(ראה גם: אדם-הראשון-אחר החטא, בריאה, הנהגה, לעתיד לבא, מציאות, נס, עולם הבא)
עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו... (בראשית ח כב)
אמר לנו, אלו היו יודעים בני אדם חכמה מכל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כח רבונם בחכמה גדולה, אבל לא הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני אדם, אלא כדי שלא יסורו מדרכיו, ולא יבטחו בחכמה ההיא וישכחו את הקב"ה. (יתרו רעז)
אמר לו הקב"ה למשה, אמור להם לישראל, הסתכלתם בשמים ובארץ שבראתי לשמשכם, שמא שינו את מידתם, או שמא גלגל חמה אינו עולה אלא מן המזרח ומאיר לכל העולם כולו, ולא עוד אלא שמח לעשות לי רצוני... הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם שמא שינתה את מידתה, שמא זרעתם ולא צמחה, שמא זרעתם חיטים ועלית שעורים, או שמא פרה אינה דשה ואינה חורשת היום... וכן לענין הים... שמשעה שגזרתי על הים שמא שינה את מידותיו, ואומר אעלה ואציף את העולם... ולא עוד אלא שמצטער ואין יכול מה לעשות... ומה אילו שלא נעשו לא לשכר ולא להפסד, אם זוכים אין מקבלים שכר, ואם חוטאים אין מקבלים פורענויות, לא שינו את מידתם... (האזינו שו)
אמר רבי זירא טבעא דבבל גרמא לי דלא חזאי דמא, דאמינא בטבעא לא ידענא, בדמא ידענא... (נדה כ ב)
אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל, הדא הוא דכתיב (איוב ל"ח) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו' לשון שוטר... (בראשית י ז)
מעשה באדם אחד שהיה יושב ודורש ואומר אין לך כל נימא ונימא שלא ברא לה הקב"ה גומא בפני עצמה, כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה... דרך לחזיז קולות, אפילו קול שיוצא מן הרקיע עשה לו הקב"ה שביל בפני עצמו, וכל כך למה, שלא תצא ותחריב את העולם... (ויקרא טו ג)
אם בחוקתי תלכו, חקים שבהם חקקתי את השמים ואת הירח, שנאמר כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה... (שם לה ד, וראה שם עוד)
...דבר אחר למה ג' מיני עולה ואחד לחטאת, נגד ד' טבעים שברא מהם הקב"ה העולם, הג' הם עליונים זה למעלה מזה... הארץ היא הכבידה שבכולן, וכנגדה נעשה השעיר... (במדבר יד כד)
ונתנה הארץ פריה, לא כדרך שעושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון, ומנין אתה אומר שהארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בת יומה, תלמוד לומר זכר עשה לנפלאותיו, ואומר תדשא הארץ דשא... ומנין אתה אומר יהא אילן ניטע ועושה פירות בן יומו... ומנין שאף העץ עתיד להיות מאכל, תלמוד לומר עץ פרי... מה פרי מאכל אף העץ עתיד להיות מאכל, ומנין שאף אילני סרק עתידין להיות להוציא פירות, תלמוד לומר ועץ השדה יתן פריו... (ויקרא פרק כו, תרעב)
ראוי שאסמיך לכך באור כיצד נתאמתה להם הנבואה אצל בני אדם, ואומר כיון שבני אדם יודעים את יכלתם וכוחם שאינם יכולים לשנות את הטבע ולא להפוך דבר מכפי שהוא, לפי שפעולות אלה של בוראם הם שכפה את היסודות השונים ובראם מאוחדים אם כי טבעם להפרד, ושנה אותם מכפי מה שהם כל אחד בנפרד עד שנעשו בהתאחדם אינו נראה בהם יסוד בפני עצמו כלל... נתחייב שיהא דבר זה אצלם סימן לפעולת הבורא, וכל שליח שבחרו הבורא לשליחותו עשה לנוהג שנותן לו אות מן האותות הללו, או שינוי טבע כמניעת האש מלשרוף, והעמדת הגלגל מהלוכו, וכל הדומה לכך, או לשנות עין הדבר כגון שהופך בעל חי לדומם ודומם לבעל חי... וכאשר מוסר לו סימן מסוג זה נתחייב כל מי שראה אותם מבני אדם לכבדו ולהאמין לו בכל מה שיאמר להם...
וצריך אני לומר כאן פרק אסקור בו דברים אמתיים, והוא שאין הבורא יתרומם ויתעלה משנה עצם דבר עד שיעיר את העם שהוא משנה אותו, והטעם לכך, כדי שיאמינו בנביאו, אבל בלי סבה בשום אופן אינו משנה דבר מכפי שהוא, לפי שאם נאמין בכך, יסתרו לנו מושגי האמת, והיה כל אחד ממנו כאשר חוזר לביתו ולקרוביו, לא יהא בטוח שהחכם לא שינה אותם מכפי שהם ושאינם זולת אותם שעזב... (מאמר ג פרק ד)
...ואילו היו צודקים כי הבטחון כולל הכל, אם כן יבטחו עליו גם במקום העבודה, שיביאם לגמול בלי עבודה, וכיון שזה לא יתכן, מפני שכבר עשה את העבודה סבה לגמול, כך לא יתכן ללא התעסקות ברכוש ובנשואין וביתר הענינים שעשאם סבה לתקון בני אדם, אלא שיש שהוא עושה לפעמים דבר מזה על דרך הנס, שלא באמצעות האדם, אבל אינו עושה אותו מנהג נוהג וישנה מה שהטביע בעולם. (מאמר י טו)
...והעילה בזה, שהדבר שהוא עושה מעשה אחד תדיר מורה, שמעשהו אינו לרצונו, אך הוא עושה בטבעו שהוטבע עליו בלבד, ויש לו מכריח שמכריחו על המעשה ההוא, ואין לו יכולת לשנות ממנו, כאש אשר כחה השרפה בלבד, וכמים, אשר הם מקררים בטבעם בלבד, ואשר הוא עושה בחפצו, יראו ממנו מעשים משתנים בעתים משונים. ומפני שהבורא יתברך חפץ במעשהו ואיננו מוכרח ולא צריך ולא מוטבע, עשה הדברים משתנים זה מזה כפי שמחייבת חכמתו בכל עת, כדי שיורה השתנותם על אחדותו ועל חפצו בפעלו, כמו שכתב (תהלים קל"ה) כל אשר חפץ ה' עשה... (שער ב פרק א)
אך כמה סימני חכמה בברואים אשר נוכל לבחון בהם, נאמר, כי פנות החכמה המקויימות בברואים לרוב מיניהם ואישיהם שבע, אחת מהנה סימן החכמה הנראה בשרשי העולם ויסודותיו, כראותנו עמידת הארץ באמצע והמים סמוכים לה למעלה ממנה, והאויר סמוך להם, והאש למעלה מכולם, על משקל ושיעור לא ישתנה ממנו דבר, כל אחד מהם שוקד על מקומו המתייחד לו והמוגבל לו, והים עומד והמים אסורים בתוכו... (שם פרק ד)
...ומן הגדול שבדברים שראוי לך לבחון בהם כלילת מתנות האלקים לבעלי החיים וצמח האדמה, כגשמים בעת הצורך אליהם וירידתם בעתם... ותמצא הכתוב מגדיל ענינם מאד, וכאמרו (איוב ה') עושה גדולות ואין חקר... הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות וגו', ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים... (שם פרק ה)
והשלשה ועשרים הבחינה בכל מה שיש בעולם מקטני הבריאות וגדוליהם ומעלות המדברים בו, ומדרגות הברואים בתחתונו ועליונו, ותכונת הגלגלים ותנועות השמש והירח והכוכבים, וירידת הגשמים ונשיבת הרוחות ויציאת הולד מן הרחם, ומה שהוא יותר נפלא מזה ויותר דק ויותר נראה ויותר נסתר מפלאי הבורא המורים על תמימות חכמתו ויכלתו והנהגתו הטובה... (שער ח פרק ג)
כל אשר יעשה - בששת ימי בראשית ראוי להיות לעולם ואין לשנותו, וכשנשתנה, האלקים ציוה כדי שייראו מפניו, כגון אוקינוס שפרץ גבולו בדור אנוש... (קהלת ג יד)
ואגלה לך קצת סוד ש-די, ה' ברא ג' עולמות, ופרטי השפל יקבלו כח ממערכת האמצעי, ואם הנפש חכמה ומכירה מעשה ה' שהם בלי אמצעי, ותניח תאוות העולם השפל להדבק בשם, אם יש במערכת הכוכבים בעת ההריון רעה שתבא עליו ביום ידוע, יסבב השם שידבק בו סבות להצילו... וקרוב לזה: אין מזל לישראל... (שמות ו ג)
...ועתה אדבר על חכמת המזלות, דע שכל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים בעת הוולדו וערך אלה אל אלה, והדבר עמוק מאד, והנה יהיה לפי זה מולד האשה שתהיה משכלה, שכן תולדות הרחם, ואם היה דבק בה' במולדו, וה' דבק בו, יאמץ כח תולדת הכליות, ויתקן עלילות הזרע ויוליד... (שם כג כה)
השמים החדשים - הוא הרקיע, וה' יחדש אויר טוב עד שבני אדם יהיו בריאים בגופם ויחיו שנים רבות וגם יוסיף בכח הארץ... (ישעיה סה יז)
בהמיר ארץ - לבעלי התולדות בעבור שהשמש מתנועע ממזל אל מזל וכו', ויבא זמן שהיבשה תהפך לים ולהיפך, ואחר כך אמר שלא יהיה כן, כי ה' שם גבול לים. (תהלים מו ג)
ויעמידם לעד - לא ישתנו לעולם כי אינם מורכבים מד' יסודות, ולא יעבר - אחד מהם החוק, או החוק לא יעבר שיסובו הגלגל כך וכך. (שם קמח ו)
לעבדה ולשמרה - ובבראשית רבה אלו הקרבנות, כי הצמחים ובעלי החיים צריכים לכחות הראשונות לגדולם, ובקרבנות יהיה משך הברכה לעליונים, ומהם לצמחי גן עדן, כי חייהם ויסודותם העליונים, כמו שכתב אין לך כל עשב ועשב למטה שאין לו מזל ברקיע, והוא מכה אותו ואומר לו גדל. (בראשית ב ח)
...ומחברינו אומרים, שאסור כלאים שלא לערב הכחות המגדלים הצמחים, כחז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע וכו', על כן המרכיב מבטל חוקות השמים, על כן נקראו חקותי, וכבר כתבתי בבראשית שהצומחים כולם יסודותם בעליונים. (ויקרא יט יט)
והשבתי חיה - ...והנכון, שארץ ישראל בשעת קיום המצוות, כעולם קודם החטא, אין חיה ורמש ממיתין, כמו שכתב ושעשע יונק על חור פתן, כי רק בחטאו נגזר על האדם להיות טרף לשיניהם, והושם בהם הטבע לטרוף גם זה את זה, כי בטרפם פעם אדם יהיו רעים עוד יותר... (שם כו ו)
... ברכות אלו אינן כהנ"ל וברך את לחמך וגו', כי הללו אף שגם הם נסים נסתרים הם ליחיד הצדיק, ושבכאן הם לכלל בהיותם צדיקים, וכבר ביארנו שהכל נסים נסתרים, שאין הגשם והשלום בטבע, רק הם מפורסמים בהיותם תמיד... כי בהיות ישראל רבים ושלמים לא יתנהג ענינם בטבע כלל, וכן לא דרשו הצדיקים בזמן הנבואה ברופאים, כי אם בנביאים... (שם שם יא)
והנה נאמין בהשגחה גמורה, כענין עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ, גם בהשגחה מופתית, רצוני לומר, יעדי התורה והנסים כולם, כי אין הפרש בעיון בין שנאמר פלוני צדיק ימלא ימיו, ופלוני שאכל תרומה ימות, ובין קריעת ים סוף, ורדת המן ארבעים שנה. ופסוקים והסירותי מחלה מקרבך, ושלחתי דבר בתוככם, שוים עם מכות בכורים, ודבר, וטביעת מצרים בים וכו', ובין כל הנסים כולם, כי אם נאמר בטבע שהוא המכלכל הכל, לא מת אדם ולא חיה מפני זכות או חובה, ואחר שנאמין כי הא-ל הכרית זה טרם בא יומו בטבע, הנה יד ה' עשתה נס ושנתה הטבע, כמו הכרת הים לפני עדתו וטבוע אויבינו בתוכו, אין בין זה לזה רק מן הנסתר למפורסם. ואם נתעקש לומר, לא ימות האוכל תרומה אשר אמרת בשנוי הטבע, רק יזמין לו הא-ל המאכלים המולידים החולי, או במלחמה ירד ונספה כמנהג, הנה מערכת מזלו משתנה בחטאו לרע או בזכותו לטובה, ואין הטבע המנהיג, ואם ישנה הא-ל דעתו בחטאו לאכול המאכלים הרעים שלא היה אוכלם אם לא חטא, נקל מזה הוא שישתנה תולדת המאכל הטוב לרע לו, וענין ונתתי גשמיכם בעתם, יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, עם והיו שמיך אשר על ראשך נחושת, כלם נסים עומדים משנים התולדות וכח מערכת העליונים בשמים ובארץ... (איוב הקדמה)
וכשאנו מעיינין יפה, אנו רואין, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו ע"ה עד שיאמין שכל דברינו ומעשינו כלם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, שהרי יעודי התורה כלה נסים ומופתים גמורים הם... (תורת ה' תמימה, וראה שם עוד)
הגבורים - ...ואחר המבול ראו שרע בעיני ה' רדיפת התענוגות ועניני הגופות, וחסרו התאוות ואותן ההנהגות עד שמעטו שנות בני אדם והגופות, ולא נשאר בזמן בני ישראל אלא ענקים מועטים. (בראשית ו ד)
אמר הכוזרי: וזהו המיוחס אל פועל הטבע.
אמר החבר: ומה הוא הטבע?
אמר הכוזרי:הוא כח מהכוחות על מה ששמענו בחכמות, ואין אנו יודעים מה הוא, אבל החכמים יודעים אותו בלי ספק.
אמר החבר: אבל ידיעתם בו כידיעתנו, גדר אותו הפילוסוף, כי הוא ההתחלה והסבה אשר בה ינוע דבר אשר הוא בו בעצם ולא במקרה...
אמר הכוזרי: אם כן אני רואה שהתעונו בשמות אלה ושמונו משתפים עם הבורא, באמרנו הטבע חכם פועל, ואפשר שנבא לומר בורא על טעם דבריהם.
אמר החבר: כן הוא, אבל יש ליסודות ולשמש ולירח ולכוכבים פעלים על דרך החמום והקרור וההרטבה והיובש והתלוים בהם, מבלי שניחס להם חכמה רק עבודה, אבל הציור (עשיית צורה) והשעור וההזרעה וכל אשר יש בו חכמה לכוונה, לא יתייחס כי אם לחכם היכול המשער. ומי שקורא אלה שמתקנים החומר בחמום ובקרור טבע לא יזיק, כשמרחיק מהם החכמה, כאשר ירחיק מהאיש והאשה יצירת הולד בהתחברם, אך הם עוזרים לחומר המקבל צורת האדם מאת המצייר החכם... (מאמר א סט-עז)
...וכל המכות האלה היו באות באזהרה ובמועד ומסתלקות באזהרה, כדי שיתברר כי הן בכונה מאת א-לוה חפץ עושה חפצו בעת שיחפוץ, לא מצד הטבע, ולא מצד הכוכבים, ולא מצד כשפים ולא במקרה... (שם פג)
...כמו ההוייות הטבעיות, אשר הן מתחברות מיחסים דקים לא תשיגם המחשבה לדקותם, אשר אם יארע מכשול מעט ביחסים ההם, היתה נפסדת ההויה ההיא, ולא היה הצמח ההוא או החי ההוא או האבר ההוא דרך משל אלא מופסד ונעדר... (שם צט)
וכלם מסכימים, שאין נראה בעולם דבר יוצא מן המנהג והטבע, עד אשר הפילוסופים אשר דק עיונם וזכה מחשבתם הודו בסבה ראשונה, שאינה דומה לשאר הדברים, נטו בהקשם שאין לו מעשה בעולם, כל שכן בחלקיות, שמרוממים ומבדילים אותו מידיעתם, וקל וחומר שיחדש בהם חדוש... (מאמר ב נד)
...וכבר דימיתי לך ביצירת הצמח ובעלי החיים, ואמרתי כי הצורה אשר בה יהיה עצם צמח מבלתי צמח וחי מבלתי חי, איננה מן הטבעים, אך מעשה אלקי מאת האלקים יתברך, קוראים אותו החכמים טבע. ואמת הוא, כי הטבעים מזדמנים לקבול המעשה ההוא כפי ערכם מהחום והקור והלחות והיובש, והיה זה תמר וזה גפן וזה סוס, והערכים ההם אין אנו יכולים לשער אותם, ואילו היינו יכולים לשער אותם, היינו יכולים לעשות דם וחלב דרך משל, ושכבת זרע מלחיות שנשער מזגיהם, עד שנוכל לברא חיים, או שנוכל לעשות מה שיעמדו במקום הלחם מדברים שאינם מן המזונות... כל שכן אם נדע הערכים הגלגליים ומעשים העוזרים על דעת החוזים בכל מה שרוצים להראותו בעולם הזה. וכבר ראינו חרפת כל מי שהשתדל בדבר מהדברים האלה מבעלי החימיא... ואין לאדם בה יותר מהנחת הזרע באדמה, שהיא מזומנת לקבלו ולהצלחתו בה... (מאמר ג כג)
...כי מעשה התורה כהויות הטבעיות, כולם משוערים מאת הבורא, ואין שיעורם ביכולת בשר ודם, כאשר תראה ההוויות הטבעיות משתערות ומתאזנות ונערכות בהמזגן מן הארבעה טבעים, ובמעט דבר ישלמו ויתכנו ותחול בהן הצורה אשר היא ראויה להם מחיים וצמחים, ובמעט דבר יפסד... ומי זה אשר יוכל לשער המעשים עד שיחול בהם הענין האלקי, כי אם אלקים לבדו... (שם נג)
...להפיק בין התורה והטבע, כי הטבע אומר במנהג, והתורה אומרת בשינוי המנהג, וההפקה ביניהם, כי המנהגים שנשתנו הם בטבע, מפני שהיו בחפץ הקדמון מותנים בהם ומוסכמים עליהם מששת ימי בראשית... (שם עג)
שרצונו במים האלה, החומר הראשון בלי איכות, אבל תהו ובהו, עד שהתאייך בחפץ האלקים הסובב אותו, וכנה אותו ברוח אלקים, ודמות החומר הטבעי במים דמיון נכון ביותר, כי מה שהוא יתר דק מן המים לא יהיה ממנו עצם טבעי חזק, ומה שהוא יותר עבה מן המים לא ישתוו פעולות הטבע בכל חלקיו, מפני שהם חזקים... והטבע הוא הכולל כל חלקי הדבר, ואין הוה אלא שהיה כבר בתכונת המים זב נגר, וגם אינו כן לא יקרא הוה טבעי, אבל הוא מלאכותי או מתרכב או מקרי, ואין הטבע פועל בו, אלא בעודנו בתוכן המים יציירהו בחפצו, ואחר כן יעזוב מה שהוצרך להתקשות ויתקשה... (מאמר ד כה)
...ויבקש הזרע ההוא כמו המעשה ההוא לחכמה הנפלאה התקועה בו, הנקראת אצלם טבע, והוא כח משתדל בשמירת המין, בעבור שלא היה אפשר להשאר האיש ההוא בעצמו, שהוא מורכב מדברים משתנים... ועל האמת שהבורא ינהיגם בתכונה מהתכונות, קרא אתה התכונה ההיא אם תחפוץ טבע, או נפש או כח... (מאמר ה י)
...המעשים יהיו אלקיים או טבעיים או מקריים או מבחריים... הטבעיים יוצאים מסבות אמצעיות מוכנות להם ומגיעות אותם אל תכלית שלמותם, בעוד שלא ימנע מונע מאחד מהשלשה חלקים... (שם כ)
ותכליתנו מהכרת אמיתתו שנכיר בטבעיות מה שלא היתה סבה דבר מן הטבעים, ניחסהו אל כח בלתי גשמי אבל כח אלקי... (שם כא)
...אם כן מהו אמרם הכל בידי שמים? אמנם ירצו בו הענינים הטבעיים אשר אין בחירה לאדם בהם, כגון בהיותו ארך או קצר, או רדת המטר או עצירה... זולת תנועת האדם ומנוחתו...
