלי חבור זכר ונקבה, כמו שהיה אדם הראשון... (אבות פרק ה ד)

ספורנו:

עין יעקב - ...כמו שהיה לפני החטא, שעלה אד והארץ מעצמה ארץ דגן ותירוש, כבכתובות, עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. (דברים לג כח)

אלשיך:

ארורה האדמה - כי עד עתה היתה נשמעת לו, ומוציאה הכל מוכן לאכילה, שהיות שכינה שורה עליה, ואינו צריך עבודה ונאכל כמות שהוא, ועתה לא רק שנסתלקה לרקיע הז', אלא ששרתה רוח טומאה על הארץ, ומכיון שלקתה על ידיך, לא תהא נשמעת לך להוציא אפילו סובין, כי אם בטרחה, ועל ידי הטומאה תוציא קוץ ודרדר, וכמו שאמרו בברכות נ"ח, שצריך י' מלאכות ללחם, ולהכשיר את האוכל י' מצוות להעביר כח הטומאה שסיבבו על ידי האדם. (בראשית ג יז)

של"ה:

...הרי גם היא נענשה שלא תוסיף תת כחה ומה שהוטבע בה בתחילת הבריאה... וזה נגד מיעוט המאורות שלקו ונתמעטו בסבת החטא, ולכן בא מארת חסר על חסרונם... וזה כשימחה החטא הגורם כל זה, כי החטא הקודם גרם קלקול ומיעוט עליונים ותחתונים... (בית דוד)

רמח"ל:

וממה שיצטרך עוד לדעת, שהנה המין האנושי ענינו הראשון כמו שאנו רואים ומבחינים אותו עתה, כי אולם שינוי גדול היה בו, והוא ענין חטאו של אדם הראשון, שנשתנה בו האדם והעולם ממה שהיה בתחילה... (דרך ה' חלק א פרק ג ה)

אור החיים:

ונתנה הארץ פריה - הקצוב בכחה לעשות, שהלא תמצא שגער החכם בארץ ועצרה כחה ולא נתנה פרותיה כסדר הראשון. (ויקרא כה יח)

מלבי"ם:

ארורה האדמה בעבורך - משמע לצרכך, שאחר שאכלת מעץ הדעת, אם תמצא מזונונתיך בקל יוולדו בך בכל יום ציורי תאוה חדשים, וצריך שתהיה טרוד תמיד ועמל להוציא לחם... (בראשית י יז)

וקוץ ודרדר - כמו שערבת טוב ברע, וכן גרמת שתתמזג הנשמה הרוחנית באדמת החומר בעירוב תמידי, אשר לא תוכל להתפשט ממנו עד יום המיתה, כן נעשה תערובת הזה בעולם הגדול, והפרי מעורב בקליפה. וזה ג' פנים, א' וקוץ ודרדר תצמיח - הפסולת שתוציא האדמה בפני עצמה, ב' ואכלת את עשב - כאשר תרצה לאכול לחם תמצאהו מעורב בפסולת הדבוק דבוק שכני, שהוא המוץ שצריך דישה, ג' פסולת הדבוק דיבוק עצמי, שהוא הקליפה והסובין שלא יוסר רק על ידי טחינה... (שם שם יח)

לחם מן השמים - בלא פסולת וקלפה כפי שהיה קודם חטא אדם הראשון. (שמות טז ד)

רש"ר הירש:

...ומשכתב ומלאו את הארץ, יש להניח, כי טבע הארץ היה שונה, והצמחים האלה צמחו בכל מקום, כפי שמוצאים כיום שיירי צמחים גם בקטבים. (בראשית א כט)

שפת אמת:

עשרת ימי תשובה - ...כי קודם חטא אדם הראשון היה מוכן להיות בחינת מאמר אחד, אך על ידי התערובת נעשה בחינת השתוף מדת הרחמים, והבריאה בי' מאמרות, ליתן שכר ועונש... (ראש השנה תרמ"ב)

שם משמואל:

ונראה להוסיף בזה דברים, דהנה אחרי חטא אדם הראשון כתיב ארורה האדמה בעבורך וגו', ובעשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו דחטה של עכשיו, היא כמו חנטה דחטה דמעיקרא, ושם חטה הוא חנטה בחסרון נ' ונשלם בדגוש שבט'. והיינו דהקללה דבקה באדמה ואינה מניחה לגדל הצמחים עד גמירא, ועל כן לעתיד, שיתוקן החטא לגמרי ותסתלק הקללה, שוב תוציא הארץ גלוסקאות שלימות, שלא יהיו צריכין תיקון כלל, אבל עכשיו הארס של הנחש דבק בהם, שאינו מניח להתבשל, וצריכי תיקון על ידי האש שבטבע האש להוציא הארס של נחש, כמו שכתב ביערות דבש, ולפי זה יש לומר דמהאי טעמא לא מצינו קרבנות מצמחים מאז, מפני שארס הנחש שבהם חוצץ מפני הקדושה, שלא יתקדש בהקרבן אלא מבעלי חיים, שארס הנחש שבהם איננו כל כך מרובה, שהרי הם רק שני לטומאה, שהם ניזונים מצמחי האדמה, ואין דבקים בהם הקללה וארס הנחש כמו בצמחי האדמה עצמם, אבל ממתן תורה ואילך התחילו בהקרבת קרבנות מצמחים, מפני שאז נעשו בני חורין ממלאך המות, שנסתלקו אז הזוהמא והקקלה, ואף שלא עמדו בנסיון, מכל מקום נחלש כח הזוהמא... (לך לך תרע"ח)

ונראה, דהנה כוונת הבריאה היתה, שהמין האנושי ימשוך את כל הנבראים אחר רצון השי"ת, כי אז לא היה העולם כל כך מגושם, ואף בהמות וחיות היתה בהם הבנה להשתחוות לפני אדון כל, וראיה מלעתיד שיחזור העולם כמו שהיה קודם חטאו של אדם הראשון, כמו שכתב הרמב"ן, וכתיב (ישעיה י"א) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' וגו', והיינו שכל כך תתפשט ותרבה הדעת בכל הארץ, שאפילו החיות ידעו וירגישו את רצון ה', שלא להרע ולא להשחית... (ויקרא שמיני תרע"ד)

...דהנה ידוע, דבחטא אדם הראשון נתערבו טוב ורע, ואין לך דבר שלא נשתאב בו ארס של נחש, ומזה באו המוץ והתבן. והנה לפי תוקף הארס שנשתאב בתוך תוכו, לפי הטבע היה לו להיות גוש אחד מעורב אוכל ופסולת, ולא הרכבה שכנית לבד, ויש לומר שזהו מחסד ה', שאף בעודו מעורב אוכל ופסולת השפיע השי"ת בו קדושה עליונה מאד, שמחמתה הפסולת נדחתה לחוץ, ונתבררה להיות קליפה נפרדת, שעל ידי המלאכה שבתבואה תתפרד לגמרי מהאוכל... (דברים תבא תרע"ח)