אבל המאמר המפורסם אצל בני אדם, וגם ימצא ממנו בדברי החכמים ובדברי הנביאים גם כן, והוא שישיבת האדם וקימתו וכל תנועותיו ברצון השי"ת וחפצו, הוא מאמר אמיתי על צד אחד, והוא כמו שהשליך אבן אל האויר וירדה למטה, שאמרנו בה שברצון השי"ת ירדה למטה , שהוא מאמר אמיתי, שהשי"ת רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ומפני זה בכל עת שישליכו חלק ממנה למעלה יתנועע אל המרכז... לא שהשי"ת רצה בעת שהתנועע זה החלק מן הארץ שיתנועע למטה. ...ולא כן נאמין אנחנו, אך הרצון היה בששת ימי בראשית, שימשכו הדברים כולם על טבעם תמיד, כמו שאמר (קהלת א' ט') מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש. ומפני זה הוצרכו החכמים לומר, כי כל המופתים היוצאים חוץ לטבע, אשר היו וגם אשר עתידים להיות מאשר יעד בהם הכתוב, כולם קדם בהם הרצון בששת ימי בראשית, והושם בטבע הדברים אז שיתחדש בהם מה שיתחדש, וכאשר יתחדש הדבר בעת הצורך, יחשבו הרואים בו שעתה נתחדש, ואין הדבר כן. ומאמרם בזה הענין (עבודה זרה נ"ד) עולם כמנהגו נוהג... (פרק ח)
...אבל זה כולו באור, שאפילו חלקי המציאות עד בריאת האברים מבעלי חיים כפי מה שהם עליו, כל זה באמצעות מלאכים, כי הכחות כלם מלאכים, ומה מאד רע עוורון הסכלות ומה מאד מזיק, אלו אמרת לאיש אחד מאשר יחשבו שהם חכמי ישראל, שהשם ישלח מלאכו שיכנס בבטן האשה, ויצייר שם העובר, וייטב לו זה מאד ויקבלהו, ויראה זה עוצם יכולת בחק השם, וחכמה ממנו יתעלה, עם האמינו גם כן שהמלאך גוף מאש שורפת, שעורו כשליש העולם כולו, ויראה זה כולו אפשר בחק השם, אמנם אם תאמר לו, שהשי"ת שם בזרע כח מצייר, יעשה תכונת אלו האברים ויתארם, והוא המלאך, או שהצורות כולם מפעולות השכל הפועל, והוא המלאך, והוא שרו של עולם אשר זכרוהו החכמים תמיד, ויברח מזה, כי לא יבין זה העוצם והיכולת האמיתיים, והוא המצאת הכחות הפועלות בדבר אשר לא יושגו בחוש, כבר בארו החכמים ז"ל למי שהוא חכם, כי כל כח מן הכחות הגופניות מלאך, כל שכן הכחות המפוזרים בעולם, ושכל כח יש לו פעולה אחת מיוחדת, ולא יהיו לו שתי פעולות... ושם נאמר בענין יהודה ותמר, אמר רבי יוחנן בקש לעבור, ורמז לו הקב"ה למלאך שהוא ממונה על התאוה, רוצה לומר כח הקושי, הנה כבר קרא הכח הזה מלאך גם כן, וכן תמצאם תמיד אומרים מלאך שהוא ממונה על כך וכך... (חלק ב פרק ו, וראה שם עוד)
ידוע ומפורסם בכל ספרי הפילוסופים כשידברו בהנהגה אמרו, כי הנהגת זה העולם התחתון, רצוני לומר עולם ההויה וההפסד, אמנם הוא בכחות השופעות מן הגלגלים, וכן תמצא החכמים ז"ל אומרים, אין לך כל עשב ועשב מלמטה, שאין לו מזל ברקיע, שמכה אותו ואומר לו גדל, ומזל יקראו גם הכוכב, הנה ביארו בזה המאמר שאפילו אישי ההוויה יש להם כחות כוכבים מיוחדים להם... וכן זכרו הפילוסופים שלירח כח מוסיף ומיוחד ביסוד המים... ויהיה כדור הירח מניע המים, וכדור השמש מניע האש, וכדור שאר הכוכבים הנבוכים מניע האויר, ... הנה ארבע סבות לתנועת הגלגל, וארבע פנים מן הכחות הכוללות הבאות תחלה מאתו אלינו, והם כח הוויית המחצבים, וכח הנפש הצומחת, וכח הנפש החיה, וכח הנפש המדברת, ועוד כשתבחן פעולות אלו הכחות, תמצאם שני מינים, הוויית כל מה שיתהוה, ועמידת המתהווה ההוא.
וזהו ענין הטבע, אשר יאמר שהוא חכם מנהיג, משגיח במציאות החי במלאכת מחשבת, משגיח בשמירתו והתמדתו, בהמציא כחות נותנות צורה הם סבת מציאותו, וכחות זנות הם סבת עמידתו ושמירתו הזמן שאפשר הכוונה הוא זה הענין האלקי המגיע ממנו שתי הפעולות האלו באמצעות הגלגל... (שם פרק י)
אריסטו יבאר, שהענינים הטבעיים כולם אינם נופלים במקרה, ומופתו על זה כמו שזכר, וזה שהענינים המקריים אינם תמידיים ולא מאודיים, וכל הענינים האלו אם תמידיים אם מאודיים. אמנם השמים וכל אשר בהם תמידיים... אמנם הענינים הטבעיים אשר תחת גלגל הירח מהם תמידיים ומהם מאודיים, והתמידיים כחמום האש ורדת האבן למטה, והמאודיים כצורות אישי כל מין ופעולותיו, וכל זה מבואר, ואם היו חלקיו לא במקרה, איך יהיה כולו במקרה, וזה מופת על שאלו הנמצאות אינן מקריות... רוצה לומר שיש בהם סבה מחייבת להיותם כן בהכרח... (שם פרק כ, וראה עוד: מציאות)
...אמנם אמרתי שלא ישתנה דבר מטבעו וימשך על השינוי ההוא להשמר מן הנפלאות, כי אף על פי שנהפך המטה לנחש ונהפכו המים לדם מבלתי סבה טבעית מחייבת אותם הענינים ההם והדומה להם, לא ימשכו ולא שבו טבע אחר, אבל כמו שאמרו ז"ל עולם כמנהגו הולך. זהו דעתי, והוא שצריך שיאמן, אף על פי שהחכמים ז"ל כבר אמרו בנפלאות דברים זרים מאד, תמצאם כתובים בבראשית רבה ובמדרש קהלת, שאמרו כי כשברא השי"ת זה המציאות והטביעו על אלו הטבעים, שם בטבעים ההם שיתחדש בהם כל מה שיתחדש מהנפלאות בעת חדושה...
הנה כבר התבאר לך הענין, והוא, שאנחנו נאות לאריסטו בחצי מדעתו, ונאמין שזה המציאות לעולם נצחי על זה הטבע אשר רצהו יתעלה, לא שישתנה ממנו דבר בשום פנים אלא בפרטיו על צד המופת, אף על פי שיש יכולת לו יתעלה לשנותו כולו או להעדירו או להעדיר אי זה טבע שירצה, אבל היה לו פתח ותחלה שלא היה שם דבר נמצא כלל... (שם פרק כט)
...ואין הטבע בעל שכל והנהגה, וזה מוסכם מן הפילוסופים כולם, אבל זאת ההנהגה הדומה למלאכת מחשבת תבא לפי דעת הפילוסופים מהתחלה שכלית, והיא מפעולת בעל שכל לפי דעתנו, והוא אשר הטביע הכחות האלו בכל מה שימצא לו כח טבעי... (חלק ג פרק יט)
כשתתבונן בפעולות האלקיות, רצוני לומר הפעולות הטבעיות, יתבאר לך מהם ערמת השם וחכמתו בבריאת בעלי החיים, והדרגת תנועות האברים ושכונתן קצתם לקצתם, וכן יתבאר לך חכמתו ותחבולותיו בהדרגת עניני כלל האיש ענין אחר ענין, והמשל בהדרגת תנועותיו ושכונת האברים, המח, מה שלפניו רך מאד, ואשר מאחריו קשה מעט, וחוט השדרה יותר קשה... וכן הערים השם ועשה תחבולה בכל איש מאישי בעלי החיים היונקים להיותו בתכלית הרכות ולא יוכל להזון במזון יבש, והוכנו לו השדים להוליד החלב, מפני שיזון במזון לח קרוב ממזג איבריו, עדי שיתנגבו ויתקשו...
והתשובה על אלו השאלות השלש וכל מה שהוא ממינם תשובה אחת כוללת, והיא, שהאותות כולם, אף על פי שהם שינוי טבע ישנה השם איש אחד מאישי הנמצאות, אך טבע בני אדם לא ישנהו השם כלל על צד המופת, ומפני זה השורש הגדול אמר, מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו', ולא אמרתי זה מפני שאני מאמין ששינוי טבע אחד מבני אדם קשה על השי"ת, אך הוא אפשר ונופל תחת היכולת, אלא שהוא לא רצה כלל לעשות זה ולא ירצהו לעולם כפי הפינות התוריות, ואילו היה רצונו לשנות טבע כל איש מבני אדם למה שירצהו יתעלה מן האיש הזה, היה בטל שליחות הנביאים ונתינת התורה כולה... (שם פרק לב)
...ודע בני, שאתה כל עוד שתתעסק בחכמות הלימודיות ובמלאכת ההגיון אתה מכת המתהלכים מסביב לבקש השער, וכשתבין הענינים הטבעיים כבר נכנסת בפרוזדור הבית... (שם פרק נא)
לעשות - ...או אחר שברא הכל יש מאין, גזר על הנמצאים לעשות מכאן ואילך יש מיש... (בראשית ב ג)
על השמים - שכח האות והמופת למעלה מכחות הגלגלים שהם טבע, ולמעלה מהם תופסים אותיות ההוי"ה ולכן הזכיר ויהי ברד ויהי חושך וכו', שבאותיות ההוי"ה יוכל האדם לשנות הטבע... (שמות י כא)
לאיתנו - לתנאו, שהתנה עמהם בבריאה שישתנו, ועוד דרשו רז"ל י' דברים נבראו ערב שבת בין השמשות... ועולה לנו מזה, שאין שינוי בטבע מו' ימי בראשית והלאה, חוץ ממה שרצה בו מתחילה. (שם יד כז)
ויחלש יהושע - שאין הקב"ה משחית ומבטל מערכת הכוכבים לגמרי, ואינו מכריח הטבע שלא יעשה דרכו אלא לצורך גדול והכרח, אלא שמתחכם על המערכת. (שם יז יג)
...ואין לאדם חלק בתורת משה, עד שיאמין שכל דברינו ומקרינו נסים נסתרים, אין להם טבע ומנהגו של עולם ליחיד ולרבים, אלא בעשותו המצוה יצליחנו שכרו וכו', וזה שאמרו חז"ל הבא למוד גרנו אומר יהי רצון שתשלח ברכה בכרי זה, שאחר שנמדד אין הברכה מצויה בו, כי אז לא היה נס נסתר, שאין כל אדם זוכה לנס מפורסם. (שם ל יב)
ראשית חכמה קנה חכמה וגו' (משלי ד'), רוצה לומר שיקנו חכמת התורה ראשונה לשאר חכמות, שאם לא כן יטו לבו מדרך החכמה ויולידו בו דעות נפסדות, ואם התחיל בתורה לא יוכלו לבלבל דעתו, ובלי שראה בה באור האותות והנסים קרוב שימשך אחר הטבע ויאמין קדמות העולם, שלכך נקרא טבע, כי יטבע האדם במצולתו וירד שחת, כי יסתפק על ידו בנסים שנעשו לישראל, ויאמין רק בדברים המוחשים הנראים לעין, ויאמרו שהנסים היו טבע...(במדבר לג א)
ולעבדו - זו תפלה, וצריך שתדע כי גדול כח התפלה אפילו לשנות הטבע, ולבטל הנגזר, כמו שמצינו ביצחק שבטלה העקרות, ובחזקיה שבטלה הנגזר, ושם הודיענו שהתפלה למעלה מהנבואה... (דברים יא יג)
קרבו ימיך - כי חיי האדם נגזרים לימים קצובים, וה' מקצרם או מאריכם לפי הזכות, כי הקב"ה נתן כח בכוכבים ומזלות לפעול בעולם השפל ומועילים ומזיקים, אך ה' משדד המערכה לפי שכר ועונש, והאדם יכול לבטל הוראות המערכה על ידי זכותו במשאלות לבו מבלי תפלה וצעקה, כמו שנאמר בתהלים קמ"ה רצון יראיו יעשה, ורק בבני חיי ומזוני אמר שם שצריך תפלה וצעקה. (שם לא יד)
ועולה לנו מן המדרשים הללו, שכל הדברים כולם העוברים וההווים והעתידים, הכל נגזר בששת ימי בראשית, ואין כל חדש תחת השמש, וכל דבר ודבר הבא בזמנו אינו אלא גלוי מה שכבר נגזר וקדם הרצון בו בששת ימי הבריאה, שאם נאמר שלא היה רצון בהם עד שנעשו, היינו גוזרים חידוש רצון בשם חס ושלום, אך מימי בראשית ואילך אין שם שינוי מטבע מחודש, כי בעת שנברא אותו דבר הושם בטבעו שיהיה כך וכך... (פרקי אבות ה ח)
רגליה - המשיל בזונה, כי החומר מחליף הצורות תמיד, יתבונן כי כל הטבע נכסף להנאה קרובה וקלה, וירחיק כל מעלה שישיגנה רק בעמל, אך יתבונן באחרית הדברים. (משלי ה ח)
תמשילהו במעשה ידיך... כי השמים שהזכיר מעשה אצבעותיך... וכל צבאם אינם נגררים אלא אחר מעשה ידי אדם, אם בני אדם יעבדו השי"ת השמים יענו בטל ומטר, ואם חס ושלום יקלקלו מעשיהם, אף אם ירצו לתת טל ומטר בטבע ימנעום, וזה טעם (דברים י"א) ועצר את השמים ולא יהיה מטר... כי יבואו לעשות מה שבחוקם לעשות, ולא יניחם הא-ל יתברך, וזה טעם שאומרים ז"ל בכל מקום שהעולם נברא בתורה, כי היא כלי לה... (תהלים ח ז)
...וכבר אמרו ז"ל עיקר שכינה בתחתונים היתה (משלי ט' ו'), באור פני מלך חיים, ולכן הענינים אשר במקדש לא היו נוהגים המנהג הטבעי אשר הוא עכשו, אלא כאשר בתחלה, ולזה לא הסריח בשר הקדש... ובהיות עיקר השכינה בתחתונים אין שם הפסד, נסתלקה, נשתנה העולם מטבעו, תחזור השכינה יחזור העולם לטבעו וידמה לעושהו. וזה עמוד גדול להאמין כל מה שאמרו הנביאים... ואתה תמצא שקודם שחטא אדם הראשון היה כל זה בשלמות, אם החיים לעד, (בראשית ב') ביום אכלך ממנו מות תמות... ואם היזק הבעלי החיים... ואיבה אשית וגו', הא למדת שקודם לכן היתה האהבה תקועה ביניהם... המזונות בריוח, בזעת אפיך וגו'... (אבות פרק ה ד)
אמנם ענין מעשה בראשית מהו צריך ביאור רחב, כי הנה הרמב"ם ז"ל אמר, שמעשה בראשית היא חכמת הטבע, ויש בזה סתירות גדולות, כי אין בדבורנו ביסודות ובמורכבים הנעשים מהם דבר שיתחייב ההסתרה וההעלמה, ועוד אם כן היה צריך לידע הגבול שנעמוד בו ולא נפרסמהו להמון... וגם כן לא נוכל לומר שמעשה בראשית לא תהיה חכמת הטבע, שהרי מעשה בראשית נוסד כלו בעולם התחתון לא בעליון... והתשובה בזה, כי מעשה בראשית היא חכמת הטבע, אבל לא מאותו צד שהתחכמו בו האנשים מצד מחקרם, אבל מצד מה שהידיעה נעלמת בו מצד המחקר, ולא תודע אלא בשפע אלוקי. והוא שיש לכל הנמצאים שני פעלים, פעל נמשך אחר חמרם, ופעל נמשך מצד צורותיהם אשר הוא עצמותם. והנפעלים הנמשכים מצד חמרם, ויוודעו מצד החקירה ומצד השגת מקריהם, אבל אשר מצד צורתם אי אפשר שיוודעו בשום פנים מצד החקירה, אלא מצד מה שהוציאו הנסיון לאור, וגם כי נדע פעליהם מצד הנסיון, לא נדע סבת פעליהם כלל, כי אנחנו נדע בפלפל שהוא מחמם, ונדע סבת החימום להיות היסוד האשיי גובר עליו, מפני שזה נמשך אחר חמרו, אבל עם היות שנדע כי האדם צוחק... נדע זה מצד שהוציאו הנסיון, אבל לא נדע סבתו, מפני שהם נמשכים אחר הצורה, כי השער הזה סגור לכל דורש החכמה, במחקר אנושי לבד לא יפתח...
הנה לפי זה מעשה בראשית היא חכמת הטבע האמיתית, לא אותה שיתפלספו בה המתחכמים, והיא ידיעת עצמי הדברים... (דרוש א)
...המשתנה, ואם ישתנה בדרך פלא, יוכן ראשונה לדבר אשר ישתנה אליו, לא שיעתק אל הענין הזה אצלו בטבע והוא עודנו על ענינו הראשון, כאילו תאמר, כי רבקה עודנה על מזגה הראשון, ועל הרכבת אבריה הכליים המחייבים העקרות קבלה הריון וילדה, אין הענין כן, אבל לתפלת יצחק הכין השם מזגה וצלחה הרכבתה להריון, וכל זה אמנם באמצעות משפיעים הדריך השם בינינו ובינו... (דרוש ב)
...אמנם הכנת הגופים השפלים לקבל שפע העליונים ופעולותיהם יהיה על אחד משני תנאים, אם שיוכנו בדברים הפועלים באיכיותיהם המפורסמים, כאילו תאמר שיחממו בחומם, או שיוכנו בדברים אשר טבעם נעלם הנוהגים במשפטי הסגולות... ומצד הדברים המכינים הגופים המקבלים שפע דברים השמימיים, וזה מצד סגולתם, והוא הטבע הנעלם שלהם, זה מביא הסכלים לטעות אחר עבודת אלילים, כי מצד סכלותם בטבע הסגולות לא חשבו שישתנה מצדם טבע הגוף המקבל כלל, ולא מצאו מקום בזה, אלא שחשבו כי המעשה ההוא נאות לעליונים המשפיעים, הן שיהיו מלאכים או כוכבים... וזה היפך האמת משני פנים... ב' מצד שיכלתם והשפעתם הבאות מאתם מוגבלים אי אפשר להם להוסיף ולגרוע מזה מצד עצמם, אבל כפי הכנת המקבלים בלבד. (דרוש ד)
...אבל התשובה, שאין הפועלים המגיעים בעולם התחתון לאיש איש על ידי סבות פרטיות, אבל על ידי סבות כוללות, שאין רצון השי"ת שישתנה הטבע כפי איש איש, וכשרצה השי"ת להכות בכורי מצרים חידש איזה ענין מפסיד ומתייחס לבכורות... ומצד אותו השינוי היה אפשר שיהיה בבכורות כולם הכנה לקבל איזה דבר נעלם ממנו... (דרוש ח)
ויש לומר שהענין נוהג במצוה זאת בחקת התורה, כמו שינהגו הכחות הטבעיים בחק הטבע, שכמו שהן הטבעו באדם או בדבר הטבעי אשר לו הכחות ההן לצורך תקונו, ובכלל על הרוב ימשך מהם תקון, ועם כל זה לפעמים ועל צד הזרות ימשך מהם בעצמם הפסד הטבע לא נשמר מן ההפסד, כי אי אפשר שיהיה תיקונו ביותר מזה, כן הענין בשוה בחק המצוה הזאת... עקר כונתו היה על התקון הכללי הנמשך תמיד, ולא יקפיד על ההפסד הנופל על צד הזרות, שאי אפשר לתקן ענינו ביותר מזה... (דרוש יא)
והתשובה בזה, כי הדברים פועלים כולם בשני דרכים, אם פועל טבעי ואם פועל סגוליי, והפועל בסגולה גם הוא פועל בטבע, אלא שהפועל הטבעי יגזור השכל חיובו, והפועל הסגוליי יקבל השכל אפשרותו, לא יגזור חיובו... הפועל הסגוליי הוא על זה הדרך, ידוע הוא כי הכחות השלמיות נמצאות בגופים רחוקי ההפך, והחסרונות כלם נמצאות בגופים רבי ההפך, עד שנמצא הגרמים השמימיים להעלות ההפך מהם רבי השלמיות, והיסודות להיותם היותר גדולי ההפך שיהיו הם רבי החסרונות... ולזה יהיה היותר שלם במזג יותר רב שלמות, והוא הרוח הלבי, ולכן יש בנמזגים קונים שלמיות בעצמם חלוקים, ויקבלו קצתם סגולות נמשכות אחר עירוב המזג לבד, וקצתם יקנו מן המזג נפש צומחת, וקצתם נפש חיונית, וקצתם יהיו מוכנים עוד לקבל נפש אנושית כאדם, ולכן כפי ערובם והמזגם יקבלו סגולות ושלמיות.
ותשובת טעם הסגולה ותשובת השאלה במהות הטבע אחת היא, כי כשישאל שואל הסבה שהאש שורף, לא יפול בתשובת המענה ענין אחר, אלא שהוא בעבור חום... וכן יאמר לשואל במהות משיכת האבן למטה... לפי שבטבעה כח המשיכה. והתשובה הזאת לא תספיק להמוניים, וזה בעבור שלא ידמו שתהיה פעולה מן הפעולות שלא תהיה סבתם קור או חום או לחות או יובש או קלות או כבדות, אבל על האמת ידיעת סבת העלם כח הסגולה איננו גודל העלם ידיעת הסבה בכחות שאר הענינים, כי העלם הסבה הזאת היא עומדת על שני ענינים, האחד העלם ההתחלות הפועלות, רצוני לומר ההתחלות המביאות הכח הזה למציאות, וזה ההעלם איננו גדול בידיעת הסגולה מבידיעת הטבע. והשני העלם ידיעת המקבל, רצוני לומר הספק בענין אשר ממנו מוכן לקבול הפעל ההוא יותר מגוף האחר, ודמיון העלם ידיעה זה אינו מיוחד לכח הזה יותר משאר הדברים הטבעיים, כי ההעלם הזה הוא בנוי מהצבעים והארחות והדומה לזה, כי כיוצא באלו הענינים ידענו שהם באים וחלים במציאות מהתחלות פועלות, שהסבה להם השי"ת, ונודע גם כן שהסבה אל ישותם התקרבות הטבע בסבת ההכנה נמשכת מהמזג, והנחנו גם כן הכנתו שיהיה השואה יחס ערך הפשוטי סבה למזג ההוא, אך ההכנה ההיא מהפשוטים לאותו העירוב לא נדע כל ימי חיינו... (דרוש יב)
...לפי שאין הגשמים שומרים סדר טבעי ברצון השם נכתבו בתורה במקומות רבים בעונש ובשכר, להודיענו שהפעולות המתחדשות בדבר הגשמים הם תלוים בחפץ הבורא יתברך, שפועלים באמצעות השמש ושאר הכוכבים, לולי שפעולה זאת היא יותר קרובה אל הטבע משני הדברים האחרים, שהם תחיית המתים ופקידת העקרות, אבל שלשתן אלו לא נמסרו ביד הטבע, שנקרא שליח, לעשות דרך טבעי בלי השתנות, אלא בחפץ אלוקי, ולזה רמזו באמרם, אמר רבי יוחנן שלשה מפתחות לא נמסרו ביד שליח, מפתח של חיה, ושל גשמים ושל תחיית המתים... (נר ד כלל ב חלק ג פרק א)
...ונמצא גם כן לכל המאמינים, שהחסידים אף על פי שאינן נביאים ישנו הטבע בתפלתם או ישתנה בעבורם, שהרי חנניה מישאל ועזריה הושלכו לכבשן האש ולא נכוו, ורבי חנינא בן דוסא ורבי פנחס בן יאיר חדשו בעולם דברים ששנוי טבעו של עולם, וזה אות כי המאמין בשם יתברך ובתורתו הוא למעלה מן הטבע, ואינו משועבד לטבע המציאות, אבל טבע המציאות נכנע ומשועבד אליו, והוא יכול לשנותו כפי חפצו ורצונו, וזה מבחן ומצרף אל היות תורה מאת ה' מן השמים... (מאמר א פרק כא)
ולפי שהתורה מתנשאת ומושלת על הטבע המפורסם, וכן אוהביה ויודעיה, חוייב לה שתעמיד בראשונה ענין הטבע בהנהגה הכוללת כשריר וקיים, ומה שהתורה לא דברה בענינים אלו בשלמות וברור כבספרי הפילוסופים, הוא לגודל מדרגתה, וספורים אלו קטנים מערכה, ורק רומזת עליהם... (בראשית א א)
וירא אלקים - מה שהזכיר שם אלקים בכל הבריאה לומר, שאלו המאמרות הם רק הענין הטבעי וסדורו הנוהג תמיד, ואלקים הוא הדיין המנהיג ומסדר הנמצאות בסדר טבעי זה, והוא חיוב המסובבים מסבותיהם, ואחר כך אמר ביום עשות ה' אלקים, להורות גדולת שם הוי"ה, המשנה ומשדד הכח הטבעי בהנהגה ההשגחית עבור האדם, והוא טבע שני מיוחד לאומה הישראלית... (שם שם לא)
ויכולו - העיון במציאות וטוב סדורה מועיל לחכמים להודות במציאות הסבה הראשונה ולא בטעות המקראה ורבוי האלוקיות, ודבר זה נתפרסם מאברהם אבינו והלאה... (שם ב א)
של נעליך - משל נמרץ למה שרצה, כי המנהג לעשות המנעל לפי מדת הרגל, והוא כינוי לענינים הטבעיים, שבהם ימשכו המסובבים אחר הסבות ומדתן, ובהנהגה העליונה יתהוו ויתחדשו הסבות לצורך המסבבים... (שמות ג ה)
החודש הזה - כפי שסדר המציאות לפי הטבע יעיד על אמיתות מציאותו יתברך, כן גם שדודו והריסת טבעו לפעמים יגידו, כי הנה הפילוסופים יודו בעוצם חקירתם על מציאות סבת הסבות שבלעדו אין מציאות, אך לא שמו לו מציאות בפעל (פועל רצוני), כי שמו את כל הנמצאות מחוייבות ממנו...
אך ממציאות אותות אלו תתעורר מחשבת בליעל, שכבר אין קיום לטבע הנמצאות המורה על אמיתות מציאות המנהיג העליון, לכן היה מאתו שאותות אלו יהיו רק על פי נביא מפורסם המייעד את הדבר ומגלה צרכו לפי שעתו. נמצא ב' הנהגות: הטבע הפשוט שנברא במדת הדין ונוהג תמיד, והשני הנברא במדת הרחמים, טבע מבחין בין צדיק לרשע... (שם יב ב)
ולכן שקדה התורה להורות בתחילה ההנהגה הטבעית המחייבת אמיתת מציאותו, וחזקת יד ההשגחה האלקית על כל הנמצאים הטבעיים בקריעת ים סוף והירדן... (שם טו א)
מעשה אלקים המה - ולכל אחד מהנבראים שנבראו ערב שבת בין השמשות מציאות נסית נוראה מאד, בלתי נמצאת על ידי הטבע הכללי ולא על שינוי כשאר הנסים, שאמרו עליהם בבראשית רבה, תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית וכו', ומציאותם הנפלאה היתה תלויה ועומדת עד בא העת. (שמות לב טז)
מבואר שמדרגות הנמצאות מתחלפות מצד חלוף התחלותיהם, והנה החומר שוה בכל, והצורה היא ההבדל המיוחד לכל נמצא, ובעבורו יאמר כי הוא זה, אמנם הטבע ישתדל תמיד להמיר הצורה הזאת ולהביא אחרת תחתיה, והוא ההעדר, שהוא הכרחי לחדוש צורה... (ויקרא כא א)
ועל פי דברים אלו אמרו רז"ל תינוקת פחותה מבת ג' ויום אחד בתוליה חוזרין... ואם עיברו בית דין את השנה בתוליה חוזרין, דכתיב: לא-ל גומר עלי, (ירושלמי סנהדרין א' ב'), ביאורו שהפעולות הטבעיות נמשכות אחר תקופות השנה ימשכו אחר הסכמת בית דין, והוא דבר נפלא, נמשך לסגולת המצוות האלוקיות ככל שאר הדברים הטבעיים הנכנעים אליהם. (שם כג ב)
שופטים ושוטרים- בבעלי החיים הסדר הטבעי להתקרב למועיל ולהתרחק מהמזיק, אך באדם יש שכל העוזר להוסיף עלילות ותחבולות לתקון המועיל, וגם פורץ ומכשיל כאשר יתגבר בו קלקול המדות, ולכן הוצרכו ביניהם השופטים והמוכיחים, להכריחם על סדר נכון... (דברים טז יח)
...וכן אמרו מדת הדין על המנהג הטבעי המתמיד, ומדת הרחמים על שינוי הטבעים והפלאות בבטול המנהג הטבעי, ושיתף הנהגה זו על ידי שהתנה עם הבריאה שתשתנה לעת הצורך. (בראשית א לא)
ה' אלקים - טעם שהזכיר כאן שם זה, ובמעשה בראשית רק אלקים, יש מפרשים עד ויכולו הזכיר אלקים, לפי שבנתינת הצורות לא היה צריך לנפרד, ודי בפעל הגרמים השמימיים הנקראים אלהים, וכן הטבע, ומבריאת האדם הוצרך גם לפועל השכל לתת צורת אדם... ואחר כך הוצרך רק נתינת הצורה די בשם הוי"ה. ואין צורך להתחכמויות אלו... (שם ג כב)
ואשר בארץ - ואחר שהוצאתיך מארץ מצרים ובטלתי הטבע, מה לך עם הדברים הטבעיים. (שמות כ ד)
את בריתי - קרא חוקות שמים וארץ ברית, שהם דבר עומד וקיים. (ירמיה לג כ)
למתי אעתיר - שיכיר ההבדל לחרטומים המכשפים הטבע לזמן מוגבל, כבסנהדרין פרק ד' מיתות, שמכסיפין פמליא של מעלה, אכן ה' ציוה לטבע להשתנות קצתו או כולו בזמן שיגביל לו. (שמות ח ה)
לא ציויתי - לא מיניתי במינוי בחירי לעשות דבר כרצונם, כי אם נתתי להם חק ולא יעבר, בהיפך מחשבת העכו"ם, שיש לכל אחד עיר לעשות בה כרצונו. (דברים יז ג)
ומתחת זרועות - הוא אלוקי זרועות ומנהיגי הנמצאים הנופלים תחת הזמן, כמו איכיות היסודות והטבע הזן והמוליד והמגדל והמוליד והמצייר בצמחים ובבעלי חיים. (שם לג כז)
והאלקים עשה - השתנויות הטבע בענין מפסיד השלמות, כגון ארורה האדמה בעבורך, כדי שייראו מפניו - בני אדם, ולא יוסיפו למרוד כאדם הראשון ודור המבול. (קהלת ג יד)
...ובדרש, ג' המן, המן העץ, המן הסלע, המן הגורן, רוצה לומר שהעוסק בחכמה חיצונית עץ הדעת טוב ורע לפי השכל האנושי, אינו יכול לפעול בטבע כהעוסק בחכמת התורה ועושה פלא, והישועה מן הגורן, מסנהדרין ומרבים בישיבה... (במדבר כ ח)
כבר ביארנו, כי אף למאן דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, שאין דעתו לומר שלא יהיה דבר יותר... אבל לא יהיה העולם מוטבע בחומריות כאשר הוא עתה, יסתלק היצר הרע מן העולם, ויטו הבריות לב אחד לעבוד את יוצר הכל... ולא יהיה העולם נוהג שלא על פי הטבע, רק יהיה נוהג בדברים אשר הם אפשר בטבע, רק שיהיו הכל צדיקים.
וכן לענין הברכה אין ספק שיהיה ברכת הארץ הקדושה בכל שהיא מוכנת לברכה בכל אם לא שהחטא גורם... ואם כן בזמן המשיח תהיה הברכה בארץ כאשר הארץ מוכנת בעצמה, וכתיב ונתנה הארץ יבולה, לא כדרך שעושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם... הרי כי לעתיד כאשר יסתלק החטא מבני אדם, האדמה אשר אררה השם בשביל חטא אדם תחזור לקדמותה ולברכתה... לא יקשה מה שאמר כאן כי תוציא הארץ פירות כל יום, כי דבר זה לא נקרא נס, שהרי היה בתחלת בריאת העולם... והרי היה לפעמים גם כן שהיו החטים ככליות, ואין דבר כמו זה נקרא שנוהג העולם שלא בטבע... (נצח ישראל פרק נ)
...והנה מביא ראיה ממין על שאינו מינו, שפועל הטבעי פועל לפי טבעו ומנהגו אשר בעולם הטבעי, ופעל הנבדל לפי ענינו, וההבדל שיש ביניהם, כי הטבע פועל בזמן, ולפיכך צריך לכל פועל טבעי המשך זמן, אבל פועל אשר אינו טבעי אין צריך לפעולתו זמן, כי הטבע כח גשמי, וכל כח גשמי פעולתו בזמן, אבל הדברים הנבדלים פעולתם בלי זמן, שאינם כח בגשם, ולפיכך פועלים בלא זמן, ולכך ברגע אחד יתהפכו המים לדם, שהוא פועל ברצונו בלבד, ואין זה פועל טבעי שצריך אל הכנת החומר... ודבר זה אנו מודים, כי מצד הטבע הנפלאות אינם נמצאים, אבל מצד הנבדל הם נמצאים, כי העולם התחתון הוא עולם הטבע, יש לו התדבקות בעולם הנבדל, ומשם הנסים באים... ולפיכך לא היו הנסים כי אם בישראל, מפני שיש להם דביקות בנבדלים... (גבורות ה' הקדמה ב)
והנהגה הטבעית היה נמצא לכל העולם שהם מוכנים לדבר הטבע, ודבר זה ראוי להבין, ואל יקשה לך האיך דבר זה אפשר לצייר, שאם נאמר שעמדה השמש ליהושע בלבד ולכל העולם הלכה, הנה שקעה לעולם מן האופק, וליהושע היתה השמש על האופק, דבר זה לא קשיא למי שמבין דברי חכמים ז"ל, כי זה היה ליהושע בענין נסי מצד המדרגה הבלתי טבעית, שאין דבר זה ענין ושייכות אל הטבע, והיה לה עמידה על האופק מצד הבלתי טבעי, והשקיעה מצד הנהגת הטבע, והנסים אין לדבר בהם ולעמד עליהם מצד הטבע, כי הם נסים יוצאים מטבע של עולם. והנה החכמים המדברים מצד הטבע הוא דברי הבאי, כי כלל הדברים כי מעשה נסים הוא, ואין לעמוד עליהם מצד הטבע... כי המופת והנס אינו ענין אחד עם הטבע לגמרי, והם שני דברים מצד שני מדריגות, ונמצא לחזקיהו בדרך הנס התנועה לאחוריה, ובדרך מנהגו של עולם היתה הולכת כסדר... (שם)
...כבר השבנו מה שיש להשיב, דשינוי הטבע מצד כי הטבע בעל שינוי ותמורה בעצמו, הנס אין כל כך כמו שהיה דבר זה לשנות ממזל, ואף כי דעת האדם כי הצלתו מכבשן האש יותר נראה נס, זה מפני כי שינוי הטבע הוא פלא לאדם הבלתי יודע בגזירת השמים, אמנם החכם כאשר יבין בענין זה שאין הדבר כך, כי מעלה הזאת מצד שהיא מעלה אלקית לשנות המזל והיות מעלתו על המזלות, אין דבר למעלה מזה... (שם פרק ז)
...ועוד נקרא נהרא, כי כח החמרי הטבעי הוא נוהג בתמידות ואינו נח לעולם, רק נוהג כמנהגו, אבל מה שקונה האדם המדרגה העליונה, אין זה מנהגו של עולם בתמידות, רק על ידי בחירה ורצון... (שם פרק מא)
וביאור זה, כי טורנוסרופוס היה סבור, כי מעשה האדם פחותים מן מעשה הטבע, במה שהטבע פועל אלוקי, לכך אמר שהמילה היא יותר פחותה מן הערלה, שהיא מעשה הטבע שפעל השי"ת, ואילו המילה מעשה האדם. והשיב לו שאין הדבר כך, כי מעשה האדם במה שהוא פועל האדם שהוא שכל יותר במדרגה מהטבע שהוא כח חמרי בלבד, וכמו שהוכיח לו מן החטים שהוא פועל הטבע, והוא חסר עד שיושלם על ידי האדם... (תפארת ישראל פרק ב, וראה שם עוד)
...שהתורה היא מדרגה שמינית, שהיא על הטבע שנברא בשבעת ימי בראשית, וכן כל דבר שהוא על הטבע, והוא תיקון מה שחסר הטבע הוא אחר השבעה, וזה טעם מילה דבשמינית, כי האדם מצד הטבע נברא עם הערלה, והוא פחיתות הטבע, והמילה היא תיקון הטבע, ולפיכך תיקון הזה הוא ביום השמיני, לפי שהוא אחר הטבע, שנברא בששת ימי בראשית. ומעתה תדע, כי המצוות שהם הפעולות האלוקיות, והם מעשה ידי האדם, יגיע בהם האדם למדרגה שהיא על הטבע, וראוי שיהיה כך, כי מעשה האדם באשר הוא בעל שכל הוא יותר במעלה מן הטבע, שהרי הטבע הוא כח חמרי בלבד, ואילו האדם הוא שכלי, ואם יאמר כי כח הטבע פועל בכח שהוא מן השי"ת, נאמר גם כן כי האדם שהוא שכלי פועל בכח השכל שנתן לו השי"ת, ולפיכך ראוי אל האדם שהוא שכלי, והשכל הוא על הטבע, והמצוות האלוקיות שהם המעשים שאינם טבעיים, ועל ידם יגיע האדם אל מעלה עליונה, שהיא למעלה מן הטבע...
וכאשר תתבונן במציאות העולם הזה, נחלק לב' חלקים כוללים כל המציאות, האחד הוא המציאות התחתון, והוא בכללו מסודר תחת השמש, והשמש כולל אותו, כי השמש מלך עולם הטבע, ועולם הטבע מסודר תחתיו... והשמש היא שמירת סדר עולם הטבע במהלכה ובתנועתה, במה שהיא מושלת בעולם הטבע... וכדכתיב: את השמש לממשלת היום... (שם פרק ד)
...וזה כי החכמים לא דברו מהטבע, כי בודאי שיש טבע מחייב את הרעשת הארץ, כמו שמבואר בספרי הטבע, אבל חכמים לא יביטו אל הטבע, ודעתם כי אף כי יש טבע פועלת, מכל מקום מן השי"ת התחייב הטבע, ודבר זה הוא בכל הנבראים, שאין ספק כי הטבע פועל יצירת האדם כאשר ידוע, מכל מקום אין ראוי שיהיה נתלה הדבר בטבע בלבד, כי אם בשי"ת, כי הוא יתברך פועל הכל, והוא על ידי הטבע, כמו שתיקנו: המאיר לארץ ולדרים עליה... (באר הגולה באר ד)
...וכבר נתנו בקשת טעמים על פי הטבע, שהוא נעשה מלהט השמש, ואם כן איך יאמר שהוא אות על המבול, ולפיכך דברי חכמים הם הנאמנים מכל צד, כי הסבה האלקית בפני עצמה, והטבע בפני עצמו, כי הסבה האלקית מחייב הטבע, ולא בדבר זה בלבד, רק בכל דבר כך הוא... (שם)
...דע כי השי"ת הוציא את הנמצאים כולם לפועל המציאות בששת ימי בראשית בעצמו ובכבודו, לא על ידי שליח, והוא הטבע, כמו שהיה אחר ששת ימי בראשית, שהשי"ת מנהיג את עולמו על ידי שליח, והוא הטבע... אחר ששת ימי המעשה מאחד הוא יתברך את כל הנמצאים עד שהם אחד ואינם מחולקים, וזהו מה שאמר שהוא יתברך מזווג זיווגים, כי הזיווג הוא האחדות והתקשרות הנפרדים, ופועל הזה מתייחס אל השי"ת דוקא, ולא אל שום פועל טבעי... (שם ד"ה במדרש מה הקב"ה עושה)
וכבר נתבאר לך, כי כל שהביאום לדבר זה לחשוב על חכמים כך, זהו מה שמצאו בדברים שנתנו סבות לטבע לדברים טבעיים ושמתהוים בעולם, והיה נראה להם, כי הסבות האלו רחוקים שיהיה זה סבה טבעית, ובשביל זה אמרו עליהם, שהיו רחוקים מהחכמות האלו, אבל אין האמת כך כלל, כי לא באו חכמים לדבר מן הסבה הטבעית, כי קטון ופחות הסבה הטבעית, כי דבר זה יאות לחכמי הטבע או לרופאים אבל לא לחכמים, אבל הם ז"ל דברו מן הסבה שמחייבת הטבע... חכמי הטבע נתנו סבה טבעית לקשת, אבל הסבה אשר נתנה התורה היא סבת הסבה, שלכל דבר יש סבה טבעית מחייבת אותו, ועל אותה סבה טבעית יש סבה אלוקית, והיא סבת הסבה, ומזה דברו חכמים.... (באר ה, ד"ה התלונה השישית)
...הקשה שם: וקטנה מי מעברה, ומשני בשר חמורים בשרם, ורצו בזה, כי אף שנתן השי"ת הסדר לעולם, שאין תולדה קודם שהוא איש, היינו אותם שהם בכלל סדר בני אדם, אבל כמו אלו אשר בשר חמורים בשרם, אין להם דבר זה בסדר גמור, עד שאין יוצאים מזה, ואם כן כל שכן שאין צריך לומר שהיה בדרך נס... ולכך תמצא דבר זה אף בישראל בדורות הראשונים, שלא היה טבעיהם כמו דורות האלה לגמרי, וכחם להזריע זרע יותר... (באר ו, ד"ה עוד עבר עליו רוח)
בזה ביארו לך עוד יותר מעלת המדה הזאת המקדש שם שמים ברבים, ואמר שעל ידי המדה הזאת נעשים נפלאות בעולם, כי משמו הנסים והנפלאות בעולם, כי הטבע נדחה מפני שמו יתברך, כי הטבע היא גשמית, ואין דבר יותר מיוחד לנסים, רק קידוש שמו... ורבא היה סבור כי הנסים בודאי הם בשביל התורה, לפי שהתורה היא אלקית, והיא על הטבע ומנהגו של עולם, ודוחה התורה הטבע... (נתיב אהבת השם פרק ב)
...ואף על גב שאין העורב בעל שכל, מכל מקום השמירה הכללית שנתן השי"ת במין הוא מנהיג המין, וכמו שהסכימו לומר הטבע הוא חכם, ואין הטבע הוא חכם בעל שכל, רק הטבע שנתן השי"ת בעולם אותו הטבע פועלת בסדר הראוי, וכן הדבר הזה בעצמו השמירה שנתן השי"ת במין העורב היה מנהיג אותו, שלא רצה העורב ללכת בשליחות נח, שאם היה מגיע הפסד היה העולם חסר מין אחד. (חדושי אגדות סנהדרין קח ב)
הפליט זה עוג, ויש תמהים שחי כל כך הרבה, וזו המחלוקת שיש לי עם אותם אנשים המביטים אל הטבע בלבד, ומה שגזרו על המורכב יתלו גם בנושאו, היא הצורה הנפש, ואני אומר ההיפך, כי אשר נגזר על נושאו שהיא הנפש, לפי ענינו נגזר על החומר שהוא טפל אצלו, ובערך ויחוס זה מתחבר חומר אליו בטבע, ואם הצורה ראויה להמשך המציאות יתחבר לה חומר הראוי לזה... ואל תאמר חלילה כי המשך מציאותן יורה על עילוי צורתן, כי עילוי הצורה ומעלתה בפני עצמה, וקדימת המציאות בפני עצמו... (גור אריה בראשית יד יג, וראה שם עוד)
ונמצאו בעולם שתי תנועות כלליות הפכיות, האחת טבעית מוכרחת, והשניה בחירית, האחת מלמעלה למטה, והשניה מלמטה למעלה, המוכרחת היא תנועה שמתנועעים השפלים מהכחות העליונים, הבחירית היא מה שהאדם מניע בבחירתו... (דרך ה' חלק א פרק ה, ד)
והנה הוא ית"ש ברצונו משנה סדרי בראשית בכל עת שירצה, ועושה נסים ונפלאות כחפצו בדברים שונים... ומה הוא זה שאמרו חז"ל תנאים התנה הקב"ה עם מעשה בראשית, לא שלא ישנה הקב"ה דבר מעתה, כי ודאי משנה הוא בכל עת שירצה שינוי גמור, אבל הענין הוא, שבעת הבריאה הראה והודיע לכל שרשי הנבראים ענינם ואמיתת מציאותם, והתכלית למה שנבראו, ואל מה שעתידים היו לסבוב בגלגוליהם, ומה היה סוף ענינם... הראם כמו כן, שממה שיהיה מצטרך לשלמותם היה שיעשו בהם אותם הנסים לישראל או לצדיקים מהם באותם הזמנים.
ואמנם הדבר הזה נאמר בשרשים העליונים, ואחרי כן על פי כל זה נשתלשלו בהשתלשלות ונקבעו הדברים בגשמיות כראוי להם, והועמדו עליהם הפקידים המחזיקים אותם בחוקם הטבעי, ובעת שירצה הקב"ה יגזור על הפקידים האלה, ויעמדו מתפקידם וישתנו ממהלכם הטבעי. וכבר אפשר שתגיע הגזרה להם בדרכים שונים, כמצות מלך עליהם או כגערת מושל שזעם, וכיוצא בהם. (שם חלק ב פרק ו, ו)
ואמנם גזרה החכמה העליונה, שיהיה עוד לכחות הפועלים בגשמים מציאות פעולה שלא כסדר ההשתלשלות, דהיינו שיפעלו הם עצמם בגשמיות פעולות מתיחסות לחוקם, ולא לחק הגשמיות, והם פעולות ישתנו בם הגשמיים מטבעם התמידי.
והנה ניתנה לאדם יכולת שישתמש מן הנמצאות על הדרך הזה, כמו שניתן לו יכולת להשתמש מהם על הדרך הטבעי, ובאותו הענין עצמו שניתן לו ההשתמש בטבעי, כמו שאין ההשתמש בטבעי מוחלט כרצונו, כי לא יוכל להשתמש בו אלא בדרכים ובגבולים ידועים, כי לא יוכל לחתוך אלא בסכין וכיוצא בו, כן השימוש הרוחני לא ניתן אלא בגבולים ידועים ובדרכים מיוחדים. (חלק ג פרק ב, ב)
כי מה שהוא למעלה מן הטבע אינו מוגבל בחוקות הטבע, וכבר בחלום שהוא גם כן ממין הנבואה יקרה קצת מזה, שיתדמו ענינים שאינם לפי הראיה שבעת היקיצה... כל שכן הנבואה, שהיא ממש חוץ לטבע, שהקב"ה ידמה ביד הנביאים מה שהוא רוצה. (דעת תבונות קצ)
...אך יש בעולם סוד הטבע, שהוא בגימטריא אלקים, והוא התפשטות המלכות דעשיה רוחנית, המתפשטת לפנימיות בכל הגשמיים... (אדיר במרום עמוד עח)
ויכולו - ...ומקובלני מזקני תורה, שלכך נברא העולם כדורי, שיתקיים בהשואת כחות חלקיו, כי כל נפש חיונית תכסוף ביותר אליו להדבק באורו, כל דבר, ואף הדומם לפי השגתו, ובזה נמצא העולם תקוע במסמר חשק הבורא, ועל כן אינו מתנועע מהיותו בשוויון משקל... ועל ידי זה נתקיימה הבריאה, והוא סוד קריאתו חי העולמים. (בראשית ב א)
לאיתנו - מה שאמרו חז"ל שהתריס נגד משה, ואמר אני נבראתי ביום ג' ואתה בו', וכן בענין התנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, זה היה שיבקע ויהיה כל הטבע כפוף לתורה ועמליה, וכאן עוד לא קבלו את התורה, על כן סרב הים להבקע. (שמות יד כז)
ולא תטמאו - ...וצריך להזהר, ומה גם בזמנים אלו שנזהם האויר והארצות, ואין לך גידולי קרקע שאין בהם מהשיקוץ. (ויקרא יא מג)
...כי הסלע אינו בעל חי שיתפעל מדבור, כי אם או ממעשה דהכאה או משם המפורש שמעורר בו את החלק החיוני שבו, או על ידי פרק של תורה שעל ידי פה קדוש המעורר כח שבדומם... (במדבר כ ח)
ובזרוע נטויה - זרוע הושאל לכח ,והוא הכח העליון המשנה המנהג הטבעי, כי בהנהגה הטבעית נתן כח מצומצם, וכאילו מצמצם כחו. (שמות ו ו)
שבע - וכן שבוע יסודו במלת שוב, חזרת דבר למעמדו הראשון, וכן שבוע הוא גבול להמשך הזמני, וישוב לסבוב חדש, וכאילו הזמן שבוי בגבול זה ויסוב בגבולו. ומכאן בא מספר שבע על כל דבר הבא פעמים רבות, וכן הוסד השבע בטבע, וכן קולות המוסיקה שבע ויחזרו למקורם... (ויקרא כו יח)
מלאכים - שמשלים מלאכת זולתו, ובשתוף השם נקראו גם כן הכחות הממונים על הטבע כך. (במדבר כב ח)
ויכולו השמים - פירוש בריאת הטבע חוקיו והמערכת הסובבים במערכתם תמיד, ואינם תלוים באדם, וביום ז' הושם מנגנון ההשגחה עליו, שיוכל להשבית את ברכת הטבע לפי שכר ועונש, שעל פי ההשגחה התלויה במעשה בני אדם... (בראשית ב א)
ארץ ושמים - שההשגחה לפי האור החוזר מהארץ, והטבע מושפע מלמעלה למטה, לכן הפך כאן הסדר: ארץ ושמים. (שם שם ד)
וקור וחום - במדרש, שמזה יצמחו החליים והחלישות, ויום ולילה - להחליש התאוות, ועל כן אמרו חז"ל שבן נח אסור לו לשבות בשבת. (שם ח כב)
אלקים - נאמר כאן בפעם ראשונה בדבור אתו, כי שם אלקים מצאנו מצורף לבריותיו, שיש אלקות מתפשטת בבריאה, הכחות האלוקיות שהטביע בבריאה ובחוקיה... (שם יז ג)
...הנה ההשגחה לעתים באמצעות הטבע, בכל זאת הכין ה' השפעה רוחנית השגחיית, רוח החיה באופנים, והיא חיות הטבע והמערכה, כנפש בגוף האדם, וכן נסתרת כמותה, והרוח העיקר בהנהגה, וערוכה על שכר ועונש כפי מעשיהם, להשפיע או לסתום ולהחליש השפע... (שמות ו ב)
באלים - כחות הטבע החזקים, נאדר בקודש - מציין ההתנשאות על חוקי הטבע והעולם, עושה פלא - לשדד ולהרוס חוקי הטבע. (שם טו יא)
מכון לשבתך - נקרא השמים ובית המקדש, אלא שמהשמים מנהיג הנהגת הטבע, ומבית המקדש ההנהגה הנסית המתחדשת לפי זכות הדור. פעלת - פעל הוא שעוסק כדיין בפעולה, ומעשה היא העשיה הנגמרת, וכן נקראת הנהגת הטבע הקבועה מו' ימי בראשית, והנסים המתחדשים נקראים פעולה... (שם שם יז)
ויורהו ה' עץ - ...הראה כי הנס הוא הפך הטבע, שהטבע לא יעשה דבר רק על ידי הסבות והאמצעים הנכונים לזה על פי הטבע... אבל בדרך הנסיי הוא בהפך, שבמה שהוא מכה, בו הוא מרפא... (שם טו כה)
אחד - כולל שלילת הגשמיות... וביחוד יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הוא כבוד מלכותו והתפשטות אלקות בעולמו כנפש בגויה, וטבע העולם הגדול והמערכה וכחות הטומאה להתנגד למלכות שמים כגוף לנשמה, ובפרט בעת גילוי השכינה, ששרי הטבע מושלים בארץ... (דברים ו ד)
השמים החדשים - כי עתה מתנהגים על פי הטבע, שאי אפשר שיהיה טוב תמידי, כי החומר ההיולי משתנה תמיד, ואי אפשר להויה בלא העדר, ואז יהיה חמרם משונה, ולא יצויר העדר מות ורע כלל. (ישעיה סה יז)
ויעמידם לעד - שהחוקים בארץ משתנים, כי שם יש בחירה ורצון, אך בשמים קיימים לעולם. (תהלים קמח ו)
תדשא הארץ - מכאן מתחילה דרגת החיים האורגניים, בה שולט החוק של 'למינו' עד היום... (בראשית א יא)
ולמועדים - שנקבעו לישראל לזכרון גאולתם וקדושתם, הם נקשרו לזמנים ידועים כדי להפנות את המבט לטבע ולהסטוריה יחד, ולראות את השי"ת המנהיג את שניהם. (שם שם יד)
ויכולו - ...חז"ל מראים לנו בזמני הסבוב השונים של הכוכבים וזמני הבשול השונים בצמחים, איך כל ההויה אומרת, נכלאנו בתוך תחומנו על ידי בורא כל-יכול, חפשי ופועל כרצונו. (שם ב א)
מלאכתו - פועל המביע את יצירתו האישית של היוצר, הבריאה היא המחשת מחשבת ה', והמדע משתדל להכיר אותה על ידי חקירת הטבע והבריאה, גם החוקר הכופר המגלה חוקיות בטבע, גילה בזה ממחשבת הבורא, שהוא כופר בו. (שם שם ב)
בהבראם - התפתחויות טבעיות אלו אינן עצמאיות, כי אם טמונות בהם מבריאתם, חוקי הטבע לפיהם הם פועלים הושתתו בהם מאז. בהבראם - צורת נפעל, לא הם יוצרים באופן פסיבי בחוקים אלו, דבר זה נעלם מעיני המסתכל רק בפעלם הכביר ולא בתלותם בבורא, על כן הה"א זעירא, עובדא זו נעלמת מעיני המסתכל שאינו חושב, אברהם היה הראשון שדבר זה שוב נגלה לעיניו, לכן נאמר במדרש רבה: בהבראם - בזכות אברהם... (שם שם ד וה)
מזבח - העמים מחפשים את ה' בטבע, ואמנם אפשר למצאו שם, אבל מציאותו ברורה הרבה יותר בחוג החיים הטהורים, על כן נאסרו גילויי טבע סביבות המזבח, כגון אשרה ומצבה. (שם ח כ)
את חג המצות - לא האביב והבכורים וכל החיים בהיכל הטבע הם מעונך, כי אם היכל ה', משם מכוננים צעדיך, ומשם הגנתך. כל פטר רחם לי - כל מה שברשותך בא ממני, אין הטבע ביני ובינך, כי אם אתה עומד לנגדי, ולפי פעולותיך יעוצב הטבע על ידי ששת ימים - על ידי שתשעבד כל כחותיך לה', בנגוד לעבודה זרה תשלוט אתה בטבע, כי האדמה מצייתת לפעילות העשויה בהתאם לחוקי התורה. (שמות לד יח)
במועדו - כמו המועדים הגדולים, יציאת מצרים וכדומה, כן גם זריחת השמש ושקיעתו הם מועדים הקוראים האדם להכרת ה', מחוקק חוקי הטבע ומקיימם... (במדבר כח ב)
מלבד עולת הבוקר - אין נגוד יותר חריף מהנגוד בין הסדר הטבעי של העולם, והעל-טבעי של יציאת מצרים בבטול חוקי הטבע, שני המאורעות מיוחסים בזה למקור אחד, לה'... (שם שם כג)
אשר חלק - ... הם חלק העמים, שיכולים להשתמש בכחותיהם הפיסיים על ידי ממשלת האדם בטבע, אבל הם ירדו ממדרגה זו, והתחילו לסגוד לכחות הטבע, כך שהאדם היה תחת רשות כחות הטבע, במקום להיות להיפך, ואתכם לקח ה' - הוציא אתכם מתחת ממשלת הטבע, כדי שתראו זאת לכל העמים. (דברים ד יט)
שמע ישראל - אין לנו לרכוש את הכרת השי"ת מתוך השפעות הטבע וההסטוריה, כי אתה הראית לדעת על ידי נסיון חושי-קבוצתי המסיר כל ספק... ועל יסוד ידיעה זו עלינו להסתכל בטבע ובהסטוריה ולהשתדל להגיע לידי הבנתם... (שם ו ד)
ונתתי גשמיכם - הגשם הוא כל פעם מתנת ה' ולא רק פעולת טבע אלמנטרית, מפתח של גשמים לא נמסר לשליח, הסבות האקלימיות שהיו ידועות גם לחז"ל, כבגמרא תענית, הן רק משניות לירידת הגשם. (שם יא יד)
זהות הא-ל היחיד בטבע ובהסטוריה היא הבסיס להכרת ה' שלנו והכרתנו העצמית, ועל פיה מעוצב הלוח שלנו. ה' המעורר את הטבע כל שנה מתרדמתו, הוא שעורר אותנו לעם מגלות מצרים, ולכן אין מעברין אלא אדר, כדי להדגיש עובדא זו. ה' שהכתיב חוקים לטבע, הוא שהכתיב גם לנו חוקים, שעל פיהם נתפתח ונתעלה לקראת אביב האנושות... (שם טז א)
מצבה - כפי שביארנו המצבה נלקחת מתוך הטבע, להורות על מה שעשה ה' בעבורנו בטבע ובהסטוריה, המזבח לעומתה, עשוי בידי אדם להקריב אדם את מעשיו... מזמן מתן תורה והלאה שנא ה' כל הערצה סתמית של כחו בטבע, שלא על ידי משמעת והתמסרות לרצונו הכתוב בתורה, הוא אינו רוצה הערצתו בטבע ובהסטוריה, העמדת אלו השנים תחת שלטונו המוחלט - תוך כדי הוצאת לב האדם מכלל שלטונו. (שם שם כב)
ונגש חורש - אחרי שיושג השלום וטהרת היחסים בין ישראל והאנושות בהערצת השי"ת, יושב גם השלום על כנו בין הטבע והאדם, שהופרע על ידי העיכוב שהוטל על פעולות הטבע, כדי לחנך את האדם... (עמוס ט יג)
כונס כנד - קריעת ים סוף בשעת לידת ישראל הראתה, כי השי"ת עומד מעל לחוקי הטבע, הנסים מראים, שהשי"ת משתמש בטבע כדי לחנך את האדם והכוונתו אל מטרתו, ולכן ייראו מה' וגו'. (תהלים לג ז)
שדות ועדרים, הלא זהו מרחב מחייתנו הטבעי, רק הגלות היא שהפכה אותנו לסוחרים נוודים, מי יתן והיינו יכולים לנטוש מקצוע הכרחי-מלאכותי זה, ולשוב אל פשטותם של חיי הכפר האידאליים, והנישאים על כנפי רוח האלוקות, כי אז והיו מנת חלקנו תמיד השלום והפשטות, הצניעות, אהבת האדם, השמחה, ההתלהבות והאושר הנצחי... ראה, באיזו מדה מופלגת מזמינה אותנו התורה הקדושה להקדיש תשומת לב מתמדת לחוקי הטבע ומהלכיו, לפועל הבריאה, ובאיזה שילוב הרמוני יוליכו אותנו מצוותיה מן הטבע אל החיים, כדי להרגילנו באמצעות תורתנו, שגדילתה אף היא על רקעו של הטבע, לגמול ציצים ופרחים נהדרים פי כמה... של חיי דרור אנושיים מבוססים על עבודת הבורא. (במעגלי שנה חלק ב עמוד צד)
וכיון שהאדם מסתגל למחשבה שהוא שולט על הטבע, הריהו מנסה לכלול את הכל במסגרת הטבע, גם את ה', חלילה, גם את רוחו ונשמתו שלו, את חרותו, את ערכי האמת והצדק, את ההכרה והרצון, את המצפון והמוסר, את ההשגחה הפרטית, ואת תולדות האנושות, כל אלה אינם לפי הקשה זו, אלא מושגים מופשטים של תופעות ומאורעות בטבע החמרי. לכשיהיו נהירים לו היטב כל החשבונות המדוייקים של חוקי הטבע, יוכל לשלוט גם על הטבע גופו. הוא מנסה גם לירד לסוף מהותו של האדם עצמו, בכל תנאי חייו, ולהשפיע בהתאם לרוחו על גורמי הכח והחולשה הבריאות וההתנוונות, השכל והסכלות... והוא משתדל למצא נוסחה חומרית מגובשת, כדי לקבע לפיה בחישוב קל ובהתאם לרצונו הוא את אושרה או אסונה של האנושות... (שם חלק ג עמוד פא)
ויבדל - ובאמת כל מה שתחת הרקיע הב' הוא הנהגת הטבע, ומאורות ומזלות מושלים בהם, ועל זה אמרו בסנהדרין פ"ד, למה נקרא שמם כשפים, שמכחישים פמליא של מעלה, וכבר פירש רבינו בחיי, שאין בכחם להכחיש אלא הנהגת הטבע, שהוא פמליא של מטה, אבל לדידן הוא מעלה... והרקיע הלז מפלאות תמים דעות, שתהיה השגחתו מעורבת עם הטבע לכל אחד לפי מעשיו. (בראשית א ז)
בצלם אלקים - כל הטבע כלול בו, כי מעת שעלה בדעת שיהיה הטבע, נקרא ה' אלקים, וזה רק באדם המעלה. (שם שם כז)
וימח - אלא שעצמות אלו מלפני המבול, והעלימו מעיני כל הדורות האלו, כדי שיבא דור אחרון ויכיר סתרי הטבע, וזהו כבודו...(שם ז כג)
ויורהו ה' עץ - לפי הפשט כבר נוצר במקום המים המרים עץ להמתיקו, כמו כל הטבע,אשר במקום חסרון איזה פרט הכרחי לחיי אדם, נוצר שמה איזה דבר אחר להשלים המחסור, כך בזה המקום היה גדל איזה עץ הממתיק המים. (שמות טו כה)
כס י-ה - העולם נברא בשם י-ה, כבמנחות כ"ט, ומושגח בתפארת למעלה מהטבע, ועמלק רוצה להפריד בין אלו, שכן רצה ה' שהשגחתו והטבע נלחמים זה בזה, ותלוים בכח ישראל. (שם יז ט"ז)
כימי השמים - רוצה לומר שיש ארצות שהיו ימים, וכאלו המשוקעות כיום בים, וכל זה בהשגחה, אבל על ידי הגלגלים השולטים יוכל להרחיב להם המקום... (דברים יא כא)
אל שמים - ומקודם חקרו חכמי אומות העולם רק באמונתם, ולא בחכמת הטבע, ועתה שיתן להם כח לגלות כל סתרי הטבע, כמה השפעה יש בכל יסוד, ובכל בריאה ברכה וטובה בעולם יעמדו על נפלאות הבורא, ויכירו על ידי זה כח ישראל וחכמתם, וממילא יתגלה שמו בעולם, וכן פירש רב נסים גאון בספר המפתח. (שם לב מ)
ונתתי גשמיכם - להודיע כמה החטא גורם, רוצה לומר שההנהגה הנסית אינה תכליתית אלא לעורר האדם על כך, שגם האופן הטבעי המכוון ומוגבל לדרכי התורה והמצווה הוא גם כן מהבורא המשגיח... והנפלא שבטבע הוא ההזנה התמידית לכל, והוא מורה יותר כבוד ה' למבין מהנסים. והנה אדם הראשון שהכיר וראה פעולות ה' בבריאה קרא שמו ה', ואברהם שהכירו רק מתוך הטבע, היוצר מתוך הצורה, קראו בשם אדנות, ומהמאוחר על המוקדם... (ויקרא כו ד)
...ומצאנו חוקה גם בסתר הטבע, שארס המחלה מרפא בדם החולה, כאשר נתפשטה דעת הרפואה.. וכן בסתרי התורה. (במדבר יט ב)
דור תהפוכות - הפכו הכחות הטובים הנטועים באדם לרעה, וכן יהפך להם גם הטבע לרע, שכבשים ישכו וימיתו, ולהיפך, שהמזיקים ישמרו ביתו בעלותו לרגל וכו'. (דברים לב כ)
דע כי הפילוסופים קורים להטבע אם כל חי, ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע, כי הטבע מחייב כך, ועל ידי התפלה נשתנה הטבע. וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ מברכת המינים, שעל ידי ח"י ברכאן מבטלין הטבע אם כל חי, ומכניעין ומבטלין המינים והאפיקורסים. (רטז)
ויברך אלקים וגו' ...כי באמת כל הקלקלה היא בטבע, אבל בשבת שמתגלה שורש החיות שלמעלה מהטבע כתוב בו ברכה, והיינו דכתבו חז"ל שמזונותיו של אדם קצובות לו בראש השנה חוץ משבתות וימים טובים, כל המוסיף מוסיפין לו, פירוש שבשבת הוא תוספת ממה שלמעלה מהטבע, והוא בלי מדה וקצבה... (בראשית תרמ"ט)
זכרון למעשה בראשית - להיות שאין הטבע יכול לקבל האלקות, לכן ברא השי"ת להיות קיום העולם על ידי ברכה שמשך משורש אלקות אל הבריאה, וזו הברכה בשבת... (בראשית תרנ"ח)
העולם נקרא על שם ההעלם, שהטבע מכסה פנימיות חיות אלקות, ובאמת כל הבריאה היה רק לכבודו ית"ש, רק על ידי צמצום הטבע ועל ידי מעשים טובים יכולין להכיר אותו על ידי ההסתר גופיה נמצא הכרת אלקותו ית"ש... (שם שם תרס"ב)
במדרש שמעי בת וכו'... כי הקב"ה ברא עולם הזה להיות נסתר השגחתו יתברך בעולם, זולת הצדיקים אשר הם מייגעים עצמם לברר כבוד מלכותו יתברך בעולם, מגלה להם ההנהגה שלו, וזה שאמר הציץ עליו בעל הבירה... וכל איש ישראל כפי מה שנושא עיניו לשמים, כדכתיב שאו מרום עיניכם, כמו כן מתגלה לו מי ברא אלה... וכמו שיש נפשות מיוחדות לראות כבוד מלכותו יתברך, כן יש מקומות מיוחדים בעולם שמתגלה שם כבודו ית"ש... (שם לך לך תרנ"ב)
שמעי בת... לכן צריך לחפש תמיד דרך ועצה חדשה בתורה ומצוות, שלא יעשו טבע והרגל, ולכן הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית, שלא יגבר הטבע, וזו הבירה הדולקת. ואף על פי שבטבע נקודת החיות מלמעלה היא נטועה בטבע, והטבע מכלה הכל, כענין ולא נודע כי באו אל קרבנה, ולכן ה' בטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית, והאדם צריך לחפש ולמצא התחדשות זו... (שם שם תרס"ד)
במדרש יודע ה' ימי תמימים... ואמרו חז"ל קריה לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא, היינו שנתן זה בהטבע, שהימים יהיו כלים לקבלה הארות, ועל ידי הצדיקים העוסקים בעבודת ה' ממשיכין אור התורה בהטבע, וזה מספר ימיך אמלא, היינו האור של הימים, ואז הם תמימים, כשמתמלאים ההארות שהם רק כלים כנ"ל... (שם חיי תרמ"א)
סולם מוצב, ולא כתב נצב, וכתב ארצה ולא לארץ, רוצה לומר שהיה כבר מוצב משמים לארץ, כי זו הנהגת הטבע, שהקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית, ויורד כל יום סדר מיוחד להנהגת הטבע ומכונה סולם, כי הנהגת הטבע על ידי צמצום בדרגים לכל אחד כפי כחו, ועל ידי זה נמצאת הכרת כבודו כל יום, ויכולה להיות דביקות בעולם העליון, אבל מעלת יעקב אבינו ע"ה ובני ישראל למעלה מזו, ועל זה סידרו אנשי כנסת הגדולה קודם קריאת שמע בשחר ובערב על מעשה בראשית ועל נתינת התורה, וצריך להקדים בחינת הטבע כמו שה' הקדים י' מאמרות מעשה בראשית לי' הדברות. (שם ויצא תרמ"ט)
מקץ - קץ שם לחושך, זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפלה וכו', כל זמן שיצר הרע בעולם אבן אופל בעולם וכו', הזמן הוא עצמו אבן אופל, כי הטבע מסתיר הפנימיות, והטבע והזמן שורש כל השינויים בעולם, וכשיש פתיחות שער להארה למעלה מהזמן, זו בחינת גאולה מהחושך... (מקץ תרס"ד)
ויברך את יוסף, הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, מה גאולה פלאים וכו', הענין שצריכים לידע כי כמו שנראה נפלאות ה' כשמשנה הטבע, שהוא פלא לעיני בשר ודם, באמת הנהגת הטבע פלא עוד יותר, מה שהקב"ה צמצם כח השפע שלו הרוחני בגשמיות, וזה שאמר פרנסה פלאי פלאים. ובאמת קודם החטא היו מקבלים השפע וכל ההנהגה ברוחניות, ואחר החטא שנתערב טוב ורע צריכה להיות הקבלה בצמצום וגשמיות, והוא עיקר העצבון, שבא על ידי הסתר בתוך הטבע, ולכן פרנסה יותר עצבון מלידה שבה נולדה נשמה, והיא דבוק רוחניות בשתוף גשמיות של חלק אב ואם, ובפרנסה הרוחניות יותר בטבע ועבודה בשדה, ולכן כתיב בה בעצבון... (שם ויחי תרמ"ט)
במדרש הרועה אותי... כי הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית וכל פרנסת היום, וכשבא השפע לעולם הזה מתלבש בטבע, וזהו על ידי מלאך, ולכן צריך גאולה בכל יום, כי בבא השפע בזה ההתלבשות מתערב בו פסולת ותערובת, וצריך גאולה ובירור להוציא אוכל מתוך פסולת, ועיקר תכלית הברכה להיות דבוק בשורש... (שם ויחי תרנ"ה)
ברש"י, חבל על דאבדין... וענין כי השי"ת נתן בהטבע גם כן חיות אשר יש למצא בכל דבר הארות אלקיות, רק שצריכין להיות לזה צדיק גדול, והאבות זכו לתקון הטבע, כי עדיין לא היה להם התורה, והאמת כי התורה ומצוות הם סיועים ועצות מן השמים לבני ישראל מהכח שלמעלה מן הטבע, כמו שכתוב נר מצוה ותורה אור, ולהאיר תוך חשכת הטבע, וזה הכח הוא משם הוי"ה ב"ה שהוא למעלה מהטבע, אכן עבודת האבות היה בכחם... (שמות וארא תרמ"א)
יהי לתנין, לולא החטא לא היה הטבע מעכב האדם, כמו שכתוב אני אמרתי אלהים אתם וגו', ועל ידי החטא בעץ הדעת היה העונש שלא יוכל להתקרב לעץ החיים עד שיתקן דרך הטבע, וכדפירשנו שדרך ארץ קדמה לתורה רק אחר החטא, ולכן הוצרכו בני ישראל להיות במצרים קודם קבלת תורה לתקן דרך הטבע, ואז נעשה מנחש מטה... (שם שם תרנ"ג)
החודש הזה לכם - כי השי"ת שינה ביציאת מצרים כל הטבע בשביל בני ישראל, וזו עדות על הבורא שהוא בורא ועושה כרצונו, ועדות על בני ישראל, שהעולם נברא בשבילם, שבשבילם שינה הטבע, שהרי היה יכול לגאלם גם בדרך הטבע, אך כל הגלות היתה לברר שהקב"ה משנה עולמו עבור בני ישראל... (שם בא תרמ"ט)
ופירוש למען תהיה תורה ה' בפיך, וכי יש תורה שאינה מה', אבל הענין דכל מה שברא הקב"ה בעולמו הכל בתורה, רק שנתלבש בדרך הטבע, ויש כמה מיני חכמות, וקיום כל דבר בחכמה, כמו שכתוב בחכמה יסד ארץ, רק המתלבש בחכמת הטבע, אבל בני ישראל כשיצאו ממצרים נעשו בני חורין מן הטבע, ושיזכו לתורת ה' ממש בלי התלבשות בטבע, וענין כי ביד חזקה הוציאך, דיש להבין, וכי לא היה יכול הקב"ה להוציא אותנו ממצרים בדרך הטבע, וגם גוף הדבר שנשתעבדנו לפרעה, הכל היה בחכמתו ית"ש, בכוונה לבטל כל הטבע בעבורינו... וכמו כן יש לנו ללמד מזה, לבטל כל הטבע והגשמיות בעבור רצון הבורא, שזה עיקר התכלית שנבראנו בעולם לעשות רצונו יתברך, ובעבור זה ביטל הטבע בעבורנו... (שם שם תרנ"ד)
החודש הזה, בני ישראל מונין ללבנה, שניתנה להם התחדשות כל חודש, כדי שלא יהיו נטבעין בטבע ורגילות, ויותר מל' יום בא לרגילות... וכך ישראל נגאלין מן הטבע, וכל חודש מתחדש סדר מיוחד והנהגה, ובאמת אין בני עולם הזה יכולים לקבל התחדשות, אבל ישראל הם בני עולם הבא... (שם תרנ"ח)
...ומבית עבדים היא העבדת עולם דרך ארץ, שכל הנהגת הטבע נקראת בית עבדים... (שם יתרו תרנ"ד)
זכור את יום השבת, שבת יומא דזכירה ומביא זכרון לאיש ישראל, שיזכר על מה נשלח בעולם, דעולם הזה עלמא דשכחא, שהטבע משכח, ועיקר השכחה באמת לשכח הבלי עולם הזה והטבע. (שם שם תרס"א)
המהר"ל כתב בהקדמת גבורות ה', שכמו שיש סדר לטבע יש סדר מיוחד לנסים, ולדעתי יש להוסיף, שאדרבא, הטבע אינו סדר מיוחד רק לעיני בשר ודם טבעיים, ועיקר הסדר הוא דרך הנסים, ומעשה בראשית שברא בו סדר הטבע הוא פסיעה קטנה שיצא בו מהסדר, שכל הבריאה היא נקודה קטנה להבין ממנה חכמתו של יוצר בראשית... (שם החודש תרמ"ז)
ויקהל, סמך לפרשת מסוה, להראות שאי אפשר לתחתונים לבא לתיקון הראוי, כי אם באמצעות הטבע, כמו שהקדימה תורה מעשה בראשית לקבלת תורה, ונפלו על ידי החטא ממדרגה של לוחות ראשונות, והוצרכו לתקן על פי הטבע, שזו עשיית המשכן, שהוא תיקון מעשה בראשית, וזה שאמר בלוחות שניות אין לך יפה מן הצניעות, הוא דרך המוסתר בטבע... (שם ויקהל תרמ"ו)
שבת הגדול, עתה התחילו לתקן מדרגה הראשונה על פי התורה, שהיא בחינת גדלות, וקטנות הוא הטבע, שאלקים מנהיג הטבע על פי צמצום, שהוצרך לצמצם בחינת הגדלות, כמו שהגדול צריך להקטין את עצמו ללמוד עם הקטן, וביציאת מצרים התחילה הנהגת הנסים ובטול הטבע... (ויקרא שבת הגדול תרמ"ג)
במדרש זה קרבן אהרן וכו'... הענין הוא, דכתיב זה לעומת זה עשה האלקים, כמו שיש סדר מיוחד בקדושה, כמו כן יש לעומת זה הנהגת הטבע, שמזה נמצא הסתרת הסט"א בעולם, ועבודת בני ישראל להשפיל כח הסט"א, ולהרים סדר ההנהגה המיוחד בקדושה, ובני ישראל זכו לזה ביציאת במצרים, והוא גם כן בחינת החודש הזה לכם, וגם בעבור זה עשה ה' לי, שיתגלה סדר המיוחד לבני ישראל... (שם צו תרס"ד)
קדושים תהיו... ואתה מרום לעולם רוממות אתה וכו', רוצה לומר, שאין לחוש כי על ידי הפרישה מעולם הזה יתבטל קיום הטבע, כי הקב"ה ברא העולם כך, שכפי ביטול הטבע אליו יתברך מתקיים הבריאה... כי עיקר שורש קיום המציאות הוא מלמעלה מהטבע. (שם קדושים תרמ"ג)
ונקדשתי... ובמדרש, שור או כשב... בחר הקב"ה בנרדפים, שכל הדבוק יותר בטבע יש לו כח יותר חזק, ומה שיש בו פנימיות, הטבע מתנגד לו, ובפרט נפשות בני ישראל, שהם בני עולם הבא, עולם הזה מתנגד להם ביותר... (שם אמור תרס"ג)
מה נאכל וגו', מה היא השאלה, כי קיום בני ישראל על פי נס, ואין כל הדורות ראויים לנסים, לכן ישאלו, והתירוץ הוא, שיהיה בדרך ברכה, שהיא קצת בטבע, ובאמת נס וטבע הכל אחד, ואין נס נפלא כהטבע, וכשאמונה זו מתבררת לבני ישראל, אין עסק להיות ניזון בנס... (שם בהר תרל"ז)
ושבתה הארץ, בני ישראל הלכו במדבר מ' שנה בהנהגה שלמעלה מהטבע, ובכח זה נכנסו להרים כל הטבע אליו, וזו סמיכות שמיטה לסיני, שבכח מצוה זו נתעלה הטבע, והארציות להיות דבוק בשורשו כקודם החטא וכלעתיד לבא, וישבו לבטח בכל עת, כי הטבע מתנהג בכ"ח עתים כבקהלת, ויש הנהגה למעלה מאלו, הכוללת י"ד עתים לטוב וי"ד וכו'... ובני ישראל מבטלין כל העתים להנהגה העליונה בכח התורה... (שם שם תרנ"א)
בחקותי... ועל ידי שמבטל השכל לרצון הבורא,יקבלו הטבע והגשמיות הארה משפע עליון, וזה שאמר ונתתי גשמיכם וגו'. (שם בחקותי תרל"ח)
כל שיש בו... וזה שאמר וישכם אברהם בבקר, השכמה שהיא הארה למעלה מהטבע, וכל זה על ידי שמבטלים הטבע במסירות נפש עבור השי"ת נגלה להם האור, והרשעים במחשך מעשיהם, כי גשמיות וטבע הוא החושך, וגורמים חשכות בעולם, ומהפכים מדת הרחמים למדת הדין... (במדבר בלק תרמ"ו)
כסה את עין הארץ ...כי הנהגת דור המדבר היתה למעלה מהטבע, והרשע טען שצריך לתקן גם הטבע, ובאמת היו מתקנים הטבע בארץ ישראל, אחרי שיצאו לגמרי מהטבע במדבר... אמנם לולא חטא העגל היו נכנסים לארץ ישראל מיד ומתקנים הטבע וע' לשון, ומשנתאחרו, אמר הרשע הנה כסה את עין הארץ... (שם שם תרמ"ז)
בפסוק ה' אלקיכם הרבה אתכם וכו', ובמדרש תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, כי הנהגת הטבע היא במדה וגבול, אבל כשזוכין להתברך משורש הברכה שלמעלה מדרך הטבע, זהו בחינת תוספות, והיא ברכת השבת שלמעלה ממעשה בראשית... (דברים תרנ"ח)
אל מעוננים... כתבנו שמעוננים וקוסמין הם על ידי כחות הטבע מי' מאמרות, ובני ישראל נבחרו באופן נעלה מהטבע בי' הדברות, ומבטלין כחות הטבע אל הבורא, וכפי בטול זוכין לשמע דברו. (שם שופטים תר"מ)
במדרש, דיני תפלה ערב ובקר וצהרים וכו'... והענין כי עיקר התפלה להמשיך חיות חדשה אל הטבע שהוא הזמן, וזהו ענין סידור שבחו של מקום, כי כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא, ומעשה בראשית הן שבחו של מקום, רק שבתוך הטבע אינו נגלה מלכותו יתברך, והאדם צריך למלא הארות המתגלים לעתים ולסדר כל הנבראים להיות כולם מעידין על מלכותו יתברך... והכל תלוי באדם, כפי מה שמסדר מחשבות לבו וכל קומתו להיות מסודר בו שבחו של מקום ומלכותו יתברך, כמו כן נמשכים אחריו כל הנבראים, ועל זה תיקנו חז"ל בכל יום ברכות והודאות ופסוקי דזמרה לישר ולסדר כל מעשה בראשית... (שם ואתחנן תרס"ד)
בפסוק תמים תהיה, כתוב בפרשת מילה שניתנה לאברהם אבינו, התהלך לפני והיה תמים, כי בעולם הזה אין נמצא השלימות, כי הטבע מכסה הפנימיות, וכמו כן הערלה באדם, ובהסרת הערלה בא אברהם אבינו אל התמימות, וכן הוא כפי מה שיוצאין מן הטבע זוכין אל השלימות, וזה ניתן לבני ישראל הנהגה עליונה שלמעלה מן הטבע, והנה הגוים אל מעוננים וקוסמים ישמעו, כי הם תחת הטבע, ולכן חכמות שלהם מצד הטבע, אבל אתה לא כן נתן לך, כי הנהגת בני ישראל למעלה מן הטבע בכח התורה, ולכן כל כחם אדרבא על ידי ביטול הטבע נתחזק כחם... (שם שופטים תרנ"ח)
ברש"י, עולם הזה נברא בה"א,והנה כתיב בהבראם, ואמרו ז"ל באברהם, הענין, דהנה אדמו"ר זצללה"ה הכהן הגדול מאלכסנדר הגיד בלשון טבע שהוא טביעה, כמו אדם הטובע בנהר, אלא האיש הרוצה לזכות שלא לטבוע בנהרי החושך של עולם הזה, צריך להתאמץ מלמעלה מן הטבע... שאברהם פתח הדרך לאחוז למעלה מן הטבע, וחלק על כל העולם... על כן זכה נמי לחיים למעלה מן הטבע... (בראשית תר"פ)
אך הענין הוא, כי אף שההנהגה הטבעית לא דבר ריק היא, והביט בתורה וברא את העולם, אם כן כל סדר העולם הוא סדר התורה, ונאמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ומפי כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שמעתי, כי לעשות נסים ושינוי סדר הטבע הוא כענין עקירת דבר אחד מן התורה, באשר הביט בתורה וברא את העולם, ואין מותר אלא כדי לקדש שם שמים, כמו שאמרו ז"ל, (יבמות ע"ט) מוטב תיעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא, מכל מקום לולא נמצאה בעולם גם ההנהגה הנסית, אשר לפעמים נעשה נס שינוי ממנהגי הטבע, היה הטבע מתגשם ביותר עד לאין מרפא, ...ועל כן נרמזו שתי ההנהגות בתיבה אחת, להורות שזו צריכה לזו וזו לזו, שאחר שכתוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, נאמר ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, שרומז לששי בסיון יום מתן תורה ופרשת ויכולו, לרמוז כי טוב מאד רק באשר מצטרף לתורה ולקדושת שבת למעלה מן הטבע... והנה ההנהגה הטבעית וההנהגה הנסית הן בדוגמא זו, שההנהגה הנסית היא ממוצע בין העולם העליון והעולם התחתון... (שם וירא תרע"ב)
והנה כבר פירשנו במקום אחר מאמר הש"ס פסחים קי"ח, דרש רבי שמעון השילוני בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש עמד יורקמו שר הברד לפני הקב"ה... ופירשנו, דאין רבותא בזה שהקב"ה מנצח את הטבע, שהרי הגבור לעולם מנצח את החלש, ומכל מקום החלש יש לו גם כן מציאות, ואין מוכח מזה שהטבע אין לו מציאות כלל, אבל אני שר של אש, והיינו כי מאחר שכל הנבראים נמצאים רק מאמיתת המצאו ואם כן היה בדין כי לא יהיה ביכולת הטבע לפעול שום פעולה נגד רצון השי"ת, אלא שזה כח ההסתר המסתיר בפני הטבע, עד שיחשב לבריאה נפרדת, אבל כששר של אש יורד שמה נסתלק ההסתר בצד מה, ושוב אינו יכול הטבע לפעול נגד רצון השי"ת... וזהו כבוד השי"ת שאין עוד מלבדו, ואין מציאות לשום נברא זולתו... (שם תרע"ג)
...ופירשנו שזה שהקב"ה גובר על הטבע איננו כל כך רבותא, ועיקר כבודו של הקב"ה, שהטבע בעצמו אין לו שום מציאות כי אם ברצון השם, כי כל הנבראים נבראו מאמיתת המצאו, וזה עצמו מפלאות תמים דעים, שהאש יכולה לשרוף נגד כבוד ה', כי לפי האמת נגד רצון ה' הרי אין לה מציאות כלל, אלא שמפאת הצמצומים הרבים נעשית האש כמו דבר יש ונפרד בפני עצמו, שאינו מרגיש מה שהוא נגד כבוד השי"ת... (שמות תרע"ב)
ונראה, דהנה יציאת מצרים היה כל ענינה למעלה מהטבע, שהיו ישראל מפוזרים בכל ארץ מצרים, ולשעה קלה נתקבצו לרעמסס... אך באמת לא זו היא תכלית הכוונה שיהיה הטבע בטל, כי גם הטבע הוא בריאה מאת ה', והביט בתורה וברא את העולם, ואם כן סדר העולם וטבעו הוא סדר התורה, ולא יתכן שתהיה תכונת הטבע בטלה, אלא תכלית הכוונה שגם הטבע יתקדש, ויהיה הכל קודש הלולים לה', והיינו כי בגשמיות הטבע מושך לדברים הפכיים מעבודת השי"ת, ואדם הבא להטהר צריך לשבר את הכותל הזה העומד לפניו. והכוונה היתה שיתקדש הטבע, כך שגם הטבע יסייע לעבודת השי"ת, שכל איש הבא ליטהר לא יהיו לו מניעות מצד הטבע, ואדרבא הטבע ימציא לו כל הצורך לעבודתו... על כן נתקנו ישראל על דרך למעלה מהטבע,והיתה כמעט שביתת הטבע לשעתו עד שתתגבר ותתחזק הצורה, וישוב החומר להשתעבד לצורה, וזהו לשון הכתוב וישובו ויחנו, היינו שישובו לעולם הטבע להתנהג על פי דרך הטבע... (שם בשלח תרע"ג)
...כי יש שתי הנהגות, הנהגה טבעית והנהגה נסית, ושתיהן נרמזות בתיבת 'זאת', ההנהגה הטבעית נרמזת באות ז' שהוא ז' ימי בראשית, בריאת עולם הטבע, וההנהגה הנסית נרמזת באות א' ואות ת' שהן כל אותיות התורה, שבכחן משנה הטבע... אך יש הנהגה משותפת הטבע בצירוף מה שלמעלה מהטבע, והיינו שהטבע איננו משתנה לזה ולזה בפעם אחת, והוא שני הפכים בנושא אחד... (ויקרא אחרי תרע"ח)
והנה כתיב כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים וגו'... והנה ידוע הפירוש תחת השמים הוא בסדר הטבע, ולמעלה מהשמים הוא למעלה מהטבע, וידוע דסדר הטבע הוא לבוש לדברים נעלמים וכחות שלמעלה מן הטבע, שהם מתלבשים בו, ואילו כחות החיצוניים ואפילו שרי האומות אינם יודעים אלא מה שהוא נגלה ולא במה דתחות כנפי דלבושא... וממוצא הדברים ששליטתו של עמלק רק תחת השמים, והוא למטה והשר שלו למעלה אינם יודעים בנעלם כלום... (פורים תר"פ)
...מכל מקום יש להנהגה הטבעית נמי מעלה שאין בהנהגה הנסית, כי בהיות חורשין וזורעין ומקיימין מצוות התלויות בארץ, נתבררו כל חלקי הקדושה המפוזרים בגשם חומר הארץ, ועוד שגם חומר הארץ נתקדש, ומובן לפי זה שתכלית היא ההנהגה הטבעית, כדי לברר כנ"ל, וההנהגה הנסית במדבר היתה צורך לשעתה לבד, כדי שיתחזקו ישראל בתורה ואמונה טהורה... (סוכות תרע"ד)
...וכמו שמצינו ברבי חנניה בן דוסא (תענית כ"ה), מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק, ולמה הזכיר מי שאמר לשמן וידליק, רק שצריך להזכיר שכן הטביע השי"ת בטבע השמן וידליק, ועל ידי זה יוכל להמשיך שיאמר לחומץ וידליק, ועל דרך ששמעתי מרה"ק זצלהה"ה שאמר, שמצינו באלישע ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל, ולמה הוצרך לקצוב עץ ולהשליך, רק שרצה להזכיר שהטביע השי"ת בעץ שיצף על פני המים, ועל ידי זה השליך, שיתן השי"ת טבע זו גם בברזל, ואלישע עשה זה במעשה, ורבי חנינה בן דוסא זכר זה בפה, ואצלו לא היה זה מעשה נסים, דאז בודאי לא היה רוצה ליהנות ממעשה נסים, רק כיון שהיה ברור לנגד עיניו, שאין שום טבע והרגל, רק מה שהשי"ת נותן בזה הטבע, והיה דומה לפניו מה ששמן דולק כמו שהיה חומץ דולק, ועל ידי שזכר בפה מי שאמר לשמן וידליק שזה רק ממאמר השי"ת, על ידי זה המשיך השפעה לחומץ שידליק, וזהו זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה'... (ויקרא פסח לב)
ואבות אף שקיימו את התורה עד שלא ניתנה, מכל מקום הם קיימו התורה רק ממה שהבינו מהבריאה, שכל העולם הוא דברי תורה, שיכולים ללמוד מזה, ועל זה אמר (ברכות ו') כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה וכו', אלא לצוות לזה, ולמה נצרך לו כל העולם, אך כדי ללמוד כל התורה מהבריאה, ועל זה נאמר וארא אל אברהם וגו' בא-ל ש-די, ששם זה מורה שאמרתי לעולם די, כמו שאומרים בשם הרבי רבי בונם זצ"ל, שאמר השי"ת שכבר די בבריאה זו, שיוכל האדם להכיר מזה כבוד ומלכות שמים, שעל זה היה תכלית מכוון הבריאה, והאבות גם כן למדו כל התורה רק מהבריאה... (במדבר מסעי יא)
...יש עלינו לדעת, כי כמו שאנו רואים בטבע, כדומה עבודת האדמה, יש בזה חכמה להתלמד ידיעת טבע עבודתה... אבל סוף כל סוף מה עושה בזה האדם, רק נותן הפרי בארץ מעשה קוף בעלמא, ואין לו שום ידיעה שמץ מינהו, איך ובמה תכונן האדמה את פריה... ויש מין אילנות שצריכים לשהות כמה שנים באדמה, מזה נבין כמה וכמה הרכבות באין חקר שעושה האדמה בחכמתה, שנטבעה בה ממטביע הטבע, אחרי מעשה קוף של האדם... (חלק א סימן מז)
ונמצא כי האדם צריך להיות מלומד בכחות הפכיים, עוסק כדרך הטבע, ותוך לבבו צריך להיות הכל נסי, רצוני נס נסתר, כי אף על גב שאין לנו נסים גלוים, אמנם נסים נסתרים מלא כל הארץ בכלל... ורק נגזר על האדם "בזיעת אפיך תאכל לחם", שיעסוק בטבע באבריו היפוך מחשבות לבבו, וזה דבר קשה מאד... (שם נא)
מהידוע, כי הדבר המוכרח לא ישובח ולא יגונה, והנה הדבר אשר בא תמיד על אופן אחד נראה כמו מוכרח, ועל כן כתב בעל חובת הלבבות ראש חכמי המוסר, כי לכך נברא העולם בכחות הפכיים, שלא יאמר הבלתי מבין כי טבע הוא, אף כי כבר ידוע מאמר הכוזרי "מי הוא הטבע", אבל לא רבים יחכמו, לכן נברא בטבעים שונים, אוירי האקלימים אינם דומים זה לזה, וכיוצא בזה הרבה הפכים, ועל כרחך כי זה מכוון מהבורא החכם הכל יכול... (שם פב)
הענין כי מלך כוזר רצה בהשכלתו הרחבה לומר כי הכל טבע, והשיב לו החבר: ענה לי מהו הטבע, הידעתו? אבל דע כי הטבע הוא האלוקות, ומספר הטבע פ"ו כמספר אלקים, לומר, כי הטבע הוא האלקי, וזהו שנאמר ויאמרו ה' הוא האלקים - הטבע, כי הכל אחד, וזה מעלת האבות, כי לא הטריד להם עסקי העולם, יען כי הבינו, כי עסק הטבע הוא האלקים... לכן לעולם אודך, כי גם בעסקי בדרך הטבע איני רואה כבודך ואלוקותך, כי גם הטבע הלא הוא אלקים, ואם כי הענין רם ונשגב למעמיקים בידיעתו, אבל פשטן של דברים גם כן יתן לאדם עוז ושמחת לב. (חלק ב יד)
כשישאלך אדם מדוע זה הלחם משביע רעב, הלא תענהו כי כן הוא, והוא סוד, ואם ישיב לך הלא חכמי הטבע כבר הגדירו כחות הלחם למיניהם... אמנם כן הוא, אבל סוף כל סוף מדוע הוא כי כל הכחות האלה הנם דוקא בלחם ולא בזולתם, זה הוא שאנו קוראים בשם סוד, כי כן חקק הכל יכול. (דעת תורה ויחי עמוד רעו)
באמת אנו רואים בעולם תמיד שתי הנהגות, הנהגה טבעית אשר לא תשתנה לעולמי עד, ובתוך הנהגה זו אנו רואים תמיד הנהגה שאינה מסודרת ומוטבעת כי אם תמיד בשינויים, ובאמת להמתבונן יראה, כי ההנהגה הזאת היא העיקרית, וכמעט כי ההנהגה הטבעית איננה ניכרת, כי אין דבר בעולם אשר איננו עומד תחת השינויים, כמו זריעת הארץ, אף כי לכאורה הארץ לעולם עומדת, ובכל זאת עינינו רואות, כי אין שנה דומה לחברתה... וכן כל ברואי עולם, לכאורה, יש להם טבע קבוע והנהגה קבועה, ובאמת אנו רואים כי עומדים כולם תחת השינויים, אין זאת כי אם האמת כאשר אמרנו, כי ניכר ונראה תמיד שתי הנהגות, והנהגה בתוך הנהגה... (דעת חכמה ומוסר ג סימן לט)
וממילא מבואר לנו שמהו הטבע, הוא רק הסתר פנים, שהקב"ה הסתיר עצמו, שיהיה יכולת לאדם לטעות, ולפי מה שיתבונן האדם ויכיר גילויו, היינו שאין זולתו ואין בלתו, כן יתגלה שה' אחד ושמו יתברך אחד, היינו שלא יהיה מקום לטעות... (שם קיד)
וזהו אמת, שהטבע מקבל ומסדר דברים לפי מדתו, וזהו מדת הדין, וזהו סדרי ימי בראשית, והכל בדין, וזהו ענין המערכה, שנערך שמה כל הדינין, ולכל מערכה ומערכה ישנם שמות מיוחדים, המזון, והבריאות, והטוב, ולהיפוך מחלות משונות... אף כי שלוחים המה, כידוע ענין חליים רעים ונאמנים בשליחותם, אכן זהו סוד המערכה, שנערך שמה כל הדינין בשליחות השי"ת, וזהו גדולת האיצטגנינין שראו לפי המערכה מה ילד יום יום, וזהו ענין צא מאצטגנינות שלך... גם ענין ג' דברים מקרעין דינו של אדם, שינוי השם שינוי המקום וכו', ולכאורה מה הוא שייך שינוי מקום, אין זאת כי אם זאת הוא סוד המערכה, וממילא המקום גם כן במערכה, ואם האדם משנה שמו או מקומו, נשתנה גם המערכה. עד היכן גדול כח הטבע, שכל הנבראים, ואף בני אדם תלויים בה, וזהו סוד עם ישראל, שנאמר עליהם ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם... וצריכים אנו להבין בדרך הבנה קצת איך הוא הסוד של אין מזל לישראל, ואיך יוצאים מידי המערכה, אין זאת כי אם על דרך צדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים, דקדקו חז"ל בלשונם הקדושה, ואמרו מהפכים. (שם קכא)
ולא כאומות העולם, שדירתם בעולם הזה, היינו במקום גלוי, וכל ענינם במקומות גלויים, וזהו כל הטבע, וכל חכמתם ויכלתם הוא רק בטבע, היינו כי הטבע היא המושלת ולא יותר, היינו לא בעומק, אבל עם ישראל כל מקומם ודירתם הוא בעניני סתר, אם כן יצא מזה, כי אינם בטבע, היינו שאינם נמצאים בטבע, כי אם למעלה מן הטבע, וזהו עליון שמת מעונך (תהלים צ"א), וצריכים אנו להאמין, שכל חיינו וקיומנו הוא בדרך נס נסתר, היינו בהנקודה שקשורה היחידות, היינו האחד עם הטבע, ובדרך זו קשורה הטבע עם הלמעלה מהטבע, וזהו בדבר ה' שמים נעשו (שם ל"ג), היינו שמהאחד הגמור יצא הטבע עם חוקותיו וגבוליו... דרך שבילי הבריאה... (שם קסו)
אם היינו באים להבין הענינים באופן מהלכי-טבעי לא היה קשה זה כלל להבין. וכבר אמרו חז"ל (ב"ב י') עשרה דברים קשין נבראו בעולם, הר קשה ברזל מחתכו... ברזל קשה הרי אין ספק בזה, ברזל הרי ודאי אי אפשר לך לא לחתכו ולא לשברו ולא לנטותו, ואף על פי כן הרי אש מפעפעו די קל, ואתה מבין זה בתכלית הפשטות... וכן הם הטבעים של הדברים, ככה ממש צריכים להבין סוד הטבע והלמעלה מן הטבע, באופן מהלכי-טבעי. כי עם כל חוזק הטבע באין תאור אבל בבואו נגד הלמעלה מן הטבע, והוא סוד התורה והמצוות, הנה כל הטבע נמוס ינמס כאפס וכאין. האומנם כי הטבע קשה מאד אף יותר מברזל, ואלה המונחים תחת הטבע, ודאי כי לא ינטו ולא יזיזו את הטבע בשום אופן, וזהו סוד אומות העולם, אשר עליהם נאמר (דברים ד') "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים"... הטבע הוא ה"אקלים" של האומות, ממנו קיומם ממנו כל חייהם, הטבע הוא המסבבם הוא המקיפם כל כולם... הנה בעיניהם זה ממש דבר שאי אפשר להיות "ישראל מינטרי שבתא", ב"טבע" זה ממש למעלה מן המציאות, באומות אין כל המציאות לשבור איזה רצון אף כל דהו, וקל וחומר נסיון כזה (למצא ארנק ולהניחו)... (דעת תורה ויקרא עמוד נב)
סוגה בשושנים (שיה"ש ז' ג') הרי חתן נכנס לחופה, לבו מגעגעת לחופה ולחבת חיתוניו, בא ליזקק לה, אמרה לו טיפת דם כחרדל ראיתי, הרי הופך פניו לצד אחר, ולא נשכו נחש ולא עקרב עוקצו... כאן גילו לנו חז"ל בדרך אגב כחו של טבע מהו, הלא אמרו (יעויין ב"ר פ"ב י"ז) מעולם לא ראיתי מי שעוקצו עקרב וחיה. הנה תדע כי "טבע" הוא בבחינת נשיכת נחש ועקיצת עקרב. ואם אנו רואים פלא גדול כזה של "הופך פניו לצד אחר", בעל כרחך אתה אומר כי "לא נשכו נחש ולא עקרב עקצו", כי אף לא בא בנגיעה כלל עם הטבע, כי לו היה אמנם נגע עצמו בטבע כי אז גורלו היה כבר חתום, טבע אין מזיזין בנקל... (שם עמוד סח)
...נתבעים הם (דור המדבר) כי היה להם לעמוד במצב של למעלה מדרך הטבע, הוא דרגתם תמיד ללכת אחרי הענין, ובדרגא ההיא לא יתכן להיות כלל כל ספקות והרהורים, בדרגא של למעלה מן הטבע הלא זו המצב שאין מתקבל שם כלום קלקולים "לא נושכו נחש ולא עקרב עוקצו". והם שאמרו "נשלחה אנשים וגו'" וכבר נגעו עצמם במשהו ב"טבע", ואף שהיה זה היתר גמור, כי האם הנהגת הטבע אינה היתר גמור, טבע הלא הוא על פי ה'. הנה כל כך הוא סוד הסכנה הכרוכה בטבע, כי כבר הוצרכו לתפלות ובקשות... טבע הוא הוא המקום לטעות, מצב של "נושכו נחש ועקרב עוקצו"... (שם עמוד קנד)
...הם חטאו (בעגל) וחסרו במדת ההנהגה של למעלה מן הטבע, בההנהגה שכל כולה גלויה ונסית, ונענשו כי ירדו במדה של "ושלחתי לפניך מלאך" (שמות כ"ג כ"א) ואמר "כי שמי בקרבו", אמנם שמי הוא, אבל רק בקרבו, הלא זה הוא סוד הטבע, אשר אמנם הכל בו, אבל רק בסתר, ואם כי המכסה אמנם דק מן הדק, אבל סוף כל סוף מכסה היא ולא נגלה, אינה אותה ההנהגה הנגלית של עין בעין, של פנים בפנים, אשר זכו בה מעת יציאת מצרים... (שם עמוד קסא)
וכאן הוא החילוק בין ישראל לעמים. הוא אשר אמר הכתוב (שמות ל"ג ט"ז) "הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה". גם האומות מאמינים ודאי כי יש הרבונו של עולם, כי יש בורא שמים וארץ בורא כל הטבעים, כי לאו בשופטני עסקינן... ולטבע יש אמנם מי יודע כמה, טבע אמנם נותן הרבה והרבה, אין סומכין על נס, אבל על ידי טבע מצליחין, עד שמצינו (ירמיה מ"ד י"ח) "ומאז חדלנו לקטר למלאכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל"... כשמשתמשים בטבע משיגים ודאי. אבל הסוד של הכלל ישראל הוא דוקא "הלא בלכתך עמנו", אף לא נגיעה כל דהו בטבע... (שם עמוד קסד)
והנה כבר ביארנו בענין טבע כי כל סודו הוא מציאות של הטעאה... וכאשר אומרים על כל המתרחש כי לא בכוון ובהשגחה באו כי אם במקרה, הנה אם נראה לו לאדם כן, ורוצה לומר כי זה בא בדרך סיבה ומסובב במהלך טבעי פשוט, הלא זה הוא הוא אשר בא מסוד הגדול של "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים - לטעות אחריהם". וסתם מקרים בעלמא, כאמור, אין מציאות כזאת כלל בבריאה, הכל ערוך וקבוע ומיועד מראש כנ"ל. ואם יתראה לאדם ויאמר כי סתם מקרים בעלמא הם, הלא זה ודאי מסוד ענין הטעותים בא, מסוד הנהגת המשפט. מצד מדת המשפט נתון מקום לטעות ורואים דברים במבט של "מקרים"... כשרואים ומביטים על כל המתרחש בבירור השגחה פרטית זהו הנקרא התגלותו ית' אלינו בהארת פנים, כי רואים הכל גלוי הנהגתו ית' ולא של אחר חס ושלום. אולם כשרואים את הכל כ"מקרים" בעלמא, הנה ודאי כי אמנם הכל כאן בהשגחתו ית', כי אין אחרת חס ושלום, אלא כי הדברים מסותרים הם במכסה של מקרים... (שם במדבר עמוד קלה)
מהו ההפרש בין נס לטבע, הרי שניהם על ידי הקב"ה הם? גם הרבה מאחינו המאמינים ילעגו לנו באמרם, בודאי הכל ממנו יתברך, אך הטבע הוא אשר נתן השי"ת חוק בבריאה, שתתנהג בהנהגה מוגבלת בדרך סבה ומסובב, וכך היא מציאות כל העולם הזה, ורק לפעמים בשביל הכרח גדול, ולמי שיש בידו זכויות גדולות, הקב"ה יוצא מהגדרה זאת, ועושה נסים גלויים שהם בלי שום סבה טבעית.
ואם נשוב ונשאל, ומה סבה ומסובב, למה יוצא המסובב מתוך הסבה, למשל, מה יסבב את צמיחת התבואה? יענו, הלא פשוט הוא, מכיון שהכינו את האדמה הרי לפנינו כל הסבות הטבעיות הגורמות לגידול התבואה. ואם נשאל עוד: ולמה גורמים המעשים האלה את גידול התבואה, ילעגו לנו ויענו, הלא תראו בעיניכם שכך הוא תמיד, הרי שבהכרח הוא חוק קבוע בעולם, והיינו דרך הטבע.
אך כשנדייק יותר ונתעמק, לא נדע המהלך למה הסבה מסבבת המסובב, ורק נדע שכך הוא, האם אין זה נס תדירי אלא שהורגלנו בו? אילו ראינו קבר אשר המת שנקבר בו כבר נאכל, והנה לאט לאט מעומק הקבר מתחיל לצמח גוף אדם חי ככל החיים, האם אין זה נס גדול של תחיית המתים? ההפרש הוא, שלתחיית המתים של אנשים לא הורגלנו, ולתחיית המתים של התבואה הורגלנו...
אבל האמת הוא, שאין בין נס וטבע כלום, הכל נס הוא, כל העולם כולו אין לו שום סבה זולת רצונו יתברך, ורצונו היינו מעשיו והנהגתו, רק זה שאנו קוראים לו נס, היינו רצון שיתהוה ענין שלא הורגלנו בו, וממילא החידוש פועל בנו להתעורר ולראות בו יד ה', וזה שאנו קוראים טבע, הוא אשר רצונו יתברך שיתמיד אופן אחד שנהיה מורגלים בו, ויהיה מקום לנסות את האדם, אם גם בכזה יראה אך את רצון ה' לבד, או יחשוב כי מסר השי"ת כחות לטבע, ושבתוך הטבע יש גם לאדם עצמו כוחות לפעול בדרך סבה ומסובב, ולפי זה הטבע איננה במציאות כלל, אלא היא רק כאחיזת עינים לאדם, שיהיה לו מקום לטעות, וגם לבחור באמת... המציאות היא רצונו יתברך ולא יותר מזה, ורק במה שאנו קוראים טבע יש עוד רצון, שיהיה מקום לאדם לבחור, והרצון הזה הוא אשר יתלבש לפנינו בצורה כעין טבע...
ומי שכבר עמד בנסיון זה של הטבע, עד שאיננו עוד נסיון עבורו כלל, אין עוד צורך שיתנהגו עמו מן השמים מתוך הסתר זה, ועל כן מצויין הנסים אצלו, והיינו דאמר רבי חנינא בן דוסא, (תענית כ"ה), מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק.
והנה אלו שירבו לעיין בעיניהם בדרך סבה ומסובב, וחושבים חשבונות למרחוק לדעת באיזה סבה ישתמשו, ויוכלו להבחין אשר אם גם תהיה ברכה במעשי ידיהם, מכל מקום ברוב הפעמים אין הענין מתפתח בדרך הסבות אשר חשבו מראש, אלא באופן וסבה שהיתה סמויה מעינינו מתחלה, והוא להראות לנו, כי סדר ההשתלשלות בדרך סבה ומסובב לא יועיל... הלא כל סבה מעורבת בכמה פרטים ופרטי פרטים אשר לא יוכל לדעתן, ואם כן איך תוכל להיות השערתו נכונה?...
ומה יעשה האדם להנצל מפח מוקש של הטעיות הללו, ומה יקרב אותו להכיר שהכל בא לו ישר ממנו יתברך, ואין כח ומציאות כלל בסבות? העצה היותר ברורה לזה היא התפילה... ההכרה שרק בבקשה ממנו יתברך נוכל להשיג את משאלות לבנו....
ויש מדרגות רבות בהכרת הנס שבטבע:
א' יש שיקראו לעצמם מאמינים בוטחים בהשי"ת, ומכל מקום יראו בכל מהלך העולם דרך טבעי מסבות ומסובבים, משתדלים לנהל את הסבות אל אשר יחפצו, ויסמכו על שכלם וכו' ומכל מקום יחד עם זה יבקשו מה' שיצליח את מעשיהם, הרי שאינם בטוחים מסבות מן הצד אשר תוכלנה להתערב באמצע, כגון חולי וכו', וכן מודים שיש להודות להשי"ת שנתן בהם הכח לחשוב ולהבין בסבות. בעלי מדרגה זאת הם באמת מבעלי השתוף, כי משתפים את עצמם עם הבורא יתברך בהנהגת העולם...
ב' למעלה מהם הרואים בכל ענין טבעי כי מעשה ה' הוא, ואמר מו"ח ז"ל ציור לזה, יש מסתכל לתוך הבית דרך חור המנעול ויראה עט כותבת, ולא יראה את האדם, וידמה שהעט כותבת בעצמה, כך הוא הכופר שיחשוב שהטבע פועל מעצמו, אבל כשפותח הדלת יראה את האדם הכותב, כך המאמין יראה שהשי"ת הוא העושה והמסבב הכל, וכל הסבות ומעשי בני אדם הם כמו עט ביד הכותב, אשר ישתמש בכולם לתכלית שירצה.
גם אלה יתנו עדיין מציאות לטבע, אם כי יחשבוה רק ככלי בידו יתברך.
למעלה מאלה אשר יבחנו לדעת, שבאמת אין שום מציאות לטבע ולסבות, אשר אינן אלא הסתר ונסיון עבורנו, אבל השי"ת ברצונו הכל נעשה ממילא, השגה כזו כבר בהירה היא ואמיתית, כי היא בנויה על השגה בענין אחדותו יתברך, כי הוא לבדו הוא.
ד' אמנם אשרי לאשר יבחין וידע, כי לא לבד אשר הסבות לא תועלנה אבל חורבן בא על ידן... שהסבות מסתירות את כבודו, ממילא הן מחריבות, ובאמת היה ראוי כי מי שלא יאכל לחם יחיה, ואשר יאכל ימות, שהרי השתמש בסבה טבעית, והיא מחרבת ולא בונה, ורק מאשר בעולם הזה צריך שיהיה מקום לטעות, למען תהיה הבחירה ביד האדם, על כן האדם האוכל לחם מכל מקום חי, ואשר לא יאכלנו ימות...
הרוחניות היא תוכן הבריאה ותכניתה, פירוש כל מה שמתהווה לעינינו בעולם הגשמי, שורש הוייתו הוא ברוחניות, ולא רק הוייתו, אלא גם כל אופן השתלשלותו ופעולתו... והיינו שאמר הכתוב: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, פירוש שגם חוקות הטבע תלויים בתכלית הרוחנית השמורה בברית התורה, ומה שנראה לנו כחוקים טבעיים תחתונים אין זה אלא דמיון, והרבה מאמרי חז"ל מורים על זה, ובראשם מה שתיקנו לומר פעמים: מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, למדונו בזה, שאין הבריאה הגשמית מציאות מוחלטת שנבראת פעם אחת בנקודת זמן ידועה בעבר, ומאז עומדת בכח עצמה, אלא בכל יום ובכל רגע צריכה לבריאה מחודשת... כמו שבראי-נוע אשר למראה עינינו התמונה תתנועע, ובאמת תמונות רבות הנה סמוכות זו אחר זו, כן גם בבריאה, הקב"ה מחדש תמיד מציאויות חדשות רבות מאד זו אחר זו, וכל אחת כמעט שתדמה לזו שקדמתה. וכן בסבה ומסובב, אין המסובב נולד מן הסבה, אלא זו סמוכה לזו, והסבה האמיתית היא רצון השי"ת המחדש תמיד מעשה בראשית...
אך מה שאין אנו רואים כל זאת הוא, כי טח מראות לבנו, כי הנה בעיני המגושם העולם הגשמי לבדו הוא המציאות האמיתית, וחוקי הטבע ידמו לו כחוקים מוחלטים העומדים בכח עצמם ואין ניצל מגזירתם, ועל כן נבין מדוע חכמי האומות הנלכדים בשחיתות הגשמיות, ישתדלו בכל כחם להסביר כל עניני העולם במושגי הגשמיות, ויתלבטו להוכיח, איך הכל נתהווה ונשתלשל אך ורק על פיה, והוא משום שהרוחניות מחוץ להשגתם לגמרי, וממילא אי אפשר להם לראותה בשום אופן, יראו את הכל במשקפים מגושמים, וגם אם היו מראים להם נסים גלויים, היה נשאר התוכן הרוחני של הנסים האלה מחוץ להשגתם, והיו מחפשים ומוצאים דקדוק חדש באיזו תיאוריה טבעית שלהם, שיסביר להם הנס באופן גשמי, או שימציאו תיאוריה חדשה, וסוף סוף יכניסו את הנס לתוך עולם הטבע. כמשל הדובנע"ר לאותו אכר שמעולם לא החטיא המטרה, כי בכל מקום שמוצא את נקב היריה הוא מצייר סביביו את עיגולי המטרה.
....התורה והטבע תרתי דסתרי הן, כי הטבע (פירוש המבט הטבעי) כלי זיינו של שטן, וכשמסתכלים לפי מבט זה רואים שאין שום אפשרות לאדם לחיות חיים רוחניים... וכן באברהם, כשהבטיחו הקב"ה על כל העתיד לצאת ממנו, תכלית כל הבריאה, שאל, שהרי ראה באצטגנינות שלא יהיה לו בן, ואמר לו הקב"ה צא מאצטגנינות שלך, שהיא על פי הטבע, והיא סותרת ומחרבת את התכלית הרוחנית אפילו בתחילת בנינה.
ודבר זה אנו רואים בחוש עד היום, בכל אדם לפי מדרגתו, מי ששמירת שבת נסיון לו, יראה על פי הטבע, בחוש, ששמירת השבת תחריב את פרנסתו, אבל העומד בנסיון ובוטח בה', ימצא שהזמינו לו מן השמים מוצא... (חלק א הנס והטבע, עמוד קעז והלאה)
התגלות השי"ת בבריאה היא בג' מדרגות, האחת והיא הראשונה, מצאנוה בתורה ובדברי הנביאים ומבוארת בחז"ל, כי כמו שישנן סבות טבעיות-חמריות, כמו כן ישנן לעומתן סבות רוחניות, אשר נקרא אותן בשם סגוליות. והוא, כי הלא ידוע, שכל דבר צריך לסבה המועילה בכדי שיצא לפועל, כגון אם יחפוץ האדם שיגדל שדהו פירות, צריך הוא לחרוש ולזרע, ושאחר זה ירד המטר על הארץ, והן הן הסבות הגלויות לצמיחת הפירות, וכמו כן ישנן סבות סגוליות נסתרות, שמקורן במצבו הרוחני של האדם ובאורחות חייו. הסבות הסגוליות האלה משפיעות ומסבבות בהסבות הטבעיות ומניעות אותן, ובהן תלוי אופן התהוות הדבר ובאיזו מדה. ובאמת עלינו לדעת, כי גם הסבות האלו הוחקו בטבע הבריאה, והנן סבות טבעיות-רוחניות הפועלות תמיד כפי כח ההשפעה שניתן להן.
כתוב בתורה, (דברים ט"ו) נתון תתן לו וגו', לא יצא לך הפסד מזה, כי נתינת הצדקה היא סבה לעושר, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' וגו', ואף כי אין אנו רואים האיך היא מסבבת לזה, אבל באמת היא סבה רוחנית המסבבת בסבות הטבעיות ומביאה הצלחה במעשה ידיו, וכן לצד העונש... אף שהסבות החומריות נכרות בעליל בחיים השמושיים, והסבות הרוחניות, שמקום פעלן הוא בענינים יותר גבוהים, אינן נראות לעין כל כך, אבל באמת הן סבות חזקות עוד יותר מהסבות החומריות, וגם נראות בעליל לאלה שיש להם עינים פקוחות לראות ולהתבונן בנעשה.
בעל ההגיון האמיתי מבין, כי בשום אופן אין לומר כי הסבות החומריות הן מוכרחות, ומוכרחות יותר מן הסבות הרוחניות, כי הלא גם מה שהחרישה וזריעה מועילה להצמיח הוא גם כן נפלא מאתנו... מהות כח הצמיחה מה הוא, ואיך הוא מתגדל וצומח לא ניתן להתבאר, ורק רואים אנו, כי ניתן חק זה, שהחרישה והזריעה תהיינה סבות לצמיחת הזרע. ועוד יותר מסתבר לומר כי ישנן עוד סבות רוחניות, אם כי מופשטות ממושגי חושינו, המסבבות בעניני העולם והבריאה...
וכעין זה כל אחד בעצמו רואה בחייו השגחת ה' על כל צעד, ובפרט היהודי הגדול כשהוא מתבונן בכל המתהוה בחייו, רואה את יד ה' המסבבת בכל, אף שהכל מתגלגל בסבות טבעיות, הוא מכיר את זה ביחוד ממה שרואה האיך משתנים עניניו והלך חייו על פי המצבים הרוחניים השונים שהוא נמצא בם... ורק האנשים הפשוטים אינם מכירים בהשגחת ה', מפני שאינם מרגישים את מצב נפשם... ובכלל אינו יכול להרגיש בהשגחת ה', כי מוטל תחת יד המקרה, כמו שכתב הרמב"ן, כי כל הברואים נתונים תחת יד המקרה ובכללם גם האדם, ורק עין ה' אל יראיו, היודעים ומכירים כי הכל ביד ה', הם מורמים מן המקרה, וכל הלך חייהם נמדד על פי מצבם הרוחני...
המדרגה השניה, היא יותר עליונה, היינו שנראה כבר שידוד הטבע, והוא שבנוגע לאישים מיוחדים ולתכליות מיוחדות בטלים חוקי הטבע החומריים, אברהם שהפילוהו לכבשן האש ולא נשרף... חזיונות כאלו ודוגמתן עושים רושם יותר גדול ומתמיהים אותנו, כי יוצאים הם כבר מגדר הטבע הרגיל, ובזה נדמה לנו, כי רואים אנו יד אלקים ממש, אבל באמת גם זה הוא חק המסודר בבריאה, כי כמו שנתן ה' בטבע העץ שישרף באש, ובטבע הברזל שלא תשלוט בו האש, כמו כן הוגבל כח האש שלא יוכל לשלוט על ירא ה', כי האדם שמקננת בו נשמה עליונה, הוא עצם אחר ממש... אמנם באשר לפי ראות עינינו האנשים האלה הם מציאות בשר גידים ועצמות, ובכל זאת אין כחות הטבע שולטים בם, מכירים אנו על ידי זה את בורא העולם מחוקק המציאות ואת הנהגתו... שהגביל את כחות הטבע בגבול ומדה עד היכן ישלטו...
והנה הנהגה זו, חדוש המציאות, נתגלתה ביציאת מצרים, שאז יצאה הבריאה מכל גדריה וחוקיה, רק שם ה' שרר בכל ועל הכל... ובזה הראה לנו הבורא כי יש הנהגה יותר עליונה, בלי חוקי הטבע, התלויה רק ברצונו לבד, ושממנה יש לנו להשיג את כל המציאות במושג יותר נכון, על כח הנהגה זו מכנים להקב"ה בשם הוי"ה ב"ה, היה הוה ויהיה אין עוד... (חלק א השגחה, וראה שם עוד)
...הנה כשיקרה שיפול איש מגג הספינה המימה, ואין עצה בדרך הטבע שלא יטבע זולת על ידי איזו סבה חיצונית, יש אשר אם ההשגחה רוצה בהצלתו. תכין שנים הרבה קודם המעשה איזה קרש שנפל לתוך הים, ויזדמן באותה שעה אליו, אבל לא יעשה שינוי הטבע, שישאר האדם צף על פני המים ימים רבים בלי דבר טבעי, אם לא במקרה יוצא מהכלל, כשדרוש שיראה נס גלוי, ולמה צריך הקב"ה לעצות טבעיות כאלה, הלא בידו לשנות את טבע האדם והמים למען לא יטבע, אלא רואים אנו מזה, כי הקב"ה העמיד גבולים וחקים קבועים בבריאה, והנהיגה על פי מערכה מסודרת ומסוימת, וכל הסבות הדרושות לטוב ולמוטב נמצאות במערכה זו, ואין צורך לשנותה. ואף כי הבורא ב"ה משנה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, ואין שום מציאות טבע בלי רצונו יתברך ופעולתו התמידית, והם הם שמותיו הקדושים, וזהו הטבע, ובלעדו אין אלקים, אף על פי כן ה' בחכמה יסד ארץ... כבר סידרה והכינה ואת עניניה השונים בסדר קבוע ומסוים, עד שבאותה המערכה עצמה וסדרי טבעה ימצאו כל הענינים מבלי שיצטרך לעשות בה איזה שינוי...
ברם רגילים בני אדם קטני הדעת לחשוב, כי טבע הוא רק מה שאנו רואים יום יום, ומה שלמעלה מזה קצת, והם הכחות הרוחניים שבבריאה, כמו קללה וברכה, אין זה טבע. אבל באמת כל מציאות הטבע היא שלשלת ארוכה של מערכת הבריאה, שהתחלתה היא ממקור הופעת רצון ה' בבריאת עולמו, ותלויה במאמר פיו של הקב"ה, ועומדת תחת הנהגת שמותיו הקדושים.
ולכן כשם שישנם אמצעים להשתמש בבריאה בענינים התחתונים, שגם הם שרשם ועיקר ענינם הוא בעולמות העליונים, כמו כן ישנם כחות נעלים במערכת הבריאה שאפשר לו לאדם, המגיע עדיהם על ידי אמצעים ידועים, לפעול בהם ולהביא תוצאות גדולות שנערכו ונקבעו גם כן בסדרי הבריאה עצמה, וכשם שטבע הארץ להוציא צמחה, ואם ירצה הקב"ה שלא תצמיח אינו צריך לשנות את הטבע, אלא בבריאה זו עצמה הוכנו סבות שונות שתפריענה את הצמיחה... (שם נסים וטבע א)
...הלא גם בדורות האחרונים ראינו כמה המצאות חדשות שעשו מהפכה בכמה עניני התבל, על ידי שנמצאו ונתגלו כחות טבע נסתרים ונפלאים שכחם כה גדול ורב, עד שקודם התגלותם היה קשה לשער ולהאמין כי נמצאים כחות כאלו בטבע, ואמנם כל מה שנתגלה לנו עתה, אין זה אלא טפה מן הים מן סתרי הטבע שעדיין לא נתגלו לנו. ואלמלי היו בני האדם בכל הדורות באחדות גמורה, והיו עובדים כל אחד במנוחה במקצוע שלו לתועלת העולם, מי יודע כמה כחות נפלאים הטמונים בחיק הטבע היו יכולים למצא ולהשתמש עמהם להנאות העולם וכתריס נגד הפורעניות השונים. ובאמת הלא יודעים אנחנו, כי בדורות הראשונים ידעו הרבה מאד ענינים וכחות נפלאים שנשתכחו במשך הדורות, וכענין שמצאנו, (ברכות י') חזקיהו גנז ספר רפואות, ופירש רש"י, כדי שיבקשו רחמים, לפי שלא היה לבם נכנע על חלים, אלא מתרפאים מיד, משמע, שהיו להם רפואות בדוקות לכל מיני חלאים, שגדלו מאד בכחות נפשם וחכמתם, הם ודאי ידעו מהרבה כחות נסתרים הנעלמים מאתנו... ובאמת נראה, כי יש בטבע הבריאה עצמה תרופות ואמצעים כנגד כל הפגעים הנמצאים והסכנות הכרוכות בה... (חלק ג דור הפלגה)